|
חורה
 חוּרַה (בערבית: حورة) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. חורה שוכנת צפונית-מזרחית לבאר שבע, ודרומית ליישוב מיתר, על כביש 60. כלל תושביה הם בדואים. היסטוריהחורה הוקמה בשנת 1989 צפונית לבאר שבע כחלק משבעת יישובי הקבע שהוקמו באזור הנגב עבור השבטים הבדואים: רהט, כסייפה, תל שבע, ערערה בנגב, לקייה ושגב שלום. באזור חיו השבטים אבו אל-קיעאן ואל עטאונה. משנת 1991 נכלל (יחד עם לקייה) במועצה אזורית שוקת, ובשנת 1996 קיבל היישוב מעמד מוניציפלי עצמאי. קיימות שתי גרסאות לגבי מקור השם של היישוב. הראשונה גורסת כי השם נובע משמו של היישוב העתיק והפורח בזמנו "חור", שהיה קיים דרומית-מזרחית ליישוב בתקופה הביזנטית, והתקיים היטב הודות למיקומו הגאוגרפי האטרקטיבי דאז. הגרסה השנייה טוענת כי מקור השם נובע מהימצאותה של חורה על אדמת חור. בשנת 2014 נחשף מנזר מהתקופה הביזנטית ובו רצפת פסיפס בכניסה ליישוב, במהלך חפירת הצלה של רשות העתיקות שנערכה לצורך הקמת מחלף בכביש 31. מועצת חורה מתכוונת לשעתק את המנזר, על פסיפסיו, לפרויקט ואדי עתיר התיירותי-חקלאי הסמוך.[5][6] חורה היוםכחלק מאסטרטגיית השירות של הממשלה לציבור הבדואי בנגב, נמכרות חלקות אדמה במחירים מסובסדים. היישוב מחולק למספר שכונות ותיקות, ובמהלך ההתפתחות הטבעית מתווספות שכונות חדשות. חורה סבלה בתחילת המאה ה-21 מאותן הבעיות פחות או יותר כמו שאר היישובים הבדואים בישראל: אבטלה גבוהה, מגמת עלייה ברמת הפשע, ורמת שירותים נמוכה מצד המדינה. אך המדינה והרשות המקומית פעלו כדי לתת מענה לבעיות אלה. ראש המועצה הנוכחי הוא חאבס אלעטאונה. חורה היא אחד מהיישובים הבדואים היחידים שיש לו שמות רחוב. אל-סאלם הוא הרחוב המרכזי ביישוב, ואל-נור הוא הרחוב המקיף את היישוב.[7] בחורה פועל מוקד עירוני מתקדם, שדרכו מנוהלות מצלמות המוצבות ברחבי היישוב. המוקד מספק מענה טלפוני לתושבי הרשות, ולאחרונה מספק גם שירותי מוקד במיקור חוץ ליישובים כסייפה, תל שבע, ערערה בנגב, לקייה, ערערה ושגב שלום.[8] ב-3 בפברואר 2015 נהרגו שמונה תושבות חורה והסביבה ו-28 אנשים נוספים נפצעו בתאונת דרכים קשה, לאחר שטרקטור שהועמס על סמי-טריילר פגע בצידו של אוטובוס שהחזיר נשים מתפילה בהר הבית כחלק מפרויקט "תהלוכת אל-בַּיַ֫ארֶק" של התנועה האיסלאמית.[9][10] הטרקטור היה בדרכו חזרה מפעילות של חרישת אדמות מדינה.[11] במהלך השנים יצאו מהמקום מחבלים וסייעני טרור רבים.[12] אוכלוסייהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף נובמבר 2024 (אומדן), מתגוררים בחורה 22,658 תושבים, מתוכם 22,658 תושבי ישראל (מקום 103 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 68.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,631 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[13] על פי המוסד לביטוח לאומי, נכון ליולי 2015, מתגוררות בחורה 2,208 משפחות המקבלות קצבת ילדים. מתוכן 1,220 משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, וכ-1,000 משפחות עם פחות מארבעה ילדים. לפי דו"ח של מרכז ריאן, ההשערה היא שבערך 20% מהמשפחות בחורה הן פוליגמיות. חינוךבחורה ישנם 14 בתי ספר. שישה בתי ספר יסודיים ושישה בתי ספר על יסודיים (מהם ארבעה עיוניים, בית ספר טכנולוגי ובית ספר למצוינות במדעים). בנוסף, קיימים ביישוב בית ספר לחינוך מיוחד, ובית ספר לאוטיסטים. בתי הספר למצוינות ולחינוך מיוחד בחורה הם היחידים במגזר הבדואי בארץ. היישוב זכה בפרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך בשנת 2007. בית הספר למחוננים שפועל בחורה מקבץ אליו תלמידות ותלמידים בדואים מצטיינים מהאזור. תלמידיו זכו בפרסים כמו מקום שלישי בתחרות פיזיקאים צעירים של מחוז דרום,[14] ובמקומות הראשונים בקטגוריית מדעי הטבע ומתמטיקה בתחרות מדענים ומפתחים צעירים ארצית.[15] לפי נתונים שפורסמו ב-2015 37% מהתלמידים שניגשו לבגרות נבחנו ב-5 יחידות ביולוגיה, ו-16% מהם נבחנו ב-5 יחידות כימיה. אחוז הזכאים לבגרות (מהלומדים בי"ב הגרים ברשות) בשנת תשע"ד עמד על 68%.[16] בקרב הבנות ביישוב אחוז מסיימות הבגרויות גבוה יותר מהבנים. אחוז הנשירה מבתי הספר נמוך יחסית ועומד על כ-7%. רוב התלמידים הנושרים ממערכת החינוך הם בכיתות י' עד י"ב. אחוז הנערות מבין הפורשים גבוה יותר מאחוז הנערים, וקיים במיוחד במשפחות מסורתיות יותר. אחוז המשכילים בחורה עומד נכון לשנת 2011 על 8% מכלל תושבי היישוב, כאשר רוב המשכילים הן נשים, ו-90% מהמשכילים ביישוב למדו הוראה. בחורה פועלת גם תנועת הנוער העובד והלומד, החברה להגנת הטבע מבצעת פעילויות חינוכיות, יש מתנ"ס פעיל ביישוב, וספרייה עירונית עם מאות ספרים, שנערכים בה אירועים מרכזיים.  תעסוקה  רמת האבטלה במגזר הבדואי ככלל גבוהה מאוד, אך בחורה יש מספר אופציות תעסוקתיות. בשנת 2010 הוקם ביוזמת המטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת ובשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המועצה המקומית וג'וינט ישראל מרכז הכוון תעסוקתי בשם (ריאן). בנוסף המועצה הקימה חברה כלכלית ראשונה במגזר הבדואי לרווחת התושבים.[17] בחורה קיים אזור תעשייה פעיל אשר מספק מקור פרנסה לכמה מאות משפחות מקומיות. בשנים הקרובות מתוכננת הרחבתו. כעת האזור מכיל כ-60 מגרשים לתעשייה והם תפוסים כולם על ידי עסקים שונים. במרץ 2012 נפתח בחורה ביוזמת המועצה המקומית וחברת בזק מוקד טלפוני הראשון במגזר הערבי של בזק ובו מועסקות נשים בלבד.[18] פרויקטים קהילתייםישנם מספר פרויקטים קהילתיים שנותנים גם מקומות עבודה לתושבי חורה:
בתחילת שנת 2016 ביקר בחורה מזכ"ל ה-OECD יחד עם נציג מדינת ישראל בארגון, כרמל שאמה הכהן, ועם ראש האגף התקציבים באוצר כדי להתרשם מהפרויקטים הקהילתיים שפותחו בחורה. חברה אזרחית מקומיתבחורה מתקיימת חברה אזרחית מקומית יחסית פעילה, ובמסגרתה לוקחות חלק עמותת אנהוד, שפועלת לקידום השכלה של נשים; עמותת בנת אל בהדייה, שפועלת לקידום מעמד האישה; אג'יק - מכון הנגב, שפועלת בתחום של כלכלה מקיימת; ועמותת מרכז ריאן, שיוצרת תוכניות להגברת תעסוקה ביישוב. כבישים ותחבורה ציבוריתכביש הגישה המרכזי לחורה הוא כביש 31. בשנת 2008 החלה חברת מטרופולין להפעיל תחבורה ציבורית בחורה.[25] כיום פועלים בחורה מעל שישה קווים שעוברים ביישוב וממשיכים ליישובים הקרובים (באר-שבע, ערד ועוד), וקו פנימי אחד (קו 4) שמעלה ומוריד בתחנות ברחבי היישוב לאורך כל שעות היממה. גלריית תמונות
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
