מועצה אזורית רמת הנגב

מועצה אזורית רמת הנגב
	בניין המועצה האזורית
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	15
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	29
ראש המועצה	ערן דורון
תאריך ייסוד	1954
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	9,491 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	8,467 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	181
- צפיפות אוכלוסייה	2.32 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	247
תחום שיפוט	4,088,420 דונם
- דירוג ארצי	1
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון הנגב רגילה) מועצה אזורית רמת הנגב; בניין המועצה; 31°00′16″N 34°46′13″E / 31.00441°N 34.770368°E מפת היישובים של מועצה אזורית רמת הנגב; בירוק - מיקום בניין המועצה
	[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	104
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3946
- דירוג ארצי	149
לאום ודת
	יהודים: 86.9%; ערבים-מוסלמים: 5.7%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 0%; אחרים: 7.3%;
	יהודים: 86.9%; ערבים-מוסלמים: 5.7%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 0%; אחרים: 7.3%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.1%
גילאי 5 - 9	11.4%
גילאי 10 - 14	10.1%
גילאי 15 - 19	10.6%
גילאי 20 - 29	13.6%
גילאי 30 - 44	21.7%
גילאי 45 - 59	13.5%
גילאי 60 - 64	3.0%
גילאי 65 ומעלה	7.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	8
– יסודיים	4
– על-יסודיים	4
תלמידים	2,121
– יסודי	1,398
– על-יסודי	723
מספר כיתות	101
ממוצע תלמידים לכיתה	24.6
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	rng.org.il

מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל. זוהי המועצה בעלת שטח השיפוט הגדול ביותר בישראל, כ-4,100 קילומטר רבוע (לשם המחשה, שטחה גדול פי שלושה משטחו של כל מחוז המרכז). המועצות המקומיות מצפה רמון וירוחם הן מובלעות בתוכה.

גבולות ושטח המועצה האזורית

הנגב מורכב משישה אזורי משנה. אחד האזורים הוא רמת הנגב. במזרח גובל שטח המועצה במועצה אזורית הערבה התיכונה, בדרום במועצה אזורית חבל אילות, במערב בגבול ישראל-מצרים ובצפון במועצה אזורית בני שמעון ובמועצה אזורית אשכול. בשטח הנתון נמצאות ארבע מועצות: מועצה אזורית רמת הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר (של תושבי הפזורה הבדואית בנגב), מועצה מקומית מצפה רמון ומועצה מקומית ירוחם.

נתוני המועצה

מועצה אזורית רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל, היא משתרעת על 4.1 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה מתגוררת ב-20 יישובים מוכרים, בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימוד וטיפול ומחנות צבא. בנוסף נמצאות בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים. בשטחי המועצה אטרקציות תיירותיות רבות: הערים העתיקות עבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה, המכתשים, הנוף המדברי וההררי, דרכים ושבילים אשר הוכנו במיוחד למטיילים וכן 23 התיישבויות בודדים אגרו-תיירותיות. כל אלה מהווים מוקד משיכה תיירותי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית רמת הנגב 9,491 תושבים, מתוכם 8,467 תושבי ישראל (מקום 181 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 92.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,275 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[4]

היסטוריה

ראשיתה של ההתיישבות היהודית באזור רמת הנגב הייתה בשנת 1943 בהקמת רביבים, אחת משלושת המצפים שהיו תחנות ניסוי חקלאיות בהן נלמדו תנאי הסביבה האקלימיים והחקלאים כדי לייעל את שיטות עיבוד האדמה ולהגדיל את תנובתה. בנובמבר 1947 עלה על הקרקע קיבוץ משאבי שדה שנקרא בתחילה "חלוצה" ושכן עד אחרי מלחמת העצמאות כ-11 קילומטר מצפון מזרח לרביבים^[5]. משאבי שדה ורביבים היו היחידים באזור בשנות ה-50, ונאבקו יחד להנחת צינור מים שיאפשר את הרחבת ההתיישבות באזור^[6]. דרומית לשני קיבוצים אלו קמה שדה בוקר בראשית שנות ה-50.

בשנת 1953 הוחל בהקמת היאחזויות נח"ל באזור חולות חלוצה ובדרך אליה. תחילה הוקמה גבעת רחל ובהמשך הוקמו אשלים, בארותיים והיאחזויות נח"ל נוספות. בגלל התנגדות קרן קיימת לישראל, שלא ראתה סיכוי להתיישבות אזרחית במקום, הם לא אוזרחו ובסופו של דבר ננטשו.

המועצה הוקמה ביוני 1954, וכללה בראשיתה 4 יישובים: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר וכפר ירוחם^[7]. ראש המועצה הראשון היה יוחנן זריז, שהיה ממפקדי הפלמ"ח. הוא כיהן עד 1956. בעשורים הראשונים במועצה זו, נמשכו כהונות ראשי המועצה כשנתיים. בתקופת כהונתו של זריז, העסיקה המועצה את זריז בחצי משרה ובנוסף אליו העסיקה גם עובדת משרדית בודדת, במשרה מלאה. למועצה לא היה מבנה משלה. גם לא חדר משלה. זריז, שהיה גם רכז היישוב משאבי שדה, בחצי משרה, החזיק משרד אחד עבור שתי המשרות וכל רכוש המועצה היה ארונית ושולחן עבודה, שהיו בפינה של משרד מזכירות משאבי שדה וג'יפ שחנה בחוץ. אחד המיזמים העיקריים של זריז היה רכישת אמבולנס עבור המועצה.

אחרי זריז כיהן יהודה דרור (צ'ובינסקי), שכונה "צ'ובה"^[8]. דרור כיהן בשתי קדנציות לא רצופות. בין שתי הכהונות של צ'ובה כיהן עודד ברזילי, חבר אותו קיבוץ. בתקופה מאוחרת יותר, היה ברזילי במשך עשרים שנה מהנדס המועצה^[9]. בין 1964 לבין 1969 כיהן בתפקיד חגי אבריאל.

בינתיים, למועצה כבר היו מבני קבע שנמצאו בבאר שבע. בכהונתו של יעקב יוגב הם עברו לתוך שטח המועצה.

התעוררות מחודשת להתיישבות ברמת הנגב החלה בראשית שנות ה-70^[10] וקיבלה תאוצה בימי ממשלת הליכוד לאחר הסכמי קמפ דייוויד וההחלטה על מסירת סיני למצרים. באתר קרוואנים שהוקם בצומת משאבים עברו בזה אחר זה הגרעינים שהקימו את אשלים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1979), טללים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1980) ורתמים (עברו לנקודת הקבע ב-1983). בהמשך קמו עזוז (1985), ניצני סיני (1986), וכמהין (ב-1988).

שמואל ריפמן כיהן כראש המועצה משנת 1991 עד לפטירתו בינואר 2017. ריפמן היה הראשון שכיהן כמה קדנציות רצופות, בין השאר בגלל שבקדנציה הראשונה שלו בוטל ההסכם בין היישובים, שלא איפשר זאת. בתקופת כהונתו קמה באר מילכה (ב-2006). ריפמן הגדיל וסידר את המועצה.

שלב נוסף בהתיישבות במקום החל בשנות ה-2000, עת החלה תנועת אור לכוון גרעיני התיישבות של חילונים ודתיים לנגב. במסגרת זאת קמו ברמת הנגב מרחב עם ובאר מילכה, חודשה ההתיישבות ברתמים והוקם היישוב שיזף. מ-2017 ראש המועצה הוא ערן דורון.

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	יישוב	שנת הקמה
1	יישוב קהילתי	אשלים	1979
2	מושב	באר מילכה	2006
3	קיבוץ	טללים	1980
4	מושב	כמהין	1988
5	יישוב קהילתי	מדרשת בן-גוריון	1963
6	יישוב קהילתי	מרחב עם	2001
7	קיבוץ	משאבי שדה	1949
8	יישוב מוסדי	ניצנה	1987
9	מושב	ניצני סיני (קדש ברנע)	1984
10	יישוב קהילתי	עזוז	1943
11	קיבוץ	רביבים	1943
12	יישוב קהילתי	רתמים	1983
13	קיבוץ	שדה בוקר	1952
14	יישוב קהילתי	שיזף	2011

ראשי המועצה

מס'	ראשי המועצה	זמן כהונה	יישוב מגורים
1	יוחנן זריז	1954–1956	משאבי שדה
2	יהודה דרור	1957–1959	רביבים
3	עודד ברזילי	1960–1962	רביבים
(2)	יהודה דרור	1963–1964	רביבים
4	חגי אבריאל	1964–1969	משאבי שדה
5	יהושע לבבי	1970–1971	רביבים^[11]
6	יעקב כהן	1972–1975	משאבי שדה^[12]
7	רפי בכרך	1976–1977^[13]^[14]	שדה בוקר
8	יעקב יוגב	1978–1982	רביבים
9	משה חקלאי	1983–1987^[15]	משאבי שדה^[16]
(7)	רפי בכרך	1988–1990	שדה בוקר
10	שמואל ריפמן	1991 עד לפטירתו בינואר 2017	רביבים
11	ערן דורון	מ-2017	מדרשת בן-גוריון