"סולם יעקב", ציור מאת ויליאם בלייק מוצג מוזיאון הבריטי, לונדוןחלום יעקב, ציור מעשה ידי פרנצ'סקו דה מורה (אנ') בבכנסיית "פיו מונטה דלה מיסריקורדיה" (אנ')
במהלך מסעו, עוצר יעקב ללינת לילה במקום שלאחר מכן מתברר ששמו לוז. בחלום הלילה הוא רואה "סולם" שמוצב על הארץ וראשו בשמים, ומלאכיאלוהים עולים ויורדים בו. לאחר מכן מתגלה אלוהים ליעקב, ואומר לו שהוא יתן לו ולזרעו את הארץ שהוא שוכב עליה, זרעו ירבה כעפר הארץ והם יהיו ברכה לכל האנושות. בנוסף מבטיח אלוהים לשמור על יעקב בכל מקום שילך, להשיב אותו אל הארץ שבה הוא נמצא, ומצהיר שלא יעזוב אותו עד קיום כל הבטחותיו[1].
יעקב מקיץ משנתו נפעם מכך שלא ידע ש"יש ה' במקום הזה", ומכריז שהמקום הוא "בית אלוהים" ו"שער השמיים". בבוקר הוא מקים כמצבה את האבן עליה הניח את ראשו בלילה, קורא למקום "בית אל", ונודר שאם אלוהים יגן עליו בדרכו וישיב אותו בשלום לבית אביו, הוא יקבע את המקום כבית אלוהים ויתן מעשר לאלוהים מכל מה שהאחרון יתן לו.
המילה "סולם" מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, ב"חלום יעקב". שורש המילה עשוי להיות ס-ל-מ, ובאכדית יש לשורש זה משמעות של גֶרֶם מדרגות, ההולם את ההקשר. מספר חוקרים קישרו את מראה גרם המדרגות המגיע השמימה עם מבני הזיקוראת שהיו נפוצים במסופוטמיה, גבעות מלאכותיות גבוהות שבראשן מקדש, עם גרמי מדרגות ארוכים בהם עלו וירדו הכהנים, וכונו לרוב "שער השמים". עם זאת, לא מן הנמנע שהמילה נגזרת מהשורש ס-ל-ל, ומשמעותה "דרך סלולה"[3][4]. בלשון חז"ל ובעברית מודרנית משמעות המילה סולם היא מתקן לטיפוס לגובה העשוי שלבים[5].
בפרשני המקרא ישנן מספר גישות באשר לסמליות החלום:
חלק מהפרשנים סוברים שהחלום מסמל את ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל: כל מלאך מסמל מעצמה אחת, והמלאכים "עולים ויורדים" - לכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אך אחריה תבוא תקופה של ירידה[6].
לפי פרשנים אחרים, החלום מסמל את הקשר בין ה' לבין האדם, באמצעות הקרבנות, התפילה או הנבואה; המלאכים העולים מסמלים את התפילות או הקרבנות העולים מבני האדם אל ה', והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה האלהית או את הנבואה היורדת מה' אל בני האדם. (דעת מקרא)
חלק מהפרשנים קשרו בין העלייה והירידה של המלאכים בסולם למסע שהחל יעקב אל מחוץ לארץ ישראל, כהבטחה שעוד ישוב אליה, ואף ליציאתו העתידית של עם ישראל לגלות ולשובה ממנה.[3]
יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן מציגים את סיפור ראשיתו של מקום הפולחן בבית אל כהיפוך הסיפור המקראי על ראשיתה של בבל – סולם יעקב כסיפור חלופי למסורת הבבלית, שהייתה רווחת גם בעם ישראל, בדבר בניית מגדל בבל, המעביר את "שער האל" (משמעות השם "בבל") לארץ ישראל, מרכז האמונה באל אחד[7]. חוקרים אחרים ציינו שמגדל בבל נבנה מהארץ אל השמים, בעוד בחלום יעקב הסולם "מוצב ארצה", כלומר יורד מהשמים אל הארץ.[4]
על בסיס ממצאים מחקריים וארכאולוגים, הוקם ביישוב בית אל שבבנימין אתר תיירותי ארכאולוגי בשם "חלום יעקב" בשכונת פסגת יעקב (ארטיס). באתר מתקיימים סיורים מודרכים ומבקרים בו ישראלים ותיירים מרחבי העולם.
האבנים
במסכת חולין מתייחס התלמוד לסתירה בין תחילת הסיפור, ממנה נראה שיעקב שם מראשותיו יותר מאבן אחת – ”וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו” (כ"ח, י"א), לבין סוף הסיפור, בו כתוב שיעקב לקח את ”הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו” (כ"ח, י"ח).[11] התלמוד פותר את הסתירה באמצעות דברי רבי יצחק, שיעקב אכן לקח כמה אבנים, אלא שבשנתו התאחו האבנים לאבן אחת, כיוון שכולן רצו לזכות שיעקב יניח עליהן את ראשו, "וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו"[12].
בבראשית רבה מובאות דעות שונות בנוגע למספר האבנים שלקח יעקב, אולם לכל הדעות התאחות האבנים מסמלת את העתיד שאלוהים מייעד ליעקב[13]:
לדעת רבי יהודה יעקב הניח מראשותיו שתים עשרה אבנים, אשר מסמלות את שנים עשר השבטים שהקב"ה רוצה להעמיד. כאשר התאחו האבנים הוא ידע ששנים עשר השבטים עתידים להיוולד ממנו.
לדעת רבי נחמיה יעקב נטל שלוש אבנים כדי לייצג את שלושת האבות. והתאחותן הודיע לו שהוא אינו שונה מאבותיו אברהם ויצחק, וגם עליו יְיַחד האל את שמו.
לדעת 'חכמים' היו אלו שתי אבנים בלבד, והתאחותן גילתה לו שבעוד מאבותיו יצאה 'פסולת' – מאברהם יצאו ישמעאל ובני קטורה, ומיצחק יצא עשו, ממנו לא תצא פסולת, אלא כל בניו יהיו חלק מעמו של אלוהים.
במדרש רבה מובאות מספר דעות לגבי מה מסמלים הסולם והמלאכים שעולים ויורדים בו[15].
לפי בר קפרא, הסולם מסמל את הכבש של המזבח במקדש, והמלאכים מסמלים את הכהנים שעולים ויורדים בכבש כדי להקריב את הקרבנות.
לפי רבנן (חכמים), הסולם מסמל את הר סיני והמלאכים מסמלים את משה ואהרון.
לפי דעה נוספת במדרש, המלאכים שעולים בסולם, הם מלאכי ארץ ישראל שליוו את יעקב בדרכו עד כה, וסיימו את תפקידם. והמלאכים שיורדים הם מלאכי חוצה לארץ שיורדים על מנת ללוותו בדרכו לחרן.
מקורות הסיפור לפי השערת התעודות
באסכולת השערת התעודות, על פיה ספרי המקרא הורכבו כשילוב של מספר מקורות שונים, מקובל שסיפור חלום יעקב מבוסס על שני מקורות: המקור היהוויסטי (J), בו מכונה האל "יהוה", והמקור האלוהיסטי (E), בו הוא מכונה "אלוהים". חוקרים הנוקטים בשיטה זו סבורים שבחלום יעקב מתעוררות מספר בעיות, שניתן לפתור רק באמצעות ההנחה שהסיפור מורכב משתי מסורות שונות. כך למשל, לדעתם ההסבר היחיד לחילוף בשם האל במהלך הסיפור, הוא שכל אחד מהמקורות מכנה אותו בשם אחר[16].
בפסוק י"ג אלוהים מבטיח ליעקב לרשת רק את הארץ שעליה הוא שוכב. החוקרים טוענים שדבריו אלו לא עולים בקנה אחד עם דבריו בפסוק י"ד, שבהם הוא אומר ליעקב כי צאצאיו יתפשטו לכל כיוון[17].
בפסוק י"ז, לאחר שיעקב מקיץ משנתו, הוא ירא (מפחד) ואומר "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים"[18]. החוקרים שואלים מדוע לא היה כתוב זאת כשאלוהים פגש את יעקב, עוד כשחלם חלום.
בפסוקים כ'-כ"ב, לאחר שיעקב משכים בבוקר, הוא נודר "אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה... והיה ה' לי לאלוהים, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים"[19]. החוקרים מקשים מדוע יעקב השיב לו רק אחרי שהוא התעורר ולא בחלום עצמו.
בנדר שנודר יעקב בבוקר, הוא מדבר על אלוהים בגוף שלישי[20], ומיד לאחר מכן עובר לדבר אליו בגוף שני[21].
כדי ליישב את הקשיים, מחליפים החוקרים את הביטוי "אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ" בביטוי "אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה", בדומה להבטחת אלוהים לאברהם: ”כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.” (ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ט"ו). משוער שזוהי התוספת של העורך המקראי (R), כדי להתאים את דברי אלוהים ליעקב לחלומו של האחרון.
להלן מוצגת הקבלה בין שני המקורות המשוערים של הסיפור:
בבשורה על פי יוחנן אומר ישו לנתנאל: ”"אמן אמן אני אומר לכם, אתם תראו את השמים פתוחים ומלאכי אלהים עולים ויורדים על בן-האדם."” (הבשורה על פי יוחנן, פרק א, 50). ישו מנצל את הקרבה הגאוגרפית לבית אל ומתייחס לעצמו כסולם שעליו יעלו מלאכי האלוהים כמו בחלומו של יעקב.
התייחסויות בתרבות
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. אין התייחסות כלל לאמנות פלסטית.
1869 - המוטט "Locus iste" מאת אנטון ברוקנר, מבוסס על סיפור החלום של יעקב
1974 היצירה "חלום יעקב" - Als Jakob erwachte -לתזמורת גדולה מאת קשישטוף פנדרצקי
במוזיקה הכנסייתית - סיפור החלום והסולם של יעקב מופיע בכוראל
Nearer, My God, to Thee" שמילותיו נתכבו ב-1841 על ידי שרה פלאואר אדמס והמספר על חלומו של יעקב
המוטיב מופיע בשירי ספיריטואלס, למשל We are climbing Jacob's ladder ו Climb up (Jacob dreamed, he saw a ladder)
בעקבות פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע, בשנת 2004, הוקמה ברחבת בית עיריית באר שבעאנדרטה לזכר 16 חללי הפיגוע. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יעקב כהן והיא מבטאת את סולם יעקב, דרכו עולים המלאכים לשמים. גוף האנדרטה הארוך מרמז על שילדת אוטובוס חרוך. בימין האנדרטה כתוב ציטוט מתוך התיאור המקראי של חלום יעקב.
הפסל סולם יעקב, הכניסה לשכונת גבעת מרדכי בירושלים.
בצ'כיה - האנדרטה"השער מבלי שוב" לזכר הטרנספורטים של היהודים מתחנת הרכבת פראג-בובני אל מחנות השמדה בימי השואה מעוצבת בצורת סולם יעקב.
למרגלות שכונת גבעת מרדכי בירושלים מצוי הפסל "מעלות", הידוע יותר בשמו העממי "סולם יעקב", של הפסלעזרא אוריון.
אנדרטת "החלום של יעקב" בקמפוס האוניברסיטה הנוצרית באבילין, טקסס
טקסים
"אבן הגורל", גוש אבן ששימש בטקסי הכתרה בממלכה המאוחדת, זוהה על ידי אחדים כאבן ששימשה במקום כרית ליעקב.
^פרקי דרבי אליעזר פרק לה: "וישם אותם מראשותיו באותו המקום להודיעו שעתידין לעמוד ממנו שנים עשר שבטים. שנעשו כלן אבן אחת להודיעו שכלם עתידין להיות גוי אחד בארץ"
.jpg)
