|
מצה בריי
 מצה בריַי (מיידיש[1]: מצה מעוכה או מצה מבושלת) היא מאכל אשכנזי מטוגן האופייני לחג הפסח. המרכיבים העיקריים במצה בריי הם שברי מצה וביצים. שםלשמה של המצה בריי גרסאות רבות, והיא קרויה לפעמים גם געפּרעגלט מצה או מצה בראן או מצה ברעך או מצה בריַיט או מצה בראטן (בגרמנית: מצה מטוגנת). בחלק מקהילות מזרח אירופה, כגון יהדות אוקראינה, נקראת געפרישטע מצה, כלומר "מצה שעשו אותה טרייה". בעברית היא נקראת מצה מטוגנת או מַצִּיָּה. גרסאות את המצה בריי עושים ממצה בסגנון דומה לפרנץ' טוסט או חביתה מקושקשת או חלקה. להכנת המאכל מרטיבים שברי מצות וטובלים אותם בביצה. את הבלילה מטגנים בחמאה או בשמן צמחי למעין לביבות או כופתאות. מגישים חם או קר. יש המחליפים את המים בחלב או מוסיפים סוכר לקבלת מאכל מתוק, אשר ניתן לצפותו באבקת סוכר, ריבה וכדומה. הגרסה המתוקה נאכלת לארוחת בוקר או ארוחת ביניים. אחרים מוסיפים מלח ופלפל שחור לקבלת מאכל מלוח, שניתן לאכלו בפני עצמו או כתוספת לארוחה בשרית. ניתן להוסיף לבלילה גם בצל או פטריות לפי טעם. על בסיס מצה בריי, ניתן גם להכין פיצת מצה. מאכל דומה היו בקהילות צפון אפריקה. עם חתיכות מצות שנשארו, היו נוהגים לטבול בביצה לטגן בשמן עמוק ולהוסיף סוכר או כל תוספת אחרת.[דרוש מקור] מאכל דומה הוא מצוקילס. מצה גברנט  מצה גברנט מיידיש געברענט (מטוגן, שרוף, חרוך) או מצה מקושקשת היא מאכל מצות וביצים מסורתי לחג הפסח שהיה נהוג במזרח אירופה. בעוד שמצה בריי קלאסי מוגש כלביבה או גרסה של חביתה. מצה גבראנט היא גרסה מקושקשת בדומה לביצה מקושקשת. מוגשת לרוב עם קוטג', שמנת חמוצה או לבן בהלכההברכה על מצה בריידעת החזון איש שברכתה המוציא[2], אולם הערוך השולחן כתב שברכתה מזונות[3]. הרב דוב ליאור כתב שמצה היא בקושי לחם, לכן כשמשתנה צורתה - ברכתה מזונות[4]. הרב אליעזר מלמד כותב שיש ספק אם טיגון הוא כבישול או כאפייה, לכן יש לכתחילה לאכלה בתוך הסעודה[5][6]. אכילת מצה בריי בפסחבקרב המקפידים שלא לאכול מצה שרויה בפסח חלוקים המנהגים: אלו המקפידים שלא לאכול גם מצה שרויה במי פירות - אינם אוכלים בפסח מצה בריי. אולם אלו המקפידים רק על הימנעות ממצה שרויה במים - אוכלים מצה בריי שטוגנה בשמן ובביצים אך ללא מים[7]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. |
||||||||||||||||
