|
ניתוח התנהגות יישומי
ניתוח התנהגות יישומי (ABA, ראשי תיבות של Applied Behavior Analysis), היא גישה טיפולית מבוססת-ראיות הנשענת על תאוריית הלמידה הביהביוריסטית. מטרת הגישה היא פתרון בעיות התנהגותיות על ידי תמרון ובחינה של הגורמים הסביבתיים המשפיעים על האדם. הגישה משלבת אלמנטים של טיפול פסיכותרפי, עבודה סוציאלית וחינוך. הטיפול מניח שהתנהגויות בעייתיות וחלק מסוים מההפרעות הנפשיות הן דפוסי התנהגות - או הרגלים - לא יעילים שנרכשו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי התנהגות אלה תוך שימוש בעקרונות התנהגותיים, כהתניה קלאסית והתניה אופרנטית. היסטוריה
המקורות של ניתוח ההתנהגות היישומי נמצאים בתחילת שנות ה-20 בעבודותיהם של החוקרים איוואן פבלוב, ג'ון ווטסון, ב. פ. סקינר. מחקריהם תרמו להיווצרות הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה אשר טוענת שניתן לחקור את התנהגות האדם בשיטות אמפיריות מדעיות. בשנת 1938 סקינר גיבש[1] את תאוריית ההתניה האופרנטית שמתארת את האופן שבו ההתנהגות שלנו משתנת על ידי השפעות סביבתיות. התאוריה ידועה גם בתור "פרסים ועונשים". אם התנהגות מובילה לתוצאה חיוביות, אז התדירות של ההתנהגות הזו בעתיד עולה, אם ההתנהגות מובילה לתוצאה שלילית, אז התדירות שלה יורדת. רוב המחקרים של סקינר בהתניה האופרנטית נוסו על בעלי חיים, בעיקר על חולדות ויונים. רק בשנת 1949 נעשה ניסיון ראשון לחקר התנהגות אופרנטית בבני אדם. פסיכולוג אמריקאי בשם פול פולר פרסם עבודת מחקר על יישום של טכניקות חיזוק חיובי בניסיון ללמד נער עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה להניע את ידיו.[2] הרופאים טענו שהנער לעולם לא יוכל לנוע באופן פעיל, אך פולר השתמש במזרק עם חלב מתוק בתור חיזוק חיובי בכל פעם שהנער הרים את ידיו. הנער התחיל להרים את ידיו בתדירות גבוהה יותר. בוא זמנית התפתחו גישות התנהגותיות טיפוליות בתחום הפסיכותרפיה. ב-1953 סקינר פרסם את ספרו "מדע והתנהגות אנושית" מה שיצר את הבסיס התאורטי של הטיפול ההתנהגותי. חוקרים כגון ג'וזף וולף, פרד ס. קלר (אנ') תרמו להתפתחות שיטות טיפוליות חדשות מה שבסופו של דבר הוביל להתפתחות גישות כגון CBT ו-BA [[[:en:Behavioral_activation|אנ']]]. בשנת 1959 פורסם המאמר הראשון "האחות הפסיכיאטרית כמהנדסת התנהגות"[3] לפי העקרונות המודרניים של ה-ABA. המאמר מתאר שני מנתחי התנהגות שלימדו אחות בבית חולים פסיכיאטרי להתנהל עם התנהגויות בעייתיות של המטופלים. הפסיכיאטרים חשבו שאותם המטופלים זקוקים למתן רב של תרופות, להיות בבידוד, לקבל טיפול פסיכולוגי, אבל מה שהחוקרים גילו הוא שהרבה מההתנהגות הפסיכוטית של המטופלים הייתה מחוזקת. הם שמו לב שפעמים רבות מתי שהמטופלים התנהגו או דיברו באופן מוזר הם היו מקבלים כל מיני דברים ותשומת לב ובכך הוכיחו שחלק מן ההתנהגות הפסיכותית הייתה תחת שליטה של חיזוק חיובי שניתן על ידי האחיות. בשנת 1968 שלושה חוקרים (דונלד באייר, מונטרוס וולף וטוד ריסלי) פרסמו מאמר שגיבש וייסד באופן רשמי את גישת ניתוח ההתנהגות היישומי, אשר נחשב עד היום לתיאור העיקרי של ה-ABA.[4] לראשונה התחום התפרסם בשנת 1993, כאשר קתרין מאוריס פרסמה את סיפורה האישי[5] עם שני ילדיה בעלי האוטיזם. בספר היא מתארת את התסכול שעברה עם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד אשר טענו שצריך לשלוח את ילדיה לממסד, ואת האופן שבו היא גילתה על שיטת ה-ABA ועל המחקרים של איבר לובאס (אנ'), אשר עזרו לה לטפל בילדיה. העקרונות של הטיפול ההתנהגותי
ניתוח ההתנהגות היישומי משתמש גם בניסויים על מנת למצוא את המשתנים אשר אחראים על שינוי ההתנהגות.[4] עקרונות התנהגותייםיחידת המידה בניתוח ההתנהגותיחידת המידה היא הסתברות של הופעת אופרנט. את ההתנהגות מנתחים ברצף תלת שלבי: האירוע המקדים שגרם להתנהגות (תנאי מוטיבציה, גירוי מבחין), ההתנהגות עצמה (מה שהאדם אמר או עשה), והתוצאות של ההתנהגות (חיזוקים, ענישות והכחדות). ניתוח פונקציונליבמדע ההתנהגות הביהביוריסטי ההתנהגות נחשבת כפונקציה של הסביבה. בניתוח הפונקציונלי מחפשים וחוקרים את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים (השפעות הסביבה) למשתנים התלויים (התנהגות האדם).[7] רפלקסים בלתי מותניםאדם בריא נולד בדרך כלל עם אוסף רפלקסים הקשורים לאיברים שונים בגוף. דוגמאות - אצל תינוק: מציצה, בכי, הזזת ידיים ורגליים. רפלקסים אחרים - אור (גירוי) שגורם להתכווצות האישון (תגובה), מיץ לימון (גירוי) שגורם להפרשת רוק (תגובה), מכה עם פטיש בברך (גירוי) שגורמת להתכווצות שרירי הרגל (תגובה), טמפרטורה גבוה (גירוי) שגורמת להזעה (תגובה) וכו'. התנהגות תגובתית (רספונדנטית)רפלקסים בלתי מותנים מתארים בדרך כלל התנהגות יותר פרמיטיבית של האדם, שקשורה באופן ישיר לפיזיולוגיה ולאנטומיה של הגוף. רפלקסים בלתי מותנים קשורים לרוב לשרירים החלקים של הגוף ולבלוטות מסוימת, אך יכולים גם לערב את השרירים המחוספסים של השלד. ישנו עוד סוג של רפלקסים - רפלקסים מותנים. זהו סוג של התנהגות נלמדת, בה גירויי שלא עורר בעבר תגובה משמעותית כלשהי של האורגניזם (גירוי נייטרלי), מתחיל לגרום לאורגניזם להגיב בעתיד, כפי שהגיב לגירויי בלתי מותנה לאחר תהליך של התניות. דוגמה: רפלקס בלתי מותנה, ששייך לאוסף הרפלקסים המולד של האדם - אוכל (גירוי בלתי מותנה) ← הפרשת רוק (תגובה בלתי מותנת). כעת אם נוסיף אלמנט נוסף למשוואה, לדוגמה, צליל של פעמון (גירוי נייטרלי), ונתחיל להציג אותו לאורגניזם בו זמנית עם אוכל, בעתיד האורגניזם יתחיל להפריש רוק רק לצליל הפעמון, ללא הימצאות אוכל בקרבתו. תהליך זה ידוע בתור ההתניה הרספונדטית (קלאסית, פבלובית). התניה הרספונדטית - כאשר קיים רפלקס עם כוח מסוים, אנחנו יכולים לקשר אליו גירוי נייטרלי, שבעבר לא גרם לתגובה משמעותית, ובכך ליצור רפלקס חדש עם גירוי חדש ותגובה קיימת. הכחדה הרספונדטית - כאשר הגירוי הנייטרלי גורם להתרחשות הרפלקס המותנה ללא הגירוי הבלתי מותנה, כוחו של הרפלקס המותנה יורד עם הזמן, עד שהגירויי הנייטרלי כבר לא מעורר את התגובה הבלתי מותנת. התנהגות אופרנטיתניתוח ההתנהגות היישומי מתעסק בהתנהגות המורכבת של האורגניזם כשלם. עיקר התחום זוהי התנהגות, שמשפיעה על הסביבה, משתנת ומעוצבת על ידי תוצאותיה.
עיצוב ושימור ההתנהגותחיזוק דיפרנציאלי - חיזוק הדרגתי ובודד של אופרנט כלשהו במטרה להתקדם להתנהגות היעד שאותה אנו נרצה ללמד. שגרות של חיזוקיםכפי שידוע, התנהגות שלא מחוזקת מתחילה להיכחד. לכן, אם ברצונינו לשמר התנהגות, יש ליצור שגרה של חיזוקים.
הסביבה השולטת
חסך ורוויהאלה הם מצבים שונים שבהם מתחזקת או נחלשת התנהגות כלשהי. לדוגמה, בן אדם לא שתה זמן רב, אז כל סוגי ההתנהגות שקשורים להשגת שתייה ולתהליך השתייה מתחזקות. אותו דבר כלפי אוכל. ההסבר הביולוגי של מצבים אלה הוא מובן מאליו, אך בניתוח ההתנהגות מסתכלים עליו אחרת. המושג "תמריץ" או "דרייב" לא מסמן מצב פיזיולוגי של הגוף, או מצב תודעתי וכו' אלה מסמן מצב שבוא רפלקסים מסוימים מתחזקים. אפשר לומר שקיימות שני קצוות בין חסך לרוויה, אך המצב עצמו אינו סיבה של התנהגות שמופיע, אלא התוצאה של השפעות גורמים שונים מהסביבה החיצונית. האדם לא תמיד אוכל רק כאשר מרגיש כיווץ בקיבה. אדם לא תמיד שותה כי הוא על סף עילפון. ישנם סוגים שונים של דרייבים שהסיפוק ביניהם משתנה. לדוגמה ארוחה גדולה יכולה להוריד למצב אפסי את כוח הרפלקסים שקשורים לאכילה לכמה שעות. והתנהגות מינית אחת מספיקה כדי להוריד את כוח הרפלקסים שקשורים למין למשך כמה שעות או יותר. כאשר אדם מבצע פעילות גופנית (למשל, ריצה), הוא יוצר בגוף שלו מצב של "חסך" לשתייה. שני המשתנים שהשפיעו על התמריץ לשתייה הם - פעילות גופנית, פרק זמן מסוים שבו הגוף לא קיבל נוזלים, אקלים, וכו'. הרגשותבניתוח ביהביוריסטי הרגשות הן אירועים פנימיים הנלווים להתנהגות. הרגשות אינן בעלות תפקיד סיבתי בהתנהגות. התנהגות מילוליתסקינר הציג את השפה והדיבור גם כסוג של התנהגות. הוא טען שזוהי התנהגות שיכולה להתפתח רק בחברה בין קבוצות של בני אדם. את ההתנהגות המילולית הוא הגדיר באופן הבא: זוהי התנהגות של דובר, אשר מחוזקת על ידי שינוי התנהגותו של המאזין. לדוגמה, אדם יכול לקחת בעצמו כוס מים ולקבל חיזוק, או שהוא יכול לבקש מחברו "תביא לי, בבקשה, כוס מים". דרך ההתנהגות המילולית האדם שולט על סביבתו דרך אנשים אחרים. האופרנטים הורבאליים העיקריים על פי סקינר
ניתוח התנהגות יישומי ואוטיזםטיפול בשיטת ניתוח ההתנהגות היישומיבפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (אוקטובר 2022)
ניתוח ההתנהגות מסוימת של הילד יכולה להיות מוסברת בעזרת שלושה שלבים:
תגובות המטפל הן חיזוקים על פי עקרון ההתניה האופרנטית. מטרת החיזוקים הוא להגביר הישנות של התנהגות מסוימת אותה אנו רוצים לעודד. בתחילת התהליך החיזוק הוא מלא (לאחר כל תגובה רצויה) ובאופן מיידי. בהמשך התהליך ניתנים חיזוקים חלקיים בשכיחות יורדת ובמרווחי זמן גדלים לאחר ההתנהגות עצמה. את החיזוקים עצמם מתאימים לכל ילד. לדוגמה, ילד שמגיב לגירוי באופן הרצוי מקבל חיזוק חיובי כגון ממתק אהוב, צעצוע אהוב וכן חיזוק מילולי: "כל הכבוד! יופי!" וכך גוברת ההסתברות שההתנהגות תחזור על עצמה. חיזוק שלילי הוא סילוק גירוי שאינו נעים, לדוגמה, המטפל מדליק מוזיקה בעצמה גבוה שאינה נעימה לילד, ורק כאשר הילד מבקש לכבותה (שזו ההתנהגות הרצויה), המטפל יעשה זאת. בהסתמך על גישה זו, שיטת ABA מתייחסת לתסמונות הספקטרום האוטיסטי כבעלי מקור נוירולוגי, ויחד עם זאת באה על מנת לקדם ולשנות את המצב בו המטופל נמצא באמצעות עקרונות של עיצוב התנהגות. הספקטרום האוטיסטי
בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (אוקטובר 2022)
הספקטרום האוטיסטי או הקשת האוטיסטית, הוא מונח המתייחס לכלל מצבי הלקות שיש להם מכנה משותף של תסמונות המתאפיינות בחסרים מתמשכים ובולטים במספר תחומים:
ילדים עם התפתחות תקינה לומדים מהסביבה ללא התערבות, ובאופן ספונטני. הסביבה הטבעית מספקת תנאים נכונים ללמידת שפה ויכולות חברתיות. לעומתם, ילדים בספקטרום האוטיסטי נחשפים למגוון דל של גירויים שאופיים לפעמים סטריאוטיפי וחזרתי. עבודה אינטנסיבית ומתמשכת, חושפת בפני הילד מגוון עשיר של גירויים, ומגדילה את הסיכוי לרכוש התנהגויות נאותות. כאשר האבחון נעשה מוקדם, ניתן להתערב ולהעניק טיפול יעיל יותר. התערבות בגיל צעיר, משפרת את ההתפתחות הכללית, מפחיתה התנהגויות חריגות ומשפרת את הפרוגנוזה. על אף, שהתערבות בגיל מוקדם עדיפה, ההתערבות יעילה לשיפור התפקוד בכל גיל. בטיפול ההתנהגותי, קיימת הסתכלות אינדיבידואלית על הילד, בוחנים אלו התנהגויות חסרות, כגון: משחק, כישורי חיים, שפה. כמו כן, בוחנים אלו התנהגויות לא רצויות, כגון: גרייה עצמית, אגרסיביות ועוד. בטיפול מתמקדים לרוב, בפיתוח השפה והתקשורת, מיומנויות מוטוריות, עצמאות, כישורים חברתיים, מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות יומיומיות. טיפול בשיטת ABA כולל בניית תוכנית טיפולית פרטנית ברורה ואינטנסיבית למטופל, בה הוא לומד התנהגויות חדשות או מגביר התנהגויות רצויות, ובמקביל הוא לומד להפחית התנהגויות לא רצויות. התוכנית נבנית על ידי מנחה ABA שהוסמך לכך, ומועברת על ידי מטפלים בהנחיית המנחה. במקביל נדרשת מעורבות גבוהה של ההורים וגורמים אחרים בסביבתו הקרובה של הילד המטופל, שמודרכים גם הם לפעול לפי כללי התוכנית. לרוב מתקיים הטיפול בתחילת התהליך בביתו של הילד, המהווה עבורו סביבה טבעית ומקום בטוח ללמידה. תוכנית הטיפול מותאמת באופן אישי לכל ילד על פי צרכיו ויכולותיו. המטרה היא לשפר את מיומנויותיו של הילד. אופן הלימוד מבוסס על פירוק המטרה למרכיביה ולמידתה באופן הדרגתי ופרטני. כל צעד נלמד באופן חוזר עם הוראה מתאימה, עד שהילד מפנים ומבצע זאת בקלות, באופן עצמאי. החשיפה היא לכמות מידע קטנה בכל פעם, כאשר התגובה המצופה מהילד מוגדרת. תגובות הילד נרשמות ומוערכות ביחס להגדרות וקריטריונים ספציפיים ואובייקטיביים. רישום תגובות הילד, מאפשר מעקב על התקדמותו של הילד ובניית המשך תוכנית הלימוד האישית. הגישה מובנית ויורדת לפרטים הקטנים ביותר, כגון, באילו מילים להשתמש, מהם הרמזים שיש לתת ובאילו מצבים, מספר השניות שיש להמתין בין הוראה להוראה וכדומה. התוכנית נקבעת על ידי מנחה התוכנית ומותאמת לילד. באופן הדרגתי מועברת השליטה על תוכני הלימוד וסדרי העבודה לילד. העברת השליטה לילד נכונה גם למטרות ומיוניות ספציפיות וגם שבהמשך הילד/נער/מבוגר יוכל לקבוע את תוכני המפגש כולו ולבחור על מה ירצה לעבוד. הצוות שעובד עם הילד מורכב ממנחה בעל/ת הסמכה לעבודה ולבניית תוכנית ABA ובדרך כלל כמה מטפלים/ות. מנחה זה לרוב נפגש עם הצוות הטיפולי אחד לשבועיים ובפגישה הצוות עובר על התוכנית הטיפולית, על ההתקדמות בתוכניות, מקדם תוכניות, ומכין תוכניות חדשות. המטפלים אשר נמצאים עם הילד רוב השעות הן מרקע מגוון. ישנם המון סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה ועוד אנשים בעלי מכוונות טיפולית. התחלופה של המטפלים יכולה להיות גובהה ולרוב המנחה היא הדמות אשר מלווה את הילד לאורך שנים רבות. ההדרכה לאופן העבודה ב-ABA יכול להינתן גם על ידי הצוות העובד עם הילד ועל ידי המנחה, גם לאנשים ללא רקע בשיטה. ישנה הנחה כי מטפל שבא לעבוד עם ילד אוטיסט יתחייב לשנה עבודה לפחות על מנת שיוכל ללמוד ולתרום לילד בעבודתו לאחר מכן. באופן כללי העסקה של צוות טיפולי מעין זה כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות. מנתח התנהגות הוא איש מקצוע בעל תואר ראשון, שסיים לימודי תעודה באחד המוסדות המקנים תעודת מנתח התנהגות. נכון להיום, קיימים מספר מוסדות ללימודי ניתוח התנהגות יישומי: המכללה האקדמית בוינגיט, אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים, האוניברסיטה העברית, מכללת אורנים, המכללה האקדמית כנרת, המכללה האקדמית בית ברל, המכללה האקדמית לחינות ע"ש דוד ילין. במהלך השנים האחרונות נעשית פעילות משמעותית במסגרת ארגוני ניתוח התנהגות בישראל במטרה לקדם הכרה במקצוע והסדרה חוקית של ניתוח התנהגות בישראל. מאחר שאין עדיין הסמכה מוסדרת ומוכרת בישראל לתחום ניתוח התנהגות, ישנם מנתחי התנהגות שבנוסף לתעודה עוברים מבחני הסמכה של הבורד האמריקאי לניתוח התנהגות. בישראל שני ארגונים למנתחי התנהגות:
סביבת העבודהבפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (אוקטובר 2022)
לרוב, סביבת העבודה תהייה בביתו של הילד בשעות אחר הצהריים לאחר בית הספר, לרוב הטרפיסט גם נוכח עם הילד בבית הספר בתור סייע/משלב. בהמשך סביבת העבודה יכולה להשתנות בהתאם לנושאים שעליהם רוצים לעבוד. כדוגמת חדר כושר, סופר ועוד. בשלב הראשוני של הלימוד, הוא נעשה בתנאים מובנים. סביבת הטיפול קבועה ומוכרת לילד ובכך מקילה על הלימוד. רק תוכני הלימוד משתנים. העבודה נעשית ליד שולחן, ללא גירויים העלולים להסיח את דעתו של הילד, תוך מדידת ההתקדמות קבועה וברורה, ובשימוש מתוכנן של חיזוקים. בהמשך, העבודה נעשית בסביבה אחרת, שאינה מובנת. זאת בעצם ההכללה, כלומר לקיחת מיומנות שנלמדו בסביבה נטראלית יחסית (כדוגמת השולחן) ולאחר שמיונות זאת מושגת באופן זה מרחיבים את ביצוע המיומנות למצבים אחרים. לדוגמה ניתן לחשוב על קניות בסופר והתקשורת עם המוכר/ת. בתחילה תעשה עבודה אל מול הטרפיסט בבית שתדמה מצבים של קנייה בקופה. העבודה תהייה בהתאם לצרכיו של המטופל. מהמתנה בתור, הגשת המוצר, הקשבה למחיר, הוצאת הכסף, תשלום, המתנה לעודף וכולי. לאחר מכן כאשר מיומנות זו נעשית בהצלחה בבית תועבר מיומנות זו לסביבה חיצונית אמיתית וגם כן תנסה להיות בחנות קטנה למשל בלי הרבה לקוחות ולאחר מכן בסופר רועש וכן הלאה. המטרה היא לבנות את הפעולה בעזרת חווה של הצלחה ולבסוף להגיע למצב שבו הפעולה היא עצמאית ויכולה להעשות ללא לווי. ביקורת על טיפולים בשיטהפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש לכתוב על ניסיונות ההסדרה בישראל ועל ההתנגדות להם.
על אף שהגישות ההתנהגותיות מקובלות על־ידי אנשי מקצוע רבים, מופנית כלפיהן גם ביקורת, וישנן טענות על כך שהן מהוות התעללות ומפרות את כללי הביואתיקה.[8][9][10] היעילות והמוסריות של טיפול באוטיסטים בשיטת ניתוח ההתנהגות היישומי שנויים במחלוקת.[11][12][13][14] בנוסף, אוטיסטים רבים טוענים בבגרותם שהטיפול הזיק להם, נחווה כסוג של טיפול המרה ואפילו אילוף.[15][16][17][18][19] ישנם מחקרים המקשרים בין הטיפולים האלו לפיתוח טראומה, דיכאון, פוסט טראומה מורכבת ואף להתאבדויות, בדומה לטיפולי המרה אחרים.[20][21][22] בישראל השיטה איננה מעוגנת בחוק, ועיסוק בניתוח התנהגות לא נחשב כחלק מסל המקצועות הטיפוליים המוכרים על ידי מערכת הבריאות.[23] חלק מארגוני האוטיסטים בישראל, בהם אס"י, מתנגדים לשימוש בשיטה.[24] מקורות נוספיםספר הלימוד העיקרי בתחום הוא ספרם של ג'ון קופר, וויליאם הווארד וטימות'י הרון בשם Applied Behavior Analysis שפורסם לאור בשנת 2007 (מהדורה שנייה). בשנת 2019 יצאה מהדורה שלישית לספר. ספר הלימוד העיקרי בעברית הוא ספרו של ד"ר איתן אלדר - ניתוח יישומי של התנהגות - עקרונות והליכים. כתבי העת העיקריים
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
|||||||||||
