נמרוד
נִמְרוֹד הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית, פרק י', כבנו של כוש, בן חם, בן נח. במקרא ובמדרשבניגוד לרוב הדמויות המוזכרות בפרשת נח, נמרוד אינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים אחדים על חייו, על-פיהם היה גיבור ציד, שמלכותו[1] בארץ שנער וכללה את הערים בבל, ארך, אכד וכלנה (עיר שאינה מזוהה כיום). לדעתם של הרמב"ן ופרשנים נוספים נמרוד בנה, בנוסף, גם באשור את הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות-עיר (גם היא אינה מזוהה כיום). בספר מיכה, פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתייחס לבבל. לפי המדרשים, נמרוד נרצח על ידי עשו כשהלה שדד מנמרוד את הבגד המיוחד שלו[2]. לטענת ספר הישר, היה בן 215 במותו. יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים, ספר א', פרק 4) מתאר את נמרוד כמציב אלטרנטיבה לכניעת האדם לאיתני הטבע ולשליטת אלוהים, וכקורא לבני האדם לשלוט בטבע ואף להתגונן מפני אלוהים באמצעות מגדל בבל שיגן עליהם מפני סכנת המבול. גם במדרש נחשב נמרוד לדמות שלילית, כשאפילו משמעות שמו מסמלת רצון למרוד כנגד האלוהים, ועיסוקו בציד מצייר אותו כשליט אכזר ואלים. בין השאר מיוחסת לו במדרש היוזמה לבניית מגדל בבל, וכן מספר עליו המדרש שציווה להשליך לכבשן את אברהם, בעודו צעיר, בשל סירובו לסגוד לאלילי בבל. במדרש אברהם והצלמים המופיע בבראשית רבה מתואר העימות התאולוגי בין אברהם המונותאיסט לנמרוד עובד האלילים: בתלמוד הבבלי[3] נאמר שנמרוד אסר את אברהם בעיר כותה במשך שלוש שנים.
לעומת זאת ישנן פרשנויות המפרשות את השם נמרוד כמביע מרד נגד עובדי האלילים, ומכאן רואות אותו כדמות חיובית.[דרוש מקור] לפי רבי אברהם אבן עזרא המפרש את הפשט של המקרא – נמרוד החל להיות גיבור ציד בכך שהיה מקריב קורבנות עולה לה'[4], אך הדרש מפרש זאת אחרת. לפי חז"ל, אמרפל המוזכר בספר בראשית הוא נמרוד (תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, עמוד א'). נמרוד באמנותב"קומדיה האלוהית" של דנטה מוצג נמרוד כענק, וכנידון למדור השמיני של הגיהנום. העונש שנגזר עליו הוא ללהג באופן אינסופי, מבלי שאחרים יוכלו להבין אותו, ומבלי שהוא יוכל להבין את דברי האחרים (בדומה לרעיון בלילת השפות שבסיפור מגדל בבל). שיר עממי בשפת הלאדינו, בשם "כאשר המלך נמרוד" או "אברהם אבינו", מתאר את העימות שבין נמרוד לאברהם. בשיר, רואה נמרוד כוכב המבשר על הולדתו המתקרבת של אברהם, ומורה על הרג כל התינוקות, אך אמו של אברהם נמלטת אל השדות ושם יולדת את בנה. כאשר אברהם גדל הוא מכריז על אמונתו באלוהים ומתעמת על כך עם נמרוד. נמרוד מצווה להעלותו על המוקד, אך אברהם יוצא ממנו ללא פגע. האמן יצחק דנציגר יצר את הפסל "נמרוד", המגלם את האידיאלים של התנועה הכנענית, המציגים את האדם השורשי המחובר לאדמתו. במופע "אל תקרא לי שחור" מופיע השיר "נמרוד" (מילים: דן אלמגור, לחן: בני נגרי), המהלל את נמרוד כאיש שחור גיבור-צייד. האלבום "Nimrod." של להקת גרין דיי קרוי על שם דמות זו. בווריאציות האניגמה של אלגר nimrod היא המוכרת שבהם כאשר היא מתבססת על המוציא לאור של אלגר, כאשר שם משפחתו הוא צייד. בווריאציה אלגר מוסיף חלק מן הסונטה לפסנתר מספר 13 חלק 2 של בטהובן. בנוסף היא נשמעת בסוף הסרט "דנקרק" של כריסטופר נולאן. השם "נמרוד"במסורת היהודית יש הסתייגות משימוש בשם "נמרוד", בשל הדימוי השלילי שנקשר בו. על אף זאת, השם הוא שם פרטי מקובל בקרב חילונים. הסיפורים שנקשרו לשמו של נמרוד מופיעים גם במסורות בנצרות ובאסלאם, והוא אף מופיע כשם משפחה נוצרי. קיימים גם כתבי עת בתחומים שונים הנושאים את השם נמרוד. הדימוי החיובי של נמרוד כגיבור ציד קיבל ביטוי בשמשו כשם של ספינות מלחמה בריטיות, מטוס קרב בריטי, הוקר נמרוד, מטוס סיור בריטי, הוקר סידלי נמרוד, מבצע נמרוד של היחידות הבריטיות המיוחדות לפשיטה על שגרירות איראן בלונדון, וכן טיל נ"ט ישראלי, נמרוד. למרגלות החרמון נמצא מבצר נמרוד, וסמוך אליו הוקם היישוב נמרוד. בחמש מדינות בארצות הברית קיימים יישובים הנושאים את השם נמרוד. בסלנג האמריקאי משמש השם נמרוד ככינוי מלגלג לאדם טיפש. המקור לכך הוא מסרטוני באגס באני, בהם השתמש דאפי דאק בשם נמרוד ככינוי מלגלג ליריבו הצייד הבלתי מוצלח אלמר פאד[5]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|