אשכנז (דמות מקראית)

אשכנז

אב	גומר בן יפת

אַשְׁכְּנַז, דמות מקראית, היה בנו הראשון של גומר בן יפת ונינו של נֹחַ (בראשית י' 2–3).

לפי מסורות קדומות, העיר רג'ו די קלבריה בדרום איטליה נוסדה על ידי אַשְׁכְּנַז^{[דרוש מקור]}. על הגעתם של יהודים לעיר כתבו יוסף בן מתתיהו והירונימוס.

בספר ירמיהו נזכרת ממלכה בשם אשכנז כעם הקרוב למני ואררט, אבל אין לדעת מי הוא "עם אשכנז" ובאיזה אזור ישב:

שְׂאוּ-נֵס בָּאָרֶץ, תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם--הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט, מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז; פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר, הַעֲלוּ-סוּס כְּיֶלֶק סָמָר.

— ספר ירמיהו, פרק נ"א, פסוק כ"ז

בתעודות האשוריות מימי אסרחדון (אשר מלך בין השנים 681 ו-668 לפנה"ס) נזכר השם אשכנז אבל לא נאמר שם היכן היה מיקומו. יש סברה שמדובר בסקיתים אשר נקראו באשורית אישגוזה^[1].

בימי הביניים, ארץ גרמניה כונתה בפי היהודים בשם "אשכנז", כנראה עקב דמיון לשם "זאקסן", השם הגרמני של סאקסוניה, חבל ארץ גדול בגרמניה. עקב שם זה נקראו יהודי גרמניה וצרפת, ומאוחר יותר רוב יהודי אירופה, בשם יהודי אשכנז.

• שמואל קרויס, "השמות אשכנז וספרד", תרביץ ג' (ד'), תמוז תרצ"ב, עמ' 423–435