צחר

צֹחַר (בכתיב מלא: צוחר) הוא דמות מקראית, בנו החמישי של שמעון ונכדם של יעקב ושל לאה. לצחר היו חמישה אחים: ימואל, ימין, אהד, יכין ושאול.^[1][2][3][4]

בתורה מוזכרת משפחתו של צׂחר רק ברשימה הראשונה של בני שמעון, "וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑וחַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִֽית׃ (בראשית פרק מו פסוק י), אך ברשימה השנייה והשלישית הוא לא מופיע.^[4] זה כנראה, מפני שהוא נכחד או שלא נולדו לו ילדים. במקומו נכתב זרח, שהיה צאצא של שמעון, ככל הנראה משום שהיה משפחה גדולה וחשובה. לפי פירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק י' צחר וזרח הם אותו אדם, מכיוון שמשמעות שני השמות קשור לדעתו באור השמש.^[5] גם משפחתו של אהד לא מופיעה ברשימות אלו, אך הוא לא מופיע בשום רשימה, וזאת מאותה הסיבה, אך הוא כנראה נכחד מאוחר יותר.^[6][4]

אצל השומרונים צחר נקרא צהר (צוהר).^[4]

פירוש השם צחר הוא צחור, לבן. שם זה הוא חלק מקבוצת השמות בהם נמצאים גם השמות לבן ותולע, הנקראים על שם צבעים.^[4]

• היישוב צוחר נקרא על שמו של צׂחר המקראי.^[7]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.