|
יחסי OECD–ישראלישראל היא חברה מלאה בארגון OECD מאז ה-7 בספטמבר 2010[1]. גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס אימצה את אמנת המודל של ה-OECD. היסטוריהלפני צירופה של ישראל לארגוןבשנת 2006 שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיטת החישוב העיקרית של התמ"ג בישראל, כך שיתאים לשיטות החישוב המומלצת על פי המדריך הבין-לאומי לחשבונות לאומיים ולהמלצות קרן המטבע הבין-לאומית.[2] שינוי זה נעשה בין השאר כדי לאפשר את הצטרפות ישראל ל-OECD.[3][4] קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון. ב-16 במאי 2007 פתח ה-OECD[5] בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. פרט לישראל פתח הארגון בשיחות הצטרפות - גם עם רוסיה, אסטוניה, סלובניה וצ'ילה. במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד על יצואן או חברה המציעים שוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינות עולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעות שוחד[6]. באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית[7]. המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים[8]. ב-19 בינואר 2010 פרסם הארגון דו"ח המגדיר את ישראל כמדינה ענייה ומפולגת חברתית כלשונו, בעלת פערים חברתיים רבים. כמו כן מוסיף הדו"ח כי אם ישראל תצטרף לארגון, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגבוהים ביותר בארגון[9], אם כי מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל אינה הענייה ביותר ביחס למדינות ה-OECD. מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: האמנה למניעת שוחד, קניין רוחני והסטטיסטיקה במזרח ירושלים וברמת הגולן. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010[10]. בנושא הקניין הרוחני, דרש הארגון מישראל להאריך את זמן תוקף הפטנט עבור תרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילה גנרית[11]. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, התנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן טען שהחוק בישראל אותה עת לא היה שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון[12]. מההצטרפות ואילךבתחילת מאי 2010 הפעילו הפלסטינים מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה[13]. ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון[14]. ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון[15]. ב-2011 הקים מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה נציגות כלכלית ב-OECD. בין היתר, הנספחות מדווחת מדיוני ועדות וקבוצת עבודה, מאתרת מידע ופרויקטים מעניינים בנושאים שבטיפולו של משרד הכלכלה, מקשרת בין יחידות שונות ופרויקטים רוחביים של הארגון, מסייעת למטה המינהל בגיבוש עמדות, מקדמת את העמדות הישראליות מול מזכירות ה-OECD וכן בערוצים הדו-צדדיים ומסייעת ליחידות המקצועיות בהשתלבותן בפעילות השוטפת והגברות הנראות הישראלית. הנספחות הכלכלית מפעילה אתר רשמי בעברית ליחסי ה-OECD וישראל[16]. בנובמבר 2011 דירג OECD את ישראל במקום החמישי בתוחלת החיים בעולם[17]. בספטמבר 2023 פרסם הארגון דו"ח לפיו ב-2022 אחוז בוגרי החינוך הגבוה בישראל - היה גבוה משמעותית מזה של ממוצע מדינות ה-OECD (50.6% לעומת 40.4%). ואחוז מעוטי ההשכלה נמוך מהממוצע (11.8% בישראל לעומת 19.8% בממוצע). גם בוגרי השכלה תיכונית בלבד בישראל גבוה מהממוצע במדינות הארגון (כ-88% בישראל לעומת כ-81%).[18] הערות שוליים
|
