|
יחסי טנזניה–ישראל
.jpg) בין מדינת ישראל לטנזניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1994[1]. ב-14 ביוני 2017 קיבל שגריר טנזניה הראשון בישראל את כתב האמנתו מידי נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ונפתחה שגרירות טנזניה בישראל, אשר ממוקמת ברמת גן[2]. היסטוריהכבר בשנות ה-50 של המאה ה-20 חתמה ישראל על הסכמי סחר עם אפריקה המזרחית שכללה את המושבה הבריטית טנגניקה (שהפכה אחר כך לחלק מטנזניה)[3]. בשנת 1956 נוצר קשר טלפוני בין ישראל לטנגניקה דרך לונדון[4]. בינואר 1960, ביקר שר מטנגניקה בישראל[5]. עם קבלת העצמאות של טנגניקה בדצמבר 1961[6], הגיעה למדינה משלחת בראשות יהושפט הרכבי[7]. רפאל רופין מונה לשגריר הראשון במדינה[8]. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שמינו שגריר במדינה, למעשה רפאל רופין נשלח כבר חצי שנה קודם, במרץ 1961 לשמש כציר במדינה לקראת עצמאותה[9] ואהוד אבריאל סמנכ"ל משרד החוץ ערך ביקור הכנה חודשיים לפני קבלת העצמאות הרשמית של המדינה ודן בשיתוף פעולה בתחומי הדייג והקואופרציה הצרכנית והיצרנית[10]. משה דיין (אז שר החקלאות) עמד בראש משלחת ישראל לחגיגות העצמאות של המדינה, והכריז על הענקת מלגות לימוד בישראל ל-100 מתושבי המדינה[11]. במהלך 1962 שלחה ישראל משלחת של מומחים לטנגניקה, במטרה לסיוע בהקמת שירותי בריאות ותברואה, הקמת מערכת לביטוח לאומי והקמת "מרכז להכשרה חלוצית" להכשרת נוער בתחומי החקלאות, לפי המודל של הגדנ"ע והנח"ל[12][13]. בינואר 1963 ערכה שרת החוץ גולדה מאיר ביקור במדינה ויצרה קשרים אישיים עם הנשיא הטנזני הסוציאליסטי ג'וליוס נייררה[14]. עם זאת חודש לאחר הביקור אירחה טנגניקה את הוועידה האפרו־אסיאנית לשיתוף, שהסתיימה בהחלטה המגנה את "הקולוניאליזם הציוני" וקראה להפסקת "החדירה הציונית לאפריקה ולאסיה" ולביטול חוזים קיימים עם ישראל. עם זאת שר הפנים של טנגניקה הודיע שמדינתו תתעלם מההחלטה[15]. ובעקבות הביקור של גולדה מאיר התפתחו בין המדינות גם קשרים ביטחוניים הדוקים. ישראל סייעה לטנזניה בהקמת ה"שירות הלאומי" של המדינה, והצבא(אנ')[16], כולל סיוע בהקמת חיל אוויר[17]. בהמשך גם קציני משטרה מטנזניה לשתלמויות בישראל[18]. בנוסף מדינת ישראל סייע עודדה השקעות של ישראלים במדינה. יזמים ישראלים הקימו בתי מלון במדינה וחברות בנייה ישראליות, בעיקר "סולל בונה" בנו מבני ציבור. שלושת האדריכלים הישראלים אשר בלטו בפעילותם במקום היו משה ירמיצקי, גבריאל מרגלית ויעקב מרקו, שתכננו בין השאר את מרכז הצרכנות בדאר א-סלאם, את "מלון קילימנג'רו" בדאר א-סלאם ואת "מלון ספארי" בשמורת מיקומי[19]. באפריל 1964 התמנה יואל פלגי כשגריר ישראלי בזנזיבר, חמישה חודשים לאחר שקיבלה עצמאות[20], אולם חודש אחר כך התאחדו זנזיבר וטנגניקה ליצירת טנזניה והוא מונה לשגריר במדינה החדשה[21]. בנובמבר 1965 הוחלף על ידי יצחק פונדק[22]. בקיץ 1968 השתתפה מדינת ישראל ביריד מסחר בינלאומי במדינה, בו הציגו כ-50 חברות מישראל[23]. בעקבות מלחמת יום הכיפורים, בגלל לחץ כבד מצד מדינות ערב, המליץ ארגון אחדות אפריקה לחבריו לנתק את הקשרים עם מדינת ישראל[24]. אחת הסיבות שהועלתה להצדיק את ההחלטה הייתה שישראל כבשה שטח מאפריקה מעבר לתעלת סואץ[25] (שטח ממנה נסוגה לאחר הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בינואר 1974). בנוסף ראו מדינות אפריקה בכיבוש סיני על ידי ישראל, כיבוש קולוניאליסטי של מדינה זרה בשטח אפריקה[26]. ב-18 באוקטובר 1973 ניתקה טנזניה את יחסיה עם ישראל, יחד עם עוד 13 מדינות נוספות באפריקה שניתקו את היחסים עם ישראל באותה עת[27] ב-24 בנובמבר 1988 הכירה טנזניה בעצמאותה של פלסטין, בעקבות הכרזת העצמאות הסמלית של המועצה הלאומית הפלסטינית[28]. בתחילת שנות ה-2000 שורה של חברות טכנולוגיה מישראל, המייצרות מערכות תקשורת, הקימו פרויקטים שונים בטנזניה. בין היתר "מוטורולה ישראל"[29], "סרגון נטוורקס"[30] ו"גילת רשתות לווין"[31]. ב-22 בנובמבר 2011 בעקבות דברים שאמר שר הביטחון אהוד ברק בריאיון לרשת ב': "גרמניה, צרפת ובריטניה זה לא טנזניה, מאוריטניה וטריפוליטניה"[32]. פרסם קונסול הכבוד של טנזניה בישראל, נוריאל קסביאן (צ'יריץ'), הודעה כי הוא מצר על הדברים במיוחד לאחר הודעת ראש הממשלה בדבר הידוק היחסים עם מדינות אפריקה, זאת ועוד במיוחד לאור העובדה כי טנזניה הושוותה לטריפוליטניה - מדינה שכלל לא קיימת[33]. ב-29 בנובמבר 2012, תמכה טנזניה בהחלטה בהחלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם, על קבלת פלסטין כחברה ה-194 באו"ם[34]. באוקטובר 2016, במהלך פרשת החלטת אונסק"ו בעניין הר הבית והכותל, טנזניה סייעה משמעותית בריכוך ההחלטה המגנה את ישראל[35]. ב-2017 ישראל וטנזניה העלו את הדרג היחסים ושגריר טנזניה הראשון הגיע לישראל. שגרירותישראל החזיקה שגרירות בטנזניה מאז קיבלה עצמאות, אך זו נסגרה לאור ניתוק היחסים הדיפלומטים עם מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. נכון ל-2022, אין שגרירות ישראלית בטנזניה. האינטרסים הישראלים בטנזניה מטופלים על ידי השגרירות הישראלית בקניה. טנגניקה החליטה עם קבלת עצמאותה, מטעמי חסכון, לפתוח רק שלוש שגרירויות בארצות הברית בממלכה המאוחדת ובהודו ולא שלחה נציג לישראל[36]. בשנת 2017 פתחה טנזניה שגרירות ברמת גן. ישראלים המבקשים לבקר בטנזניה נדרשים להצטייד בוויזה מתאימה[37]. בשנים 1995–2010 שימשה רונית הרשקוביץ, אשת עסקים הפעילה בענף התיירות בטנזניה, כקונסול כבוד בישראל[38]. אחר כך שימש בתפקיד איש העסקים נוריאל קסביאן[39]. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
