|
יחסי אקוודור–ישראל
יחסי אקוודור–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין רפובליקת אקוודור לבין מדינת ישראל. לישראל יש שגרירות בקיטו ולאקוודור יש שגרירות בתל אביב. היסטוריהבמהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, אקוודור הייתה בין 33 המדינות שהצביעו בעד התוכנית.[1] באוגוסט 1955 ביקר בישראל נציג אקוודור באו"ם[2]. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות מוסדו ב-18 ביוני 1957, כאשר טוביה ארזי, שגריר ישראל בפרו, העניק את כתב האמנתו לנשיא קמילו פונס הנריקז בנוכחות שר החוץ קרלוס טובאר זלדומביד ושרי קבינט נוספים.[3][4] בשנת 1982 רכשה אקוודור מישראל 12 מטוסי כפיר, וב-1996 רכשה 4 מטוסים נוספים[5]. ביוני 1988 נהרג הנספח הצבאי הישראלי באקוודור, אל"ם שבתאי בן שוע, בהתרסקות מטוס בו טס בחברת מפקד חיל האוויר של אקוודור וקצינים נוספים[6]. ביוני 2014 נחתמו בירושלים הסכמי פיתוח ושיתוף פעולה טכנולוגי דו-צדדיים בין שר הכלכלה נפתלי בנט לבין מקבילו האקוודורי, ריצ'רד אספינוזה גוזמן. באותה שנה, נשיא אקוודור רפאל קוריאה הביע תמיכה בישראל אותה כינה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" וכמדינה אשר "גרמה למדבר לפרוח".[7] בפברואר 2017, השגרירה החדשה של אקוודור בישראל, מריה גבריאלה טרויה רודריגז, הציגה את כתב האמנתה לנשיא ראובן ריבלין. במהלך הגשתו הצהירה כי הנשיא קוריאה "מעריץ את ישראל ומייחל ליותר שיתוף פעולה בין שתי המדינות". במאי 2017 התקיים טקס ההשבעה של נשיא אקוודור החדש, לנין מורנו בבירה קיטו. במהלכו, נכח שר התקשרות הישראלי איוב קרא, שהיה לשר הישראלי הראשון שנפגש לראשונה מזה 30 שנה באופן גלוי ורשמי עם משלחת ממשלתית של מדינות המפרץ - עומאן, תימן וקטר.[8] קרא קיים בנוסף שיחות עם נשיאי קולומביה, גואטמלה ופרגוואי, שנכחו בטקס ההשבעה ודנו על חיזוק היחסים בין המדינות והמאבק המשותף בטרור.[9] הפגישה התאפשרה הודות למדיניותו המתמשכת של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לכינון שלום במזרח התיכון.[10] כיום, בין ישראל ואקוודור מתקיים שיתוף פעולה רב, אשר מתבטא במספר תחומים: מדעבשנת 1999 הופסק ייצוא של תרביות בננה מישראל לאקוודור. לאחר בדיקה התברר, כי שתילים הנגועים בווירוס מסוים שווקו בשמה של ישראל, אף שלמעשה לא היו כאלה. לפיכך, בשנת 2005 חוּדש האישור לייצוא של תרביות אלו, לאחר ביקור של נציגים ממשלתיים מאקוודור בישראל.[11] באוקטובר 2014, בעקבות ההחלטה להקים מכון לאומי לחדשנות ויזמות באקוודור, ביקרה בישראל משלחת של שרים מאקוודור בליווי צוות ההקמה של המכון. מטרת הביקור נועדה ללמוד מניסיונה של ישראל בתחום, כאשר במהלך הפגישה עם נציגי משרד התמ"ת צוטט אחד מחברי המשלחת באומרו, "אנחנו כאן כדי ללמוד מהטובים ביותר".[12] ב-12 במאי 2022 הודיע נשיא אקוודור גיירמו לאסו, על פתיחת משרד לחדשנות מטעם אקוודור בבירה ירושלים.[13] צבאבשנת 1963, אקוודור ובוליביה היו למדינות הראשונות בדרום אמריקה, שאימצו את מודל גרעין הנח"ל של ישראל, המשלב מסגרת צבאית עם עבודה חקלאית.[14] במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 נרכשו מישראל מספר מטוסי נשר על ידי אקוודור, שהחלה לקבלם בשנת 1977. כמו כן, אקוודור רכשה בשנת 1971 טילי גבריאל, אשר הגיעו אליה בשנת 1979.[15] בשנת 1981 נרכשו מישראל גם מספר מטוסי כפיר, וזאת 5 שנים לאחר ההזמנה הראשונית, שאישורה עוכב. בין שתי המדינות נחתם דאז גם הסכם לתחזוקה טכנית של האמצעים הצבאיים שנרכשו מישראל, וביניהם גם מטוס הערבה, ותחזוקה טכנית של מטוסי חברת התעופה הלאומית של המדינה, "Ecuatoriana" (אנ').[16]  נכון לשנת 2013, בצבא אקוודור עדיין נעשה שימוש במטוסי הכפיר וגם בטילי אוויר-אוויר מסוג פיתון מתוצרת ישראל.[18] שונותבשנת 1982 התרחש הפיגוע בשגרירות ישראל בקיטו בו נרצחו 3 בני אדם. במסגרת פורום הדיבייט "מודל האו"ם", שנערך באפריל 2010, השתתפו קבוצות סטודנטים ממדינות שונות. הקבוצה, שזכתה בפורום זה, הייתה קבוצת סטודנטים מאקוודור, שנבחרה לייצג את ישראל. לצורך כך, אותה קבוצה למדה אודות ישראל במשך חצי שנה, וקיבלה הדרכה מסגן ראש משלחת ישראל באו"ם דאז.[19] .jpg) בדצמבר 2014 הונפקה סדרת בולי דואר בשם "סחלבים Orchids", המשותפת לשתי המדינות.[20] על גבי בול מסוים בסדרה מופיעים שני מינים של סחלבים: אחד מהם (דבורנית גדולה) צומח בין היתר בישראל, והשני (סחלב הקוף) צומח בין היתר באקוודור.[21] בעקבות רעידות אדמה, שפקדו אזורים מסוימים באקוודור וגם ביפן באפריל 2016, דווח שקבוצות סיוע ישראליות הצטרפו לפעולות ההצלה באותם אזורים.[22][23] באפריל 2019 נודע כי ישראל מסייעת לאקוודור להדוף מילוני מתקפות האקרים שהתרחשו נגד שרתים ואתרים ממשלתיים, בעקבות הסגרתו של המייסד ועורך האתר הראשי ויקיליקס - ג'וליאן אסאנג' לממלכה המאוחדת לאחר שהסתתר בשגרירות אקוודור בלונדון במשך כ-7 שנים.[24] מתיחויות דיפלומטיותבעקבות מספר מקרים לאורך השנים, הוחלט על ידי אקוודור להחזיר את שגרירה בישראל לצורך התייעצויות, וזאת כפעולת מחאה על מדיניות ישראל. לאחר פרשת המשט לעזה ביוני 2010 התקבלה ההחלטה הנ"ל כמחאה על פעילות צה"ל במהלך הפרשה, וזאת במקביל לפעולה שנקטה ניקרגואה, שהודיעה אז על ניתוק היחסים עם ישראל.[25] במהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014, אקוודור הייתה למדינה הראשונה שהחליטה להחזיר את שגרירה בישראל לצורך התייעצויות, ובאוגוסט 2014, ביטל הנשיא רפאל קוריאה את ביקורו הממלכתי בישראל כמחאה.[26][27] במהלך ישיבה של העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2016, ציטט שגריר אקוודור באו"ם את אמירתו של פידל קסטרו, המשווה את מעשי הנאצים לציונות.[28] דברי השגריר התקבלו במחאה חריפה בישראל, אשר הובילו לזימון הממונה על שגרירות אקוודור לשיחת הבהרה.[29] במאי 2022, נשיא אקוודור גיירמו לאסו, אשר ביקר בישראל, הודיע כי מדינתו תשנה את מדיניות ההצבעה שלה באו"ם ותצביע לצידה של ישראל.[30] .jpg) ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
