וולטה עילית הצרפתית קיבלה עצמאות ב-5 באוגוסט1960 (תחת השם וולטה עילית)[1]. בספטמבר 1960 יצאה משלחת מוולטה עילית לישראל בראשות שר החקלאות של המדינה, זו הייתה המשלחת הדיפלומטית הראשונה ששלחה לאחר שזכתה לעצמאות[2]. בעקבות הביקור הגיעה משלחת לישראל ללמוד במכון האפרו־אסיאתי שהקימה ההסתדרות (מכון ללימודי כלכלת עבודה וקואופרציה)[3].
בסוף 1960 הקימה ישראל שגרירות באביג'אן, בירת חוף השנהב[4]. שגריר ישראל הראשון בחוף השנהב, שלמה הלל, היה גם שגריר לא תושב בוולטה עילית[5].
ב-11 ביוני1961, חתמו ישראל וולטה עילית על אמנה לשיתוף פעולה כלכלי וטכני[6]. בעקבות החתימה שלחה ישראל מומחים חקלאיים לוולטה עילית[7].
ביולי 1961, נשיא וולטה עילית הראשון, מוריס יאמאוגו, ביקר בישראל[8]. הוא הגיע גם כנציג הארגון האזורי לשיתוף פעולה "קונסיי דה ל'אנטאנט" (מועצת ההסכמה) - שכלל את וולטה עלית, חוף השנהב, דהומיי, וניז'ר[9]. כאות הוקרה על ביקורו הוחלט לקרוא לרחוב בשכונת קריית היובל בירושלים בשם "רחוב וולטה עילית"[10]. בנוסף נחתמה ברית ידידות בין המדינות[11].
באפריל 1962, הגיעה משלחת של ראשי מערכת הביטחון של וולטה עילית לביקור בישראל, כולל שר הביטחון והרמטכ"ל שלה[12]. בצדימבר 1962 נחתם הסכם לסיוע טכני עם וולטה עילית[13].
ביוני 1963, ביקרה משלחת פרלמנטרית של וולטה עילית בישראל[15]. באוגוסט 1963 הגיש שגריר חוף השנהב בישראל את כתב האמנתו לנשיא המדינה, גם כשגריר וולטה עילית בישראל[16].
ביולי 1968, שר ההסברה והדואר של וולטה עילית הגיע לביקור רשמי בישראל, במטרה לדון בסיוע ישראלי לבניית מערכת טלפון ארצית במדינה[17].
בספטמבר 1968, ארבעה אזרחי ישראל זכו לאות הצטיינות של וולטה עילית[18].
בספטמבר 1973, ביקר היועץ המדיני של ראש־ממשלת וולטה־עילית בישראל וחתם על על שלושה הסכמים לשיתוף פעולה, שכללו: הקמה וניהול של מרכז חקלאי באמצעות מומחים מישראל, סיוע בתוכנית ייעור רחבת היקף, והכשרת מדריכים מקומיים לקואופראטיבים חקלאיים והשתלמויות בישראל בנושאים חקלאיים[19]. אולם שבועיים אחר כך, בעקבות מלחמת יום כיפור, ולאחר שישראל התעלמה מהחלטה 242 והחלטה 339 של האו"ם, ניתקה את היחסים עם ישראל[20].
במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20, סופק למדינה נשק מישראל, באמצעות סוחר הנשק שמעון נאור-הרשקוביץ[23]. עם זאת חלק גדול מהנשק שסחר בו היה תוצרת מזרח אירופה (רומניה ואוקראינה)[24].
במאי 2015, השגריר של בורקינה פאסו ביקר בישראל (שגריר לא תושב שמקום מושבו בקהיר). במהלך ביקורו, נפגש עם הנשיא ראובן ריבלין. במהלך הפגישה, השגריר ציין שבורקינה פאסו מעוניינת בפנסיונרים ישראליים, שיגורו בבורקינה פאסו וייסעו לה כלכלית. ראובן קיבל בברכה את השגריר[26].
בנובמבר 1961 הקימו החברה לעבודות חוץ של סולל בונה, חברת תה"ל וממשלת וולטה עילית חברה משותפת לתשתיות והנדסה[29]. בדצמבר 1961 החליטה ישראל להקים נציגות דיפלומאטית בוולטה עילית, עם זאת שלמה הלל המשיך לשמש שגריר לא תושב[30].
בשנת 2003 זכתה החברה הישראלית אלווריון בחוזה לפרישת מערכות תקשורת אלחוטיות בבורקינה פאסו[31]. אלווריון זכתה אחר כך בכמה חוזי המשך במדינה[32].
בשנת 2016, שווי הסחורה שיוצאה מישראל לבורקינה פאסו הגיעה לסך 10.2 מיליון דולר אמריקאי והיא כללה בעיקר נפט מזוקק, מדפסות, טלפונים, מכסי פלסטיק ועוד[34]. באותה שנה, שווי הסחורה שיוצאה מבורקינה פאסו לישראל הגיעה לסך 9.36 אלף דולר אמריקאי והיא כללה בעיקר כלי הקשה, קישוטי עץ, חוברות ועוד[35].
בשנת 2015, שווי הסחורה שיוצאה מישראל לבורקינה פאסו הגיעה לסך 13.7 מיליון דולר אמריקאי והיא כללה בעיקר נפט מזוקק, גיליוני פלסטיק, חומרי הדברה, טלפונים ועוד[36]. באותה שנה, שווי הסחורה שיוצאה מבורקינה פאסו לישראל הגיעה לסך 267 אלף דולר אמריקאי והיא כללה בעיקר קוקוס, אגוזים, זרעי שמן, קשיו, שנאים חשמליים ועוד[37].
ייצוג
בורקינה פאסו אינה מיוצגת בישראל, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. השגרירות המייצגת את בורקינה פאסו נמצאת בקהיר, בירת מצרים.
ישראל אינה מיוצגת בבורקינה פאסו, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. השגרירות המייצגת את ישראל נמצאת באביג'אן, בירת חוף השנהב.
