גוף האדם, בדומה לאורגניזמים מורכבים אחרים, מורכב מעשרות אלפי מיליארדים של תאים, יחידות החיים הבסיסיות, הפועלים יחד ובצורה מבוקרת, לקיים את עצמם ואת המערכת הגדולה אליה הם שייכים, הגוף עצמו. לבד מתאי הגוף השונים, מורכב הגוף מהנוזל החוץ-תאי ומהמשתית החוץ תאית (extracellular matrix) העשויה חלבונים שונים (חלקם מחוברים לסוכרים מורכבים) ומינרלים.
תאי הגוף מאורגנים כרקמות שונות: רקמת עצב, רקמת שריר, רקמת חיבור ורקמת אפיתל, המרכיבות את איברי הגוף. נהוג לקבץ איברים שונים למערכות גוף הממלאות תפקידים שונים. תפקידן של מערכות הגוף הוא שימור ההומאוסטזיס בסביבת התאים (בנוזל החוץ-תאי) והן עושות זאת בין היתר על ידי הכנסת חומרי מזון לנוזל הבין-תאי, שינוע הנוזל לכל תאי הגוף, סילוק פסולת או תוצרים סופיים של המטבוליזם התאי ושליטה ובקרה על פעולות אלו ואחרות.
ג'ינג'י הוא כינוי לאדם המתאפיין בשערות בצבע כתום-אדמדם. לעיתים קרובות הג'ינג'ים הם בעלי עור בהיר ועדין, ולעיתים עורם זרוע נמשים. תופעת הג'ינג'יוּת מאופיינת בריכוזים גבוהים של פיגמנטים אדמדמים וריכוזים נמוכים של פיגמנטים כהים. עורם של הג'ינג'ים בדרך כלל רגיש יותר לקרינה על-סגולה.
מקור המילה "ג'ינג'י" בשמו של צמח הג'ינג'ר, או בעבריתזנגביל, שנמכר כממתקמסוכר שצבעו כתום. מילה נרדפת לג'ינג'י בעברית היא "אדמוני", מלשון אדום. המילה מופיעה פעמיים בתנ"ך, בהתייחסות לעשו ולדוד. בכמה מקומות נוספים נאמר על עשו שהוא "אדום", כינוי נוסף לג'ינג'י במקרא.
המזון שוהה במערכת העיכול בגוף האדם בין 16 ל־35 שעות עד לפליטתו. בקיבה הוא יכול לשהות בין 30 דקות ל־10 שעות בהתאם לסוגו ואילו במעי הדק הוא שוהה בין 3 ל־6 שעות. שתי תחנות חשובות נוספות הן התריסריון שבתחילת המעי הדק, והמעי הגס שבו שוהה המזון בין 8 ל־24 שעות ומתגבש לפסולת בעזרת חיידקים. אורכה הכולל של מערכת העיכול בגוף האדם הוא כ־7.5 מטרים.
היסטולוגיה היא תחום בביולוגיה החוקר את מבנה הרקמות. בגוף האדם קיימים 260 סוגי רקמות. הרקמה מהווה את אחת הרמות בהיררכיה המבנית של יצורים. הרמה הנמצאת מתחת לרקמה היא רמת התאים, ואילו הרמה הנמצאת מעל לרקמה היא רמת האיברים. קבוצת רקמות הפועלות במשותף לצורך מילוי תפקיד מסוים ומצויות בסמיכות אחת לשנייה מהווה איבר.
אנטומיה היא מדע העוסק במבנה איברי הגוף ומיקומם בייצורים חיים. מדע האנטומיה התפתח יחד עם הרפואה, והתבסס ברובו על נתיחות פוסט-מורטם (שלאחר המוות) של גופות אנשים חולים ובריאים גם יחד. היום מקיף התחום גם ממצאים מיקרוסקופים ברמה התאית (ציטולוגיה) וברמת הרקמות (היסטולוגיה). התקן הבינלאומי למונחים באנטומיה אנושית הוא הטרמינולוגיה אנטומיקה שבשנת 1998 החליף את הנומינה אנטומיקה. תקנים נוספים שיצאו תחת השמות טרמינולוגיה היסטולוגיקה וטרמינולוגיה אמבריולוגיקה כוללים מונחים למבנים היסטולוגיים ולמבנים אמבריולוגים.
אנטומיה טופוגרפית היא האנטומיה הנלמדת על פי הצורה הנראית והניתנת למישוש של פני הגוף.
מערכת השרירים, המהווה קרוב למחצית ממשקל הגוף, מניעה את גוף האדם. המערכת נשלטת על ידי מערכת העצבים אולם למספר שרירים, כגון אלו המניעים את הלב, יכולת פעולה אוטונומית. בנוסף להנעת הגוף כולו ושמירה על היציבה שלו, מניעה מערכת השרירים חומרים (למשל את הדם) בתוך הגוף ומייצרת חום המסייע בשמירה על ההומיאותרמיות.
יחידת התפקוד הבסיסית של מערכת השרירים היא הסרקומר.
תפקודם המשותף של אברי הגוף ומערכותיו תלוי ביכולת לתאם ביניהם ולווסת את פעולותיהם. על הצורך החיוני הזה עונות מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית המקשרות בין האיברים והמערכות, יוצרות את האינטגרציה הנדרשת ושולטות בפעולתם.
מערכת העצבים פועלת ליצירת דחפים עצביים, העברתם ממקום למקום ופירוש משמעותם. הודות לשימוש בדחפים עצביים, יכולה מערכת העצבים לפעול במהירות רבה. המערכת קולטת גירויים שונים ומעבירה את רשמיהם למערכת העצבים המרכזית. שם מפורשים הגירויים ומתוכננת תגובה על פי הצורך. דחפים עצביים יכולים להפעיל שרירים או לגרום לבלוטות להפריש את תכולתן.
המערכת האנדוקרינית פועלת באמצעות הורמונים המופרשים לתוך זרם הדם ונעים עמו עד אברי המטרה שלהם. פעולתה איטית יותר מזו של מערכת העצבים אך השפעתה ארוכת טווח הרבה יותר. הורמונים הם המווסתים העיקריים של גדילה ורבייה ושל מנגנונים הומאוסטזים חשובים כגון חילוף חומרים, מאזן חומצה ובסיס ומאזן מים ואלקטרוליטים.
מערכת העצבים ההיקפית היא המשכה של מערכת העצבים המרכזית והיא מגיעה באמצעות העצבים המרכיבים אותה לכל חלקי הגוף. המערכת ההיקפית מחולקת למערכת הסומטית השולטת בתנועות רצוניות ובתחושות המגיעות מרחבי הגוף ולמערכת האוטונומית השולטת על פעולות שונות באופן לא מודע מבחינת האדם.
מערכת הראייה היא מכלול איברי החישה והמרכזים העצביים המאפשרים לאדם לראות. מערכת זו נעזרת במידע החושי, שמקורו באור המגיע לעין לבניית תפיסה חזותית של העולם שמחוץ לעין הצופה.
מערכת הלב וכלי הדם מובילה לכל התאים החיים בגוף את כל צורכי הקיום שלהם, באמצעות הדם. המערכת מובילה חומרי מזון, גזים ופסולת אל התאים ומהתאים. היא מסייעת באיזון טמפרטורת הגוף והחומציות שלו כדי לשמר את ההומיאוסטזיס.
מערכת הכסות עוטפת את חלקו החיצוני של הגוף וכוללת את העור, שיער, ציפורניים ובלוטות זיעה. העור מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15 אחוזים ממשקלו, והינו האיבר הגדול ביותר בגוף. מערכת הכסות מפרידה בין האדם לסביבה החיצונית, היא מספקת הגנה ובידוד מהסביבה החיצונית ומידע לגביה.
בנוסף לאספקת מזון ופינוי פסולת, פועלות המערכות לשמירה על תנאים אחרים לקיום התאים. שמירה על כמות מים נאותה בגוף ועל רמות מתאימות של אלקטרוליטים וחומרים אורגנים. המערכות גם שומרות על מאזן חומצה ובסיס של הנוזל החוץ התאי ומווסתות אותו.
מערכת העיכול
מערכת העיכול הינה מערכת איברים בגוף אשר מטרתה לקלוט מזון, לפרק אותו ליחידותיו הבסיסיות עד לרמת המולקולות, לאפשר ספיגתם לצורך הפקת אנרגיה ובניין הגוף ולפלוט את פסולת המזון שאינה דרושה לגוף בצורת צואה.
מערכת הנשימה מובילה אוויר לתוך גוף האדם ואל מחוץ לגוף ומאפשרת חילופי גזים בפעפוע בין האוויר לדם, חמצן נכנס לדם ופחמן דו-חמצני מפונה מהדם. כך מתחמצן הדם ובה בעת מפונה פסולת מטבולית גזית ממחזור הדם. בנוסף, משתתפת מערכת הנשימה בשמירה על מאזן החומציות של הגוף, על ידי סילוק של חומצה בדמות פחמן דו-חמצני.
תקופות התפתחות דרמטיות נוספות עוברות על האדם בשנות ינקותו, ילדותו והתבגרותו. שינויים גדולים חלים מכל הבחינות, גופנית ופסיכולוגית, וכל מערכותיו מגיעות לשיא התפתחותן.
בין מערכותיו הבשלות גם מערכת הרבייה, מערכת הרבייה של האישה ומערכת הרבייה של הגבר פועלות במשותף לטובת הישרדות הקוד הגנטי של האדם, על ידי העמדת צאצאים. מערכת המין של הגבר יוצרת נוזל זרע ומעבירה אותו לתוך מערכת המין של האישה, ומערכת המין של האישה מפתחת ביצית ומאפשרת את מפגשה עם תאי זרע. המערכת הנשית תומכת בהתפתחות העובר באמצעות אספקת תנאים מתאימים ברחם ואספקת מזון דרך חבל הטבור, ולאחר הולדתו גם מזינה את התינוק על ידי אספקת חלב באמצעות השדיים.
תא זרע מנסה לחדור לביצית ולהפרות אותההמוות, מתואר כשלד נושא חרמש
גוף האדם מתחיל את התפתחותו מתא בודד המכונה זיגוטה. בתקופה שטרם הלידה מתפתח התא לקבוצת תאים שמספרם ומורכבותם הולכת וגדלה. מדע האמבריולוגיה עוסק באותה תקופה, במנגנונים הפיזיקליים והכימיים המשפיעים על התפתחות העובר ובצורת העובר. התאים המרכיבים את העובר המוקדם מתחלקים לשלוש שכבות נבט המהוות את מקורם של כל רקמות הגוף ואיבריו. בסופו של התהליך נולד אל העולם תינוק המוכן להמשיך בשלבים הבאים של התפתחותו.
הילדות וההתבגרות הן התקופות במהלכן מגיעות לשיא יכולתן רוב מערכות הגוף של האדם. לאחר מכן מתחיל תהליך הדרגתי ואיטי של התדרדרות בתפקוד המערכות, תהליך חידוש הרקמות הבלתי פוסק בגוף הולך ומפנה את מקומו לתהליך של מות תאים שאינם מוחלפים בחדשים ולירידה ביעילות התאים והרקמות הקיימים. בסופו של דבר, מערכות הגוף לא מסוגלות עוד לספק תנאים מקיימי חיים לגוף, מותו של האדם הוא בלתי נמנע. התפתחות גוף האדם:
החומר התורשתי מכיל מידע הדרוש לכל פעילויות הגוף. במקרה הפשוט והשכיח ביותר, המידע התורשתי מצויי בחומר תורשתי מסוג DNA, אולם יש גם מידע תורשתי שאינו מצוי בו. "גֶן" הוא שם ליחידת מידע תורשתית בסיסית. המדע החוקר את התורשה נקרא גנטיקה.
.jpg)
