ראש האופוזיציה (ישראל)

ראש האופוזיציה

איוש נוכחי	יאיר לפיד
תאריך כניסה לתפקיד	2 בינואר 2023
דרכי מינוי	סיעות האופוזיציה[א]
תחום שיפוט	ישראל ישראל
מושב המשרה	הכנסת
משך כהונה קצוב	כהונת הכנסת
ייסוד המשרה	17 ביולי 2000
איוש ראשון	יצחק טבנקין (איוש לא-רשמי) אריאל שרון (איוש רשמי)

ראש האופוזיציה בכנסת (מכונה לעיתים בשגגה: יושב-ראש האופוזיציה) הוא חבר הכנסת מהסיעה הגדולה באופוזיציה שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, או חבר כנסת אחר מסיעות האופוזיציה שזכה לתמיכה בכתב של יותר ממחציתם. בדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה בישראל לא היה מעמד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את חוק הכנסת (תיקון מספר 8), והתפקיד הפך למשמעותי יותר.

עד שנת 2000 תפקיד ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא השתתפה בקואליציה כיהן כראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי הליכוד (בגלגוליה השונים) או על ידי מפלגת העבודה (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של לוי אשכול וגולדה מאיר (1967–1970) ובתקופת ממשלות האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר (1984–1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.

במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה לראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה ראש הממשלה לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם תקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה בגין עם ראש האופוזיציה פרס,^[1] אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים בדיוניה של הכנסת.

אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום ממשלת אחדות לאומית לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה.

האופוזיציה, שמורכבת בדרך כלל ממספר מפלגות שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בקואליציה, אינה בהכרח מאוחדת סביב ראש האופוזיציה, וראש האופוזיציה אינו נדרש לייצג את האינטרסים של כל אחת מהמפלגות. הדבר הגיע לידי ביטוי, למשל, כאשר שינוי "הופרשה" מהקואליציה של ממשלת אריאל שרון, ומפלגת העבודה נכנסה במקומה. כתוצאה מכך התמנה יוסף לפיד ב-10 בינואר 2005 לראש האופוזיציה, על אף שהסיעות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.

ב-1999 יזם שר המשפטים יוסי ביילין את הצעת חוק ראש האופוזיציה, שנועדה לעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה בחוק ולחזקו כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.^[2][3] בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של ראש האופוזיציה, האחת הצעת חוק ממשלתית, והשנייה הצעת חוק פרטית של ח"כ עוזי לנדאו. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי ועדת הכנסת להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.

בעקבות התיקון לחוק, התפקיד – שהיה עד אז תפקיד של כבוד בלבד – קיבל תוקף חוקי, שמעניק לבעליו הן זכויות מיוחדות והן שכר מוגדל.

להלן נוסח חוק הכנסת (תיקון מספר 8) התש"ס­ שנת 2000.^[4][ב]

פרק ו': ראש האופוזיציה

11. קביעת ראש האופוזיציה

(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.

(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.

(ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.

12. הפסקת כהונה

(א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:

(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.

(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.

13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה

ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה.

14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת

ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בעניין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים

לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.

16. שכר ותנאי עבודה

(א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט'; ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.

(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

ראש האופוזיציה מאובטח בידי היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות של שירות הביטחון הכללי כחלק מהיותו אחד משבעת סמלי השלטון במדינת ישראל.

ראש־האופוזיציה זכאי ל־3 יועצים פרלמנטריים, ראש מטה, תקציב ליצירת קשר עם הציבור בסכום של 55 אלף שקל בשנה, תקציב כיבוד שנתי של 27 אלף שקל, 10 ימי שהייה בחו"ל עם עוזר ושכר חודשי של 50 אלף שקל ברוטו חודש.^[6]

עד שנת 2000, לפני תיקון 8 של חוק הכנסת,^[4] לא הוגדר תפקיד ראש האופוזיציה באופן רשמי. עם זאת, מקובל היה לכנות את ראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה שותפה בממשלה בשם "ראש האופוזיציה". בטבלה שלהלן מנויים ראשי הסיעות הגדולות ביותר שלא ישבו בממשלה, ולאו דווקא ראשי האופוזיציה הרעיונית לממשלה.

ראשי האופוזיציה עד שנת 2000

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		הכנסת	אופוזיציה לממשלה	ראש הממשלה (מפלגה)
					תאריך לועזי
1		יצחק טבנקין (1887–1971)		מפ"ם	10 במרץ 1949	20 באוגוסט 1951	הראשונה	הראשונה	דוד בן-גוריון (מפא"י)
								השנייה
2		פרץ ברנשטיין (1890–1971)		הציונים הכלליים	8 באוקטובר 1951	24 בדצמבר 1952	השנייה	השלישית
3		מאיר יערי (1897–1987)		מפ"ם	24 בדצמבר 1952	29 ביוני 1955		הרביעית
								החמישית	משה שרת (מפא"י)
(2)		פרץ ברנשטיין (1890–1971)		הציונים הכלליים	29 ביוני 1955	15 באוגוסט 1955		השישית
4		מנחם בגין (1913–1992)		חרות	3 בנובמבר 1955	30 בנובמבר 1959	השלישית	השביעית	דוד בן-גוריון (מפא"י)
								השמינית
					17 בדצמבר 1959	4 בספטמבר 1961	הרביעית	התשיעית
					2 בנובמבר 1961	22 בנובמבר 1965	החמישית	העשירית
								האחת עשרה	לוי אשכול (מפא"י/העבודה)
								השתים עשרה
				גח"ל חרות	12 בינואר 1966	5 ביוני 1967	השישית	השלוש עשרה
5		יצחק מאיר לוין (1893–1971)		אגודת ישראל	5 ביוני 1967	17 בנובמבר 1969
								הארבע עשרה	גולדה מאיר (העבודה)
					15 בדצמבר 1969	6 באוגוסט 1970	השביעית	החמש עשרה
(4)		מנחם בגין (1913–1992)		גח"ל חרות	6 באוגוסט 1970	13 ביוני 1977
				הליכוד חרות
							השמינית	השש עשרה
								השבע עשרה	יצחק רבין (העבודה)
6		שמעון פרס (1923–2016)		המערך העבודה	20 ביוני 1977	13 באוגוסט 1984	התשיעית	השמונה עשרה	מנחם בגין (חרות)
							העשירית	התשע עשרה
								העשרים	יצחק שמיר (חרות)
7		יובל נאמן (1925–2006)		התחיה-צומת התחיה	13 בספטמבר 1984	21 בנובמבר 1988	האחת עשרה	העשרים ואחת	שמעון פרס (העבודה)
				התחיה
								העשרים ושתיים	יצחק שמיר (הליכוד)
8		שולמית אלוני (1927–2014)		רצ	22 בדצמבר 1988	15 במרץ 1990	השתים עשרה	העשרים ושלוש
(6)		שמעון פרס (1923–2016)		המערך העבודה	15 במרץ 1990	13 ביולי 1992
								העשרים וארבע
				העבודה
9		יצחק שמיר (1915–2012)		הליכוד	13 ביולי 1992	24 במרץ 1993	השלוש עשרה	העשרים וחמש	יצחק רבין (העבודה)
10		בנימין נתניהו (1949–)			24 במרץ 1993	17 ביוני 1996
								העשרים ושש	שמעון פרס (העבודה)
(6)		שמעון פרס (1923–2016)		העבודה	18 ביוני 1996	1 ביולי 1997	הארבע עשרה	העשרים ושבע	בנימין נתניהו (הליכוד)
11		אהוד ברק (1942–)			1 ביולי 1997	7 ביוני 1999
12		אריאל שרון (1928–2014)		הליכוד	6 ביולי 1999	30 ביולי 2000	החמש עשרה	העשרים ושמונה	אהוד ברק (העבודה)

בשנת 2000 הועבר תיקון מספר 8 לחוק הכנסת בו הוסדר מעמדו של ראש האופוזיציה בחוק. ניתן לו מעמד רשמי, ניתנו לו סמכויות, נקבע כי יקבל תדרוך ביטחוני מראש הממשלה ועוד.^[4]

ראשי האופוזיציה משנת 2000

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		הכנסת	אופוזיציה לממשלה	ראש הממשלה (מפלגה)
					תאריך לועזי
1		אריאל שרון (1928–2014)		הליכוד	31 ביולי 2000	7 במרץ 2001	החמש עשרה	העשרים ושמונה	אהוד ברק (העבודה)
2		יוסי שריד (1940–2015)		מרצ	21 במרץ 2001	4 בנובמבר 2002		העשרים ותשע	אריאל שרון (הליכוד/קדימה)
3		בנימין בן אליעזר (1936–2016)		העבודה-מימד העבודה	4 בנובמבר 2002	17 בפברואר 2003
4		עמרם מצנע (1945–)			12 במרץ 2003	13 במאי 2003	השש עשרה	השלושים
5		דליה איציק (1952–)			13 במאי 2003	25 ביוני 2003
6		שמעון פרס (1923–2016)			25 ביוני 2003	9 בינואר 2005
7		יוסף לפיד (1931–2008)		שינוי	10 בינואר 2005	23 בנובמבר 2005
8		עמיר פרץ (1952–)		העבודה-מימד העבודה	23 בנובמבר 2005	16 בינואר 2006
9		בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	16 בינואר 2006	17 באפריל 2006
					15 במאי 2006	24 בפברואר 2009	השבע עשרה	השלושים ואחת	אהוד אולמרט (קדימה)
10		ציפי לבני (1958–)		קדימה	6 באפריל 2009	2 באפריל 2012	השמונה עשרה	השלושים ושתיים	בנימין נתניהו (הליכוד)
11		שאול מופז (1948–)			2 באפריל 2012	9 במאי 2012
12		שלי יחימוביץ' (1960–)		העבודה	9 במאי 2012	23 ביולי 2012
(11)		שאול מופז (1948–)		קדימה	23 ביולי 2012	5 בפברואר 2013
(12)		שלי יחימוביץ' (1960–)		העבודה	9 באפריל 2013	25 בנובמבר 2013	התשע עשרה	השלושים ושלוש
13		יצחק הרצוג (1960–)			25 בנובמבר 2013	31 במרץ 2015
				המחנה הציוני העבודה	1 ביוני 2015	31 ביולי 2018	העשרים	השלושים וארבע
(10)		ציפי לבני (1958–)		המחנה הציוני התנועה	1 באוגוסט 2018	1 בינואר 2019
(12)		שלי יחימוביץ' (1960–)		העבודה	1 בינואר 2019	30 באפריל 2019
לא מאויש[ג]							העשרים ואחת
							העשרים ושתיים
14		יאיר לפיד (1963–)		יש עתיד-תל"ם יש עתיד	27 במאי 2020	6 באפריל 2021	העשרים ושלוש	השלושים וחמש
(9)		בנימין נתניהו (1949–)		הליכוד	28 ביוני 2021	15 בנובמבר 2022	העשרים וארבע	השלושים ושש	נפתלי בנט (ימינה)
									יאיר לפיד (יש עתיד)
(14)		יאיר לפיד (1963–)		יש עתיד	2 בינואר 2023	מכהן	העשרים וחמש	השלושים ושבע	בנימין נתניהו (הליכוד)

• יו"ר הכנסת
• ראש הקואליציה
• מצליף

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ראש האופוזיציה

• ראש האופוזיציה, אתר הכנסת
• ראש האופוזיציה, לקסיקון הכנסת
• חוק הכנסת, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט