יחסי החוץ של מונגוליה

מונגוליה

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של מונגוליה

חוקה נשיא צחיאגיין אלבגדורג' ראש ממשלה סוחבאטרין בטבולד פרלמנט (החוראל הגדול) מפלגות במונגוליה מחוזות מונגוליה יחסי חוץ

יחסי החוץ של מונגוליה הם היחסים הדיפלומטיים של מונגוליה עם מדינות העולם, למונגוליה יש קשרים מדיניים עם כל 192 מדינות האו"ם, קריית הוותיקן ואף יחסים עם הרשות הפלסטינית,^[1] אך אין לה יחסים עם טאיוואן, מונגוליה מבקשת יחסים שקטים ונטרליים בין בעניינים מדיניים, תרבותיים או כלכליים, למונגוליה מספר שגרירויות ברחבי העולם.

ערך מורחב – יחסי טורקיה–מונגוליה

טורקיה ומונגוליה כוננו יחסים בשנת 1969 כאשר מונגוליה הייתה מדינה קומוניסטית. היחסים הידידותיים בין שתי מדינות באו לידי ביטוי בטקס עוד בשנת 2019, כאשר שגריר טורקיה במונגוליה אחמט יזאל הצהיר כי "יש לנו יחסים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים עוד מלפני 2000 שנה. אנו יכולים לעשות דברים רבים כדי להבטיח כי ידידות זו תביא אותנו הלאה", והוספנו שטורקיה תמיד תהיה שכנה שלישית של מונגוליה.^[2]

כמו כן, טורקיה ומונגוליה העמיקו את שיתוף הפעולה שלהן, אשר נע בין חינוך לסיוע כלכלי, כמו גם מחויבות היסטורית להבנת היחסים העתיקים של שתי המדינות.^[3]

• טורקיה מחזיקה במונגוליה שגרירות באולן בטור.
• מונגוליה מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה.

ערך מורחב – יחסי ישראל-מונגוליה

ב-5 בדצמבר 1990 אמר שגריר מונגוליה בקהיר לעמיתו הישראלי כי מונגוליה מעוניינת בכינון יחסים עם ישראל. דברים דומים נאמרו כמה ימים מאוחר יותר גם לשגריר ישראל במוסקבה מדיפלומטים מונגוליים.^[4] במרץ 1991 נערך משא ומתן במוסקבה בין מנכ"ל משרד החוץ, ראובן מרחב, לבין נציגים מונגוליים ובסוף ספטמבר של אותה שנה אישר הפרלמנט המונגולי את החלטת הממשלה לכונן יחסים עם ישראל. כינון היחסים בוצע ב-2 באוקטובר 1991 באמצעות חילופי אגרות בין שגרירי שתי המדינות באו"ם. שגריר ישראל בסין הגיש כתב האמנתו כשגריר לא-תושב במונגוליה, ואילו מונגוליה בחרה כי שגרירה בקהיר יואמן גם לישראל.

• ישראל מיוצגת במונגוליה על ידי שגרירה בסין.
• מונגוליה מיוצגת בישראל על ידי שגרירה בטורקיה (נכון ל־2024).

ערך מורחב – יחסי אוזבקיסטן–מונגוליה

אוזבקיסטן הייתה חלק מברית המועצות, ולאחר פירוק ברית המועצות כוננה יחסים דיפלומטיים עם מונגוליה ב־25 בינואר 1992.^[5] כיום, אוזבקיסטן חברה בארגון חבר המדינות, בעוד מונגוליה היא משקיפה בארגון, ושתי המדינות חברות בארגון המדינות הבלתי מזדהות. משנת 1977 עד 1994 פעלה בטשקנט הקונסוליה הכללית של מונגוליה, אך עקב ההידרדרות במצבה הכלכלי של מונגוליה, נסגרה הקונסוליה הכללית. כיום, היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות מתבצעים באמצעות שגרירות מונגוליה ברפובליקה של קזחסטן. ב־11–13 בפברואר 1996 ביקרה משלחת מונגולית ברפובליקה של אוזבקיסטן ונחתם פרוטוקול על שיתוף פעולה והתייעצויות בין משרדי החוץ של אוזבקיסטן ומונגוליה. הסחר בין הרפובליקה של אוזבקיסטן למונגוליה התקיים, אם כי בקנה מידה קטן. בשנת 1998 עמד המחזור בין שתי המדינות על 1.8 מיליון דולר. בשנים 1999–2002 נמשכו חילופי הסחורות.

• אוזבקיסטן מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.
• מונגוליה החזיקה באוזבקיסטן בעבר שגרירות בטשקנט, אולם כיום אינה מיוצגת בה לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסוליה

ערך מורחב – יחסי אינדונזיה–מונגוליה

היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין אינדונזיה לבין מונגוליה כוננו רשמית ב-21 בדצמבר 1956.^[6] מונגוליה מתכננת להקים מרכז לימודים אינדונזי באוניברסיטה הלאומית המונגולית. מוסד זה ישמש אזרחים מונגולים ללמוד על אינדונזיה בפרט בהיבטים התרבותיים, הפוליטיים וההיסטוריים.

• אינדונזיה מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית אחת שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה. אינדונזיה האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.
• מונגוליה מיוצגת באינדונזיה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בג'קרטה, בירת המדינה.

ערך מורחב – יחסי אפגניסטן–מונגוליה

האימפריה המונגולית שלטה באפגניסטן של היום בין השנים 1219 ו-1332. החלק המערבי והדרומי של אפגניסטן היה באילחנאט, בעוד שהחלק המזרחי כולל קאבול היה בחנאת צ'גאטאי .^[7] אפגניסטן ומונגוליה היו שתיים מתוך שלוש מדינות (השנייה היא צפון קוריאה ) שחלקו גבולות עם ברית המועצות ועם הרפובליקה העממית של סין. היחסים הרשמיים נוצרו ב-1 בפברואר 1962^[8] עם ביקורו של המנהיג המונגולי יומג'אגין טסדנבאל בקאבול^[7].

שתי המדינות היו בתחום ההשפעה הסובייטי במהלך הפילוג הסיני-סובייטי. בשנת 1978 הוקמה שגרירות מונגולית בקאבול ואילו בשנת 1980 נפתחה שגרירות אפגניסטן באולן בטאר עם אסדאללה סרווארי שהפך לשגריר. הנשיא באברק קרמל מאפגניסטן ביקר במונגוליה בשנת 1982. אולם השגרירות באולן בטאר נסגרה עד 1988^[7].

חיילים מונגולים הגיעו לאפגניסטן כשומרי שלום במשימת הסיוע הביטחוני הבינלאומי של נאט"ו (ISAF) בשנת 2001. כ-4,500 אנשי כוחות צבא מונגוליים שהו באפגניסטן בין השנים 2009 ל-2014^[7]. היחסים הדיפלומטיים חוזקו בשנים 2015 ו-2018, כולל במונחים אינטלקטואליים ומדעיים^[7].

בדצמבר 2013 הקימה מונגוליה מחדש את שגרירותה בקאבול.

ערך מורחב – יחסי הודו–מונגוליה

הודו כוננה יחסים דיפלומטיים בדצמבר 1955. הודו הייתה המדינה הראשונה מחוץ לגוש המזרחי שכוננה יחסים דיפלומטיים עם מונגוליה. מונגוליה החזירה בתודה למחווה ההודית בכך שהפכה למדינה השנייה אחרי בהוטן שהכירה בבנגלדש כמדינה עצמאית בעקבות שחרור בנגלדש על ידי הכוחות ההודים.^[9] מאז נחתמו אמנות של ידידות ושיתוף פעולה הדדי בין שתי המדינות בשנים 1973, 1994, 2001 ו-2004.

מונגוליה תומכת במועמדותה של הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ואילו הודו תמכה בהכללת מונגוליה כחברה מלאה בארגון המדינות הבלתי-מזדהות.

על פי סקר גאלופ משנת 2010, 26% מהמונגולים תומכים בהנהגה ההודית, כאשר 9% מסתייגים ו-66% אינם בטוחים.^[10]

לאחר ביקור שרת החוץ ההודית סושמה סוואראג' במונגוליה באפריל 2018, החליטו הודו ומונגוליה להקים מסדרון אווירי שיגביר את הסחר הדו צדדי.^[11] כמו כן, בניית בית הזיקוק הראשון במונגוליה אי פעם החלה בשנת 2018 עם סיוע טכני וכלכלי מהודו.

ערך מורחב – יחסי הפיליפינים–מונגוליה

היחסים בין מונגוליה לפיליפינים כוננו ב-11 באוקטובר 1973. ^[12] כרגע יש רק נציג של הפיליפינים באולן בטור ואין כיום קונסוליה של מונגוליה בפיליפינים. ^[13][14]

מונגולים נמצאו בפיליפינים גם בתקופת הקולוניאליזם הספרדי המוקדם של הפיליפינים. זוג מונגולי שכותרתו "Tarraro 呾 子" מטרטר מתואר בקודקס הבוקסר, בשנת 1590 לערך.

נשיא מונגוליה נצגין באגאבנדי ערך ביקור ממלכתי בפיליפינים בין התאריכים 1–4 בספטמבר 2000, ראש המדינה המונגולי הראשון שביקר בפיליפינים.

יחסי סחר נוצרו כאשר נחתם הסכם שותפות על ידי לשכת המסחר והתעשייה הפיליפינית ולשכת המסחר והתעשייה הלאומית של מונגוליה, כפי שהוכרז בהצהרה ב-14 בספטמבר 2012. ההסכם קובע קידום יחסי סחר, החלפת מידע, חיזוק המגעים העסקיים וכן הקמת מועצה עסקית פיליפינית-מונגולית. ^[15]

הייעוץ המדיני הראשון בין שתי המדינות נערך במנילה ב-19 במרץ 2013. שתי המדינות הסכימו לחזק את הקשרים. הוסכם על הגדלת שיתוף הפעולה בתחומים שונים הכוללים סחר והשקעות, תיירות עבודה, תרבות וספורט. ^[16]

ב-9 ביולי 2009 הושבע איש העסקים המונגולי, בכבת סודנום, כקונסול הכבוד הראשון למונגוליה ^[17]

סוכנות ההגירה המונגולית פתחה בקמפיין לרישום פיליפינים השוהים באופן בלתי חוקי במונגוליה מ-1 ביולי ועד 1 באוגוסט 2013. ישנם 441 פיליפינים רשומים במונגוליה החל מיולי 2013. ^[18]

ערך מורחב – יחסי וייטנאם–מונגוליה

שתי המדינות כוננו קשרים דיפלומטיים ב-1954.^[19] אף על פי שמונגוליה לא התערבה באופן ישיר במלחמת וייטנאם, היא הביעה תמיכה אידאולוגית בצפון וייטנאם, וסיפקה לווייטנאם יותר מ-100,000 סוסים, פרות וכבשים. מנהיג צפון וייטנאם הו צ'י מין ביקר במונגוליה והביע את הערכתו על תמיכתה של מונגוליה בזמן המלחמה. מנהיג מונגוליה יומג'אגין טסדנבאל ביקר בהאנוי בהמשך אותה שנה. מאוחר יותר, שתי המדינות חתמו על הסכם לשת"פ כלכלי ותרבותי, ושנה אחר כך החל סחר דו צדדי. המדינות חתמו על הסכם ידידות ושיתוף פעולה ב-1961, חידשו אותו ב-1979, וחתמו על חוזה חדש ב-1995.^[19]

התקיימו 13 פגישות של הוועדה הבין ממשלתית וייטנאם - מונגוליה בנושא שיתוף פעולה בתחום המסחר והכלכלה. בשנת 2004 באולן בטור המדינות חתמו על הסכם בנוגע לתחבורת רכבת ושיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי. הסכמים אחרים כיסו תחומים כמו הגנת הצומח, מכס, בריאות וחינוך.^[20]

• לווייטנאם שגרירות באולן בטור.
• למונגוליה שגרירות בווייטנאם.

ערך מורחב – יחסי טאיוואן–מונגוליה

הרפובליקה הסינית לא הכירה במונגוליה החיצונית עד 1945 והמדינות לא החליפו דיפלומטים בשנים 1946–1949. בתום מלחמת האזרחים הסינית בשנת 1949, מונגוליה הכירה ברפובליקה העממית של סין וממשלת הרפובליקה הסינית נסוגה לאי טאיוואן, מושבה יפנית לשעבר אשר נשלטה על ידה בשנים 1895–1945. בשנת 2002, טאיוואן הכירה במונגוליה כמדינה עצמאית, ונקבעו יחסים בלתי רשמיים בין שני הצדדים. עם זאת, מונגוליה לא מכירה בטאיוואן ורואה בה כחלק מסין העממית.

בהיעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים בין מונגוליה לרפובליקה הסינית שבטאיוואן, לשתי המדינות יש משרדי נציגות מסחרית וכלכלית המתפקדות כשגרירויות דה פקטו: טאיוואן מיוצגת על ידי משרד באולן בטור,^[21] ומונגוליה מיוצגת על ידי משרד בטאיפיי.

ערך מורחב – יחסי יפן–מונגוליה

יפן הייתה בעלת ברית מרכזית של מונגוליה מאז הופעת הדמוקרטיה ב-1991, והיא נותרה התורם היחיד הגדול ביותר. הסיוע וההלוואות היפניות למונגוליה בין השנים 1991 ל-2003 שוות ל-1.2 מיליארד דולר, השווים ל-70% מסך הסיוע וההלוואות.

שתי המדינות ייסדו דיאלוג חילופי תרבות ב-1974, הסכם סחר ב-1990, הסכם יחסי אוויר ב-1993 והסכם השקעה ב-2003. הסחר בין מונגוליה ליפן בעשרת החודשים הראשונים של 2004 היה 83.3 מיליון דולר. בנוסף, לומדים ביפן כ-500 סטודנטים מונגולים.

נשיא מונגוליה צחיאגין אלבגדורג' ביקר ביפן ב-2011, ושתי המדינות הודיעו על ברית אסטרטגית משותפת.

בשנת 1991 ביקר ראש ממשלת יפן טושיקי קאיפו במונגוליה, והפך לראשון לעשות זאת. נשיא מונגוליה נצאגיין בגאנדי ביקר לראשונה ביפן בשנת 1998.

• למונגוליה יש שגרירות בטוקיו, שהוקמה בשנת 1973.
• ליפן יש שגרירות באולן בטור.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–מלזיה

היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו ב-8 בספטמבר 1971. ^[22] מאז 1994 נערכו מספר ביקורים של בכירים ממונגוליה; ראש הממשלה פונטסאג'ין ג'סראי ביקר בשנת 1994, שר החוץ לובסנגין ארדנכלולון בשנת 2002 וראש ממשלה נוסף, נמברין אנחבאיאר בשנת 2003 במהלך פסגת המדינות הבלתי-מזדהות ה-13. מאידך, שר החוץ המלזי סייד חמיד אלבר ביקר במונגוליה בשנת 2003.^[23] מונגוליה לא הציבה שום שגריר במלזיה במשך שבע שנים מאז 2006 בגלל רצח אזרח מונגולי במדינה, אך מאוחר יותר החליטה למנות שגריר בשנת 2014 מכיוון שהיה צורך לספק דרישות לסטודנטים רבים מונגולים הלומדים במדינה. ^[24]

• מלזיה מחזיקה במונגוליה קונסוליית כבוד באולן בטור. ^[25]
• מונגוליה מיוצגת במלזיה באמצעות הקונסוליית כבוד שלה בבנגקוק, תאילנד. ^[26]

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–נפאל

מונגוליה ונפאל כוננו יחסים דיפלומטיים ב-5 בינואר 1961. בדרג המדיני, לשתי המדינות אין שגריר קבוע, ושגריר נפאל בבייג'ינג מוסמך לפעול בעניינים הקשורים למונגוליה, בעוד שגריר מונגוליה בניו דלהי, מוסמך לפעול בעניינים הקשורים לנפאל.^[27] אחד המאפיינים הבולטים של שתי המדינות, זה ששתיהן מדינות ללא מוצא לים ושתיהן גובלות בסין.

מונגוליה ונפאל הן חברות פעילות ומשתפות פעולה בפורום המדינות הבלתי-מזדהות.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–סין

הרפובליקה העממית של סין כיננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של מונגוליה ב-16 באוקטובר 1949. בשנת 1962 חתמו הצדדים על הסכם להקמת הגבול המדיני. עם תחילת הפיצול הסיני-סובייטי, מונגוליה תמכה בברית המועצות ואפשרה את הצבת הכוחות הסובייטים בשטחה, מה שהוביל לתגובת נגד מסין. היחסים הדו צדדיים בין המדינות נותרו מתוחים עד שנת 1984, אז משלחת סינית ביקרה במונגוליה ברמה גבוהה ושתי המדינות החלו בהליך תיחום הגבולות. בשנת 1986 נחתמו מספר הסכמים נוספים בתחום המסחר ויצירת תחבורה ותקשורת אווירית. בשנת 1988 שתי המדינות חתמו על הסכם בקרת גבולות. ממשלת מונגוליה החלה לנקוט במדיניות עצמאית יותר מהשפעת ברית המועצות, אך חששה מסין מכיוון שהבינה כי הסינים תובעים את שטחה של מונגוליה^[28][29]. לאחר תום המלחמה הקרה, נקטה סין בצעדים חשובים לנורמליזציה של היחסים עם מונגוליה והצהירה כי היא מכבדת את ריבונותה ועצמאותה של מונגוליה. בשנת 1994 הגיע ראש ממשלת המועצה המדינית של סין לי פנג לביקור רשמי במונגוליה, במהלכו חתם על אמנת ידידות ושיתוף פעולה עם מונגוליה. סין הפכה לשותפה המסחרית הגדולה ביותר של מונגוליה ולמקור מרכזי להשקעות זרות. היקף הסחר הדו צדדי הגיע ל-1.13 מיליארד דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2007, ורשם צמיחה של 90% מאז 2006. סין הודיעה על נכונותה לאפשר את השימוש בנמל טיינג'ין כדי לאפשר למונגוליה וסחורותיה לקבל גישה לסחר עם מדינות באזור אסיה והאוקיינוס השקט. מונגוליה וסין החלו גם לשתף פעולה למלחמה בטרור ולחיזוק הביטחון האזורי^[30][31]. כעת מונגוליה וארצות הברית מפתחות שותפות אסטרטגית כוללת, עליה הוכרז במהלך ביקורו הממלכתי של נשיא סין שי ג'ינפינג במונגוליה באוגוסט 2014.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–פקיסטן

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-6 ביולי 1962.^[32] ב-5 בנובמבר 2018 התקיימה באסלאמאבאד בין שרי החוץ של שתי המדינות במהלכה הם הסכימו לקיים שותפות בתחומים, כגון פוליטיקה, כלכלה, מסחר, תרבות, חינוך, תיירות וחקלאות.^[33]

• פקיסטן מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.
• מונגוליה אינה מיוצגת בפקיסטן לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסוליה.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה – קוריאה הדרומית

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים לראשונה ב-26 במרץ 1990.

תושבי קוריאה הדרומית ממוצא מונגולי מהווים את הקהילה המונגולית השלישית הגדולה בעולם, אחרי מונגוליה ומונגוליה הפנימית שבסין (שהיא הקהילה המונגולית הגדולה ביותר).^[34][35] מספרם הוערך בכ- 33,000 נכון לשנת 2008.^[36] ישנם גם כ -3,500 דרום קוריאנים במונגוליה.^[37]

• קוריאה הדרומית מיוצגת במונגוליה על ידי שגרירות שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת מונגוליה.
• מונגוליה מיוצגת בקוריאה הדרומית על ידי שגרירות שהיא מחזיקה בסיאול, בירת קוריאה הדרומית.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה – קוריאה הצפונית

למונגוליה יש שגרירות בצפון קוריאה. היחסים מתחילים בשנת 1948, כאשר מונגוליה הכירה בממשלתו הסובייטית של קים איל סונג בצפון. פליטים צפון קוריאנים הם נושא עדין בין שתי הממשלות. בשנת 2005, קבוצות צדקה דרום קוריאניות קיבלו מממשלת מונגוליה הקצאה של 1.3 קמ"ר של קרקע במיקום לא מוגדר 40 ק"מ מחוץ לאולן בטור להקמת מחנה פליטים.^[38] עם זאת, החל מנובמבר 2006, מייגומבין אנקבולד, ראש ממשלת מונגוליה, הכחיש רשמית את קיומם של מחנות כאלה. חוקר אחד העריך ש-500 פליטים צפון קוריאנים נכנסים למונגוליה מדי חודש, יחד עם כמה מהגרי עבודה חוקיים המגיעים תחת הסכם בין-ממשלתי לעבוד בפרויקטים של תעשייה קלה ותשתיות.^[39]

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–קזחסטן

מונגוליה כוננה יחסים דיפלומטיים עם רפובליקת קזחסטן ב-22 בינואר 1992. שגרירות מונגוליה בקזחסטן באלמטי נפתחה בספטמבר 1992 והחלה לפעול באסטנה בשנת 2010. השליחות הדיפלומטית של קזחסטן למונגוליה נפתחה בשנת 1992 באולן בטור. השליחות שודרגה לשגרירות ב-1 בינואר 2007^[40]. קזחים אתניים מהווים את המיעוט האתני המשמעותי היחיד במונגוליה.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–קירגיזסטן

היחסים הפורמליים בין קירגיזסטן למונגוליה נוצרו לאחר עצמאותה של קירגיזסטן לאחר התפרקות ברית המועצות כאשר בשנת 1993 ביקר נשיא קירגיזסטן אסקר אקייב בפעם הראשונה במונגוליה^[41]. במהלך הביקור חתמו שתי מדינות על מספר הסכמים כולל הסכם ידידות ושיתוף פעולה ראשון. יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות כוננו שנה לפני כן ב-1992 לאחר שמונגוליה הכירה בעצמאות קירגיזיסטן^[42].

• מונגוליה פתחה את השגרירות שלה בקירגיזסטן בשנת 2019 על ידי שדרוג הקונסוליה עצמה שהוקמה בשנת 2014.
• קירגיזסטן מיוצגת במונגוליה באמצעות ״שגריר שאינו תושב״ בבייג'ינג.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–תאילנד

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-5 במרץ 1974, ובפברואר 2000 פתחה מונגוליה את שגרירותה בבנגקוק.^[43] יינגלאק צ'ינוואט, ראש ממשלת תאילנד, ביקרה רשמית במונגוליה בין התאריכים 27–29 באפריל 2013 והשתתפה כאורחת הכבוד בפתיחת מושב ישיבת השרים השביעית של מונגוליה בהזמנת צחיאגיין אלבגדורג', נשיא מונגוליה.^[44]

• תאילנד מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.
• מונגוליה מחזיקה בתאילנד שגרירות בבנגקוק.^[43]

ערך מורחב – יחסי בולגריה–מונגוליה

לבולגריה יש שגרירות באולן בטור. למונגוליה יש שגרירות בסופיה. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו לראשונה ב-22 באפריל 1950. בשל המצב האידאולוגי הדומה בשתי המדינות, יחסיהם היו עדים להתפתחות מתמדת עד שנות ה-90. היחסים הבילטרליים הידרדרו במקצת בעשר השנים הבאות. מאז 2001, הם נמצאים במסלול חיובי יותר, כאשר נשיא בולגריה ג'ורג'י פרבנוב ערך ביקור רשמי באולן בטאר בקיץ 2007. עד תחילת שנות ה-90 בולגריה הייתה שותפת הסחר השלישית בגודלה של מונגוליה. מוצרים חקלאיים ומוצרי תעשייה קלה היו היצוא העיקרי. עקב השינויים הכלכליים והפוליטיים שלאחר מכן בשתי המדינות היקף הסחר הצטמצם במידה ניכרת. היקף הסחר בין בולגריה למונגוליה הסתכם ב-2 מיליון דולר לשנת 2008, כאשר היצואנית העיקרית היא בולגריה.

ערך מורחב – יחסי גרמניה–מונגוליה

מבחינה היסטורית, לרפובליקה העממית המונגולית היו קשרים הדוקים עם הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, אשר נמשכים עד עצם היום הזה.^[45] מונגוליה כוננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ב-1974.^[46]

ערך מורחב – יחסי הממלכה המאוחדת – מונגוליה

ב-1963, בריטניה הייתה המדינה המערבית הראשונה שכוננה יחסים דיפלומטיים עם מונגוליה^[47]שתי המדינות מתארות את מערכת היחסים שלהם כ"קרובה"^[48]. ראש ממשלת מונגוליה צ'ימדין סאיחנבילג (אנ') ביקר בבריטניה ביולי 2015 ונאם בבית אסיה בלונדון.^[49] הוגו סווייר (אנ'), שכיהן אז כשר זוטר לענייני חוץ, נאם גם הוא בבית אסיה, ושיבח את השקעות מונגוליה בהתמודדות עם שינוי האקלים, ביטול עונש המוות ב-2012, ותיאר את מונגוליה כ"מובילת הטון בין שכנותיה".^[50]בריטניה מחזיקה במונגוליה שגרירות באולן בטור בלבד, ואילו מונגוליה מחזיקה בבריטניה שגרירות בלונדון ו-2 קונסוליות בבלפסט וגלאזגו.^[51] בריטניה היא הקונסולרית האחראית על אזרחים של כמה ממדינות האיחוד האירופי וחבר העמים הבריטי.

ערך מורחב – יחסי יוון–מונגוליה

בין הרפובליקה ההלנית לבין מדינת מונגוליה מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. על פי משרד החוץ היווני, "הרפובליקה ההלנית ומדינת מונגוליה מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים המאופיינים בקשרי ידידות טובים בין הממשלות והעמים אף על פי ההיעדרות של קשרים על בסיס רגולרי בין שתי המדינות".

היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין יוון למונגוליה כוננו לראשונה בשנת 1967. האינטרסים היווניים במונגוליה מיוצגים על ידי השגרירות היוונית בסין, שאמונה דיפלומטית גם על מונגוליה. מן הצד השני, האינטרסים המונגוליים ביוון מיוצגים על ידי השגרירות המונגולית בבולגריה, שאמונה דיפלומטית גם על יוון.

ב-16 ביוני 2011, בבודפשט, נחתם מזכר הבנות בין שתי המדינות בנושא שיתופי פעולה. הגורם שחתם על מזכר ההבנות היה משרדי החוץ של שתי המדינות. בשנת 2013 נחתם הסכם ידידות ושיתוף פעולה בין מונגוליה לבין האיחוד האירופי, יוון כלולה באיחוד האירופי ולפיכך חתומה גם היא על הסכם שיתוף הפעולה.

מונגוליה אירחה ועידה באולן בטור ביולי 2016, שר החוץ של יוון הגיע למקום ונפגש עם עמיתו המונגולי.

• יוון אינה מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות. יוון מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.^[52] יוון האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.
• מונגוליה אינה מיוצגת ביוון בדרג השגרירות. מונגוליה מיוצגת ביוון בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באתונה, בירת המדינה.^[53] מונגוליה האמינה את שגרירותה שבסופיה, בירת בולגריה הסמוכה, על יוון.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–נורווגיה

היחסים הדיפלומטיים כוננו ב-11 בינואר 1968.^[54] מונגוליה מתכננת להקים שגרירות בסטוקהולם ולהעביר את הנציגות מבריסל. המהלך הוא להקל על פיתוח מגעים דו-צדדיים ולקיים יחסים חזקים יותר בין נורווגיה למונגוליה.^[55]

• מונגוליה מיוצגת בנורווגיה באמצעות שגרירותה בבריסל, בלגיה.
• נורווגיה מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד באולן בטור.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה – סן מרינו

בין מדינת מונגוליה לבין הרפובליקה המרוממת של סן מרינו נחתם הסכם דיפלומטי אחד בלבד, הסכם דיפלומטי רשמי על כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים בין הרפובליקה המרוממת של סן מרינו לבין מדינת מונגוליה - 30 בנובמבר 2006.^[56]

• סן מרינו מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.^[57]
• מונגוליה אינה מיוצגת בסן מרינו בשום דרג, לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסולרי.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–ספרד

היחסים הדיפלומטיים המלאים שבין מדינת מונגוליה לבין ממלכת ספרד כוננו ב-4 ביולי 1977. באפריל וביולי 2014 נערכו ביקורים רמי דרג, ממונגוליה לספרד ומספרד למונגוליה בהתאמה, שעזרו בהגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות ובהרחבתו לתחומים נוספים וחדשים.

היחסים הכלכליים בין מונגוליה לספרד הם קטנים בסדר גודלם, זאת עקב המרחב הרב שבין שתי המדינות ואי האטרקטיביות של מונגוליה (מדינה המסתמכת ברובה על חקלאות ורעיית צאן) להשקעות, על אף הפוטנציאל הרב שיש במרבצי הנפט שבה. עם זאת, הכלכלה המונגולית מתפתחת וכך גם היחסים הכלכליים בין ספרד למונגוליה.

בין שתי המדינות נחתם ב-23 באוגוסט 1995 הסכם דו-צדדי רשמי בנושא שיתופי פעולה תרבותיים, חינוכיים ומדעיים.

• מונגוליה אינה מיוצגת בספרד בדרג השגרירות. מונגוליה מיוצגת בספרד בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה בברצלונה.^[58] מונגוליה האמינה את שגרירותה שבפריז, בירת צרפת הסמוכה, על ספרד.
• ספרד אינה מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות. ספרד מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.^[59] ספרד האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–צ'כיה

צ'כיה מחזיקה במונגוליה שגרירות באולן בטור. שתי המדינות חברות בבנק ההשקעות הבינלאומי (IIB) ובעבר בקומקון. ב־25 באפריל 1950 כוננו מונגוליה וצ'כוסלובקיה יחסים דיפלומטיים. בשנות ה-80, צ'כוסלובקיה הייתה השותפה השנייה בגודלה של מונגוליה, לאחר ברית המועצות. לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1992, אישרה מונגוליה מחדש את יחסיה עם צ'כיה שזה עתה הוקמה בשנת 1993.^[60]

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–צרפת

היחסים המודרניים בין המדינות החלו בשנת 1965.^[61] צרפת מחזיקה במונגוליה שגרירות באולן בטור, ומונגוליה מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–רוסיה

רוסיה הקומוניסטית כוננה יחסים עם מונגוליה כבר בשנת 1921 ולמעשה היא המדינה הראשונה בעולם שכוננה יחסים עמה.

היחסים היו חזקים באופן מסורתי מאז התקופה הקומוניסטית, אז ברית המועצות תמכה ברפובליקה העממית המונגולית. מונגוליה ורוסיה נשארו בעלות ברית בעידן הפוסט-קומוניסטי. לרוסיה יש שגרירות באולן בטור ושתי קונסוליות כלליות בדרחאן וארדנט. למונגוליה יש שגרירות במוסקבה, ו-4 קונסוליות באירקוטסק, קיזיל ואולן-אודה ויקטרינבורג. שתי המדינות חברות מלאות בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (רוסיה היא מדינה משתתפת ואילו מונגוליה היא שותפה).

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–שווייץ

שווייץ הכירה ברפובליקה העממית של מונגוליה באופן רשמי ב-20 במאי 1964 וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים רשמיים באותה השנה. למרות זאת, היחסים שבין שווייץ למונגוליה נשארו יחסים צנועים עד לסוף העידן הסוציאליסטי (שנות התשעים של המאה העשרים).

• מונגוליה אינה מיוצגת בשווייץ בדרג השגרירות. מונגוליה מיוצגת בשווייץ בדרג הקונסולרי באמצעות שתי קונסוליות רשמיות שהיא מחזיקה בז'נבה^[62] ובציריך.^[63]
• שווייץ אינה מיוצגת במונגוליה, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי. שווייץ מיוצגת במונגוליה באמצעות משרד ייצוגי שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.^[64]

ערך מורחב – יחסי ארצות הברית – מונגוליה

ממשלת ארצות הברית הכירה במונגוליה בינואר 1987 והקימה את השגרירות הראשונה שלה באולן בטור ביוני 1988. היא נפתחה רשמית בספטמבר 1988. שגריר ארצות הברית הראשון במונגוליה, ריצ'רד ל. וויליאמס, לא היה תושב בה. ג'וזף אי לייק, השגריר-תושב הראשון, הגיע ביולי 1990. מזכיר המדינה ג'יימס א' בייקר, השלישי ביקר במונגוליה באוגוסט 1990, ושוב ביולי 1991. מונגוליה הסמיכה את השגריר הראשון שלה בארצות הברית במרץ 1989. מזכיר מדלן אולברייט ביקרה במונגוליה במאי 1998, וראש הממשלה אנחביאר ביקר בוושינגטון בנובמבר 2001. סגן שר החוץ ריצ'רד ל' ארמיטאג' ביקר במונגוליה בינואר 2004, והנשיא בגבאנדי הגיע לוושינגטון לפגישה עם הנשיא ג'ורג' וו בוש. יולי 2004. הנשיא בוש, גברת בוש ושרת החוץ קונדוליזה רייס ביקרו במונגוליה בנובמבר 2005. זה היה הביקור הראשון אי פעם של נשיא ארצות הברית במונגוליה. שר ההגנה דונלד ראמספלד ביקר באוקטובר 2005 ויו"ר בית הנבחרים דניס האסטרט ביקר במונגוליה באוגוסט 2005. שר החקלאות יוהנס הוביל משלחת נשיאותית ביולי 2006 בשילוב עם חגיגת 800 שנה למונגוליה. הנשיא אנחבאיאר (Enkhbayar) ביקר בבית הלבן באוקטובר 2007 ושני הנשיאים חתמו על הסכם אתגר המילניום למונגוליה.

בשנת 2008, ה-IRS הציג דיון בנושא מס הכנסה פדרלי בארצות הברית למנכ"ל זוריג לובסנדש מהמחלקה הכללית למיסוי לאומי של הרפובליקה של מונגוליה.

באוגוסט 2011 ערך ג'ו ביידן את הביקור הראשון במונגוליה של סגן נשיא ארצות הברית מכהן מאז סייר הנרי וואלאס באזור ב-1944.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–מקסיקו

ב-24 בספטמבר 1975 מקסיקו ומונגוליה כוננו יחסים דיפלומטיים.^[65] בתחילה, היחסים בין שתי המדינות התנהלו באמצעות פורומים רב-צדדיים כמו באו"ם. באוקטובר 2001 ערך נשיא מקסיקו ויסנטה פוקס ביקור רשמי במונגוליה שם נפגש עם נשיא מונגוליה נצגין באגאבנדי. במהלך הביקור חתמו שתי המדינות על שני הסכמים דו-צדדיים ודנו בהרחבת שיתוף הפעולה הדו-צדדי.^[66] בשנת 2003 מינתה מונגוליה קונסול כבוד במקסיקו סיטי .

• מקסיקו מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירותה בסיאול, קוריאה הדרומית, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד באולן בטור.^[67]
• מונגוליה מיוצגת במקסיקו באמצעות שגרירותה בוושינגטון הבירה, ארצות הברית ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד במקסיקו סיטי.^[68]

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–צ'ילה

היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין מדינת מונגוליה לבין הרפובליקה של צ'ילה הם יחסים דיפלומטיים שקטים - הם אינם מתוחים ומתקיימים במסגרתם שיתופי פעולה אחדים בלבד במסגרת ארגונים מולטילטרליים בהן חברות המדינות כגון האומות המאוחדות. היחסים הדיפלומטיים שבין מונגוליה לצ'ילה כוננו באופן רשמי ב-1 ביוני 1971. היחסים בין המדינות הושעו ב-1973 אך חודשו בשנת 1990.

אזרחי צ'ילה שרוצים להיכנס, לבקר ולשהות במונגוליה אינם נדרשים להנפיק אשרת כניסה על מנת לעשות כן למשך תשעים ימים.^[69] גם אזרחי מונגוליה שרוצים להיכנס, לבקר ולשהות בצ'ילה אינם נדרשים להנפיק אשרת כניסה על מנת לעשות כן למשך תשעים ימים.

• צ'ילה אינה מיוצגת במונגוליה בדרג השגרירות.^[69] צ'ילה מיוצגת במונגוליה בדרג הקונסולרי באמצעות קונסוליה רשמית שהיא מחזיקה באולן בטור, בירת המדינה.^[70] צ'ילה האמינה את שגרירותה שבבייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין הסמוכה, על מונגוליה.
• מונגוליה אינה מיוצגת בצ'ילה, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי.^[69] מונגוליה האמינה את שגרירותה שבברזיליה, בירת ברזיל הסמוכה, על צ'ילה.

ערך מורחב – יחסי מונגוליה–קנדה

שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-30 בנובמבר 1973. קנדה מיוצגת במונגוליה באמצעות שגרירות מאז 2008. במונגוליה יש שגרירות באוטווה, ובשנת 2002 פתחה קונסוליית כבוד בטורונטו. אף על פי שקנדה ומונגוליה הקימו קשרים דיפלומטיים ב-1973, התקיימו קשרים אד-הוק ופעילויות קלות בין שתי המדינות בעיקר באמצעות אגודת קנדה-מונגוליה, שהתפרקה ב-1980. כאשר מונגוליה הקימה ממשלה דמוקרטית בשנת 1991 לאחר קריסת ברית המועצות, קנדה החלה לתמוך במונגוליה בפעילויות התורמים באמצעות המרכז לחקר הפיתוח הבינלאומי, הסוכנות הקנדית לפיתוח בינלאומי וכמה ארגונים לא ממשלתיים.^[71]

ערך מורחב – יחסי אוסטרליה–מונגוליה

יחסים דיפלומטיים בין המדינות כוננו בשנת 1972,^[72] עם קשרים המתמקדים בחינוך, כרייה,^[73] וסיוע התפתחותי.^[74]

אוסטרליה הכירה במונגוליה כעצמאית מרפובליקת סין (טאיוואן) רק בפברואר 1967, למרות התנגדויות טאיוואניות. מונגוליה הייתה המדינה הקומוניסטית השנייה שאוסטרליה הכירה בה אחרי ברית המועצות.^[75] שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים ב-15 בספטמבר 1972. מונגוליה פתחה שגרירות בקנברה בשנת 2008, ואילו אוסטרליה פתחה שגרירות באולן בטור בדצמבר 2015, וקודם לכן פתחה ועדת סחר אוסטרלית בשנת 2011.^[72]

#	תאריך כינון היחסים	מדינות[76]
1	5 בנובמבר 1921	רוסיה רוסיה
2	15 באוקטובר 1948	צפון קוריאה צפון קוריאה
3	24 במרץ 1949	אלבניה אלבניה
4	16 באוקטובר 1949	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
5	14 באפריל 1950	פולין פולין
6	22 באפריל 1950	בולגריה בולגריה
7	28 באפריל 1950	הונגריה הונגריה
8	29 באפריל 1950	רומניה רומניה
9	17 בנובמבר 1954	וייטנאם וייטנאם
10	24 בדצמבר 1955	הודו הודו
11	26 בספטמבר 1956	מיאנמר מיאנמר
12	20 בנובמבר 1956	סרביה סרביה
13	22 בדצמבר 1965	אינדונזיה אינדונזיה
14	22 באפריל 1960	גינאה גינאה
15	30 בנובמבר 1960	קמבודיה קמבודיה
16	7 בדצמבר 1960	קובה קובה
17	5 בינואר 1961	נפאל נפאל
18	25 בינואר 1961	מאלי מאלי
19	25 ביוני 1961	אלג'יריה אלג'יריה
20	1 בפברואר 1962	סרי לנקה סרי לנקה
21	1 בפברואר 1962	אפגניסטן אפגניסטן
22	5 בפברואר 1962	עיראק עיראק
23	6 ביולי 1962	פקיסטן פקיסטן
24	12 בספטמבר 1962	לאוס לאוס
25	23 בינואר 1963	בריטניה בריטניה
26	2 באפריל 1963	מצרים מצרים
27	1 ביולי 1963	אוסטריה אוסטריה
28	15 ביולי 1963	פינלנד פינלנד
29	22 במאי 1964	שווייץ שווייץ
30	30 ביוני 1964	שוודיה שוודיה
31	27 באפריל 1965	צרפת צרפת
32	7 בדצמבר 1965	גאנה גאנה
33	31 בדצמבר 1966	הרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגו
34	17 בינואר 1967	טנזניה טנזניה
35	24 בינואר 1967	אתיופיה אתיופיה
36	3 במרץ 1967	יוון יוון
37	30 ביוני 1967	מאוריטניה מאוריטניה
38	31 ביולי 1967	סוריה סוריה
39	11 בינואר 1968	נורווגיה נורווגיה
40	5 באוגוסט 1968	דנמרק דנמרק
41	24 ביוני 1969	טורקיה טורקיה
42	11 ביוני 1970	סינגפור סינגפור
43	18 ביוני 1970	הרפובליקה המרכז אפריקאית הרפובליקה המרכז אפריקאית
44	29 ביוני 1970	איטליה איטליה
45	7 ביולי 1970	סודן סודן
46	14 ביולי 1970	מרוקו מרוקו
47	28 באוגוסט 1970	תימן תימן
48	28 בפברואר 1971	סומליה סומליה
49	20 במאי 1971	איראן איראן
50	1 ביוני 1971	צ'ילה צ'ילה
51	8 ביולי 1971	בלגיה בלגיה
52	7 בספטמבר 1971	ארגנטינה ארגנטינה
53	8 בספטמבר 1971	מלזיה מלזיה
54	21 בספטמבר 1971	ניגריה ניגריה
55	24 בפברואר 1972	יפן יפן
56	6 במרץ 1972	הולנד הולנד
57	28 ביוני 1972	בנגלדש בנגלדש
58	15 בספטמבר 1972	אוסטרליה אוסטרליה
59	11 באוקטובר 1973	הפיליפינים הפיליפינים
60	30 בנובמבר 1973	קנדה קנדה
61	19 בדצמבר 1973	קפריסין קפריסין
62	31 בינואר 1974	גרמניה גרמניה
63	5 במרץ 1974	תאילנד תאילנד
64	4 ביוני 1974	איסלנד איסלנד
65	26 ביולי 1974	פורטוגל פורטוגל
66	4 בפברואר 1975	הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
67	8 באפריל 1975	ניו זילנד ניו זילנד
68	17 ביוני 1975	כווית כווית
69	24 בספטמבר 1975	מקסיקו מקסיקו
70	27 בספטמבר 1975	מוזמביק מוזמביק
71	14 באוקטובר 1975	גינאה ביסאו גינאה ביסאו
72	22 באוקטובר 1975	סאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה
73	19 בנובמבר 1975	כף ורדה כף ורדה
74	10 בפברואר 1976	אנגולה אנגולה
75	15 במרץ 1975	פיג'י פיג'י
76	23 באפריל 1976	ליבריה ליבריה
77	16 ביוני 1976	לוב לוב
78	16 ביוני 1976	פפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה
79	11 ביולי 1976	לוקסמבורג לוקסמבורג
80	15 בפברואר 1977	תוניסיה תוניסיה
81	2 באפריל 1977	בנין בנין
82	6 ביוני 1977	קוסטה ריקה קוסטה ריקה
83	5 ביולי 1977	ספרד ספרד
84	2 באוקטובר 1978	זמביה זמביה
–	25 באפריל 1979	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
85	11 במאי 1979	מדגסקר מדגסקר
86	8 באוגוסט 1979	מלטה מלטה
87	13 באוקטובר 1979	ניקרגואה ניקרגואה
88	15 בנובמבר 1979	גיאנה גיאנה
89	25 ביולי 1980	גרנדה (מדינה) גרנדה
90	21 במאי 1981	ירדן ירדן
91	21 באוגוסט 1981	סיישל סיישל
92	30 באוקטובר 1982	אקוודור אקוודור
93	30 באוגוסט 1984	זימבבואה זימבבואה
94	2 ביולי 1985	לסוטו לסוטו
95	25 באוקטובר 1985	בורקינה פאסו בורקינה פאסו
96	6 בנובמבר 1985	המלדיביים המלדיביים
97	12 בדצמבר 1985	סנגל סנגל
98	6 ביולי 1986	חוף השנהב חוף השנהב
99	27 בינואר 1987	ארצות הברית ארצות הברית
100	19 ביוני 1987	ברזיל ברזיל
101	20 באוגוסט 1988	קולומביה קולומביה
102	1 במרץ 1989	בוליביה בוליביה
103	26 במרץ 1990	דרום קוריאה דרום קוריאה
104	30 בנובמבר 1990	נמיביה נמיביה
105	14 בדצמבר 1990	ונצואלה ונצואלה
106	2 באוקטובר 1991	ישראל ישראל
107	15 באוקטובר 1991	לטביה לטביה
108	20 בנובמבר 1991	אסטוניה אסטוניה
109	11 בדצמבר 1991	ליטא ליטא
110	21 ינואר 1992	אוקראינה אוקראינה
111	22 בינואר 1992	קזחסטן קזחסטן
112	24 בינואר 1992	בלארוס בלארוס
113	25 בינואר 1992	אוזבקיסטן אוזבקיסטן
114	20 בינואר 1992	מולדובה מולדובה
115	21 בפברואר 1992	ארמניה ארמניה
–	4 באפריל 1992	ותיקן ותיקן
116	16 באפריל 1992	אזרבייג'ן אזרבייג'ן
117	22 באפריל 1992	קירגיזסטן קירגיזסטן
118	23 באפריל 1992	טורקמניסטן טורקמניסטן
119	24 באפריל 1992	טג'יקיסטן טג'יקיסטן
120	27 באפריל 1992	עומאן עומאן
121	12 במאי 1992	גאורגיה גאורגיה
122	18 במאי 1992	ברוניי ברוניי
123	1 ינואר 1993	צ'כיה צ'כיה
124	1 ינואר 1993	סלובקיה סלובקיה
125	18 ינואר 1993	סלובניה סלובניה
126	24 פברואר 1993	בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה
127	10 במרץ 1993	קרואטיה קרואטיה
128	25 במאי 1994	דרום אפריקה דרום אפריקה
129	27 ביוני 1995	מקדוניה מקדוניה
130	1 באפריל 1996	איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
131	30 במאי 1997	פרו פרו
132	7 באוקטובר 1997	אורוגוואי אורוגוואי
133	21 בינואר 1998	קטאר קטאר
134	5 בפברואר 1998	לבנון לבנון
135	18 במרץ 1998	ליכטנשטיין ליכטנשטיין
136	16 במאי 1998	בחריין בחריין
137	22 בדצמבר 1998	אירלנד אירלנד
138	14 ביולי 1999	אל סלוודור אל סלוודור
139	4 באפריל 2000	טונגה טונגה
140	17 ביוני 2003	פרגוואי פרגוואי
141	28 באוקטובר 2003	מזרח טימור מזרח טימור
142	3 ביולי 2006	גואטמלה גואטמלה
143	1 בפברואר 2007	מונטנגרו מונטנגרו
144	12 פברואר 2007	ערב הסעודית ערב הסעודית
145	25 באפריל 2007	סן מרינו סן מרינו
146	22 במאי 2008	מונקו מונקו
147	27 במאי 2010	הרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית
148	13 באוקטובר 2011	נאורו נאורו
149	13 באוקטובר 2011	סנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים
150	13 באוקטובר 2011	איי שלמה איי שלמה
151	18 באוקטובר 2011	דומיניקה דומיניקה
152	19 באוקטובר 2011	הונדורס הונדורס
153	21 באוקטובר 2011	אנדורה אנדורה
154	5 בדצמבר 2011	קומורו קומורו
155	5 בדצמבר 2011	טובאלו טובאלו
156	20 בדצמבר 2011	דרום סודאן דרום סודאן
157	21 בדצמבר 2011	מלאווי מלאווי
158	21 דצמבר 2011	סמואה סמואה
159	22 דצמבר 2011	גמביה גמביה
160	17 בינואר 2012	פנמה פנמה
161	17 בינואר 2012	בהוטן בהוטן
162	22 מרץ 2012	קניה קניה
163	26 באוקטובר 2012	ג'מייקה ג'מייקה
164	19 באפריל 2013	אנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה
165	24 ביוני 2013	אריתריאה אריתריאה
166	8 ביולי 2013	בורונדי בורונדי
167	6 בספטמבר 2013	טוגו טוגו
168	23 בספטמבר 2013	ונואטו ונואטו
169	25 בספטמבר 2013	פלאו פלאו
170	27 ספטמבר 2013	סורינאם סורינאם
171	27 בספטמבר 2013	סיירה לאון סיירה לאון
172	20 בנובמבר 2013	אוגנדה אוגנדה
173	25 בנובמבר 2013	רואנדה רואנדה
174	6 בדצמבר 2013	מיקרונזיה מיקרונזיה
175	14 בינואר 2014	האיטי האיטי
176	15 בינואר 2014	קיריבטי קיריבטי
177	20 בפברואר 2014	גינאה המשוונית גינאה המשוונית
178	3 באפריל 2014	צ'אד צ'אד
179	3 ביולי 2014	מאוריציוס מאוריציוס
180	19 בספטמבר 2014	גבון גבון
181	27 בספטמבר 2014	סנט לוסיה סנט לוסיה
182	24 במרץ 2015	ניז'ר ניז'ר
183	2 באפריל 2015	קמרון קמרון
184	23 במאי 2015	איי מרשל איי מרשל
185	22 בינואר 2016	ג'יבוטי ג'יבוטי
186	12 באפריל 2016	סנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס
187	8 ביולי 2016	איי הבהאמה איי הבהאמה
188	20 ביוני 2017	בליז בליז
189	21 בנובמבר 2018	אסוואטיני אסוואטיני[77]
190	17 בינואר 2019	ברבדוס ברבדוס[77]
191	24 בפברואר 2021	טרינידד וטובגו טרינידד וטובגו[77]
192	6 בדצמבר 2023	בוטסואנה בוטסואנה[77]
-	אין	טאיוואן טאיוואן

• אוסטרליה אוסטרליה^[78]
• בלארוס בלארוס
• בולגריה בולגריה^[79]
• קנדה קנדה
• סין הרפובליקה העממית של סין
• קובה קובה
• צ׳כיה צ'כיה
• צרפת צרפת
• גרמניה גרמניה
• הונגריה הונגריה^[80]
• הודו הודו
• איטליה איטליה^[81]
• יפן יפן
• קזחסטן קזחסטן
• כווית כווית
• קירגיזסטן קירגיזסטן
• לאוס לאוס
• צפון קוריאה צפון קוריאה
• פולין פולין^[82][83]
• רוסיה רוסיה
• דרום קוריאה דרום קוריאה
• טורקיה טורקיה
• איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות^[84]
• בריטניה בריטניה
• ארצות הברית ארצות הברית
• וייטנאם וייטנאם

• שווייץ שווייץ (קונסוליה באולן בטור)
• רוסיה רוסיה (קונסוליה בדאראהן)
• רוסיה רוסיה (קוסוליה בארדנט)
• סין הרפובליקה העממית של סין (קונסוליה בזמיאן אוד)

• אפגניסטן אפגניסטן
• אלבניה אלבניה
• אלג׳יריה אלג'יריה
• אנגולה אנגולה
• ארמניה ארמניה
• ארגנטינה ארגנטינה
• אוסטריה אוסטריה
• אזרבייג'ן אזרבייג'ן
• בנגלדש בנגלדש
• בחריין בחריין
• בלגיה בלגיה
• בנין בנין
• בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה
• ברזיל ברזיל
• ברוניי ברוניי
• קמבודיה קמבודיה
• הרפובליקה המרכז - אפריקאית הרפובליקה המרכז אפריקאית
• קונגו הרפובליקה של קונגו
• קרואטיה קרואטיה
• קפריסין קפריסין
• דנמרק דנמרק
• מצרים מצרים
• אסטוניה אסטוניה
• אתיופיה אתיופיה
• פינלנד פינלנד
• גאורגיה גאורגיה
• יוון יוון
• גינאה-ביסאו גינאה ביסאו
• איסלנד איסלנד
• אינדונזיה אינדונזיה
• איראן איראן
• עיראק עיראק
• אירלנד אירלנד
• ישראל ישראל
• ירדן ירדן
• קניה קניה
• לטביה לטביה
• לבנון לבנון
• לסוטו לסוטו
• לוב לוב
• לוקסמבורג לוקסמבורג
• צפון מקדוניה מקדוניה
• מדגסקר מדגסקר
• מלאווי מלאווי
• מלזיה מלזיה
• מלטה מלטה
• מולדובה מולדובה
• מיאנמר מיאנמר
• נמיביה נמיביה
• הולנד הולנד
• נפאל נפאל
• ניו זילנד ניו זילנד
• ניז'ר ניז'ר
• ניגריה ניגריה
• נורווגיה נורווגיה
• עומאן עומאן
• פקיסטן פקיסטן
• פרו פרו
• פיליפינים פיליפינים
• פורטוגל פורטוגל
• קטאר קטאר
• רומניה רומניה
• ערב הסעודית ערב הסעודית
• סרביה סרביה
• סלובקיה סלובקיה
• סלובניה סלובניה
• דרום אפריקה דרום אפריקה
• סְפָרַד ספרד
• שוודיה שוודיה
• שווייץ שווייץ
• סודן סודן
• סוּריָה סוריה
• טנזניה טנזניה
• תאילנד תאילנד
• תוניסיה תוניסיה
• טורקמניסטן טורקמניסטן
• אוקראינה אוקראינה
• אורוגוואי אורוגוואי
• אוזבקיסטן אוזבקיסטן
• זמביה זמביה
• זימבבואה זימבבואה

• אזרבייג'ן אזרבייג'ן
• צ'ילה צ'ילה
• קולומביה קולומביה
• קריית הוותיקן ותיקן
• ליטא ליטא
• מקסיקו מקסיקו
• פרגוואי פרגוואי
• סינגפור סינגפור

• בוליביה בוליביה
• גאנה גאנה
• גינאה גינאה
• מאוריטניה מאוריטניה
• מוזמביק מוזמביק
• הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית

• בהוטן בהוטן (הודו)
• טג'יקיסטן טג'יקיסטן (קזחסטן)

• האיחוד האירופי האיחוד האירופי (משלחת)
• טאיוואן טאיוואן (משרד סחר)

• מצריים מצרים
  • קהיר (שגרירות)

• קנדה קנדה
  • אוטווה (שגרירות)
• קובה קובה
  • הוואנה (שגרירות)
• ארצות הברית ארצות הברית
  • וושינגטון (שגרירות)
  • שיקגו (קונסוליה כללית)
  • סן פרנסיסקו (קונסוליה כללית)

• סין הרפובליקה העממית של סין
  • בייג'ינג (שגרירות)
  • חוחחוט (הקונסוליה הכללית)
  • הונג קונג (קונסוליה כללית)
  • שנחאי (קונסוליה כללית)
  • ארנהוט (קונסוליה)
  • מנז'ולי (קונסוליה)
• הוֹדוּ, ניו דלהי (שגרירות)
• יפן יפן
  • טוקיו (שגרירות)
  • אוסקה (קונסוליה כללית)
• קזחסטן קזחסטן
  • אסטנה (שגרירות)
  • אלמטי (קונסוליה)
• כווית כווית
  • כווית סיטי (שגרירות)
• קירגיזסטן קירגיזסטן
  • בישקק (שגרירות)
• לאוס לאוס
  • ויינטיאן (שגרירות)
• הרפובליקה הדמוקרטית של קוריאה צפון קוריאה
  • פיונגיאנג (שגרירות)
• סינגפור סינגפור
  • סינגפור (שגרירות)
• דרום קוריאה דרום קוריאה
  • סיאול (שגרירות)
  • בוסאן (קונסוליה)
• טאיוואן טאיוואן
  • טאיפיי (משרד נציג הסחר והכלכלה של אולן בטאר)
• תאילנד תאילנד
  • בנגקוק (שגרירות)
• טורקיה טורקיה
  • אנקרה (שגרירות)
  • איסטנבול (קונסוליה כללית)
• איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
  • אבו דאבי (שגרירות)
• וייטנאם וייטנאם
  • האנוי (שגרירות)

• אוסטריה אוסטריה
  • וינה (שגרירות)
• בלארוס בלארוס
  • מינסק (שגרירות)
• בלגיה בלגיה
  • בריסל (שגרירות)
• בולגריה בולגריה
  • סופיה (שגרירות)
• צ'כיה צ'כיה
  • פראג (שגרירות)
• צרפת צרפת
  • פריז (שגרירות)
• גרמניה גרמניה
  • ברלין (שגרירות)
• הונגריה הונגריה
  • בודפשט (שגרירות)
• איטליה איטליה
  • רומא (שגרירות)
• פולין פולין
  • ורשה (שגרירות)
• רוסיה רוסיה
  • מוסקבה ( שגרירות )
  • אירקוטסק (קונסוליה כללית)
  • Kyzyl (קונסוליה כללית)
  • אולן-אודה (קונסוליה כללית)
• שוודיה שוודיה
  • סטוקהולם (שגרירות)
• שווייץ שווייץ
  • ז'נבה (שגרירות)
• אוקראינה אוקראינה
  • קייב (קונסוליה)
• הממלכה המאוחדת בריטניה
  • לונדון (שגרירות)

• 
  שגרירות בברלין
• 
  שגרירות בקנברה
• 
  שרירות בלונדון
• 
  שגרירות במוסקבה
• 
  הקונסוליה הכללית באולן-אודה
• 
  שגרירות באוטווה
• 
  שגרירות בפריז
• 
  שגרירות בפראג
• 
  שגרירות בטוקיו
• 
  הקונסוליה הכללית באוסקה
• 
  בניין השגרירות בוורשה
• 
  שגרירות בוושינגטון
• 
  הקונסוליה הכללית בסן פרנסיסקו

מדיה וקבצים בנושא יחסי החוץ של מונגוליה בוויקישיתוף