בני משפחותיהן של קרינה, לירי, דניאלה, נעמה ואגם – התצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר2023, בביקור בבית הנשיא תוך פגישה עם הנשיאיצחק הרצוג, במהלך יוני 2024. בזמן צילום תמונה זו, כל 5 התצפיתניות החטופות עוד היו בשבי (חמאס שחרר את נעמה, לירי, דניאלה וקרינה ב-25 בינואר 2025). כרזה של התצפיתניות בשבי, בהפגנה בחיפה להחזרת החטופים מעזה, 24 ביולי 2024
אזהרות התצפיתניות הן האזהרות שדיווחו התצפיתניות שבעוטף עזה על פעילות החמאס ליד גדר הגבול בשבועות ובחודשים שלפני טבח שבעה באוקטובר. בתחקירים עיתונאיים עלו טענות שהאזהרות לא קיבלו התייחסות מצד מפקדי החיילות, ובהתאם לתוצאות מתקפת הפתע הן התפרסמו באמצעי התקשורת בשם "מחדל התצפיתניות".
דיווחי התצפיתניות
גרפיטי לזכר סמל רוני אשל, מצור יצחק, תצפיתנית בגדוד 414, חיל הגנת הגבולות, שנרצחה ב-7 באוקטובר
תצפיתניות הוצבו בחלק מהעמדות הקרובות לגבול ישראל – רצועת עזה, לדוגמה במוצב נחל עוז במרחק קילומטר אחד מהגבול, לשם צפייה במידע שהגיע מאמצעי תצפית שלאורך הגבול.[1][2]
על פי ראיונות ועדויות של תצפיתניות ששירתו בגזרה, בשבועות ובחודשים שלפני מתקפת הפתע נצפתה פעילות חריגה בסביבת הגדר. בין היתר דיווחו התצפיתניות כי הן ראו שיירות טנדרים, אימונים, תרגול השתלטות על טנק, ופיצוץ מטענים קרוב מאוד לגדר.[3]
ב-7 באוקטובר 2023 מחבלי החמאס התקיפו וכבשו את מוצב נחל עוז. 15 תצפיתניות מגדוד 414 נהרגו במתקפה ו-7 נחטפו.[4] התצפיתנית רוני אשל צפתה ודיווחה בפירוט בזמן אמת על פיצוץ ומעבר הגדר, אך הצבא לא הופעל והתצפיתניות לא פונו במשך 6 שעות עד שמחבלי החמאס הגיעו לחדר המלחמה של התצפיתניות ורצחו את רוני אשל ושרפו את יתר התצפיתניות.[5] שאר התצפיתניות לא ראו את פריצת הגדר כי החמאס פוצץ את כל שאר המצלמות בעזרת רחפנים לפני הפריצה.[6][דרושה הבהרה]
היחס לדיווחים לפני המתקפה
גרפיטי בקריית המלאכה בתל אביב המציג "תצפיתניות עם שפם" – ביקורת המייחסת את חוסר הקשב לאזהרות התצפיתניות לכך שמדובר בנשים.
עד למתקפת הפתע נתפס לעיתים תפקידן של התצפיתניות בצה"ל כנחות מבחינה מודיעינית.[7][8][9] יש הסבורים כי נתונים ותובנות מודיעיניות שהופקו על ידי התצפיתניות לא קיבלו את המשקל וההתייחסות המתאימה.
מעדויות שהצטברו, התצפיתניות התריעו מספר רב של פעמים אך המפקדים לא התייחסו לכך כאל מתקפה בסדר גודל כפי שאכן עמדה להתרחש.[8] בנוסף, הקונספציה של צה"ל הייתה כי קיימים אמצעים לאיתור ומניעת חדירות של מחבלים דרך הגדר והחיילות מוגנות.
לאחר המתקפה על ישראל נשמעו טענות כי התצפיתניות סבלו מיחס מזלזל, בין היתר בשל מיקום תפקיד התצפיתנית בשרשרת הכוחות בצה"ל ומגדרן[9]. נטען כי אם היו מקשיבים לתצפיתניות היה נמנע אסון.[10]
ההיבט המגדרי
התצפיתניות שהתראיינו לעיתונות סבורות שלא הקשיבו להתרעותיהן בשל יהירות ושוביניזם. "זה מערך שכולו בנות צעירות ומפקדות צעירות", אמרה אחת מהן. "אין ספק שאם היו יושבים על המסכים האלה גברים, הדברים היו נראים אחרת".[10] ד"ר כוכב אלקיים־לוי, משפטנית מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת רייכמן, הסבירה ששוב "הקול של נשים היה שקוף, לא נשמע. לא האמינו להן. בסוף מה שעומד בתשתית הוא חוסר אמון בסיסי בנשים".[9] בשנים האחרונות מגויסות רק נשים לתפקיד, בעוד בתפקידי הפיקוד הבכירים משמשים בעיקר גברים. מנגד, ראוי לציין שגם גברים התריעו על תרחישים קשים. אחד הבולטים שבהם הוא האלוף במילואים יצחק בריק שהתריע רבות במאמרים שונים על תרחישי טבח ועל אי מוכנותו של צה"ל.[11]
תחקירים עיתונאיים
תחקירים עיתונאיים התבססו, בין היתר, על תמליל הקלטת הדיווח בקשר בזמן אמת של התצפיתנית רוני אשל על פריצת הגדר[5] ועל תיעוד של רצח וחטיפת התצפיתניות מחמ"ל נחל עוז שצולם במצלמות שהמחבלים נשאו עליהם.[12][13] התחקירים התבססו גם על עדויות של תצפיתניות מהעבר ומהווה, הודעות בקבוצות וואטסאפ וראיונות עם בני משפחה.[1]
ב-23 באוקטובר 2023 הוריה של התצפיתנית רוני אשל התראיינו ל-ynet וטענו כי במשך חודשים בתם התריעה על עליה ברצינות האימונים של חמאס ועל איסוף מודיעין מצד הארגון על נקודות התורפה של גדר המכשול.[14]
ב-25 באוקטובר 2023 תוכנית הטלוויזיה "זמן אמת" המשודרת בכאן 11 פרסמה את תחקירה בעניין מחדל התצפיתניות.[15] כשישה ימים לאחר מכן פרסמה התוכנית עדויות חדשות של התצפיתניות.[16]
הוריה של התצפיתנית רוני אשל חקרו את המחדל באופן עצמאי והתראיינו לחדשות 12 בכתבה ששודרה בדצמבר 2023.[17] בינואר 2024 התפרסם תחקיר על הנושא ב-BBC הבריטי שבו הופיעו עדויות בני משפחתה של אשל, עדויות של תצפיתניות ועוד.[2][1]
.jpg)
