ב-14 בנובמבר 2023, במסגרת התנגדותם לפעולות ישראל בעזה איימו כי בכוונתם לפגוע ולמנוע את כניסתן של ספינות תובלה ישראליות ולא ישראליות לים סוף. הם הכריזו על הטלת מצור ימי על נמל אילת והחלו לתקוף אוניות סוחר בבאב אל-מנדב, שלטענתם היו בבעלות ישראלית או מיועדות לעגון בישראל, אך בבפועל הספינות שהותקפו היו אוניות משא בבעלות זרה, שאינן קשורות לישראל. נכון לאמצע דצמבר 2023, דיווחו יותר מ-20 ספינות על תקריות מסוג זה. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", אוניית ביוןאיראנית שפועלת בים האדום מאתרת ספינות עבור החות'ים ומספקת שירותי מכ"ם כדי להכווין טילים וכטב"מים עליהן. ארצות הברית ביקשה מישראל שלא לתקוף אותה בעצמה כדי למנוע מלחמה אזורית כוללת.[6]
ריבוי התקריות גרם לכך שחברות ספנות מרכזיות הודיעו שלא יעברו דרך ים סוף, והפנו את האוניות להפלגה דרך כף התקווה הטובה בדרום אפריקה, דבר שהאריך את משך ההפלגה בשבועיים, ייקר משמעותית את עלות ההפלגה, ופגע בכלכלת מצרים. בין החברות שהודיעו על כך שיימנעו משיט בים האדום נמנים מארסק ותאגיד הנפט BP.[7] גם מחיר הביטוח לאוניות שעוברות בים סוף עלה בחדות מתחילת ההתקפות.[8]
כוחות הקואליציה
לפי ההודעה הראשונית של ארצות הברית, ייטלו חלק בקואליציה: בחריין, בריטניה, קנדה, צרפת, איטליה, הולנד, נורווגיה, דנמרק, סיישל, ספרד וארצות הברית.[9] ארצות הברית מסרה שהכוח ייבנה על בסיס "כוח 153" שהוצב ב-2022 בים סוף למלחמה נגד פיראטים.[10] ב-23 בדצמבר פורסם כי צרפת, ספרד ואיטליה פרשו מהקואליציה שארצות הברית גיבשה אל מול החות'ים. הולנד, נורווגיה ודנמרק מסרבות לשלוח את ספינות המלחמה שלהן לאזור ומסתפקות בלשלוח מספר קצינים למרכז הפיקוד האמריקאי בבחריין.[11] ארצות הברית פנתה לכמה מבנות בריתה העיקריות במטרה לגייסן לקואליציה אך רובן לא הצטרפו אליה.
ארצות הבריתארצות הברית: ב-21 בדצמבר הודיע הפנטגון כי המשחתת USS Laboon (DDG 58) הנמנית עם סדרת ארלי ברק עוברת את תעלת סואץ ונכנסת לתחום אחריותו של הצי החמישי של ארצות הברית כדי לסייע בהבטחת הביטחון הימי והיציבות באזור המזרח התיכון.[12] בהמשך הודיע הפנטגון כי בכוח יהיו גם USS Mason (DDG-87), USS Philippine Sea (CG-58), נושאת המטוסים אייזנהאור וכוח התקיפה שלה.[13]
למרות הקמת הקואליציה הבין-לאומית לליווי ספינות הסוחר בים סוף, כוחות קואליציית שומר השגשוג לא השתתפו בתקיפות ומכות מנע נגד החות'ים, למעט מובילות הקואליציה ארצות הברית והממלכה המאוחדת, שנשאו לבדן בעול ההתקפי של הלחימה.
ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במהלך צבאי התקפי נגד החות'ים בתקיפה של עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן בחודיידה ובערים נוספות.[21][22] בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור.
ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה שכונתה "מבצע קשת פוסידון". התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טיליטומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים.[23] תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.
עם התמשכות המשבר, התמעטה תדירות ועצימות התקיפות נגד החות'ים. לפירוט חלק מהתקיפות ראו: המשבר בים סוף (אנ'). נכון לסוף יוני 2024 בתקיפות אלו נהרגו כ-40 עד 200 חות'ים ונפגעו כלי שיט בלתי מאוישים, כטב"מים וטילים מסוגים שונים של החות'ים.
ב-17 באוקטובר 2024 תקפה ארצות הברית בתמיכה מאוסטרליה עם מפציצים מסוג B-2 Spirit עשרות מחסני אמל"ח תת-קרקעיים של החות׳ים.
ב- 21 בדצמבר 2024, תקפה ארצות הברית פעם נוספת את ארגון החות׳ים בתימן, על פי דיווח בערוץ אל-חדת׳ הסעודי, בוצעו שלוש תקיפות אל עבר מטרות צבאיות של הארגון בבירהצנעא.[24]
ארגונים דומים
בים סוף ובמפרץ עדן נמצאות מספר התארגנויות הגנה נוספות, ובהן: