מבצע רבות הדרכים

מבצע רבות הדרכים

לוחמי יחידת שלדג יורדים ממסוקי היסעור לאחר המבצע, ספטמבר 2024
מערכה: החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
סוג העימות	מבצע צבאי
תאריך	9 בספטמבר 2024
מקום	סוריה מסיאף, סוריה
קואורדינטות	35°02′42″N 36°19′18″E / 35.044899°N 36.321645°E / 35.044899; 36.321645
תוצאה	השמדת מפעל תת-קרקעי איראני לדיוק טילים, איסוף מודיעין
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל סוריה סוריה איראן איראן מנהיגים ישראל בנימין נתניהו  סוריה בשאר אל-אסד איראן עלי ח'אמנאי  כוחות חיל האוויר הישראלי כנף 7 (מעל 100 לוחמים) יחידת שלדג יחידה 669 צבא סוריה משמרות המהפכה האסלאמית אבדות אין 30 חיילים סורים הרוגים 4 אזרחים סורים נהרגו מטילי יירוט סוריים שכשלו ייתכן כי 2–4 קצינים איראנים נלקחו בשבי[1]
מפעל טילים תת-קרקעי הושמד
(למפת סוריה מוגדלת)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה מיקום הפשיטה (למפת סוריה רגילה)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה מיקום הפשיטה

מבצע רבות הדרכים הוא פעולת קומנדו של יחידת שלדג בגיבוי חיל האוויר הישראלי על מרכז סרס ומפעל תת-קרקעי לייצור טילים מדויקים של משמרות המהפכה של איראן ליד העיר מסיאף שבסוריה, שנערכה בלילה שבין 8 ל-9 בספטמבר 2024. במהלך ההתקפה נהרגו מספר אנשי מיליציות פרו-איראניות ומספר חיילים סורים, ונגרם נזק כבד למטרות^[2]. מספר טילי יירוט סוריים כשלו, נפלו על בתים סוריים, וגרמו למותם של ארבעה אזרחים.

בזמן שלוחמי יחידת שלדג פשטו על המפעל התת-קרקעי, תוך שימוש בטקטיקות הפתעה וחבלה, ביצעו מטוסי חיל האוויר הישראלי סדרת תקיפות מדויקות, שנטרלו את יכולת התגובה של הצבא הסורי.

לצד המערכה העיקרית ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מתקיימת לחימה מול חזבאללה בלבנון, שכוללת תקיפות של חיל האוויר הישראלי בסוריה במטרה לסכל את ניסיונות איראן לספק נשק לחזבאללה, ולפגוע במיליציות פרו-איראניות בסוריה ששיגרו רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל.

יעד הפשיטה היה מפעל טילים תת-קרקעי אשר מוקם באתר של המרכז למחקרים מדעיים סרס הסורי (SSRC) בסמוך לעיר מסיאף שבצפון מערב סוריה ובסמוך לגבול סוריה-לבנון. המתקן, שנחפר בעומק 70–130 מטר בתוך צלע הר, היה המתקן היחיד בסוריה לייצור טילי קרקע-קרקע מדויקים, והתוכנית הייתה לייצר בו 100–300 טילים בליסטיים בשנה בטווח של 70–300 ק"מ. בניית המתקן החלה ב-2017 עם עבודות חפירה שנמשכו עד 2021. לאחר סיום החפירות, הותקנו מכונות ייצור מתקדמות שסופקו על ידי איראן. המפעל החל בייצור ניסיוני באוגוסט 2024, חודש לפני הפעולה נגדו. המתקן תוכנן לבצע את כל שלבי ייצור הטילים במקום אחד. במהלך תקופת ההקמה, המתקן הותקף ארבע פעמים, דבר שגרם לעיכובים ושיבושים בהקמתו. בשל מיקומו העמוק בתוך ההר, הוגדר המתקן בישראל כ"אתר חסין". על פי דיווחים, המפעל נועד להיות שחקן משמעותי בחימוש חזבאללה, והטילים שתוכננו לייצור בו יועדו להישלח לארגון בלבנון.

קהילת המודיעין הישראלית זיהתה את הפרויקט הסודי ועקבה אחריו באופן צמוד במשך תקופה ארוכה תחת שם הקוד "רובד עמוק", ויחידה 8200 השיגה תוכניות מפורטות של המבנה באמצעות פריצות למחשבים^[3]. המתקן זוהה כיעד מורכב במיוחד. אנשי מקצוע צבאיים העריכו כי השמדתו תדרוש פעולה מורכבת במיוחד ותלויה בתנאים ספציפיים בשטח, דבר שהוביל לשקילת מספר אפשרויות מבצעיות, כאשר נשללה האופציה האווירית ונבחנה הקרקעית. גורמי המודיעין הבינו כי האתר עומד בפני השמשה ובקרוב יחלו לייצר בו טילים מתקדמים. ההבנה הייתה שעם הפיכתו של המקום לתעשיית ייצור פעילה, הוא יהפוך לאתר הרבה יותר שמור ומאובטח – וכמויות השומרים והאבטחה שהסורים והאיראנים יציבו בו, תגדל. ההכנות למבצע החלו חודשיים קודם לכן, ביולי 2024. כעבור חודש, כבר החל ייצור מנועים באתר. בצה״ל אומרים: "אם היינו מחכים עוד קצת עם הביצוע – יכול להיות שכבר היה מאוחר מדי, או שכל המבצע היה צריך להיראות אחרת לגמרי".

קודם למבצע, המבצע הוצג על-ידי מפקד שלדג, סא"ל ב', באופן אישי לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט, ואושר על-ידם לאחר שעבר את הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ואת מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר. לפי ברק רביד, ישראל עדכנה את ממשל ביידן מראש על המבצע, וארצות הברית לא התנגדה לו. על פי תחקיר ישראל היום, האמריקאים חששו באותו הזמן מהצתת מלחמה אזורית בין ישראל לאיראן ולכן במערכת המדינית והצבאית התלבטו אם לעדכנם מבלי שיתנגדו וינסו לסכל את המבצע. לצורך כך העדכון נעשה דרך הרמטכ"ל הלוי למפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית, מייקל קורילה תוך ניצול הקשר החברי ביניהם.^[4]

בחיל האוויר המתינו שבועות ארוכים לחלון הנכון של מזג האוויר, שכן לא היה ניתן להתעכב בגלל עננות נמוכה ולו דקה אחת בלבד: השמיים היו חייבים להיות נקיים, מאחר שאיומים אחרים ארבו בהם. אזור מסיאף הוא המרחב שבו צבא אסד פרס את ההגנה האווירית המתקדמת והצפופה ביותר בסוריה אחרי הבירה דמשק, עם סוללת SA-22 המתקדמת והקטלנית ביותר מתוצרת רוסיה, וכן יכולות נ"מ כטילי כתף ונ"ט להפלה קלה יחסית של מסוקים.

לכן, המסוקים טסו נמוך מאוד, בנתיבים שנבחרו בקפידה, עם הטעיות ואבטחה צמודה של שני מסוקי קרב מסוג אפאצ'י, באופן שאפשר להם לחמוק ממכ"מי הגילוי הסוריים שנפרסו באזור כדי להגן על האתר.

בלילה שבין 8 ל-9 בספטמבר, פשטו באמצעות מסוקים כמאה^[3] לוחמי יחידת שלדג, יחידת הקומנדו של חיל האוויר הישראלי, על מפעל תת-קרקעי לטילים מדויקים בסוריה, שנבנה על-ידי משמרות המהפכה של איראן^[5], ואשר עומקו מגיע ל-60 מטר מתחת לאדמה^[3]. האיראנים החלו לבנות את המתקן התת-קרקעי בשנת 2018, בתיאום עם חזבאללה וסוריה, לאחר שסדרת תקיפות אוויריות ישראליות הרסו את רוב תשתית ייצור הטילים האיראנית בסוריה^[6]. תכלית המתקן הייתה לייצר את הטילים המדויקים במתקן מוגן סמוך לגבול עם לבנון, כך שתהליך המסירה לחזבאללה בלבנון יוכל להתבצע תוך זמן קצר, ועם פחות סיכון של תקיפות אוויריות ישראליות. המתקן אובטח על ידי צבא סוריה.

כוח שלדג מנה כ-100 לוחמים, והוא היה בליבת הפעולה. איתו הגיעו לשטח הסורי עוד כ-20 לוחמי יחידה 669. 120 הלוחמים הגיעו ב-4 מסוקי "יסעור", שהמריאו מישראל וטסו כשעה וחצי עד ההגעה ליעד, כולל תדלוק אווירי בדרך. הטיסה התבצעה דרך הים, בגובה נמוך מאוד של 60 רגל בלבד. בתוך השטח הסורי, הטיסה נמשכה 18 דקות עד הנחיתה. טיסה תחת איומים אוויריים כבדים. מדובר היה במרחב צפוף בעשרות סוללות טילי קרקע-אוויר. הלוחמים הונחתו בשני מנחתים באזור, שחיל האוויר ניתח כמקומות שניתן להנחית בהם את המסוקים.^[7]

מספר דקות לפני הנחיתה על אדמת סוריה, ניתנה מכת אש מקדימה על אתר ייצור הטק"ק (טילי קרקע-קרקע) והושמדו מתקני אבטחה בקרבת המקום על ידי מטוסי קרב, מסוקים וכטב"מים של חיל האוויר הישראלי.

הצוותים שהונחתו בשטח חולקו לשלושה כוחות כאשר^[8]:

• הכוח הראשון שנחת, כ-50 לוחמים ראשונים. תפקידם היה לבודד את המרחב, לנטרל איומים באזור – ובכך לאפשר להנחית את הכוח השני, שיהיה הכוח שיפשוט לתוך האתר עצמו ויפוצץ אותו. באותו הלילה המתקן אובטח על ידי כ-30 חיילים מצבא סוריה, שהיו במספר עמדות שמירה, רכב עם מקלע שעמד בנקודה שולטת וכיתת כוננות. כוח הבידוד שנחת ראשון עלה לנקודה שולטת בשטח. הכוח הפעיל רחפנים שיצרו גם הם שליטה על המרחב וזיהוי של כל איום פוטנציאלי או תגבורות סוריות שעלולות להגיע. הלוחמים שבודדו את המרחב מנעו הגעת כוחות סורים וחיסלו עשרות שניסו להתקרב לשטח המתחם.
• הכוח השני נחת במנחת אחר, והיה צריך לרוץ מרחק של כ-700 מטר מהמנחת ועד דלתות האתר התת-קרקעי. לוחמי שלדג הצליחו לבודד את האזור במהירות, ולמנוע הגעת כוחות נוספים של הצבא הסורי. הלוחמים, ניטרלו וחיסלו במהירות את החיילים הסורים שאבטחו את המתחם והחלו בפריצת הדלתות. מייד לאחר הפריצה, הכוחות סרקו במהירות את מסדרון הייצור והתמקדו באיתור שלושת המערבלים הקריטיים. כוח החבלה הניח מטענים מותאמים בכל חדר תוך כדי ריצה, ובמקביל נאסף חומר מודיעיני רב.
• הכוח השלישי שנחת מנה עשרות רבות של לוחמי שלדג ו-669, שאבטחו את המסוקים ושימשו כוח תגובה ומענה רפואי שכלל חדר טיפול נמרץ מכיוון שלא היה ניתן לטפל בפצועים קשה עד לפינוי הארוך בצורה אחרת.^[7]

הלוחמים שבודדו את המרחב מנעו הגעת כוחות סורים וחיסלו עשרות שניסו להתקרב לשטח המתחם. בו-זמנית, הלוחמים רצו מנקודות הנחיתה של המסוקים עם משקל גדול של חומרי נפץ על הגב, שלאחר מכן בהם השתמשו על מנת לפוצץ את האתר. האתגר הגדול של הלוחמים בשטח היה הזמן, והיציאה טרם הגעת אויב מאורגן שיצליח להגיב וליצור קרב בין הכוחות. היו שומרים בשער האתר שחוסלו ואופנועים וג'יפים שניסו להגיע למפעל עצמו – אך חוסלו על ידי חיל האוויר. החלק הקריטי במבצע היה ניתוק המגע מהזירה, ווידוא של כלל הכוח לפני הלחיצה על הכפתור שפוצץ כטון של חומרי נפץ שהלוחמים הביאו איתם. מאות רבות של לוחמי אויב התארגנו להגיע למתחם, אך עד שהספיקו לעשות את דרכם לוחמי צה"ל כבר היו בדרכם החוצה בבטחה.^[9]

דווח כי נשבו מספר איראנים, אך משמרות המהפכה האסלאמית הכחישו זאת^[10].

המבצע ארך שלוש שעות, באישון לילה, וההשתלטות על המתחם שבתוך ההר נמשכה 18 דקות בדיוק, מרגע נחיתת מסוקי היסעור על הקרקע.

בינואר 2025 ישראל קיבלה אחריות רשמית על הפעולה, ובצה"ל הגדירו אותה כ"אחת מפעולות הקומנדו המסוכנות והאמיצות שצה"ל ביצע בשנים האחרונות מחוץ לגבולות המדינה"^[11].

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל צה"ל
	פורטל ישראל
	פורטל איראן
	פורטל המזרח התיכון

• הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה
• החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

מדיה וקבצים בנושא מבצע רבות הדרכים בוויקישיתוף

• כתבה על הפשיטה וכתבה על שיתוק ייצור הנשק של חזבאללה בעקבותיה, באתר המרכז הסורי לזכויות אדם, 13 בספטמבר 2024 (באנגלית)
• רם ברנדס, נורית יוחנן ואיתי בלומנטל, פרטים חדשים על הפשיטה הקרקעית בסוריה: תיאום הפעולה עם ארה"ב, ומטרותיה העיקריות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בספטמבר 2024
• התקיפות בסוריה: "מסוג המבצעים שיהיה על ישראל לבצע אם תתקוף באיראן", באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2024
• סמדר פרי, ירדו על חבלים, חדרו לבסיס בלב סוריה ו"לקחו" מומחים איראנים, באתר ynet, 15 בספטמבר 2024
• סוכנויות הידיעות, ‏עכשיו ניתן לספר: הפשיטה בעומק סוריה לא רק פגעה בתשתית הצבאית האיראנית, באתר מעריב אונליין, 16 בספטמבר 2024
• איתי בלומנטל, 200 ק"מ משטח ישראל: מבצע הקומנדו הנועז בסוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2024
• יואב זיתון, צה"ל חשף את סודות פשיטת הקומנדו בסוריה: "האדמה רעדה" | התיעודים הדרמטיים, באתר ynet, 2 בינואר 2025
• מערכת את"צ, יותר מ-100 לוחמי שלדג במבצע מיוחד בעומק סוריה. צפו, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025

איראן הסכסוך האיראני-ישראלי ישראל
גופים מעורבים	ישראל ישראל המוסד • צה"ל • בתמיכת: ארצות הברית ארצות הברית איראן איראן משמרות המהפכה האסלאמית • חזבאללה חזבאללה • חמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני • חות'ים חות'ים
פעולות טרור נגד ישראל	הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012)
מערכות בין גופי הפרוקסי	המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל (2006–2023) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–היום)
תקריות עימות ישירות	התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוכ" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפות ישראל בעיראק (2019) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן (2019-2021) • מתקפת הטילים בארביל (2022) • מתקפות הכטב"מים באיראן (2023) • ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי (2024) • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • מבצע רבות הדרכים (2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (אוקטובר 2024)
תוכנית הגרעין האיראנית	הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • סטקסנט • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021)

מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים	ישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הברית ארצות הברית כוחות צה"ל במלחמה חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 • היחידה הרב ממדית ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללה חזבאללה • חות'ים חות'ים • איראן איראן
אירועים עיקריים	טבח שבעה באוקטובר (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • הלחימה ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • הסכם חמאס–ישראל (2023) • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקפה האיראנית (אפריל) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון (אוגוסט 2024) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית (אוקטובר) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • מבצע חץ הבשן • הסכם חמאס–ישראל (2025)
טבח שבעה באוקטובר	טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב לולים • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • מוצב מארס • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים	חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים	ב-2023 פיגוע הירי באלכסנדריה • הפיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) ב-2024 הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4
מודיעין ישראלי לפני המלחמה	אגף המודיעין בטבח שבעה באוקטובר • אזהרות התצפיתניות
הרוגים	ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחה ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר
ממשל	קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות	מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • גיוס ישראלים בידי איראן במלחמת חרבות ברזל

זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית	טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025)
החזית הצפונית	ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן
החזית המזרחית	ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית	האומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון ארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות (אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל) • מידע כוזב (הכחשת טבח שבעה באוקטובר • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות	זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל