|
תחקירי שבעה באוקטובר.svg&lang=he) לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל עלו מספר הצעות ויוזמות להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולביצוע תחקירים מבצעיים שיבדקו את הכשלים שהובילו למתקפה. חלק מהיוזמות יצאו אל הפועל. ועדת חקירה ממלכתיתאנשי ציבור רבים קראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת כשלי המלחמה, שנחשבת לאחד המחדלים המודיעיניים והצבאיים הגדולים בתולדות המדינה. בין השאר, מכתב ההתפטרות של ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, כלל קריאה להקמת ועדת כזו. פרופ' רענן סוליציאנו קינן, מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרסם באפריל 2024 מסמך ובו ציין כי "מתקפת 7 באוקטובר עונה על הקריטריונים המצדיקים הקמת ועדת חקירה, בשל משבר האמון שיצרה ביחס לתפקידה היסודי ביותר של המדינה – ההגנה על חיי אזרחיה. כיוון שהאחראים הפוטנציאליים לכישלון שאפשר את המתקפה כוללים את כל ההנהגה המדינית והביטחונית, דרושה חקירה עצמאית מבחינה מוסדית באמצעות ועדת חקירה ממלכתית"[1]. הצעת החלטה שהגיש השר בני גנץ למזכירות הממשלה במאי 2024 לא אושרה[2]. ביוני פרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה חוות דעת שבה קבעה כי יש לפעול להקמת ועדה מסוג זה ללא שהות וכי על הרשות המבצעת להימנע מלהתערב בוועדה או לקבוע את אופייה[3]. ב-27 ביוני 2024 הגישו משפחות שכולות, משפחות מפונות וקרובי חטופים עתירה לבג"ץ בדרישה להוצאת צו על תנאי שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר, שתחקור את הדרג המדיני, את כוחות הביטחון, את השירות הציבורי ואת כל מי שהייתה להם נגיעה כלשהי לתהליכים ולהחלטות שהובילו למחדל[4]. ב-11 ביולי קרא שר הביטחון יואב גלנט להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר[5]. ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע התנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית כל עוד המלחמה נמשכת, ואמר שיש לחקור את הכשלים רק בתום המלחמה. על פי החוק, ועדת חקירה ממלכתית ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון. נתניהו הציע מנגנוני חקירה חליפיים, שלא קיימים כרגע בחוק, בהם ועדה שתמונה על ידי נשיא המדינה או ועדה פרלמנטרית[6]. תחקירי צה"להרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ניסה בתחילת המלחמה למנות ועדות חקירה חיצוניות בראשות אלופים בדימוס. נקבע כי יש לתחקר את אירועי המלחמה כדי להפיק לקחים, והתחקור חייב להתחיל ביחידות עצמן ומשם לעלות למעלה. כמו כן נקבע הליך לתחקור קצינים בכירים[7][8]. הודגש כי תחקירים אלו אינם מחליפים מנגנון בדיקה או חקירה חיצונית מלאה, כגון ועדת חקירה ממלכתית. היוזמה למינוי ועדות חקירה נבלמה על ידי הדרג המדיני, והוועדות לא הוקמו[6]. ב-19 בדצמבר 2024 ביקש שר הביטחון ישראל כ"ץ מהרמטכ"ל לסיים ולהגיש את כל התחקירים עד סוף ינואר 2025[9]. תחקיר תפקוד צה"להתחקיר הצבאי על תפקוד צה"ל בליל ובוקר שבעה באוקטובר בוצע על ידי אגף המבצעים ופיקוד הדרום, והוא מבוסס בחלקו על תחקירים מטכ"ליים של אגף המודיעין אודות הרגעים שקדמו ל-06:29 באותו הבוקר, והשלבים הראשונים במאמצי הבלימה של המתקפה[10]. חלקים מהתחקיר פורסמו ב-4 בינואר 2025. בחלקים אלה מתואר כיצד הצליחו מחבלי חמאס לשבש את פעילות חיל האוויר ולפלוש לשטח ישראל[11]. תחקיר באריביולי 2024 הוצג תחקיר מבצעי אודות קרב בארי, שנערך על ידי מפקד אוגדת עזה לשעבר והאלוף במיל' מיקי אדלשטיין. הוא הוסיף כי לתחקיר יתווספו השלמות עקב איסוף עדויות חדשות[12]. תחקיר ניר עוזבנובמבר 2024 מונה אלוף ערן ניב לאחראי על ביצוע תחקיר טבח ניר עוז[13]. תחקיר אגף המודיעיןביולי 2024 פורסמו חלקים מתחקיר של אגף המודיעין. לפי ממצאי התחקיר, מתקפת הפתע של חמאס תוכננה במשך כ-7 שנים, אך באמ"ן הניחו שארגון הטרור מורתע, וכי יחיא סנוואר מעדיף לשפר את מצבם הכלכלי של תושבי הרצועה ולבסס את ממשל חמאס ברצועת עזה[14]. עיקרי ממצאי התחקיר:
למעשה, חוקרי המודיעין היו שקועים בקונספציה שחמאס "לא רוצה ולא יכול" לצאת למלחמה נגד ישראל, בדומה ל"קונספציה" בדבר תנאי סף מצריים וסוריים ליציאה למלחמה, שגרמה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים ללא התרעה משמעותית. מספר מועט של חוקרים באגף המודיעין היה סבור כי חמאס משתמש במימון המגיע מקטר לתכנון המתקפה, אך הדעה הרווחת בחיל הייתה כי חמאס מורתע. ראש אמ"ן, אהרון חליוה, קיבל את הקביעות שעלו בתחקיר והתפטר מתפקידו זמן קצר לאחר מכן. תחקיר יחידה 8200ביחידה 8200 בוצעו מספר תחקירים מבצעיים לבדיקת אירועי מתקפת שבעה באוקטובר, והיחידה הצהירה שהתחקירים "יוצגו לציבור באופן שקוף לאחר שיסוכמו, ובהליך סדור ומקצועי"[15]. בפברואר 2024 פורסם כי הוקם צוות בדיקה בראשות דני הררי, באישור ראש אמ"ן והרמטכ"ל. לאחר שצוות הבדיקה סיים את התחקיר הוא פרסם דו"ח פנימי בן כ-600 עד 800 עמודים, ובו פירוט הכשלים והליקויים, חלקם חמורים ביותר, שהתגלו בכל הקשור לתהליך עיבוד המודיעין, קבלת ההחלטות ושיטות העבודה של היחידה[16]. ביולי 2024 הציג מפקד יחידה 8200 יוסי שריאל את התחקיר על תפקוד היחידה באירועי שבעה באוקטובר לראש אמ"ן אהרון חליוה ולקצינים נוספים בחיל המודיעין. על פי התחקיר, בשעות ובימים שלפני המתקפה היה ברשות היחידה את כל המידע הדרוש לאנשיה, אבל היחידה לא העבירה התרעה נקודתית וברורה[17]. באותה עת פורסמו קטעים קצרים מהתחקיר, לפיהם בליל 6 באוקטובר הייתה תקלה במערכת מודיעינית שסיפקה מידע על חמאס, וזו תוקנה רק כעבור מספר ימים. כמו כן פורסם כי במאי 2023 קצין מודיעין של פיקוד הדרום הזהיר שיחידת 8200 לא מכסה טוב את עזה וכי יש "פער איסוף משמעותי", אך הליקויים לא טופלו[15]. ב-12 בספטמבר 2024 הודיע שריאל כי הוא פורש מתפקידו בתוקף אחריותו למחדל. במכתב הפרידה הוא מציין כי הושלם התחקור הראשוני על חלקה של היחידה בכישלון המודיעיני. על פי התחקיר היה בידי היחידה מידע מפורט על תוכניות חמאס והיערכותו, אך אלה לא השפיעו על הבנות היסוד בתוך היחידה ובקרב קהיליית המודיעין[18]. תחקיר חטיבת המבצעיםבנובמבר 2024 פורסמו עיקרי תוצאות התחקיר הצה"לי ביחס לתפקודה של חטיבת המבצעים[19]. בין ממצאי התחקיר:
תחקיר אוגדת עזהבאוקטובר 2024 פורסמו עיקרי תחקיר של אוגדת עזה, בו הממצא העיקרי הוא כי סדר הכוחות הקבוע בעוטף לא היה מספיק ב-7 באוקטובר 2023, כ-600 עד 650 חיילים בגזרה, במקום 1,500[20]. תחקיר חיל האווירממצאים מתחקיר חיל האוויר פורסמו ב-24 בדצמבר 2024[21]. עיקרי הממצאים:
תחקיר משטרת ישראל
לקראת תום כהונתו של המפכ"ל קובי שבתאי ערכה משטרת ישראל תחקיר על מתקפת 7 באוקטובר. בדצמבר 2024 פרסם יהושע בריינר ב"הארץ" חלקים מהתחקיר[22]. בתחקיר נקבע כי המשטרה לא עודכנה על הסימנים המעידים למתקפה, וכי במהלך היום לא קיבלה מודיעין מצה"ל או מגורמי הביטחון האחרים על הלחימה. אנשי משטרה הביעו ביקורת על כך שלא בוצעו תחקירים מעמיקים על התנהלות הארגון באותו היום, לרבות התנהלות המטה הארצי ב-7 באוקטובר, סוגיית גיבוש תמונת המצב, וההחלטות העצמאיות שקיבלו בימ"מ במנותק משאר המשטרה. כמו כן, לא נבחנו לעומקם אירועים שהתרחשו בדרום, בהם התנהלות כוחות המשטרה בקרב בארי, ההחלטה בנוגע להריסת תחנת המשטרה בקרב שדרות, ותחקיר בנוגע לאישור פסטיבל נובה ואופן פיזור האירוע. בנושא זה קיימת מחלוקת בין הצבא למשטרה. חלק מהתחקיר עוסק בהדגשת הצלחותיה של המשטרה ב-7 באוקטובר, ובכלל זה גבורתם של השוטרים שהשתתפו בקרבות מול המחבלים. התחקיר משבח את המשטרה על ההחלטה שלא לשלוח יחידות ממחוזות אחרים לאזור הדרום, על אף הלחץ שהפעילו כמה מפקדי יחידות. בכירי המשטרה הסבירו כי החלטה זו הייתה בין הלקחים המרכזיים שהפיק הארגון ממבצע שומר החומות, אז העבירה המשטרה כוחות גדולים לירושלים, והשאירה אזורים אחרים במדינה בלא כוחות מספיקים. תחקירים אזרחייםמספר גופים אזרחיים הוקמו במטרה לתעד ולתחקר את אירועי שבעה באוקטובר, בדרך כלל לבקשת מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים ומשפחות שכולות. ועדת החקירה האזרחית
ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10 היא ועדה שהוקמה ביולי 2024 על ידי ארגונים אזרחיים של נפגעי מלחמת חרבות ברזל בראשות גדעון גינת, לחקר התנהלות הממשלה וכוחות הביטחון בטבח שבעה באוקטובר ובאירועים קודמים שהיוו את התשתית למחדלים הביטחוניים. הוועדה פועלת בדומה לוועדת חקירה ממלכתית, ומטרתה היא איסוף מידע והסקת מסקנות עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית[23]. מאחר שהיא לא הוקמה על ידי גוף רשמי, אין לה סמכויות הנתונות לוועדה ציבורית, דוגמת כפיית זימון לגביית עדות, ולא מובא בה מידע מסווג[24]. ב-26 בנובמבר 2024 פרסמה הוועדה דוח המסכם את ממצאיה, בדוח חברי הוועדה אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי מערכת הביטחון, ואחריות נקודתית על מספר גורמים נוספים, בהם ראשי הממשלה לשעבר יאיר לפיד ונפתלי בנט, ובני גנץ כרמטכ"ל לשעבר[25][26]. דו"ח תיעוד חיילות בחמ"לים קדמיים בתחילת אוקטובר 2024 פורסם דו"ח תיעוד חיילות בחמ"לים קדמיים, שנכתב על ידי סביונה רוטלוי, אילת הראל ושיר דפנה־תקוע, לבקשת הורי תצפיתניות שנהרגו במוצב נחל עוז ובשבי חמאס. הדו"ח כולל עשרות עדויות של חיילות, שמעידות על עומק הכישלון ועל ההפקרה שלהן בידי המפקדים ובידי צה"ל וממשלת ישראל, וכן תיעוד סיפורי הגבורה והרעוּת מאותו יום[27][28]. הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||
