|
חיל האוויר במלחמת חרבות ברזל
|
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מערך ההגנה האווירית בזמן המלחמה, פירוט זירות הלחימה.
|
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
|
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. מערך ההגנה האווירית בזמן המלחמה, פירוט זירות הלחימה.
|
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
| חיל האוויר הישראלי לחם במלחמת חרבות ברזל עוד מיומה הראשון 7 באוקטובר 2023, במהלך מתקפת הפתע. מאז ולאורך המלחמה החיל לחם בכל החזיתות – בחזית העיקרית שברצועת עזה, החזית הצפונית בלבנון ובסוריה, וכנגד מעורבות איראן והחות'ים במלחמה. החיל פעל הן בהתקפה והן בהגנה על שמי המדינה על ידי מערך ההגנה האווירית במלחמת חרבות ברזל.
נכון לפברואר 2024 פגע החיל בכ-31,000 מטרות בכלל הזירות, מתוכן כ-26,000 תקיפות בוצעו באמצעות מטוסי קרב[1]. נכון ל-21 ביולי 2024, במלחמה נפלו כ-18 חללים מזרוע האוויר: 9 חללים מיחידת שלדג, 3 חללים ממערך ההגנה האווירית, 4 חללים מיחידת 669, חללה אחת מלהק הציוד וחללה נוספת ממערך הבקרה[2].
רקע
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[3] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[5] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[7] שוטרים ו-10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם. באותה תקופה הגדודים של חטיבת גולני 13 ו-51 החזיקו את קו גזרת רצועת עזה וספגו נפגעים רבים במהלך בלימת המתקפה.
אירועים בולטים
- יומיים לפני המתקפה, דווח בעיתונות כי מספר רב של טייסי חיל האוויר אינם כשירים לטוס[9][10].
- עוד ביומה הראשון של המלחמה היה חיל האוויר מעורב בתקיפות ברחבי רצועת עזה. באותו היום חיל החריב את "מגדל פלסטין", שהכיל תשתיות טרור של חמאס[11].
- לאורך המלחמה וגם במקביל לתחילת התמרון הקרקעי היה חיל האוויר מעורב בקרבות שונים, ובהם קרב ח'אן יונס, קרב ג'באליה וקרב עזה.
- כשבוע שלאחר המלחמה החל פינוי צפון רצועת עזה. חיל האוויר היה מעורב בהפצת הכרוזים הקוראים לתושבי האזור לנוע דרומה.
- לאורך המלחמה חוסלו על ידי חיל האוויר בכירים ובהם איימן נופל (17 באוקטובר), ג'יהאד מוחייסן וג'מילה עבדאללה טאהא א-שנטי (19 באוקטובר), ומרואן עיסא (11 במרץ).
- ב-17 באוקטובר הואשם חיל האוויר בהפגזת בית החולים הערבי אל-אהלי, אך הוכח שהפיצוץ אירע כתוצאה משיגור רקטה כושל של הג'יהאד האסלאמי.
- 2 בינואר – אירעה ההתנקשות בסאלח אל-עארורי בלבנון.
- ב-12 בפברואר חיל האוויר לקח חלק במבצע יד זהב לחילוצם של שני חטופים ברצועת עזה. חיל האוויר היה מעורב גם בחיפוי במבצע ארנון ב-8 ביוני שבו חולצו ארבעה חטופים נוספים.
- ב-28 במרץ חיל האוויר יוחסה לחיל האוויר תקיפה ליד שדה התעופה הבין-לאומי חלב.
- ב-1 באפריל יוחסה לחיל האוויר ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, ליד הקונסוליה האיראנית בדמשק שבסוריה. כתגובה, ב-14 באפריל איראן תקפה את ישראל באמצעות כטב"מים וטילי שיוט. התקיפה נבלמה, גם בזכות מערך ההגנה האווירית. כמספר ימים לאחר מכן ישראל תקפה שוב בבסיס חיל האוויר האיראני.
- 13 ביולי – ההתנקשות במוחמד דף שחיסלה את ראפע סלאמה, מח"ט ח'אן יונס, ואת מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס.
- 21 ביולי – בפעם הראשונה בתולדות המדינה, תקף חיל האוויר מטרות של החות'ים בתימן במסגרת מבצע יד ארוכה.
- 30 ביולי – ההתנקשות בפואד שוכר.
- 25 באוגוסט – מתקפת המנע הישראלית נגד חזבאללה – מתקפת מנע להשמדת אלפי משגרי רקטות של חזבאללה, שנערכו לשגר רקטות וטילים לעבר ישראל, לרבות גוש דן, ב-5:00 לפנות בוקר.
- 9 בספטמבר – מבצע רבות הדרכים – יחידת שלדג פשטה על מפעל תת-קרקעי לטילים מדויקים סמוך למסיאף שבסוריה. המבצע החל בתקיפות אוויריות, שלאחריו כוחות שלדג ירדו בחבלים ממסוקים אל המתחם, תפסו חומרים מהמתקן, מלכדו אותו מבפנים והשמידו אותו.
- 11 בספטמבר – התרסקות מסוק ינשוף בציר פילדלפי – אירוע התרסקות מסוק ינשוף מטייסת 123, ועליו לוחמי יחידת 669. האירוע התרחש כאשר המסוק הגיע במטרה לפנות לבית החולים לוחם הנדסה שנפצע קשה. כתוצאה מההתרסקות נהרגו שני לוחמי 669[12].
- 19 בספטמבר – מתמשך - מבצע חיצי הצפון, תקיפת אלפי מאגרי טילים וכלי נשק של ארגון הטרור חזבאללה ברחבי מדינת לבנון.
- 27 בספטמבר – ההתנקשות בחסן נסראללה.
- 26 באוקטובר – התקיפה הישראלית באיראן (אוקטובר 2024)
אבדות
מיום תחילתה של מלחמת חרבות ברזל איבד חיל האוויר 20 מלוחמיו ואנשיו. (נכון ל-14 בספטמבר 2024)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ניר דבורי, כ-29 אלף מטרות בעזה, יותר מ-1,000 בלבנון: ההישגים של חיל האוויר במלחמה - ותיעודי התקיפות, באתר מאקו, 19 בפברואר 2024
- ^
 689 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר דובר צה"ל
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ הכתב הצבאי הבכיר חושף: התכנית של מפקד חיל האוויר לטייסים הסרבנים, באתר כיפה, 5 באוקטובר 2023
- ^ דן ארקין, בצה״ל טרם קבעו מדיניות לגבי טייסים שמסרבים להתנדב בגלל המחאה, Israel Defense, 4/10/2023
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: שני לוחמי צה"ל נהרגו בהתרסקות מסוק בציר פילדלפי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024
|
.svg)
