|
חזיתות מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל התמקדה בראשיתה בלחימה ברצועת עזה, אולם עד מהרה התרחבה לחזיתות נוספות ברחבי המזרח התיכון, ובכלל זאת פיגועי טרור פלסטינים ביהודה ושומרון, תקיפות של חזבאללה מלבנון ושל מיליציות פרו-איראניות מסוריה ומעיראק, תקיפות משטח איראן ותקיפות של החות'ים מתימן. המעורבות של החות'ים במלחמה התבטאה תחילה בשיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל, אולם בהמשך התבטאה בעיקר בפגיעה בכלי שיט העוברים בקרבת מיצרי באב אל מנדב ועושים דרכם לעבר נמלי ישראל, מה שהוביל למבצע שומר השגשוג של ארצות הברית ובעלות בריתה נגד החות'ים. בעקבות נפילת משטר אסד בדצמבר 2024, צה"ל החל גם בתמרון בהיקף מצומצם בשטחי הגולן הסורי ודרום מערב סוריה במבצע חץ הבשן. חזית רצועת עזה
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו-10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי. בעקבות מתקפת הטרור הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה ולהשבת החטופים. בהמשך התרחבה המלחמה והשפעותיה גם לזירות נוספות ברחבי המזרח התיכון. החזית הצפונית
ב-8 באוקטובר 2023, ביומה השני של המלחמה, שיגר ארגון הטרור חזבאללה רקטות מונחות ופגזי ארטילריה מלבנון לעבר עמדות צה"ל בהר דב וחוות שבעא. ישראל הגיבה בתקיפות מל"טים וירי ארטילרי על עמדות חזבאללה ליד גבול ישראל–לבנון. התקיפות הגיעו לאחר שחזבאללה הביע תמיכה במתקפת הפתע על ישראל. חילופי ירי, שכללו גם טילי נ"ט ותקיפות מהאוויר, נמשכו לאורך המלחמה. עם תחילת המלחמה פינתה ישראל יישובים בעומק של 2 קילומטר מגבול ישראל–לבנון, בהם מטולה, קיבוץ חניתה, קיבוץ מנרה, קיבוץ ראש הנקרה ועשרות אחרים, והם נותרו שוממים למעט חיילי צה"ל וכיתות כוננות. בתחילה חזבאללה כיוון את מאמציו אל היישובים הנטושים ובאופן יומיומי ירה נשק מדויק נגד טנקים והרס בשיטתיות את הבתים ביישובים. עם המשכות הלחימה החל הארגון לשגר טילים וכטב"מים חמושים לעומק רב יותר, העיר קריית שמונה פונתה חלקית, ונזק ואבדות נגרמו גם לבסיסי צה"ל באזור הצפון. צה"ל הגיב בפעולות סיכול ממוקד של מחבלים, בעיקר בדרום לבנון אך גם בביירות, ובתקיפת בסיסי מחבלים בדרום לבנון. צהל גם נהג לתקוף מהאוויר את חוליות משגרי הנ"ט לפני הירי. בתקריות נכון להיום נהרגו 10 חיילי צה"ל ו־7 אזרחים. ומנגד נהרגו 373 איש בלבנון, בהם 267 מחבלי חזבאללה. ההתנקשות בסאלח אל-עארורי
ב-2 בינואר 2024 ביצעה ישראל תקיפה אווירית בדאחיה של ביירות, שהביאה להתנקשות בחייו של סאלח אל-עארורי, סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, ולמותם של שישה נוספים. ההתנקשות התרחשה יום לפני שחזבאללה ציין את יום השנה ה-4 לחיסולו של מפקד כוח אל-קודס האיראני קאסם סולימאני ב-6 בינואר שיגר חזבאללה כ-40 רקטות לעבר צפון ישראל כ"תגובה ראשונית" להריגתו של אל-עארורי. הרקטות כוונו ליב"א 506, וגרמו לו נזק. ההתנקשות בוויסאם א-טווילב-8 בינואר 2024 התנקשה ישראל בוויסאם א-טוויל, סגן מפקד כוח רדוואן של חזבאללה, אותו האשימה בביצוע התקיפה בבסיס אווירי מירון יומיים קודם לכן. בתגובה להריגתו של א-טוויל, חזבאללה פתח במתקפה של מזל"ט על מפקדת פיקוד הצפון של ישראל בצפת למחרת, הממוקמת כ-20 ק"מ (12 מייל) מהגבול. עלי חוסיין ברג'י, מפקד הכוחות האוויריים של חזבאללה בדרום לבנון שעל פי הדיווחים היה אחראי לפיגוע, נהרג בתקיפה אווירית, על פי ישראל, לצד שלושה חברי חזבאללה נוספים, בח'רבת סלם זמן קצר לפני שהחלה הלווייתו של א-טוויל. עם זאת, חזבאללה הכחיש כי ברג'י נהרג. מבצע חיצי הצפון
בספטמבר 2024 התחיל השלב השני בלחימה בצפון, השלב התחיל ב-17 בספטמבר כאשר הקבינט עדכן את מטרות המלחמה והוסיף את החזרת תושבי הצפון לבתיהם כיעד נוסף. בשעות אחר הצהריים, אירע פיצוץ מתואם של אלפי מכשירי זימונית (בִּיפֶּרים) מרשת הקשר של פעילי חזבאללה. פעילי חזבאללה שנשאו את הזימוניות על גופם, נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון, ובאזורים נוספים ובהם הר הלבנון, וגבולה הדרומי עם ישראל.[7] אחד מהפצועים היה שגריר איראן בלבנון. חזבאללה תיאר את ההתפוצצות כמתקפת סייבר שאותה ייחס לישראל, כחלק מלחימתה בחזית הצפון במלחמת חרבות ברזל.[8] לפחות 39 אנשים נהרגו ועוד כ-4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה, כתוצאה מפיצוץ מכשירי הקשר. לפי דיווחים בסוריה 18 מפקדים בחזבאללה נפצעו מהתפוצצות המכשירים, 6 מהם במצב קשה ו-7 נהרגו, בנוסף לפי אותם דיווחים לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[9][10] ב-18 בספטמבר החל מהשעה 17:00 התחיל גל שני של פיצוצים, התפוצצו מכשירי קשר רבים בדאחייה בביירות ובדרום לבנון, מדגם שונה מהזימוניות שהתפוצצו יום לפני כן.[11] בסך הכול ביום זה נהרגו לפחות 25 אנשים ונפצעו כ-608.[12] לאחר המתקפה מחבלי חזבאללה נצפו תוקפים ומגרשים את כוח האו"ם מלבנון.[13] לאחר תקיפות אלו צה"ל התחיל ברצף סיכולים ממוקדים, ב-20 בספטמבר הרג חיל האוויר את אברהים עקיל, מפקד מערך המבצעים בחזבאללה, ברובע הדאחייה בביירות ביחד עם שרשרת הפיקוד של כוח רדואן שאחד מיעדיה המרכזיים הוא כיבוש הגליל ביום פקודה.[14] ב-23 בספטמבר צה"ל התחיל את מבצע חיצי הצפון, ביום זה הוא השתלט על שידורי תחנות רדיו ודרש מאזרחי דרום לבנון שנמצאים בכפרים בהם חזבאללה שומר נשק להתפנות, בנוסף נשלחו מסרים בווצאפ ודרך אתרים נוספים. מספר שעות לאחר מכן יותר מ-150 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו 800 מטרות בכל מרחב בדרום לבנון, בלבנון דווחו על פיצוצים ענקיים. דווח על שני בכירים שנהרגו, השייח' עלי אבוריא ומוחמד סאלח.[15] לפי הערכות של צה"ל עשרות אלפי רקטות וכטב"מים הושמדו, לאחר סיום התקיפות צה"ל תקף בהרים מצפון לביירות. ב-24 בספטמבר בשעות אחר הצהריים, הרג צה"ל את אבראהים קובייסי, ראש מערך הטילים של חזבאללה ואת שאר צמרת יחידת הטילים של חזבאללה, בדאחייה של ביירות.[16][17] וב-26 בספטמבר הרג צה"ל את מפקד היחידה האווירית של חזבאללה וחלקים גדולים מצמרת היחידה.[18] מבצע סדר חדש
ב-27 בספטמבר 2024 צה"ל תקף את המפקדה המרכזית של חזבאללה בלבנון שנמצאת ברובע הדאחייה בביירות, התקיפה הייתה התקיפה הכי עוצמתית של צה"ל אי פעם בביירות. לפי צה"ל התקיפה נועדה לפגוע בנסראללה, בנוסף דווח כי בכירים אחרים בחזבאללה נהרגו, בהם האשם ספי א-דין ונעים קאסם אך הדבר התברר כלא נכון.[19] ב-28 בספטמבר צה"ל אישר שמזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה ומפקד חזית הדרום ומספר 3 בחזבאללה עלי כרכי נהרגו.[20] החזית הדרומית
בנובמבר 2023 הכריזו החות'ים מלחמה על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והחלו לשגר טילים לעבר מטרות בישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה. הם תקפו וחטפו אוניות בים סוף שיש להן קשר לישראל. ארצות הברית ביקשה מישראל לא לתקוף את החות'ים כדי למנוע את התרחבות העימות לאזורים נוספים, והחזירה את החות'ים לרשימת ארגוני הטרור. ב-22 בפברואר הודיע עבד אל-מאלכ אל-חות'י, מנהיג החות'ים, כי מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 שיגרו הכוחות החות'יים 183 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר יעדים ישראליים ב"פלסטין הכבושה". מבצע שומר השגשוג
בעקבות התקיפות החות'יות הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, בביקורו בישראל ב-18 בדצמבר 2023 על מבצע שומר השגשוג (באנגלית: Operation Prosperity Guardian) שהוא קואליציה צבאית המשלבת את כוחות חיל הים מ-20 מדינות בהובלת ארצות הברית, במטרה לאבטח ספינות מסחריות הנעות בנתיב השיט בים האדום ובמפרץ עדן מפני ניסיונות תקיפה של החות'ים במסגרת מעורבותם במלחמה. תקיפות אוויריות בהובלה אמריקאית בתימן
ב-3 בינואר 2024 קואליציית מדינות בהובלת ארצות הברית הציבו אולטימטום לחות'ים להפסיק את פעילותם. מאז 12 בינואר 2024 ארצות הברית ובריטניה, בתמיכת אוסטרליה, בחריין, קנדה והולנד, שיגרו סדרה של טילי שיוט מסוג טומהוק ותקיפות אוויריות נגד החות'ים בתימן בתגובה להתקפות החות'ים על ספינות בים האדום. התקיפות נועדו לפגוע ביכולות החות'ים לתקוף ספינות משא בים האדום. החות'ים אמרו שלפחות חמישה בני אדם נהרגו ושישה נפצעו. בשבוע שלאחר מכן, בוצעו שבע תקיפות נוספות של טילי טומהוק על מטרות בתימן על ידי הצי האמריקני. מבצע קשת פוסידון
ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע עד אותה העת. החזית המזרחיתתקיפות ישראל בסוריהבין ה-12 ל-22 באוקטובר 2023, ישראל פתחה בשלוש התקפות על שדות תעופה בסוריה, במיוחד אלו של דמשק וחלב. ב-24 באוקטובר תקפה ישראל בנפת דרעא בדרום סוריה, תקיפה שגרמה למותם של שמונה חיילים סורים ולפציעות של שבעה אחרים, לפי סוכנות הידיעות הממשלתית של סוריה SANA.[21] ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[22] הקמת מכשול "מזרח חדש"כחלק מלקחי מתקפת הפתע החלה ישראל בבניית מכשול באזור קו החביות (קו הגבול הבינלאומי שבין ישראל לסוריה) לאחר הגדר החוצצת בינה לבין הגולן הסורי. המכשול, שזכה לכינוי "מזרח חדש", כולל תעלה עמוקה וסוללת עפר[23] לצד שדה מוקשים.[24] כניסה מחודשת לאזור החיץ
לאחר הפסקת האש בדרום לבנון, החלו המורדים בצפון סוריה לנצל את העיתוי, בו צבא סוריה מותש ובעלות בריתו של נשיא סוריה עסוקות במלחמות משלהן (איראן נגד ישראל ורוסיה נגד אוקראינה) ופתחו בהתקפה שהביאה לאחר פחות משבועיים להפלת שלטונו של אסד בסוריה. בתגובה לכך, ובניסיון למנוע זליגה השל האירועים, צה"ל יצא לפעולה רחבה בשטחי הפרדת הכוחות של 1974 ומעבר להם. בנוסף צה"ל פתח בגל תקיפות להשמדת אמצעי לחימה שעתיד להיות איום על ישראל לאור המתרחש.[25] זירת עיראקהתקפות מעיראק על בסיסי צבא אמריקאיםהחל מ-17 באוקטובר 2023, יזמו מיליציות פרו-איראניות בעיראק סדרה של יותר מ-130 התקפות על בסיסים ונכסים של צבא ארצות הברית בסוריה ובעיראק, בתגובה לתמיכת ארצות הברית בישראל מלחמת חרבות ברזל. התקפות אלו הביאו לפציעות של עשרות אנשי צבא אמריקאיים וב-28 בינואר 2024 אף נהרגו שלושה. בתגובה ארצות הברית פתחה במתקפות נגד מרובות, שהביאו למותם של למעלה מ-30 חמושים, כולל מפקד בכיר של תנועת נוג'בה, מושטק טאלב א-סעידי. התקפות מעיראק על ישראלמאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות. בחודש ספטמבר העלו העיראקים את מעורבותם בתקיפות נגד ישראל על ידי טילים וכטב"מים, וב-3 באוקטובר 2024 לראשונה נגרם נזק בנפש כאשר שני חיילי גולני נהרגו מפגיעת כטב"מ בצפון רמת הגולן. בנובמבר 2024, פנה שר החוץ גדעון סער למזכירות מועצת הביטחון בנוגע למתקפות הכטב"מים מעיראק. למחרת עיראק הודיעה כי היא נוקטת צעדים כדי למנוע תקיפות המבוצעות משטחה.[26] תקיפות איראניות בכורדיסטן העיראקיתב-15 בינואר 2024, איראן ביצעה שורה של תקיפות אוויריות ומזל"טים בתוך עיראק וסוריה, בטענה כי תקפו את המפקדה האזורית של המוסד וכמה מעוזים של "ארגוני טרור" דוגמת ג'יש אל-עדל, בתגובה לפיגוע בכרמאן ב-3 בינואר, שעליו נטלה אחריות המדינה האיסלאמית (דאעש). העיר ארביל, בירת חבל כורדיסטן העיראקית, הייתה היעד של 11 מתוך 15 הטילים הכוללים שנורו. ארבעת הטילים הנותרים כוונו לעבר נפת אידליב בסוריה, לאזורים שבשליטת האופוזיציה הסורית. בהתקפה האיראנית בארביל עצמה, נהרגו ארבעה אזרחים ונפצעו 17 אחרים. ממשלת עיראק וכורדיסטן העיראקית גינו את התקיפות ודחו את טענות איראן כי כוונתה הייתה לפגוע בנוכחות הישראלית ובארגוני הטרור שם. הזירה האיראנית
ב-1 באפריל 2024 תקפו מטוסי קרב, תקיפה המיוחסת לישראל, את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הצמוד למבנה השגרירות האיראנית בעיר, שכתוצאה ממנה נהרג מוחמד רזא דאהדי, מפקד כוח אל-קודס בלבנון ובסוריה, סגנו, ואישים נוספים במשמרות המהפכה. בתגובה, ב-13 באפריל תקפה איראן את ישראל במעל 100 כטב"מים ומעל 100 טילי שיוט שהיו לתקיפה הראשונה על ישראל משטח איראן מאז המהפכה האיסלאית ב-1979. רובם המוחלט של הטילים והכטב"מים יורטו. נגרם נזק קל לבסיס נבטים, וילדה בת 7 מהפזורה הבדואית נפצעה קשה. חזית יהודה ושומרון
לצד הלחימה ברצועת עזה היוותה גזרת יהודה ושומרון את אחת מזירות הלחימה העיקריות. ארגוני הטרור הפלסטינים ביהודה ושומרון, בעיקר חמאס, הגבירו מאמצים להוציא פיגועים, ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. במקביל לתקיפות חיל הים וחיל האוויר הישראלי ברצועת עזה וכניסת כוחות היבשה לתוכה, פעלו כוחות צה"ל למיגור וסיכול תשתיות הטרור ברחבי יהודה ושומרון. ב-28 באוגוסט 2024, פתח צה"ל במבצע מחנות קיץ במטרה להשמיד תשתיות טרור פלסטיני. הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||
