|
השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה
מלחמת חרבות ברזל, והחיכוכים הצבאיים הנלווים לה בגבול ישראל–לבנון, בגבול ישראל–סוריה, ביהודה ושומרון ובים האדום, משפיעים על הכלכלה בכמה היבטים, בעיקר על כלכלת ישראל וכלכלת רצועת עזה, אך גם על הכלכלה העולמית. רקעבבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו-10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי. בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה והשבת החטופים. המלחמה משפיעה על הכלכלה העולמית בכמה תחומים. עזהבמלחמה נגרם נזק נרחב לתשתיות ולכלכלת עזה.[7] משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי למעלה מ-41,000 בתים נהרסו ולמעלה מ-222,000 ניזוקו.[8] כן נפגעו בתי חולים, בתי ספר, מערכות מים ותברואה וביטחון תזונתי.[7] חודש לאחר תחילת הלחימה דווח על ירידה של 61% בתעסוקה בעזה ואבדו 182 אלף מקומות עבודה,[9][10] חלקם של פועלים מעזה אשר עבדו בישראל. לדברי מנהל הלשכה האזורית למדינות ערביות של תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) עבדאללה אל דרדרי, נכון לנובמבר 2023 מספר הפלסטינים החיים בעוני ברצועת עזה עלה ב-300,000. בין אוקטובר לנובמבר 2023 היה התמ"ג הפלסטיני צפוי לרדת בכ-4.2% בהשוואה להערכות הקודמות, עם הפסד של כ-857 מיליון דולר. עזה חוותה משבר פיננסי חמור כתוצאה מהתקפות ישראל, כאשר הגישה למזומנים מוגבלת מאוד. אף שהותר סיוע נכנס לרצועה, פלסטינים רבים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות מזון, כיוון שאין להם כמעט גישה למזומן. מי שמרוויחים מהכאוס הם חלפני הכספים, שגובים עמלות של 20%.[11] באפריל 2024 העריך ארגון העבודה הבין-לאומי שמעל ל-200,000 איש איבדו את עבודתם ברצועת עזה, כ-90% מכוח העבודה שהיה לפני המלחמה.[12] באוקטובר 2024 פרסם הבנק העולמי דו"ח לפיו הצמיחה ברצועת עזה ירדה ב-86% יחסית לרמת הצמיחה לפני המלחמה.[13] תשתית וכלכלהעל פי נתוני הבנק העולמי, עוד לפני המלחמה היו 61% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני. לאחר חודש אחד של לחימה עלה מספר העניים בכ-20%. ה-UNDP דיווח על נסיגה של 11 עד 16 שנים במדד הפיתוח האנושי ברחבי עזה והגדה המערבית. בפברואר 2024 דיווח הבנק העולמי כי כלכלת עזה התכווצה ב-80% ברבעון הרביעי של 2023. ישראל במהלך טבח שבעה באוקטובר ניזוקו בישראל למעלה מעשרת אלפים כלי רכב[14] ו-8,402 מבנים.[15] לפי בנק ישראל, עלות המלחמה למשק הישראלי מגיעה ל-600 מיליון דולר בשבוע עקב היעדרות מעבודה בעקבות המלחמה, אובדן של כ-6% מהתמ"ג השבועי.[16] בינואר 2024, לאחר שלושה חודשי לחימה, עלות המלחמה הוערכה בכ-217 מיליארד שקלים. עלות זו כוללת הן את תקצוב הלחימה של הצבא והן את הסיוע הרחב למשק בכל התחומים.[17] ב-24 באוקטובר 2023 הורידה חברת דירוג האשראי S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", והודיעה כי דירוג האשראי יֵרד אם העימות הצבאי יתרחב, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגאופוליטיים שאיתם מתמודדת ישראל.[18] באוגוסט 2024 התריע פרופ' צבי אקשטיין כי תרחיש של המשך הלחימה והתעצמותה יגרור השלכות מרחיקות לכת על כלכלת ישראל, מבחינת צמיחה כלכלית, גירעון תקציבי, חוב חיצוני, תעסוקה, מצב ההיי-טק בישראל וכל אספקט כלכלי אפשרי. להערכתו המדינה לא ערוכה לתרחישים אלה.[19] בספטמבר 2024 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי תחזית הצמיחה השנתית ב-2024 היא 0.7% עקב השפעות המלחמה על התוצר והירידה בייצוא. שיעור צמיחה זה נחשב לשלילי ומשקף ירידה בתוצר לנפש, זאת בשל העובדה שהאוכלוסייה בישראל גדלה בשיעור של כ-2% בשנה.[20] בדצמבר 2024 ארגון ה-OECD הוריד בחדות את תחזיות הצמיחה של כלכלת ישראל - הן של 2024 והן של 2025. לפי כלכלני הארגון, תחזית הצמיחה ב-2024 תרד מ-1.9% ל-0.6%, ובשנת 2025 תהיה 2.4% בלבד. תחזית האינפלציה הועלתה ל-3.1% ב-2024 ול-3.6% ב-2025.[21] תקציב המדינההגירעון בתקציב המדינה הגיע באוגוסט 2024 ל-8.4% לעומת 1.3% בספטמבר 2023.[22] השפעה עסקית בחודש אוקטובר 2023 נעדרו מעבודתם כ-764 אלף איש - כ-17.6% מהמועסקים, זאת בהשוואה לכ-17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר שקדם למלחמה. 280 אלף מועסקים נעדרו בשל צמצום פעילות העסקים (צד הביקוש), כ-140 אלף בשל גיוס לשירות מילואים, ו-345 אלף בשל סיבות אחרות הקשורות לצד ההיצע.[23] לפי העיתון כלכליסט, האוצר העריך כי אם המלחמה תימשך שמונה עד 12 חודשים תעמוד עלותה למשק הישראלי על יותר מ-200 מיליארד ש"ח, כ-10% מהתמ"ג.[24] זאת בהינתן שהמלחמה תרד לעימות מוגבל לעזה, ללא מעורבות חזיתות נוספות, ותתאפשר חזרתם למשק של 350 אלף חיילי מילואים.[24] מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד יוני 2024 נסגרו 46,000 עסקים בישראל, בעיקר בענף הבנייה וענפים הקשורים אליו, בהם ענפי הקרמיקה, מיזוג, אלומיניום וחומרי בניין. מגזרי המסחר והשירותים נפגעו בגלל המצב שבו אין תיירות נכנסת, יחד עם ירידה במצב רוח הלאומי ואזורי תיירות שהפכו לאזורי לחימה. גם מגזר החקלאות נפגע, מכיוון שהוא נמצא רובו ככולו באזורי לחימה בדרום ובצפון, וסובל ממחסור בכוח אדם.[25] דירוג האשראיבמהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל. בספטמבר 2024 מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל באופן חריג במיוחד בשתי דרגות. בנוסף הוסיפה תחזית דירוג שלילית. בדוח חריף ציינה מודי'ס את ההוצאות העצומות של המלחמה בשתי חזיתות ואת היעדרם של צעדים משמעותיים ומספקים מצד הממשלה כדי לטפל בגירעון.[26] השקעות וגיוס הוןמאז תחילת המלחמה ועד מרץ 2024 חלה נפילה של 73% בגיוסי הון של קרנות הון סיכון בישראל, שפל של עשר שנים.[27] כתוצאה מכך נוצרה זמינות הון נמוכה במיוחד עבור תעשיות ההיי-טק בישראל. כמו כן, כספי קרנות הנאמנות הישראליות הוסטו בעיקר לקרנות המשקיעות בחו"ל.[28] איגרות חובביוני 2024 תשואת איגרות החוב לעשר שנים חצתה את רף ה-5% תשואה, לראשונה מאז 2011, מה שמשקף מחסור בביקושים, לאור אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית. משמעות נתון זה היא שהתשואות הנדרשות על איגרות החוב הדולריות של ישראל דומות לאלה של מדינות מתפתחות שמדורגות ברמה של BBB, בהן הונגריה, פרו, מקסיקו, רומניה והרפובליקה הדומיניקנית, ומתקרבות לדירוג של אג"ח זבל.[29] העליות בתשואת איגרות החוב מצביעות על התייקרות עלות החוב הציבורי של ישראל, בטווח הקצר והארוך כאחד, וחוסר אמון בכלכלה הישראלית מצד המשקיעים. התוצאה המיידית היא התייקרות חיי היום יום עבור תושבי המדינה.[30] תיירות ומסעדותלאחר טבח שבעה באוקטובר פסקה כמעט לחלוטין התיירות הנכנסת לישראל.[31] רוב חברות התעופה הגדולות ביטלו את קווי הטיסה לישראל עקב המצב הביטחוני, וממשלות ברחבי העולם פרסמו אזהרת מסע לאזרחיהן. רוב חברות הביטוח בעולם הודיעו כי ביטוח נסיעות סטנדרטי אינו תקף לישראל. אוניברסיטאות ברחבי העולם הקפיאו את ביקורי הסטודנטים שלהן בישראל במסגרת חילופי סטודנטים. גם תיירות הפנים ירדה באופן חד, עקב תקיפות בדרום ובצפון.[32] מפונים רבים תפסו את חדרי בתי המלון בישראל.[33] עובדים רבים בענף התיירות איבדו את פרנסתם.[34] כדי לשמר את עובדי הענף הקצה משרד התיירות 70 מיליון שקל לסיוע במימון השכר לעובדים שהכנסתם ירדה משמעותית.[35] במהלך השנה הראשונה למלחמה נסגרו מעל ל-60 מסעדות בישראל, בהן מסעדות שהיו קיימות שנים רבות. אחד הגורמים לסגירת מסעדות היה העלייה בדמי השכירות לעסקים.[36] על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מינואר עד נובמבר 2024 נרשמו 897 אלף כניסות מבקרים לישראל, לעומת 3.2 מיליון בתקופה המקבילה ב-2023 — ירידה של 71%.[37] לבנוןמלחמת חרבות הברזל הסבה ללבנון נזקים כלכליים, כאשר הנפגעים הישירים הם תושבי דרום לבנון ובעיקר חקלאים שאינם יכולים לקצור את יבוליהם.[38][39][40] חוקר הכלכלה, פרופסור ג'אסם עג'אקה, ציין כי מגזרי התיירות, השירותים וההשקעות נפגעו קשות והעריך שההפסדים יגיעו לכ-25 מיליארד דולר.[40] ההפצצות הישראליות על עיירות הדרום גרמו לאובדן בתים ותשתיות, ולפגיעה באדמות חקלאיות.[40] שר החקלאות של לבנון, עבאס אלחאג' חסן, דיבר על תוכניות חירום לסיוע לחקלאים ופנייה לארגון החקלאות והמזון של האו"ם בבקשה לסיוע דחוף. לדבריו, בשריפות שנגרמו מארטילריה צה"לית נהרסו 40,000 עצי זית.[41] השר גם התריע מפני השלכות של הפסקת התעופה הבינלאומית בביירות, דבר שיכול להפוך את לבנון למבודדת עוד יותר.[40] המכון לאוצר בינלאומי (אנ') חזה שהתמ"ג של לבנון עלול לרדת באחוז אחד עד סוף השנה וב-30% ב-2024 במקרה של התרחבות המלחמה.[42] הכלכלה העולמיתלפי המגזין בלומברג, אחת מתוצאות המלחמה עלולה להיות מיתון בכלכלה העולמית.[43] המלחמה עשויה להשליך על כלכלת אירופה בצמצום המסחר האזורי, עלויות אנרגיה גבוהות וירידה בביטחון הצרכן. בגולדמן זקס הדגישו כי ההשפעה העיקרית על אירופה היא דרך שוקי הנפט והגז הטבעי.[44] בחזית התימנית במלחמת חרבות ברזל, תקפו החות'ים אוניות סוחר בקרבת באב אל-מנדב, וחברות ספנות הסיטו את ספינותיהן מים סוף. כתוצאה מכך, מעבר הסחורות מאסיה ומאזורים אחרים לישראל ולאירופה הצטמטם ועלויות המשלוח התייקרו, ונמל אילת הושבת כמעט לחלוטין.[45] בשל מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, כ-30 אחוז מהשילוח העולמי נפגע, חלה ירידה של 43% בתנועה דרך תעלת סואץ ועלייה של 60% במסלול המקיף את יבשת אפריקה סביב כף התקווה הטובה, מסלול ארוך ויקר יותר.[46] בנוסף, התמודדו מותגים כמו מקדונלד'ס, קוקה קולה וסטארבקס עם חרם צרכנים בשל תמיכתם בישראל.[47] קרן המטבע העולמיתקרן המטבע הבינלאומית שינתה את תחזיתה לצמיחה באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) לכיוון ירידה. לפי נתוני הקרן, צפויה ירידה של 0.5% בצמיחה, נתון שלדבריה הוא סיבה לדאגה. הקרן מייחסת את הירידה לכמה גורמים, בהם ירידה בייצור נפט וירידה בתיירות, במיוחד במדינות כמו מצרים וירדן, שם התיירות היא חלק ניכר בכלכלה.[46] ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||
