רצועת עזה חווה משבר הומניטרי כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל.[5] מלחמה זו פרצה בעקבות טבח באזור עוטף עזה בשמחת תורה, אשר בוצע על ידי אספסוף מעזה, ביום 7 באוקטובר 2023. עם תחילת המלחמה הטילה ישראל הסגר מוחלט (אנ') על רצועת עזה, אשר הביא למחסור משמעותי בדלק, מזון, תרופות, מים ואספקה רפואית חיונית.[5] סגר זה הביא לירידה של 90% בזמינות החשמל, השפיע על אספקת החשמל לבתי החולים, מפעלי הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[6] ומחלות רבות התפרצו ברחבי עזה.
החלטה 2720, שהוצעה על ידי איחוד האמירויות הערביות, תוכננה במקור להצבעה ביום שני, 18 בדצמבר. עם זאת, ההצבעה התעכבה מספר פעמים על מנת לאפשר משא ומתן עם ארצות הברית כך שהיא לא תטיל עליה וטו.[10] ארצות הברית הביעה הסתייגות מההצעה למנגנונים מפוקחים של האו"ם להעברת סיוע,[11] בעוד שהממלכה המאוחדת תמכה בכך.[12]
תיקון שהציגה רוסיה, שקרא ל"השעיה דחופה של פעולות האיבה", זכה ל-10 קולות בעד ו-4 נמנעים, אך הוטל עליו וטו על ידי ארצות הברית.[4][13]
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית – נציג הרשות הפלסטינית באו"ם ריאד מנסור הכריז שההחלטה היא "צעד בכיוון הנכון, יש ליישם אותה והיא צריכה להיות מלווה בלחץ מסיבי להפסקת אש מיידית".[1]
רוסיהרוסיה – שגריר רוסיה באומות המאוחדותוסילי נבנזיה ביקר את ההחלטה וקבע כי ארצות הברית עסקה ב"סחיטה" והפכה אותה ל"חסרת שיניים". נבזניה הוסיף כי מדובר ב"רישיון להרוג" ומי שהצביע בעד ההחלטה יהיה שותף למצב, וציין שרוסיה הייתה מטילה וטו על ההחלטה אלמלא הגיבוי של מדינות ערב.[1]
ארגונים רבים, כולל ועדת ההצלה הבין-לאומית (אנ'), ביקרו את ההחלטה בשל היעדר קריאה להפסקת אש מיידית, בעוד שמנכ"ליתרופאים ללא גבולות אבריל בנואה הכריזה כי ההחלטה שונתה "עד שהשפעתה על החיים של אזרחים בעזה תהיה כמעט חסרת משמעות".[15][16] בישראל פרשנים הביעו דאגה מכך שאספקת דלק היא שמאפשרת המשך קיום המנהרות של חמאס, אשר זקוקות לאוורור, ולכן לחשמל, ולכן לדלק.
