|
חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה
חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה היא פעולת מחאה ישראלית שהחלה ב-24 בינואר 2024, במסגרתה מפגינים מחו נגד כניסת משאיות של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. המפגינים סיכלו מעבר סיוע הומניטרי לרצועת עזה במעבר כרם שלום, במעבר ניצנה, בנמל אשדוד, ובכבישים שבהם עברו משאיות סיוע.[1][2][3] את ההפגנות יזמו הקבוצות "צו 9",[4] "אמהות הלוחמים"[5][6] ו"פורום תקווה".[7] במטרה למחות נגד העברת אספקה לרצועת עזה וכן למנוע את כניסת משאיות האספקה בפועל, כדי להפעיל לחץ על ארגון הטרור חמאס לשחרר את החטופים שנחטפו בטבח שבעה באוקטובר.[8] בימים הראשונים לפעילות התמקדו החסימות במעבר כרם שלום, בו עברו משאיות הסיוע לרצועה משטח ישראל. לאחר שאלוף פיקוד דרום הכריז על המעבר כשטח צבאי סגור, עברו הפעילים לחסום את מעבר ניצנה, ובהמשך גם את נמל אשדוד, ומקומות נוספים.[9][10][11] רקע
בעקבות טבח שבעה באוקטובר פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. המטרות המוצהרות למלחמה היו השמדת כוחו הצבאי של חמאס, הסרת האיום הביטחוני מרצועת עזה על ישראל והשבת החטופים. בתחילה הצהירה ישראל על הטלת מצור מוחלט על עזה, במסגרתו לא תתאפשר כניסת מים, מזון וציוד הומניטרי. ברם, בעקבות לחץ בינלאומי, איפשרה ישראל את הכנסתן של משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה ממצרים דרך מעבר רפיח. בהמשך, בעקבות לחץ נוסף, איפשרה ישראל הכנסת משאיות סיוע גם משטח מדינת ישראל דרך מעבר כרם שלום, מה שעורר ביקורת ציבורית רבה והוביל להתארגנות תנועות אזרחיות למניעת הכנסת הסיוע דרך שטח מדינת ישראל, שבהן משפחות חטופים וחללי המלחמה. המשבר ההומניטריכחלק מהפעלת הלחץ כנגד חמאס במטרה להביא למיטוט הארגון ושחרור כ-240 אזרחים וחיילים שנחטפו לרצועת עזה, פתחה ישראל במלחמה בעזה והטילה מצור על כניסת אספקה אליה, שלטענת חמש סוכנויות האו"ם גרמו למשבר הומניטרי.[12][13] מנגד, מספר גורמים בישראל טענו באוקטובר 2023 כי אין משבר הומניטרי בעזה,[14][15] אך בהמשך החריף המשבר ההומניטרי וגרם לרעב המוני ברצועת עזה. בתחילת המלחמה הטילה ישראל מצור מלא על רצועת עזה, שהוביל למחסור בדלק, מים, מזון, תרופות וציוד רפואי חיוני.[12][16] המצור והלחימה הביאו לירידה של 90% בזמינות החשמל, שרובו סופק על ידי חברת החשמל הישראלית עד לתחילת המלחמה. ירידה זו פגעה באספקת החשמל לבתי החולים, מערכת הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[17] שמגביר את החשש להתפשטות מחלות וזיהומים ברחבי עזה.[18] ב-6 בינואר 2024 הכריז משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים.[19][20] ב-27 בפברואר מסר המשרד שרבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[21] בתחילת מרץ 2024, גורמים רפואיים בעזה טענו שישנם ילדים שמתו עקב תת-תזונה והתייבשות.[22] הסיוע ההומניטרישבועיים לאחר תחילת המלחמה ב-21 באוקטובר, אפשרה ישראל את הכנסתן של כ-20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה ממצרים דרך מעבר רפיח.[23] ב-31 באוקטובר סיכמו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש הממשלה בנימין נתניהו על הגדלת מספר המשאיות שייכנסו לרצועה, לכ-100 ביום. עם זאת סוכם שלא תהיה הכנסה של דלק לעזה לאחר שנתניהו שכנע את ביידן שדלק ישרת חמאס. נתניהו מסר כי "הסיוע ההומניטרי הוא לא של ישראל, אלא של גורמים בינלאומיים. מדובר במזון ותרופות שנבדקים ומפוקחים פיזית על ידי גורמי ביטחון ישראלים ועוברים דרך מצרים. כלל המשלוחים מיועדים לאוכלוסייה האזרחית - ואם יתברר שהם נלקחים על ידי חמאס, הם יופסקו".[24] מדינות החלו להצניח על חוף הים של עזה מנות מזון ארוזות ואספקה רפואית.[25] ב-2 במרץ פתחה ארצות הברית במבצע הכנסת מזון לרצועה, והצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד הכפר אל-מוואסי שבדרום. ירדן וצרפת ביצעו הצנחת מזון לפני כן.[26] הכמויות שאפשר להצניח הן קטנות בהשוואה לנדרש, וההובלה ביבשה הייתה משובשת בגלל סגירת מעברים וחסימת הכבישים על ידי הישראלים המתנגדים לסיוע. לאור זה החלה ארצות הברית בבניית נמל זמני בעזה, שהאספקה אליו מגיעה מנמל לרנקה בקפריסין ישירות לעזה. המזח הצף החל לפעול ב-17 במאי,[27] ולמרות קשיים ובעיות תחזוקה כמו התנתקות של חלקים מהנמל והיסחפותם לכיוון חופי ישראל,[28] הנמל פועל כמתוכנן והעביר עד סוף יוני 6,206 טונות של סיוע הומינטרי. פעולות חסימה החל מ-24 בינואר 2024 הובילה תנועת "צו 9" את חסימת משאיות הסיוע במעבר כרם שלום, שנועדו להכניס ציוד הומניטרי לרצועת עזה, במחאה על הכנסת הסיוע לרצועה בטרם הושבו החטופים לבתיהם, ובטענה כי ארגון הטרור חמאס משתלט על תכולתן לשם אספקת צורכי פעיליו הנלחמים בחיילי צה"ל.[29][5] בעקבות החסימה ביום הראשון, נכנסו באותו היום לרצועת עזה רק 9 משאיות סיוע, שעברו בטרם הגיעו הפעילים למעבר, מתוך 60 שהמתינו לכניסה.[30][4] ב-28 בינואר מנעו כוחות הביטחון מהמוחים לחסום את המעבר, ומספר משאיות נכנסו לרצועה. זמן קצר לאחר מכן עקפו המוחים רגלית את המחסומים, וחסמו את יתר המשאיות. המשאיות הופנו למעבר ניצנה, אולם המוחים הגיעו גם לשם וחסמו את המשאיות.[31] בעקבות עקיפת המחסומים החליט אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן להרחיב את השטח הצבאי הסגור באופן שימנע את גישתם של המפגינים למעבר כרם שלום.[8][32] למחרת, למרות ההחלטה, ניסו המפגינים להגיע למעבר כרם שלום,[33] ו-13 מהם נעצרו.[34][35] לאחר הרחקתם נכנסו לרצועת עזה באותו היום 129 משאיות סיוע.[36] ב-30 בינואר חסמו המוחים את מעבר ניצנה, אליו צעדו רגלית עקב מחסום בכביש 40.[37][38] ב-31 בינואר, היום השמיני לחסימות, חסמו כוחות גדולים של המשטרה בליווי פרשים[39] את כ-300 מפגינים שנכנסו למרחב השטח הצבאי הסגור במעבר כרם שלום, ואפשרו את מעבר המשאיות לרצועת עזה תוך הפעלת כוח להדיפת המפגינים. על פי הודעת המשטרה 30 מפגינים עוכבו במהלך המחאות.[40][7] באותו היום הוגשה עתירה לבג"ץ נגד אלוף פיקוד הדרום, בטענה כי ההכרזה על מעברי כרם שלום וניצנה כשטח צבאי סגור נעשתה משיקולים שאינם ביטחוניים, במטרה למנוע מחאה פוליטית.[41] בעקבות ההכרזה על שטח צבאי סגור סביב המעברים לרצועת עזה, הכריזו המוחים על חסימת נמל אשדוד, ממנו מגיעה האספקה למשאיות שמובילות אותה לכרם שלום.[42] בחסימת הנמל השתתף גם חבר הכנסת צבי סוכות.[43][44] ב-6 בפברואר, עצרה המשטרה אוטובוס ובו כ-50 מוחים שהיו בדרכם לחסום את מעבר כרם שלום, שוטר עלה על האוטובוס והורה לנהג לנסוע לתחנת המשטרה בנתיבות. המשטרה נמסר כי ”במסגרת פעילות המשטרה לאכיפת שטח צבאי סגור, קראו השוטרים לנהג האוטובוס לעצור את נסיעתו. לאחר שלא נענה לקריאתם עיכבו את הנהג שסרב להזדהות בפניהם. בשל סרובו כאמור עוכב לתחנת המשטרה לטובת זיהויו ולאחר בירור שוחרר. נדגיש כי אף אחד מנוסעי האוטובוס לא עוכב”[45][46][47] באותו היום חסמו המפגינים 130 משאיות. בלילה נפרסו אוהלים על הכביש כדי לחסום את המשאיות המגיעות עם שחר.[48] גם בלילה שלמחרת ישנו מאות מפגינים באוהלים סמוך למעבר כרם שלום, וחסמו את המשאיות.[49] וכן ביום שישי, היום ה-17 לחסימות, חסמו עשרות מפגינים את מעבר ניצנה לכניסת משאיות לרצועה, לאחר שלנו באזור בלילה שבין חמישי לשישי.[50] ב-14 בפברואר פרסמה תנועת צו 9 תמונות של אפודים וקסדות שהיוו חלק מן האספקה[51][52][53] לדברי מתאם פעולות הממשלה בשטחים לא מדובר בסיכול ניסיון הברחת ציוד לחמאס אלא ציוד מיגון אישי שסופק לבקשת הצלב האדום לצוותים הזרים בלבד, והבקשה, נכון לרגע התגובה, הייתה מצויה בבחינה של גורמי ביטחון, ומשכך הציוד הוחזק במעבר.[51] ב-18 בפברואר, בעקבות החסימות, לא נכנסו משאיות סיוע כלל דרך מעבר ניצנה, ודרך מעבר כרם שלום נכנסו 123 משאיות, שהן כמחצית מהכמות שנכנסה יום קודם לכן. גם ב-19 בפברואר המשיכו החסימות במעבר ניצנה.[54] ב-22 בפברואר 30 מפגינים נהדפו במעבר כרם שלום.[55] גם ב-27 בפברואר הגיעו מאות פעילים וחסמו את כניסת משאיות הסיוע לרצועת עזה דרך מעבר ניצנה.[56] ב-13 במאי 2024 חסמו מוחים במעבר תרוקמיא עשרות משאיות סיוע שיועדו לעבור לעזה. המוחים השליכו את הסיוע מהמשאיות. לפחות תשע משאיות הושחתו,[57] ושתיים מהן הוצתו.[58] ארבעה מהפעילים נעצרו.[58] ב-15 במאי חסמו כמה פעילים משאית שסברו כי היא מובילה סיוע לרצועת עזה, הבעירו במקום צמיגים, ואף יידו לעברה אבנים. נהג המשאית נפצע בראשו והועבר לטיפול רפואי. בהמשך התברר כי היא אינה משאית המשנעת סיוע לרצועת עזה. בתגובה למעשה הפעילים פרסמה תנועת צו 9 הודעה לפיה "היו כמה אירועים במסגרתם בוצעו מעשים שאנחנו לא מעודדים. אנחנו מתנגדים לאלימות מכל סוג ולפגיעה באנשי כוחות הביטחון", והודיעו כי הם "מקיימים היערכות מחודשת להמשך הפעילות".[59] ב-17 במאי ניסו פעילים לחסום משאית שחשדו כי היא מעבירה סיוע לרצועה ויידו אבנים לעבר הנהג. נהג המשאית ניסה להימלט ופגע בדרכו במספר כלי רכב ולבסוף נעצר והותקף בידי פעילי ימין קיצוני סמוך לכוכב השחר אשר הפליאו בו את מכותיהם.[60][61] כוח צבאי שנחלץ להגנת הנהג הוכה על ידי הפעילים, וכתוצאה מכך שני קצינים ולוחם נוסף נפצעו קל באירוע.[60] ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, גינה את מעשה הפעילים[62] וכך גם רב היישוב כוכב השחר.[63] ב-19 במאי התאספו עשרות ישראלים באזור אביתר, עצרו משאית פלסטינית שחשדו כי היא מעבירה סיוע לרצועה והשחיתו את הציוד שבה.[64] ב-20 במאי התפרסם כי בני נוער מארגון "לא נשכח" הם האחראים העיקריים להסלמת המחאה ולשימוש באלימות במהלך חסימת משאיות הסיוע, לאחר שתנועת "צו 9" התנערה מהצתת המשאיות. בפרסום נטען כי פעילי הארגון מקבלים מידע מוקדם על המסלול שבו יעברו משאיות הסיוע על ידי עובדי רשות המעברים, וכן על ידי חיילים ושוטרים.[65][66] ב-13 ביוני עדכן מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הנחה ישירות את סגנו, המפכ"ל המיועד ניצב אבשלום פלד, להימנע מאבטחה של שיירות הסיוע לרצועת עזה. לדבריו, כשפנה לבן גביר בנושא. לדברי המפכ"ל השר איים עליו לאחר שסירב.[67] תגובות וסנקציותהפעולות לעצירת משאיות הסיוע, גררו גינויים[68] מצד הממשל האמריקני, ירדן, בריטניה וגרמניה. היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, גינה את התקיפות בחריפות רבה, ואמר כי "זאת שערורייה מוחלטת שיש אנשים שתוקפים ובוזזים את השיירות האלה שמגיעות כדי לספק סיוע הומניטרי".[69] ב-23 במאי 2024 הסירה פייסבוק סרטונים ופוסטים שפרסמה תנועת צו 9 בטענה של "פגיעה מאורגנת וקידום פשיעה" וחסמה את האפשרות לפרסם את העמוד. גם רשת אינסטגרם השעתה את פעילות העמוד של התנועה.[70][71] ב-14 ביוני 2024 הודיע הממשל האמריקאי כי הוא מטיל עיצומים על ארגון "צו 9". בהודעה נאמר "ארגון צו 9 במשך חודשים ניסה שוב ושוב לסכל את העברת הסיוע לעזה, בין היתר באמצעות חסימת כבישים, לעיתים באלימות. הם גרמו נזק למשאיות והשליכו סיוע מציל חיים". הממשל האמריקאי העביר ביקורת גם על הממשלה בישראל, שלדבריו באחריותה להבטיח את ביטחונן של השיירות ההומניטריות העוברות בשטחה. העיצומים כללו את הקפאת נכסי הארגון בארצות הברית ואיסור על אמריקאים לבוא עימו במגע.[72][73] ב-11 ביולי הוטלו סנקציות כלכליות גם על שני פעילים בארגון: רעות בן חיים ושלמה שריד.[74] ב-14 ביולי האיחוד האירופי הטיל עיצומים נגד חמישה אישים ושלושה ארגונים, ביניהם גם ארגון צו 9.[75] ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
