קרב ג'באליה השני הסתיים ב-31 במאי2024, לאחר פירוק מסגרת ארגוני הטרור במרחב. לקרב ג'באליה השלישי יצא צה"ל בעקבות התארגנות מחודשת במחנה הפליטים ג'באליה. בקרב זה בוצע ניסיון לפינוי אוכלוסיית מחנה הפליטים דרומה, על מנת למנוע התארגנות מחודשת.[1]
בסוף קרב ג'באליה השני, בהובלת עוצבת האש, צה"ל הכריז על פירוק מסגרת ארגוני הטרור במחנה הפליטים ג'באליה. במהלך החודשים יוני עד ספטמבר בוצעה התארגנות מחודשת של מסגרות חמאס וארגוני הטרור במחנה הפליטים.[2]
לאור ההתארגנות, נוצר צורך לפעול בשלישית במחנה הפליטים. נראה שעל מנת למנוע התארגנויות נוספות לאחר המבצע, התמקד המבצע לצד פירוק מסגרת ארגוני הטרור, גם בהנעת תושבי מחנה הפליטים דרומה, כך שלא תתאפשר התארגנות מחודשת.[3]
המבצע מובל על ידי אוגדה 162, אשר החלה בקרב לאחר יציאה ממרחב רפיח והעברתו לשליטת אוגדת עזה.
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: כתוב כרשימת מבזקי חדשות, במקום ערך.
כניסת הכוחות לג'באליה.
ב־6 באוקטובר החלו כוחות אוגדה 162 לפעול במרחב העיירה ג'באליה ומחנה הפליטים שבה. לדברי דובר צה"ל הפעילות החלה בעקבות מידע מודיעיני על הימצאות מחבלים ותשתיות טרור במרחב ובעקבות שיגור רקטות מהאזור לכיוון אשקלון. באותו יום חיל האוויר בהכוונת חטיבת האש 215 תקף עשרות מטרות טרור, בהן תשתיות תת-קרקעיות ומחבלי נוח'בה.[5][6] באותו היום צה"ל יצא בהודעת פינוי לכל תושבי צפון רצועת עזה.[7]
ב-7 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפל במהלך הלחימה.[8]
ב-8 באוקטובר דובר צה"ל הודיע כי כוחות אוגדה 162 הרגו כ-20 מחבלים ביממה שחלפה.
ב-9 באוקטובר הושלם כיתור העיירה. באותו היום, כלי טיס של חיל האוויר תקפו, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן, שב"כ וחטיבת האש 215 בפיקוד אגודה 162, מחבלים במרחב ששימש בעבר כמתחם רפואי בג'באליה. המתחם שימש את המחבלים לפעילות טרור, והיו בו אמצעי לחימה רבים. לפחות 12 מחבלים נהרגו.[9]
ב-10 באוקטובר 3 חיילי מילואים נפלו בקרב שהתפתח ממארב שכלל זירת מטענים, ירי צלפים וירי נ"ט.[10]
ב-15 באוקטובר ירו מחבלים על כוחות צה"ל מתוך מרפאה של אונר"א ונהרגו.[11] ב-17 באוקטובר חיל האוויר תקף מתחם ששימש בעבר כבית ספר.[12] בתקיפה נהרגו 18 מחבלים. כמו כן, פרסם דובר צה"ל שכחלק מהפעילות הלוחמים איתרו בבית ספר עשרות אמצעי לחימה. באחת הכיתות אותר לוח גיר ששימש את המחבלים ועליו כיתובים בערבית המשבחים את טבח 7 באוקטובר.[13]
ב-19 באוקטובר פורסם כי במהלך הפעילות, צה"ל איפשר לאזרחים להתפנות באופן בטוח, דרך נתיבים מסודרים.[15] לאחר כשבועיים מתחילת הקרב, למעלה מ-5,000 אזרחים התפנו ממחנה הפליטים.[1][16] כמו כן הותר לפרסום כי שני חיילי צה"ל נהרגו מטיל נ"ט שפגע בטנק בו לחמו.[17]
פורסם כי אוגדה 162 הצליחה עד 22 באוקטובר לפנות עשרות אלפי תושבים מהמרחב, לעצור ולהרוג קרוב ל-100 מחבלים ביומיים, ולהשמיד תשתיות טרור רבות. כמו כן, כוחות חטיבה 401 הרגו בתקיפה אחת כעשרה מחבלים. ב-23 באוקטובר פורסם כי עד כה התפנו 20,000 אזרחים מהמרחב.[18]
ב-23 באוקטובר צה"ל תקף במחנה ג'באליה והרג בכיר במשטרת חמאס בצפון רצועת עזה.
ב-25 באוקטובר פורסם כי כוחות צה"ל כיתרו ועצרו מחבלים בבית החולים כמאל עדואן. בנוסף, דווח כי מצפון הרצועה התפנו יותר מ-45,000 אזרחים, כ-300 מחבלים נעצרו ויותר מ-600 מחבלים נהרגו.[21] כמו כן, צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של שלושה לוחמים שנפלו בקרבות בצפון הרצועה. השלושה נהרגו מפיצוץ מטען גחון רב עוצמה על טנק המרכבה שבו שהו.[22]
ב-27 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפטר מפצעיו.[23] ב-28 באוקטובר הותר לפרסום שמו של חייל צה"ל אשר נפטר מפצעיו,[24] במהלך הפעילות בג'באליה כוח לוחמים של היחידה הרב-ממדית חיפש במהלך הלילה עמדות צליפה במרחב, ברגע שהכוח נכנס למבנה, אירע פיצוץמטען חבלה רב עוצמה שהטמינו מחבלי חמאס. מהפיצוץ נהרגו 4 מלוחמי היחידה ועוד מספר לוחמים נפצעו.[25]
ב-2 בנובמבר צוות הקרב החטיבתי של חטיבת כפיר הצטרף לחטיבת גבעתי ו-401, בפיקוד אוגדה 162, בלחימה במרחב ג'באליה עם מספר גדודים, בהם גדוד נחשון, גדוד שמשון, ואחד מגדודי השריון של חטיבה 188.[26] כמו כן, הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל.[27]
ב-9 בדצמבר נהרגו 3 לוחמי צה"ל בירי טיל נ"ט לעברם, באירוע נפצעו קשה 3 לוחמים נוספים.[36]
ב-26 בדצמבר במהלך היתקלות עם מחבלי חמאס נהרג מפקד פלגה ביחידה הרב ממדית, באותה היתקלות עם מחבלים נפצע קשה לוחם נוסף של היחידה[37][38]
ב-28 בדצמבר פרסם צה"ל כי סיים את פעולתו בבית החולים כמאל עדואן במחנה הפליטים ג'באליה, ובאזור נעצרו יותר מ-240 מחבלים.[39] מבחינת אוגדה 162, שהובילה את הפעולה ההתקפית בצפון רצועת עזה בשלושת החודשים הללו, בית החולים כמאל עדואן הינו הבסיס העיקרי האחרון של חמאס בג'באליה - ונפילתו סימלה את סיום המבצע בעיר, כאשר נותרו בה עוד כמה משימות אחרונות שאורכן הוערך לשבוע.[40]
ב-30 בדצמבר הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר נפל בתאונה מבצעית בג'אבליה.[41]
בלילה שבין 29 בדצמבר ל-30 בדצמבר חיסלו כוחות אוגדה 162 והיחידה הרב-ממדית, שהציבו מארבים סביב מחנה הפליטים, 106 מחבלים חמושים שניסו להימלט ממחנה הפליטים בחסות הגשם הכבד. בנוסף, תיעדו הכוחות מחבלים שיוצאים מבית החולים האינדונזי שבצפון ברצועה ומטמינים בסביבתו מטעני חבלה.[42] האוגדה פרסה 4 חטיבות במארב, בציפייה לניצול של מזג האוויר בידי האויב, בהם חטיבה 401 שהרגה 65 מחבלים, וחטיבת גבעתי שחיסלה 25 תוך 4-5 שעות בלבד.[43]
ב-5 בינואר יצאה חטיבת כפיר מהרצועה לאחר שהשלימה את משימותיה בבית לאהיא, בשכונת הקצינים ב'עזבת בית חאנון' ובשכונת שיח' זאיד. בתקופה זו, לוחמי החטיבה השמידו תשתיות טרור רבות במרחב וחיסלו מחבלי חמאס רבים.[44]
בקרב ג'באליה השלישי כבש צה"ל את צפון רצועת עזה. הוא הטיל סגר צבאי על צפון הרצועה, מנע כמעט לגמרי כניסת סיוע הומניטרי, וכן הרס את רוב הכבישים המובילים דרומה ובכך ניתק את האזור מהעיר עזה. רוב התושבים נאלצו לעזוב את בתיהם. חיל האוויר הישראלי תקף מבנים רבים בצפון הרצועה, על מנת לפגוע במחבלים, ובתקיפות נהרגו תושבים רבים ואחרים נלכדו בהריסות. כמו כן הותקפו בתי חולים ותשתיות רפואיות. ארגוני זכויות האדם העלו חששות מפשעי מלחמה, ופעולות ישראל תוארו כטיהור אתני ורצח עם.[50]
בנוסף, בקרב זה צה"ל יצר ציר נוסף, בדומה למסדרון נצרים ולציר פילדלפי, שחוצץ בין צפון הרצועה לבין העיר עזה.[51]
הרוגים ושבויים
ב-6 בנובמבר 2024 דווח בערוץ 14 על 900 מחבלים הרוגים ו-700 עצורים.[52] ב-12 בנובמבר 2024 דיווח אלמוג בוקר על יותר מ-1,100 מחבלים הרוגים.[53] ב-29 בדצמבר 2024 פורסם במעריב שעד אז כ-2,200 מחבלים נהרגו וכ-1,300 מחבלים נעצרו.[54] בלילה שבין 29 ל-30 לדצמבר 2024 נהרגו כ-100 מחבלים שניסו להמלט ממחנה הפליטים ג'באליה שהיה מכותר.[55]עודד שלום פרסם ב-3 בינואר 2025 שנהרגו כ-2,800 מחבלים וכ-1,950 נעצרו.[56] ב-19 בינואר 2025 אמר הרמטכ"ל שהיו לחמאס כ-3,000 הרוגים.[57]BBC פרסמו ב-19 בינואר שלפי משרד הבריאות העזתי נהרגו כ-4,000 פלסטינים.[58]
פגיעה באזרחים
על פי דיווחי האומות המאוחדות מעריכים כי מתחילת אוקטובר 2024 עד אמצע נובמבר 2024 נהרגו בצפון הרצועה יותר מאלף בני אדם, בעיקר בערים ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיא. רובם הגדול נהרגו בתקיפת בנייני מגורים, מקלטים זמניים ומבני ציבור, על מנת לפגוע במחבלים, שבהם שהו אזרחים שנשארו בצפון הרצועה למרות דרישת צה"ל כי יעברו דרומה.[59]
בנובמבר 2024 פורסם כי לפחות 16 מהתקיפות שבוצעו בתקופה זו ייחקרו במנגנון התחקור המטכ"לי המיועד למקרים שבהם מתעורר חשד שמדיניות הפעלת האש הייתה לא-פרופורציונלית או חרגה מהמותר בכללי המשפט ההומניטרי.[60]
