הטבח בבארי
הטבח בבארי היה טבח שביצע ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, בקיבוץ בארי הסמוך לרצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו 101 מחברי הקיבוץ ונחטפו לרצועת עזה 31.[4][5] בקרב נהרגו 4 מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ בהם הרבש"ץ, 19 לוחמי צה"ל, 8 שוטרי משטרת ישראל ו־108 מחבלים.[6][1] בעקבות הטבח בקיבוץ ובשאר יישובי העוטף נפתחה מלחמת חרבות ברזל. רקעקיבוץ בארי הוקם בשנת 1946 כחלק מתוכנית 11 הנקודות, שמטרתה הייתה הכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית העתידית. שוכן כ-4 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. ויום לפני הטבח ציין 77 שנים להיווסדו. בשנים שלפני הטבח אוכלוסיית הקיבוץ מנתה כ-1,200 תושבים,[7] והוא היה הקיבוץ הגדול ביותר בעוטף עזה. בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[8] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[9] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[10] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[11] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[12] שוטרים ו-10[13] אנשי שירות הביטחון הכללי. הטבחב-7 באוקטובר בשעה 6:56 בבוקר, עם תחילת מתקפת הפתע, נכנסו לקיבוץ בארי יותר ממאה מחבלי חמאס חמושים היטב, לאחר שפרצו את המכשולים הישראליים בגבול מול רצועת עזה.[14] תוך זמן קצר, ארגון טרור פלסטיני נוסף, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, הודיע כי גם אנשיו (המאורגנים בזרוע צבאית שכינוייה "גדודי ההתנגדות הלאומית") נלחמים בכוחות צה"ל בבארי.[15] לפי כיתת הכוננות, הם חדרו לקיבוץ משלושה מוקדים שונים – מהשער הקדמי, מהשער האחורי ומפרצה נוספת שיצרו בגדר.[16] הנרצחת הראשונה בטבח בבארי הייתה עופרה קידר, בת 70, תושבת הקיבוץ שטיילה בטבע ליד בארי ונרצחה על ידי מחבלי הנוח'בה. גופתה נחטפה לרצועת עזה.[17] 4 מתוך 11 מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ נהרגו. בהמשך נהרגו גם כוח ראשון, של לוחמי גדוד 13 ושוטרי משטרת ישראל, שהגיע ללחום נגד המחבלים. לאחר שכבשו את הקיבוץ במלואו, עברו מחבלי חמאס מבית לבית, בניסיון לפרוץ לבתים וללכוד את האנשים שבתוכם.[18] הם ירו על מבנים והציתו אותם כדי לאלץ את תושביהם לצאת מהבית ואז ירו בהם למוות,[19] וכך רצחו לפחות 98 מתושבי המקום. בין הנרצחים היו גם נשים, ילדים וקשישים, הצעירה בהם היא התינוקת מילה כהן בת ה-10 חודשים (והיא גם אחת משלושת התינוקות שנרצחו בטבח ה-7 באוקטובר כולו),[20] והמבוגרת בהם היא חנה קריצ'מן בת ה-88. מבין 101 נרצחים, 82 הם אנשי הקיבוץ, 2 עובדות זרות מהפיליפינים ו-2 עובדות זרות מסרי לנקה שעבדו בסיעוד. אל המחבלים התלוו צוות צילום ועיתונאי, אשר תיעדו את המעשים והיללו אותם כ"ניצחון פלסטיני".[14] ברשתות החברתיות פורסמו סרטוני תיעוד מתוך הקיבוץ המראים תושבים מובלים יחפים וכפותים בידי מחבלי חמאס.[21] המחבלים תקפו בין היתר כוחות רפואה במרפאת השיניים של הקיבוץ בה רוכזו פצועים רבים. לאחר לחימה ממושכת מול חברי כיתת הכוננות, פרצו המחבלים למרפאה ורצחו בה בין היתר את ד"ר דניאל לוי ואת הפרמדיקית עמית מן.[22][23] בנוסף למקרי הרצח הרבים, כללה המתקפה גם מקרים של אונס, התעללות מינית והתעללות בגופות.[24] נוסף על הטבח, 31 מהתושבים והאורחים בקיבוץ נחטפו על ידי מחבלי חמאס לשטח רצועת עזה.[25][5] מספר חטופים נרצחו בידי החמאס: יהודית ווייס, שגופתה אותרה בידי חטיבה 7 בסמוך לבית החולים שיפא,[26] עופרה קידר,[27] סהר ברוך שנהרג במהלך ניסיון חילוץ,[28] איתי סבירסקי ויוסי שרעבי,[29] אילן וייס,[30] מני גודארד,[31] ודרור אור. על פי עדויות כוחות זק"א, רוב מעשי הרצח נעשו בירי ובשריפת אנשים חיים. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים קשים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות ושריפת גופות.[32][33][34][35] לדברי גל כהן, מזכיר הקיבוץ, מספר הילדים שנרצחו ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי היה הגבוה מבין יישובי העוטף שנערך בהם טבח.[36] אחד מניצולי הטבח סיפר כי הקיבוץ "נחרב לחלוטין".[37] בתים רבים בקיבוץ נחרבו ונשרפו, בין היתר חרבה גלריה בארי. ביזהמצלמות האבטחה של הקיבוץ תיעדו אזרחים פלסטינים, בהם ילדים, נכים וזקנים,[38] פושטים על הקיבוץ לאורך בוקרו של 7 באוקטובר, ובוזזים מכל הבא ליד, כמו אופניים, טלוויזיות וחפצים אחרים. הבוזזים אף ניסו לבזוז טרקטור של הקיבוץ.[39] הקרב והחילוץהכוח הראשון שהגיע לקיבוץ כלל 5 שוטרים שעבדו במסיבת הנובה הסמוכה בשעה 7:00 בבוקר. לאחר קרב של כחצי שעה ולאחר שאזלה התחמושת, הם עזבו כדי להתחמש בתחנת משטרת אופקים.[40] לאחר מכן הגיע צוות כוננות מיחידת שלדג שנחת במסוק בשעה 8:37 והחל להילחם. בשעות הבוקר המוקדמות נהרג לוחם שלדג רס"ל אהד כהן ושניים נפצעו, לכן החליט צוות הכוננות של שלדג לסגת ולהתמקד בהגנה על שער הקיבוץ מפולשים נוספים. אחריהם הגיעו לקיבוץ לוחמי סיירת מטכ"ל. היחידה באה עם הרבה כוחות ששינה את מאזן כוחות צה"ל בקיבוץ. כמה שעות לאחר הכניסה נפל הלוחם מהיחידה סגן נוה לקס בקרב להגנת תושבי בארי. לאחר מכן הגיעו לקיבוץ כוחות גם מיחידות נוספות: טנקים מגדוד 53 מחטיבה 188 בפיקודו של סא"ל סלמאן חבקה,[41] שייטת 13, יהל"ם, גדוד 890, יחידת הלוט"ר, סיירת צנחנים, יחידה 504, ימ"מ, כוח משירות בתי הסוהר סיירת חרוב, יחידת דובדבן, חטיבת החילוץ וההדרכה,[42] יחידת מתפ"א של משטרת ישראל, פחת"ק 932 תחת פיקוד גדוד 74 לוחמי חטיבת הצנחנים, פלוגת שריון מגדוד 363 של חטיבת הראל ועוד. הכוחות הללו, בפיקודו של תא"ל ברק חירם, טיהרו את הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו בכמה מתחמים, בלחימה קשה, שנמשכה עד 9 באוקטובר בצהריים.[43][44][45] הקרב הקשה נגד המחבלים נמשך בכל רחבי הקיבוץ וכן חילוצם של מאות מתושבי הקיבוץ שהיו נצורים בבתיהם, רבים מהם פצועים. הקרב הסתיים סופית רק ביום שני בצהריים.[46] צוות אלחנן
סרן (מיל') אלחנן מאיר קלמנזון, איש מוסד (בנו של הרב בנימין קלמנזון), הגיע באופן עצמאי מעתניאל לבארי יחד עם אחיו מנחם, ובהמשך הצטרף אליהם אחיינו איתיאל. הם חילצו בג'יפ ממוגן במשך כ־15 שעות מעל 100 מתושבי הקיבוץ. לקראת סוף החילוץ נהרג אלחנן מאש מחבלים.[47][48] בקרב זה נהרג גם סא"ל אלי גינסברג, שהיה מפקד יחידת הלוט"ר. במקביל, בעודו מטפל בפצוע שנפצע קשה, נהרג לוחם שייטת 13 רס"ל אופק רוסו.[49] במפגש בין חברי הקיבוץ למשפחת קלמנזון לאחר הטבח בבארי, צוטט מכתבה של חברת הקיבוץ: "...אלחנן חילץ אותנו מחלון הממ"ד, כשהבית בוער...אחרי שעות ארוכות של מצוקה, הוא הגיע כמו מלאך ומיד נסך בנו ביטחון. הפנים שלו יישארו חקוקים בלבי לעד..."[50] כיתת הכוננות של הקיבוץחברי כיתת הכוננות טענו שעל אף שהם נמצאים ארבעה קילומטרים מגבול עזה, הדיווח על כניסת מחבלים לישראל התקבל לאחר יותר מחצי שעה, ולכן לא התארגנו בהתאם. אחד מחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ טען כי כאשר פונה פצוע בסוף היום ראה מאות חיילים שהתארגנו לכניסה ללוחמה מחוץ ליישוב ולא פעלו באופן מהיר דיו להציל חיים.[51] בסך הכל נהרגו בקרב 4 מלוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ בהם הרבש"ץ אריק קראוניק, 19 לוחמי צה"ל, ו-8 שוטרי משטרת ישראל.[52][1] כמו כן, נהרגו 108 מחבלים.[6] רק בערבו של 9 באוקטובר הסתיימה מלאכת פינוי הגופות בידי זק"א.[53][54] פרשת בני הערובה
באחד הבתים התבצרו כ-40 מחבלים שלקחו כבני ערובה 14 מאנשי הקיבוץ ואורחיהם, אותם תכננו לחטוף לעזה, תוך שהם משתמשים בהם כמגן אנושי. במקום התפתח קרב בין כוחות ימ"מ וצה"ל לבין המחבלים, ובשלב מסוים נטל תא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99, את הפיקוד על הקרב. במקביל התנהל משא ומתן בין הכוחות לבין המחבלים, במהלכו נכנע מפקד חוליית המחבלים והסגיר את עצמו לכוחות יחד עם אחת מבנות הערובה. על פי תחקיר שפורסם בניו יורק טיימס, לקראת ערב התנהל ויכוח בין מפקד צוות הימ"מ שסבר שייתכן שמחבלים נוספים ייכנעו, לבין תא"ל חירם שביקש לסיים את הקרב לפני רדת החשיכה. אל"ם אשי, קצין אג"מ של אוגדה 99 הסביר בראיון שבמצב הכאוס שהיה בקיבוץ באותן שעות: "החשש היה שבחסות החושך, המחבלים יצליחו לצאת מהבית ולהרוג אזרחים נוספים". לאחר שהמחבלים ירו רקטת RPG לעבר הכוחות, הורה תא"ל חירם לצוות טנק צה"לי שהגיע למקום לירות על הבית, וצוות הטנק ירה שני פגזים לתוך הבית. הקרב הסתיים במותם של 12 מבני הערובה וכל המחבלים ששהו בבית. שתי בנות ערובה שרדו.[55][56] לפי תחקיר מבצעי של חיל השריון, לפי תחקירים שונים, ובהם התחקיר הצבאי - כנראה שרוב בני הערובה לא נהרגו על ידי הפגזים, וככל הנראה נרצחו בידי המחבלים בנשק קל בטרם נורו פגזי הטנק.[57] בעקבות הטבחחברי הקיבוץ שניצלו פונו למלונות בים המלח. בהמשך הם מתוכננים להיקלט ביישוב זמני בקיבוץ חצרים, עד לשיקום הקיבוץ שחלקים גדולים ממנו חרבו בטבח.[58] רבים מחללי הטבח הובאו לקבורה זמנית בקיבוץ רביבים.[59][60] כשבוע לאחר הטבח, תושבי הקיבוץ הפעילו מחדש את מפעל דפוס בארי.[61] כחודש וחצי לאחר הטבח, החלו חקלאי הקיבוץ לזרוע חיטה בכ-3,000 דונם משדות הקיבוץ.[62] אישים מרחבי העולם הגיעו לבקר בקיבוץ לאחר הטבח. בהם משלחת דיפלומטים,[63] ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס,[64] ושר החוץ הבריטי, דייוויד קמרון שכתב בעקבות הביקור: "הבוקר ביקרתי בקיבוץ בארי, אחת הקהילות שניזוקו ממתקפת הטרור המזעזעת שספגה ישראל ב-7 באוקטובר. רציתי לבוא לכאן כדי לראות זאת בעצמי. שמעתי וראיתי דברים שלעולם לא אשכח."[65] ב-27 בנובמבר ביקר במקום נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, שביקר במקום יחד עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג ואמר בין השאר: "לא קל למצוא את המילים לתאר את מה ששמענו מאלו שיודעים ומאלה שהיו עדים למעשים, לרציחות, להרג ולאונס של חמאס כאן ב-7 באוקטובר". הוא הודיע על כוונת גרמניה לתרום לשיקום גלריה בארי שחרבה בטבח.[66] חברי הקיבוץ הקימו אתר אינטרנט אשר מרכז את סיפורי הנרצחים.[67] נשיא המדינה יצחק הרצוג, כתב אות בספר תורה, לזכרו של אלחנן קלמנזון וכמחווה לגבורתו, הוכנס ספר התורה, על ידי חברי הקיבוץ, לבית הכנסת בבארי.[68] ב-24 באוקטובר סיכל צה"ל את עבד אל-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוציראת, שהשתתף בטבח בבארי.[69] במרץ 2024 החליט שר החינוך יואב קיש להעניק את פרס ישראל בתחום תקומה וגבורה אזרחית ל"צוות אלחנן" בעקבות גבורתם בקרב בבארי.[70] בנימוק למתן הפרס נכתב: "מנחם קלמנזון, אחיו אלחנן הי"ד, ואחיינם איתיאל זוהר יצאו מביתם בעתניאל, בשמחת תורה, להציל חיים של תושבי היישובים בעוטף עזה. על אף שאמרו להם שהם לא נצרכים, הם הגיעו לקיבוץ בארי ונכנסו פעם אחר פעם אחר פעם במשך שעות ארוכות לתוך הקיבוץ המותקף וכך הצילו עשרות מתושבי הקיבוץ. בבית האחרון אליו נכנסו, ארב מחבל שירה והרג את אלחנן קלמנזון הי"ד, אחיו של מנחם".[71] ביולי 2024 פורסם כי סיפורו של צוות אלחנן ישולב בתוכנית הלימודים של משרד החינוך החל משנת הלימודים תשפ"ה.[72][73] הטבח בתרבותבנובמבר 2023 הוצגה במוזיאון מקסי ברומא, תערוכת "תשעים וחמישה אחוזים גן עדן, חמישה אחוזים גיהנום" אותה אצרה נספחת התרבות בשגרירות ישראל באיטליה, ד"ר מאיה קציר.[74][75] בתערוכה הוצגו עבודות וידאו שהוצגו במשך השנים בגלריה בארי, ומראות את מציאות החיים בקיבוץ בארי ויישובי בעוטף בצל איום הטרור מעזה. ב-30 בנובמבר 2023 נפתחה תערוכה "בארי" של מוזיאוני חיפה במוזיאון העיר חיפה. התערוכה כוללת צילומים של קיבוץ בארי שצולמו לאחר הטבח, צולמו על ידי הצלם החיפאי מיכה בריקמן. בריקמן פגש את מפוני קיבוץ בארי במלון בים המלח, ולאחר מכן נסע לקיבוץ ותיעד את המראות בקיבוץ לאחר הטבח והשריפות. בפתיחת התערוכה נכחו גם משפחות מבארי שהתערוכה נעשתה בתיאום איתם. נאמו בפתיחה עינת קליש רותם ראש העיר חיפה שסיפרה שמשפחתה במקורה היא מבארי, יותם יקיר מנהל מוזאוני חיפה, הצלם מיכה בריקמן, נציגת קיבוץ בארי אורית כהן, ויפעת אשכנזי אוצרת התערוכה. התערוכה כולל דלת מתכת של ממ"ד שנפרצה, ומיצג במרפסת הכניסה, וכן צילומים של 360 מעלות, שניתן לראותם בעמדות צפייה מיוחדות.[76] בדצמבר 2023 נפתחה במשכן לאומנות עין חרוד התערוכה "חרדת קיבוץ" המציגה את עבודותיו של האמן הרן כסלו תושב קיבוץ בארי.[77] בתערוכה זו ציורים מהשנתיים האחרונות, שבהם צייר את הנוף של בארי ואת החרדה והסכנה שבעבעו מתחתיו, את היופי שהסווה את הפחד שרחש כל הזמן. כסלו ומשפחתו שרדו את הטבח שביצע חמאס בקיבוץ,[78] והציורים ששרדו את המתקפה חולצו מהסטודיו בקיבוץ שבועות לאחר מכן. בעקבות הטבח בבארי כתב יגל הרוש את "קינת בארי" ללחן יהודי-מסורתי.[79] תחקיר צה"ל על הקרב בבאריב-11 ביולי 2024 פרסם צה"ל את תחקיר הקרב על קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. התחקיר התנהל בהובלת האלוף במיל' מיקי אדלשטיין. מהתחקיר עולות מסקנות קשות בדבר התנהלות חלק מהכוחות הלוחמים שהגיעו בשעות הראשונות לקיבוץ. כוחות שהגיעו נסוגו מיד אחרי ההתקלות הראשונה ולא חתרו למגע, מה שהביא לכך שבמשך שבע שעות חברי כיתת הכוננות נלחמו לבדם נגד מאות מחבלים. עוד עולה שכיתת הכוננות של קיבוץ בארי הצליחה למנוע מהמחבלים להסתער על שאר הקיבוץ, מעבר לשכונות המערביות, ובכך מנעו קורבנות נוספים.[80][81][82] התחקיר פורסם באתר צה"ל.[83] התחקיר ביקר את התנהלות לוחמי שלדג אשר לאחר ההתקלות הראשונית נסוגו וביצעו מארב על שער הקיבוץ כדי למנוע כניסה של מחבלים נוספים במקום לחתור למגע ולהמשיך להילחם ביחד עם כיתת הכוננות בהגנה על האזרחים. ביקורת זו עוררה כעס בקרב לוחמי שלדג. סא"ל במיל' רוני אליאב, יוצא סיירת מטכ"ל ושלדג כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי בין 9 בבוקר ועד 13:30 היחידים שנלחמו בבארי היו 11 לוחמי שלדג. בשעה 12:30 כמעט ולא נשארה להם תחמושת. קצינים ביחידה מובחרת אחרת, לגביה נטען כי חייליה המתינו כשעה מחוץ לקיבוץ וחיכו למפקד שיגיע, הכחישו זאת נמרצות ואמרו כי אלוף במיל' מיקי אדלשטיין, עורך התחקיר על בארי, כלל לא דיבר איתם.[84] בפגישה עם מפקד חיל האוויר אמרו לוחמי שלדג: "לא נטשנו את הקיבוץ, התחקיר שפורסם שקרי. אחרי היתקלות של הכוח עם נפגעים, הלוחמים התמקמו במקום אחר, הקימו מארבים ליד השער וחיסלו עשרות מחבלים. זה שקר להגיד שהלוחמים לא חתרו למגע". מפקד חיל האוויר אמר כי הוא מגבה אותם ויפעל לשנות את התחקיר שפורסם.[85] גלריית תמונות
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|