|
משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל
 במלחמת חרבות ברזל נטלה משטרת ישראל חלק בקרבות רבים, בעיקר סביב טבח שבעה באוקטובר, יומה הראשון של המלחמה. במסגרת הקרבות נפלו 63 שוטרים ושוטרות, 56 מתוכם ביום הראשון ללחימה.[1][2] רקעהאחריות על ביטחון פנים במדינת ישראל מוטלת על משטרת ישראל,[3] אולם באזור קו העימות ועוטף עזה מוטלת האחריות על צה"ל[4] ולא על המשטרה.[5] למרות זאת המענה האפקטיבי הראשוני לאירועי 7 באוקטובר ניתן על ידי משטרה ישראל.[6] פעילות המשטרה ב-7 באוקטוברהפעלת פקודת "פרש פלשת"בשעה 06:42 הכריז מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן על הפעלת פקודת "פרש פלשת", אשר קובעת בין השאר הצבת חסימות על צירי תנועה המובילים מרצועת עזה לעורף הישראלי. החלטתו התקבלה על סמך מטח הטילים החריג ועל סמך מידע שקיבל מקצין המודיעין המחוזי, שמתגורר בזיקים וראה את החדירה מהים במו עיניו.[7][8] זירות לחימההקרב לבלימת הטבח במסיבה ליד רעים
פסטיבל "סופרנובה" לרגל חג הסוכות, שהופק על ידי "נובה" או "השבט של נובה" (Tribe Of Nova),[9] התקיים בין התאריכים 6 ל-7 באוקטובר. בפסטיבל השתתפו כ-3,500 איש בשטח פתוח ליד קיבוץ רעים במרחק של כ-5 ק"מ מרצועת עזה ובמהלכו הופיעו אומני מוזיקה אלקטרונית וטראנס מוכרים. הפסטיבל אושר על ידי החטיבה הצפונית של אוגדת עזה.[10] בסביבות 06:30 בבוקרו של יום שבת ושמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות לעבר ישראל, חדרו מעל ל-3,000 מחבלים, חלקם מכוח נוח'בה, ליישובים ישראליים ומתקנים צבאיים. המחבלים חדרו דרך גדר המערכת והפתיעו את כוחות צה"ל הסמוכים לגבול. המחבלים ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון, והתקדמו לתוך היישובים. במהלך החדירה לישראל, הגיעו המחבלים לאתר המסיבה בסביבות 7:00 בבוקר והחלו לטבוח במשתתפים. כ-40 שוטרים אבטחו את האירוע. 17 מהם נהרגו בקרבות מול המחבלים.[11] שוטר ימ"ר רס"ב יגאל זינגר הציל למעלה מ-500 מבאי המסיבה, כאשר הוביל 100 כלי רכב דרך השדות עד לעיר נתיבות. לאחר מכן חזר לאזור הלחימה ושם נפצע ברגלו.[12][13][14] רפ"ק שפרה בוכריס היא מפקדת יחידת הסיירות במשמר הגבול דרום. בבוקר טבח 7 באוקטובר החליטה לפעול אף על פי שלא קיבלה פקודה על כך. בשבת בבוקר יצאה רפ"ק שפרה בוכריס עם סגנה פקד רם עמרני, הסמב"ץ רס"ם ברוך אביסהל ורס"ר המשמעת רס"ב יניב כהן לרעים למבצע חילוץ. בוכריס הגיעה עם צוותה בשני כלי רכב פרטיים ולא ממוגנים לאתר בו התקיימה קודם לכן מסיבת הטבע, ובמשך 12 שעות, פעלה תחת אש לחילוץ והצלה של עשרות צעירים וצעירות.[15] הקרבות בשדרות
ב-7 באוקטובר 2023, מחבלי חמאס חמושים שהגיעו מרצועת עזה נכנסו לשדרות והחלו בחילופי אש עם שוטרים ועם אזרחים במקום, מחבלים תועדו בשכונת ניר עם סמוך לתחנת המשטרה המקומית,[16] 6 משוטרי התחנה נהרגו בקרבות, ועוד שוטרים נוספים שבאו לעזרתם.[17]עשרות מחבלים פשטו על העיר שדרות וטבחו באזרחים רבים בעיר. מטרתם המרכזית של המחבלים הייתה תחנת המשטרה בעיר. המחבלים נתקלו בשוטרים נחושים שבמשך שעות ארוכות השיבו אש ונלחמו בהם. המלחמה שהשיבו השוטרים בתוך התחנה וגם מחוץ לה ב"קרב שדרות" ריתקה 25 מחבלים בתחנה למשך כ־16 שעות. שוטרי יחידת הימ"מ של המשטרה הצליחו לחלץ שוטרים מגג התחנה. מפקד מחוז דרום במשטרה החליט להפציץ את המחבלים שנותרו באמצעות טנק ומסוק קרב, ואז למוטט עליהם את המבנה, מה שהוביל למותם. בקרב נפלו שוטרים ולוחמים. הקרב על תחנת משטרת שדרות בערב 7 באוקטובר, בתחנה שוטרי משמרת הלילה של תחנת שדרות, בראשות מפקד המשמרת רס"ר אליהו מיכאל הרוש.[18][19] ב-06:00 בבוקר מגיעה לתחנה רפ"ק מלי שושנה, קצינת המתנדבים ששימשה בפועל כקצינה התורנית של התחנה. ב-06:30, עם פרוץ אזעקות הצבע האדום וירי התלול מסלול הבלתי פוסק, התקבל טלפון ביומן התחנה המדווח על חמש-שש סירות של מחבלים בחוף זיקים. במקביל, חוליות מחבלי "נוחבה" של חמאס פולשות לשטח ישראל ומשוטטות בעיר שדרות. רפ"ק שושנה, שעמדה באותו זמן מחוץ לבניין התחנה, ראתה לפתע טנדר מחבלים מגיח ורץ לעבר התחנה. באותו הרגע עמדו על סף דלת התחנה מפקד משמרת הלילה רס"ר אליהו מיכאל הרוש, סמ"ש רם רייבי שוטר שח"מ וקצין החקירות והמודיעין של התחנה רפ"ק אביעד עכא. הרוש, רייבי ועכא יצאו החוצה ונקלעו למכת אש חזקה. הרוש הראשון שהסתער על המחבלים וגם הצליח לירות ולפגוע בהם, תוך כדי חילופי יריות של המחבלים הרוש נפגע מאש מחבל, צנח ונהרג במקום. הרוש הוא השוטר הראשון שנהרג בקרב על התחנה ובהסתערות שלו אפשר לחבריו כמה שניות להתכונן, להתייצב בעמדות ולהיערך לקרב. במקביל, רפ"ק עכא דיווח ברשת הקשר המשטרתית, "מחבלים בתחנת שדרות", ופתאום המחבלים פתחו בירי צרורות וירי RPG לעבר יומן התחנה. רפ"ק שושנה פקדה על כל השוטרים לרוץ לגג ולתפוס עמדות בין פינותיו. רפ"ק עכא, הביט מטה והצליח לחסל שלושה מחבלים בעזרת נשקו האישי. רס"ב שלומי לוי ורטהיים מיחידת האיתורים של מרחב לכיש ירד באותו זמן לסגור את דלת גרם המדרגות לגג, ובעודו עושה זאת, נתקל במחבל וחיסל אותו. לאחר מכן, הגיע מחבל נוסף ופגע ברס"ב ורטהיים ברגל. ורטהיים המשיך לרדת לעבר הדלת ובזמן שהגיע אליה, ראה מהמשקוף את שוטרי התנועה רנ"ג שמואל גולימה[20] ורנ"ג דוד בן דיין,[21] שנמצאו ירויים בתוך ניידת לאחר שנפגעו מאש המחבלים.[19] כעבור דקות ספורות, הוא ראה את ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז דרום, יחד עם קצין האג"מ של המחוז. במקביל, על גג התחנה היו חמישה שוטרים. רפ"ק שושנה ביקשה בקשר תגבורת. ניצב כהן, בשיתוף פעולה עם קצין האג"ם של התחנה, מתי צרפתי ומרטין קוזמיצקיס,[22] החליטו להסתער לעבר התחנה. במהלך ההסתערות, מותו של מרטין נגרם מפגיעת אש, אולם צרפתי הצליח לחסל את המחבל שירה בו. זמן קצר לאחר מכן, צרפתי נפגע מאש צלף. אחד המחבלים זרק רימון לעבר הגג, והרימון נפל סמוך לרגליה של רפ"ק שושנה, שהגיבה במהירות וזרקה את הרימון לגרם המדרגות, שם שהו שני מחבלים, וחיסלה אותם. בחדר המדרגות, ורטהיים, שנפגע בירכו, החליט לפנות לחדר החקירות, ואז נתקל במחבל ונפגע מכדור ביד. במקביל, נזרק רימון וההתפוצצות גרמה לקריסת דלת החדר על ורטהיים, ש"דימה את עצמו כמת" כדי לא להיפגע מאש המחבלים. בחוץ, מפקד מג"ב דרום, ניצב משנה תומר אלדר, יחד עם בר מנשורי, קצינת השיטור והקהילה, ואלרואי לוחם יחידת דובדבן שהגיע מביתו לסייע בקרב בתחנה, נכנסו אליה. אלרואי נפגע בכתף, ומנשורי משכה אותו לחדר התדריכים. מנשורי ניסתה לטפל באלרואי, שאיבד דם ואיבד הכרה. תוך כדי כך, המחבלים התבצרו בקומה השנייה של התחנה והחלו לירות במסדרון, מה שגרם למותו של רנ"ג דניס בלנקי.[23] במקביל, מחבלים החלו לעלות בגרם המדרגות לגג, ורפ"ק שושנה חזרה וירתה לעברם, אך נפגעה. לאורך הצהריים, הקרב נמשך, ובשעות אחר הצהריים, כאשר השמש שקעה, המחבלים פורצים את דלת הגג ומתחילים לירות לעבר השוטרים. כתוצאה מכך, רס"ם מור שאקורי,[24] רנ"ג אדיר שלמה,[25] רנ"ג מאיר אברג'יל[26] ורנ"ג מוריס דיין[27] נהרגו, והשוטר הראל עמר נפגע ונפצע. בין לבין, הירי הבלתי פוסק מצד המחבלים נמשך. בשלב זה, כוח של ימ"מ הגיע ועלה במנוף כבאית אל הגג, תוך שהוא מנהל קרב אש עם המחבלים.[19] לוחמי הימ"מ הצליחו להוריד ולחלץ את השוטרים הנצורים מהגג. במקביל, כוחות ימ"מ נוספים ברכבים ממוגנים הגיעו לשטח התחנה ופינו את הפצועים, מלבד מור וירון שלא הורדו ונשארו על גג התחנה. לוחמי הימ"מ התמודדו עם אש תופת, ובמהלך הקרב נהרג קצין היחידה רפ"ק אלכסי שמקלוב,[28] בעוד מפקד הפלגה הביא שופל כדי לחשוף את הקירות. ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז הדרום, הורה על הריסת מבנה התחנה. באותו זמן, אשתו של השוטר ורטהיים, ששכב פצוע בחדר חקירות הנוער, התקשרה לעוזרו, וניצב לוי הורה על חילוצו. מאוחר יותר, התבצע שימוש בירי טנק ובשופל ממוגן כדי להשמיד את תחנת המשטרה ובתוכה את כל המחבלים הנותרים שהתבצרו בה.[16][29][30] הקרבות באופקים
גם לאופקים פלשו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, וניהלו קרבות מול שוטרים ואזרחים. במהלך הקרבות ברחבי העיר נהרגו 8 שוטרים. בסביבות השעה 6:45 בבוקר הגיעו המחבלים לאופקים. לעיר הגיעו 22 מחבלים בשני כלי-רכב עמוסים ברובים, מאות רימוני יד, עשרות רקטות RPG, מטעני חבלה ומוקשים, הם נכנסו מהכניסה המערבית לעיר ומשם המשיכו לשכונת מישור הגפן. בדקות הראשונות לאחר חדירת המחבלים התקדמו שוטרים, לוחמי ימ"מ, אזרחים חמושים בכלי נשק אישיים וחיילים בחופשה לעבר מקור הירי וניהלו קרב עם המחבלים. הקרב התחולל ברחוב הגורן וסביבתו[31] אל מול קבוצה של כ-14 מחבלים. הם מנעו מהמחבלים להתקדם לשכונות מגורים נוספות ולהשתלט על תחנת המשטרה. לאחר כשלוש שעות, בסביבות השעה 10 בבוקר, נהרגו מרבית המחבלים. קרוב לעשרים אזרחים חמושים, שוטרים וחיילים בחופשה נהרגו בלחימה במחבלים המשטרה נלחמה במחבלים והרגה אותם.[32] ברחוב התמר, בחסות ירי הטילים הבלתי פוסק השתלטו חמישה מחבלים על בית באופקים השייך לבני הזוג אדרי ולקחו אותם כבני ערובה. בכוח המשטרה שהגיע למקום על מנת לחלץ את הזוג אדרי היה גם בנם, שהכיר היטב את מבנה הבית. לאחר כ-20 שעות[33] שבמהלכן ניהלה יחידת המשא ומתן של משטרת ישראל משא ומתן עם המחבלים, שוחררו בני הזוג על ידי הימ"מ וכל המחבלים במקום חוסלו.[34] הקרב בצומת שער הנגב ב-7 באוקטובר עם פרוץ מתקפת הפתע ופלישת מחבלי חמאס ליישובי וצירי התנועה בעוטף, בשעה 7:28, רס"ם אבשלום יאיר פרץ,[35] לוחם הימ"מ, היה בדרכו ליחידה לאחר שהוקפץ מביתו בנתיבות. בת זוגו הסיעה אותו, ובצומת נהרגו שניהם כאשר מחבלים ירו על מכוניתם טיל RPG.[36] עם קבלת הדיווחים על התחלת הקרב בתחנת משטרת שדרות, כוח ראשוני של לוחמי ימ"מ מוקפץ לאזור שדרות ובדרכו לשם הכוח נתקל בכמות עצומה של מחבלים. הלוחמים היו צריכים לתפעל את האירוע. במהלך הקרב בצומת הנגב נהרגו במהלך הקרב בצומת שער הנגב נרצחו כ-15 אזרחים כאשר חלקם צעירים ומבלים אשר נמלטו מזירת הטבח במסיבת הנובה ברעים וכן עוברי אורח שנקלעו לטבח בצומת.[37] במהלך קרבות הבלימה נהרגו כ-5 לוחמי ימ"מ ביניהם: רס"ם אבשלום יאיר פרץ[38], רס"ם יוראי אליהו כהן,[39] רפ"ק אברהם הנקין,[40] פקד משהאל שלמה,[41] ורס"ם דרור אלטון.[42] ב-8 באוקטובר כוח של יחידת מתיל"ן מהחטיבה הטקטית של משמר הגבול אשר היה כוח כונן בגזרת הדרום פעל לאור דיווח שהתקבל על הימצאותם של מחבלים על ציר 34 סמוך לצומת ׳שער הנגב׳. לוחמי המתיל"ן הגיבו והחלו בסריקות על הציר, במסגרתן זיהו רכב חשוד והחלו לבדוק אותו. במקביל לכך החל להיפתח ירי לעבר הכוח שהתמגן והחל בבדיקה האם מדובר בכוח צה״ל. בסיוע של רחפנים, הופרך החשד כי מדובר בכוח צה"ל ולוחמי מג"ב השיבו באש וחיסלו את המחבלים. במסגרת הלחימה, מפקד הכוח נפצע מרסיס בחזה ופונה לקבלת טיפול רפואי. בהמשך זיהו הלוחמים כי ישנה חוליית מחבלים נוספת בסמוך אליהם. לוחמי החטיבה הטקטית של מג"ב יחד עם לוחמי יס"מ יואב של מחוז הדרום, ניהלו קרב יריות שכלל סיוע של ירי מטנק והכוונה אווירית של מסוק ורחפנים. במסגרת הלחימה חוסלו על ידי כוחותינו כ-8 מחבלים.[43][44] הקרב בכביש 232במהלך קרבות הבלימה בגזרת כביש 232 המכונה כביש העוטף, לחמו כוחות יחידת הימ"מ בקרבות בלימה קשים מול מחבלי חמאס במהלך הקרבות נהרגו 2 לוחמי ימ"מ ביניהם:, רס"ם בר סיון ז"ל, רס"ם דרור. קרב צומת יד מרדכי
בעקבות הפעלת פקודת "פרש פלשת" הגיע כוח מג"ב לצומת יד מרדכי וחסם את הכביש לתנועה. כעבור דקה הגיעו למקום שמונה אופנועים ועליהם 16 מחבלי כוח נוח'בה. שוטרי מג"ב החלו לנהל קרב יריות עם המחבלים, במהלכו נקרה לצומת כוח ימ"מ שהיה בדרכו לזירות השונות, הצטרף לקרב ואנשי המשטרה חיסלו את המחבלים. ברשות המחבלים נמצאו מסמכים שלימדו כי מטרת מחבלים אלה הייתה להגיע למרכז ולצפון הארץ לביצוע פיגועים נוספים.[7][8] קרבות הימ"מ לוחמי הימ"מ נטלו חלק משמעותי בקרבות הבלימה של 7 באוקטובר, ואף ביצעו מספר פעולות מוצלחות של חילוץ בני ערובה – באופקים וליד שדרות – בהן הם שחררו את החטופים והרגו את כל החוטפים. ב-7 באוקטובר הצילו לוחמי ימ"מ 12 תצפיתניות בחמ"ל בנחל עוז שהמחבלים שפשטו על המוצב התכוונו לשרוף אותן.[45] בקרבות בקיבוץ בארי חיסלו לוחמי ימ"מ 60 מחבלים.[45][46] כוחות ימ"מ שחררו גם את משטרת שדרות שהייתה כבושה שעות ארוכות. במסגרת הקרבות בעוטף עזה ב-7 באוקטובר הרגו לוחמי הימ"מ 200 מחבלים בקרבות קשים.[47][45] תשעה לוחמי וקציני ימ"מ נהרגו בקרבות.[46][48] מבצע יד זהב
ב-12 בפברואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, לוחמי הימ"מ, בשיתוף צה"ל והשב"כ, חילצו שני חטופים ישראלים מבניין ברפיח בדרום רצועת עזה. לוחמי הימ"מ פרצו לבית שבו הוחזקו החטופים, חילצו את החטופים וניהלו קרב עם מחבלים שהיו בבית. במקביל, חיל האוויר הישראלי תקף ברפיח לצורך מתן אש חיפוי וחיפוי אווירי והפלסטינים דיווחו על למעלה ממאה הרוגים. לאחר שחרור החטופים, פונו הלוחמים והחטופים ששוחררו באמצעות מסוק.[49][50][51][52] הפעולה בטול כרם (מאי 2024)ב-4 במאי 2024, פעלו כוחות הימ"מ, יחידת דובדבן וסיירת חרוב פעלו בעיירה דיר אל-ע'וסון, ליד טול כרם שבשומרון, שם מחבלים התבצרו באחד הבתים. חמישה מחבלים שהיו מעורבים ברצח אלחנן קליין בנובמבר חוסלו בחילופי האש, ואחד הסגיר את עצמו. בפעילות נפצע באורח אנוש אחד מלוחמי הימ"מ, שפונה לבית החולים בילינסון בפתח תקווה.[53] ב-8 במאי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה נקבע מותו של לוחם הימ"מ פקד ייטב לב הלוי, שנפצע אנושות בפעולה ב-4 במאי במהלך בחילופי האש עם מחבלים בעיירה הפלסטינית דיר א-רוסון ליד טול כרם שבשומרון. פקד הלוי הוא בנו של ניצב בדימוס יורם הלוי מפקד מחוז דרום של משטרת ישראל, מפקד הימ"מ ומפקד משמר הגבול לשעבר.[54] המבצע לשחרור החטופים בנוסריאת (יוני 2024)
ב-8 ביוני 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל, בשעות היום, חילצו כוחות ימ"מ ושב"כ ובגיבוי צה"ל את ארבעת החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו אשר חולצו בחיים. הארבעה נחטפו מהטבח בפסטיבל נובה. המבצע לשחרורם אירע בשני מוקדים במקביל, והם שוחררו במצב בריאותי תקין. במבצע נהרג לוחם ימ"מ פקד ארנון זמורה.[55] נתוני הדיפת מתקפת הפתעמאז תחילת ימי הלחימה בדרום חיסלו שוטרי ולוחמי משטרת ישראל 356 מחבלים ועצרו עוד 45 מחבלים בחיים שנלקחו לכליאה. על פי נתוני משטרת ישראל פירוט של חיסולי המחבלים מחולק לפי יחידות במשטרה שביצעו את החיסולים:[47]
פעילות המשךמעבר למערכה שנוהלה ב-7 באוקטובר, לצד הפעילות המשטרתית השוטפת, שלא נעצרה, נטלה משטרת ישראל חלק בזיהוי החללים, באיסוף פריטים וראיות בזירות השונות, הסדרת צירי התנועה לפי הצרכים שנגזרו מפרוץ המלחמה, הקמת כיתות כוננות ביישובים בכל שטח מדינת ישראל, סריקות ובדיקות בעקבות הודעות פתע רבות על חשודים בכל רחבי הארץ, חקירת אירועי הסתה נגד המדינה באמצעי תקשורת שונים וברשתות החברתיות.[8] ב-1 בספטמבר 2024 אירע פיגוע הירי במחסום תרקומיא, סמוך לחברון. מחבלים הגיעו לאזור ברכב וירו ממנו לעבר רכב הישראלים ואז נטשו אותו. כוחות הביטחון פתחו במצוד אחר המחבלים. ברכב היו שני שוטרים ושוטרת. מותם של שניים מהם נקבע לאחר שנפצעו אנוש מהירי. בפיגוע נהרגו פקד אריק בן אליהו, רנ"ג הדס ברנץ ורס"ם רוני שקורי.[56] ב-6 בינואר 2025 אירע פיגוע ירי כביש 55 העובר בתוך הכפר באל פונדק, שבסמוך ליישוב קדומים שבשומרון. מחבלים ארבו לרכבים על הכביש וירו לעבר אוטובוס ורכבים ישראלים. כתוצאה מהירי נהרג רס"ר אלעד יעקב וינקלשטיין[57], חוקר בתחנת אריאל, שבמרחב שומרון.[58] מערך תמיכה נפשיתמספר ימים לאחת מתקפת הפתע, מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, יזם הקמת מערך סיוע נפשי לשוטרים שנכחו בעת הקרבות. כאלפיים שוטרים קיבלו סיוע ממרכזי החוסן של המשטרה על מנת להתמודד עם המראות הקשים והאירועים שעברו בחזית ובעורף.[59] תחקיר משטרת ישראל
לקראת תום כהונתו של המפכ"ל קובי שבתאי ערכה משטרת ישראל תחקיר על מתקפת 7 באוקטובר. בדצמבר 2024 פרסם יהושע בריינר ב"הארץ" חלקים מהתחקיר[60]. בתחקיר נקבע כי המשטרה לא עודכנה על הסימנים המעידים למתקפה, וכי במהלך היום לא קיבלה מודיעין מצה"ל או מגורמי הביטחון האחרים על הלחימה. אנשי משטרה הביעו ביקורת על כך שלא בוצעו תחקירים מעמיקים על התנהלות הארגון באותו היום, לרבות התנהלות המטה הארצי ב-7 באוקטובר, סוגיית גיבוש תמונת המצב, וההחלטות העצמאיות שקיבלו בימ"מ במנותק משאר המשטרה. כמו כן, לא נבחנו לעומקם אירועים שהתרחשו בדרום, בהם התנהלות כוחות המשטרה בקרב בארי, ההחלטה בנוגע להריסת תחנת המשטרה בקרב שדרות, ותחקיר בנוגע לאישור פסטיבל נובה ואופן פיזור האירוע. בנושא זה קיימת מחלוקת בין הצבא למשטרה. חלק מהתחקיר עוסק בהדגשת הצלחותיה של המשטרה ב-7 באוקטובר, ובכלל זה גבורתם של השוטרים שהשתתפו בקרבות מול המחבלים. התחקיר משבח את המשטרה על ההחלטה שלא לשלוח יחידות ממחוזות אחרים לאזור הדרום, על אף הלחץ שהפעילו כמה מפקדי יחידות. בכירי המשטרה הסבירו כי החלטה זו הייתה בין הלקחים המרכזיים שהפיק הארגון ממבצע שומר החומות, אז העבירה המשטרה כוחות גדולים לירושלים, והשאירה אזורים אחרים במדינה בלא כוחות מספיקים. אבדותמיום מתקפת הפתע ותחילתה של מלחמת חרבות הברזל בגזרותיה השונות איבדו משטרת ישראל ומשמר הגבול כ-68 שוטרים ולוחמים. (נכון ל-1 בנובמבר 2024).[61] אבדות קרבות הבלימה במתקפת הפתע
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
