תגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב ומדינות מוסלמיות כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן. מספר מנהיגים מהעולם ביקרו בישראל לאות הזדהות ותמיכה.
בנוסף לתגובות רשמיות של ממשלות העולם, התנהלו בעולם מספר גדול של הפגנות. ההפגנות השונות כללו תמיכה במדינת ישראל והעם היהודי, ומנגד הפגנות הזדהות עם הפלסטינים ואף תמיכה באינתיפאדהאלימה ומאבק נגד ישראל.
ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[12] באותו החודש דו"ח מטעם מועצת האו"ם לזכויות אדם האשים את ישראל ואת חמאס בפשעי מלחמה.[13]
צרפתבריטניהגרמניהאיטליהארצות הברית ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילתו מעשי טבח וטרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך. "במהלך הימים הקרובים נישאר מאוחדים ומתואמים, יחד כבעלי ברית, וכידידים משותפים של ישראל, כדי להבטיח שישראל תוכל להגן על עצמה, ובסופו של דבר לקבוע את התנאים לאזור שלום ומשולב במזרח התיכון".[15]
ב-7 באוקטובר, יום מתקפת הטרור, הודיע ביידן[16] על תמיכה חד-משמעית בישראל ובהמשך נשא שלושה נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[17][18]
ביידן הודיע כי הוא שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[15]
ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסיםג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל. ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[19]
ראש עיריית ניו יורקאריק אדמס נשא נאום תמיכה בעד ישראל בו אמר ש"אנחנו לא בסדר" עם הזוועות שביצע חמאס ועם מעשי החטיפה והרצח. בין היתר קרא לפירוק חמאס, גינה את הזוועות וכינה את היהודים "אחים" שלו. בנוסף הכיר בזכות של ישראל להגן על עצמה והביע תמיכה חסרת תקדים בישראל. נאומו זכה להד תקשורתי גדול בישראל ובעולם.[20]
מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין הגיעו לביקורי הזדהות בישראל ולפגישות עם שרים ישראלים ועם משפחות החטופים האמריקנים שברצועת עזה.[23][24]
נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן הגיע לביקור בישראל ב-18 באוקטובר, היום ה-12 למלחמה. הוא נפגש עם ראש הממשלהבנימין נתניהו וקבינט המלחמה, והביע תמיכה בישראל להמשך הלחימה בחמאס ובארגוני הטרור ברצועת עזה. במהלך ביקורו נפגש עם משפחות נפגעים וחטופים, ועם אנשי כוחות הביטחון שנלחמו במחבלים שחדרו לישראל וביצעו מעשה את מעשה הטבח והזוועות בטבח שבעה באוקטובר, והתחייב לסייע לישראל בהחזרת החטופים בעזה. כמו כן הבטיח ביידן סיוע צבאי וכלכלי נרחב לישראל וקידם לאזור שתי נושאות מטוסים וכוחות נוספים על מנת להרתיע את איראן, חזבאללה וסוריה מלהצטרף לחמאס במלחמה ולתקוף את ישראל. בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו באכזריות, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.[25]
מחלקת המדינה של ארצות הברית פרסמה הודעה חריגה שבה היא דוחה את הצהרותיהם של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר על יישוב מחדש של פלסטינים מחוץ לעזה בטענה כי אלו הצהרות "חסרות אחריות".[27]
בתחילת דצמבר שיגרו מנהיגי ספרד, אירלנד, בלגיה ומלטה מכתבים לכל מנהיגי האיחוד האירופי בקריאה לקבל החלטה להפסקת אש. גורמים באיחוד האירופי ניסו להעביר החלטה של האיחוד לבצע הפסקת אש מידית. שגרירות ישראל במוסדות האיחוד בבריסל ושגרירויות ישראל באירופה הובילו מאמץ דיפלומטי במטרה שלא יעברו החלטות נגד ישראל. במקביל ישראל מנהלת מאמץ לסכל החלטה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג הקוראת להפסקת אש.[30]
שר החוץ של האיחוד האירופי ז'וזפ בורל גינה את השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' על קריאתם לעודד הגירה של פלסטינים מרצועת עזה. הוא אמר כי מדובר בדברי הסתה וכי "למילים יש משמעות".[31]
ב-19 באוקטובר הגיע סונאק לביקור הזדהות בישראל, נפגש עם אישי ציבור ישראלים, ומשפחות החטופים.
השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, לורד טאריק אחמד, אמר כי מדינתו "מגנה את הערותיהם המתסיסות של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר" אודות עידוד הגירה של פלסטינים מרצועת עזה.[33]
קנצלר גרמניהאולף שולץ שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[15] הבונדסטאג הקדיש דקת דומייה לזכר הנרצחים בישראל. בנוסף קנצלר גרמניה הגיע לביקור הזדהות בישראל ומשלחתו השתטחה על הרצפה בעת ששהתה בשדה התעופה בעקבות מתקפת טילים על ישראל.[34]
ב-10 באוקטובר, היום השלישי למלחמה, פתח התובע הכללי הציבורי של גרמניה (אנ') בחקירה נגד חמאס בחשד לחטיפה ולרצח של אזרחי גרמניה בטבח שבעה באוקטובר בדרום.[35]
קבוצות כדורגל בבונדסליגה הוציאו הודעת מטעמן המגנות את פעילות החמאס. במסגרת ליגת הכדורגל לנשים נערך משחק שהחל בדקת דומייה לזכר הנרצחים בישראל, השחקניות עלו לשחק כאשר הן עונדות סרטים שחורים וביציעים, האוהדים הניפו שלטים וכרזות ובהן תמיכה בישראלים וקריאה לשחרור החטופים.[36]
ב-17 באוקטובר 2023 הגיע קנצלר גרמניהאולף שולץ לביקור תמיכה בישראל ונפגש עם נתניהו. הוא הביע תמיכה ללא סייג בישראל ואף הזהיר את כל הגורמים באזור לא להתערב בנעשה בין ישראל לחמאס.[37]
ב-20 באוקטובר 2023 הודיעה שרת הפנים של גרמניה ננסי פזר שאם יצטרכו יגרשו את תומכי חמאס מהמדינה, ובנוסף אמרה שגרמניה תילחם בתעמולה של חמאס ברשתות החברתיות.[38]
ב-21 באוקטובר 2023, בפסגה בקהיר אמרה שרת החוץ של גרמניה, אנאלנה ברבוק: "ביטחון ישראל אינו ניתן למשא ומתן, המלחמה נגד חמאס חייבת להימשך, תוך התחשבות במצב ההומניטרי, עלינו להבחין בין אוכלוסייה אזרחית ומזהירים מפני הפצת שנאה, כמו כן, גרמניה קוראת לשחרור כל החטופים המוחזקים בידי חמאס".[39]
משרד החוץ הגרמני גינה את הצהרות השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בנוגע ליישוב מחדש של פלסטינים מחוץ לעזה וכינה אותן "הערות לא מועילות"[40]
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, גינה בחריפות את פיגועי הטרור בישראל. הביע הזדהות מלאה עם הקורבנות ומשפחותיהם והוסיף כי צרפת עומדת לצד ישראל[41] והוא שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[15] ב-24 באוקטובר 2023 הגיע לישראל לביקור סולידריות, בו נפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציהיאיר לפיד[42] וכן עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברמאללה. בהצהרה עם ראש הממשלה נתניהו אמר מקרון: "כמו שהייתה קואליציה נגד דאעש, אני מציע להקים קואליציה בינלאומית ולפעול נגד קבוצות הטרור שמאיימות על כולם. צריך לפעול נגד חזבאללה ונגד מה שקורה בתימן. זה אינטרס של כל העמים באזור. ביטחון עם ישראל לא נתון לדיון, אנחנו חושבים שחמאס ארגון טרור שצריך לפעול מולו בכוח וללא רחמים. הוא לא פועל למען הפלסטינים".[43][44]
מגדל אייפל הואר בצבעי דגל ישראל ביחד עם סמלי מגן דוד בצבע כחול.
צרפת אסרה על הפגנות תמיכה בפלסטינים ובחמאס ובמתקפת הטרור הפלסטינית, בין השאר מחשש שהן יתפתחו למהומותאלימות ויעודדו טרור.
צרפת תשלח לאזור חלק מכוח חיל הים שלה, כולל ספינת הסער אמפיבית
ב-11 בנובמבר אמר נשיא צרפתעמנואל מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה,[46] בתגובה אמר ראש הממשלה נתניהו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר, שר הביטחוןגלנט הגיב בתקיפות ושאל, מאיפה עזות המצח להטיף לנו מוסר באמצע לחימה.[47] למחרת התקשר מקרון לנשיא הרצוג והבהיר כי הוא תומך באופן חד-משמעי במדינת ישראל ובזכותכם להגנה עצמית, וכי לא התכוון לייחס לישראל שום אשמה של פגיעה מכוונת באזרחים חפים מפשע.[48]
שר החוץ הספרדי: "מגנה בחריפות את מתקפות הטרור החמורות ביותר מעזה נגד ישראל".[52] לעומת זאת איאונה בלרה, השרה לזכויות חברתיות בספרד ומנהיגת מפלגת השמאל הקיצוני "פודמוס", קוראת לקהילה הבין-לאומית "להטיל על ישראל סנקציות כפי שהוטלו על רוסיה" בשל מה שהיא מכנה "רצח עם מתוכנן".[53]
הפגנה בטוקיו לציון שנה לטבח ה-7 באוקטובר ובקריאה לשחרור החטופים המוחזקים על ידי החמאס
ממשלת יפן גינתה בחריפות את התקפות החמאס ושיגורי הרקטות מעזה, וקראה לכל הצדדים לנהוג איפוק.[54] ב-3 בנובמבר אמרה כי תספק סיוע הומניטרי נוסף לפלסטינים בסך 65 מיליון דולרים[55]
בפברואר 2024 נשיא ברזיל לולה דה סילבה אמר כי מה שישראל עושה זו לא מלחמה אלא רצח עם והשווה זאת לפשעי היטלר.[56] דבריו ספגו גינויים חריפים בישראל והובילה למשבר דיפלומטי שכלל נזיפה לשגריר ברזיל אחרי סיור ביד ושם.[57] דבריו ספגו גינויים גם בברזיל.[58]
קרן הינד רג'אב, הגישה תלונה כנגד לוחם שטייל במדינה על ביצוע לטענתם של פשעי מלחמה, בית המשפט הורה למשטרה לפתוח בחקירה כנגד החייל אך הוא הספיק להימלט מהמדינה.[59]
שר החוץ האלבני: "אלבניה מגנה בחריפות את המתקפה של חמאס נגד ישראל. אנחנו עומדים איתנים נגד הטרור. מחשבותינו עם הקורבנות, משפחותיהם וכל מדינת ישראל".[52]
ממשלת שווייץ גינתה את המתקפה וקראה לפתרון הקונפליקט בדרכי שלום ולהפסקת הלחימה.[60] לאחר מכן, הודיעה כי תומכת בזכותה של ישראל להגנה וביטחון והחלה בדיון הכרה בחמאס כארגון טרור, צעד שיקשה על הארגון להשתמש בשירותי בנקים שווייצריים.[61]
מגדל שעון מפורסם Zytglogge (Zytglogge) בברן הואר בצבעי דגל ישראל כאות הזדהות.[62]
ב-25 באוקטובר ביקר בישראל קנצלר אוסטריהקארל נהאמר ואמר: "אנו מגנים את מתקפת הטרור המתועבת של חמאס על ישראל ואת הרצח הברברי של אזרחים חפים מפשע, בצורה החריפה ביותר" וקרא לשחרר מיידית את החטופים בעזה.[63]
שר החוץ של פולין פרסם הודעה המגנה בתוקף את מתקפת הטרור של חמאס ורצח אזרחים.[67] עם זאת, ברחבות ורשה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית שבה נשמעו קריאות לשחרור פלסטין וחוסר לגיטימציה של ישראל.[68]
ב-9 באוקטובר, ראש ממשלת קנדהג'סטין טרודו, יחד עם פוליטיקאים מובילים אחרים בקנדה, הביעו תמיכה בישראל ובזכותה של ישראל להגנה עצמית, וגינו את מתקפת הטרור של חמאס.[74] ממשלת קנדה הודיעה על סיוע הומניטרי לרצועת עזה, ליהודה ושומרון, לישראל ולשטחים סמוכים בסך כולל של 60 מיליון דולר קנדי, והבטיחה שתוודא שהכסף לא יגיע לידי חמאס (נכון לסוף דצמבר 2023).[75]
מסמך שהוציא משרד החוץ ב-8 באוקטובר מנה 82 מדינות שתמכו באופן חד משמעי בישראל.[76]
ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[77]
פעילים תומכי ישראל קידמו תגית ברשתות החברתיות HamasisISIS# שבה הם משווים בין פעילות חמאס לבין ארגון המדינה האסלאמית.[78]
תמיכה בפלסטינים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרות תגובות תימן, חיבאללה, לבנון, סוריה, קטר. חסר מידע נוסף על מצרים, ירדן ומדינות מפתח נוספות כמו סעודיה, טורקיה, איראן.
לפי הוול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות יחד עם גורמים מחזבאללה, סמוך למתקפה. איראן הכחישה את הדברים.[80][81]
דיווח נוסף של הוול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ-500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה, בהובלת קצינים בכירים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים.[82]
ב-15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה בקטר.[83] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל-אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ של איראן איים בהמשך כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב-17 באוקטובר, מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[84]
ב-5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האיראני, כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[85]
רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה הביע תמיכה בחמאס ובפלסטינים, ואף שלח סיוע הומניטרי לעזה. בנוסף קרא להפסקת אש ולעצור את התקיפות שלטענתו התקיפות בגדר של "רצח עם".[10][87] הוא טען שחמאס הוא לא ארגון טרור וגינה רק את ישראל.[88]איטליה גינתה את דבריו של ארדואן וקראה להם "חמורים ומגעילים".[89]
משרד החוץ גינה בחריפות את דבריו של ארדואן ומסר בהצהרה רשמית: "ישראל דוחה בשאט נפש את דבריו החמורים של נשיא טורקיה על ארגון הטרור חמאס. החמאס הוא ארגון טרור מתועב הגרוע מדעאש שרוצח באכזריות ובכוונה תחילה תינוקות, ילדים, נשים וזקנים, לוקח אזרחים כבני ערובה ומשתמש בבני עמו כמגנים אנושיים".[90]
לאחר כמעט כחודש מתחילת המלחמה טורקיה החזירה את השגריר שלה בישראל "להתייעצות" בשל המלחמה.[91]
ארדואן איים על מדינת ישראל שיפלוש לשטחיה "כמו שעשינו לנגורנו קרבאך וללוב, כך נעשה גם בישראל".[93]שר החוץישראל כ"ץ הגיב: "ארדואן הולך בדרכו של סדאם חוסיין ומאיים לתקוף את ישראל. רק שיזכור מה קרה שם ואיך זה הסתיים".[94][95]
תורכי אל-פייסל הוציא הודעת גינוי לישראל ולחמאס, לישראל אמר: "מגנים את ישראל על כך שאפשרה העברת כספים מקטר לידי החמאס ברצועת עזה". לחמאס אמר: "מגנים את חמאס על הניסיון שלו למנוע נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל".[96]
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי אמר בפסגה בקהיר: "אנו מגנים פגיעה באזרחים. פתרון צודק לסוגיה הפלסטינית אסור לבוא על חשבון מצרים. נחזור למפת הדרכים לסיום הטרגדיה בעזה, נחייה את תהליך השלום ונתחיל בהפסקת אש המובילה למדינה פלסטינית. בנוסף ההפצצות של ישראל מעכבות את הסיוע ההומניטרי".[39]
מלך ירדן, עבדאללה השני, אמר בפסגה בקהיר: "נעצור את האסון ההומניטרי האזורי. אלימות נגד אזרחים בעזה, בגדה המערבית ובישראל אינה מתקבלת על הדעת. הפגיעה של עזה באזרחים היא פשע מלחמה. לחוסר מעש בינלאומי בעזה יש השלכות הרות אסון על כולנו, קורא להפסקת אש למתן סיוע הומניטרי".[39]
איחוד האמירויות פרסמה כי "התקפות חמאס נגד ערים ויישובים סמוכים לרצועת עזה, שכללו גם ירי אלפי רקטות למרכזי אוכלוסייה, מהוות הסלמה חמורה. אנחנו נחרדים מהדיווחים לפיהם אזרחים ישראלים נחטפו כבני ערובה מבתיהם".[97][98]
סולטאן עומאן ובהמשך בכירים נוספים גינו את ישראל על הפעולות הצבאיות ועל המצור ברצועת בטענות לכיבוש וסבל מתמשך לתושבי עזה. וקראה לישראל לחדול מפעולות האיבה ולסיים את המצור. בנוסף נאמר כי בכוונת עומאן להעביר סיוע לרצועה דרך מצרים.[100][101]
משרד החוץ של אלג'יריה פרסם הודעה המגנה בחריפות את ההפצצות הישראליות על עזה וקורא לגופים בינלאומיים להתערב בסכסוך וכן להביע הזדהות על הפלסטינים הנלחמים נגד "ההתנחלות הקולוניאליסטית הישראלית".[103]
יורש העצר הכוויתי, אמר בפסגה בקהיר: "הקהילה הבינלאומית מתמודדת עם הפרות ישראליות בסטנדרטים כפולים, הטרגדיה ההומניטרית בעזה היא תוצאה של כישלון הקהילה הבינלאומית למצוא פתרון צודק לסוגיה הפלסטינית. להתפתחויות האלו יהיו השלכות חמורות על האזור כולו".[39] בנוסף, ב-25 באוקטובר2023, נציג כווית בארגון המזון והחקלאות קרא לקהילה הבינלאומית למנוע את השימוש בהרעבה כנשק פוליטי וצבאי נגד הפלסטינים ברצועת עזה.[104]
יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אמר בפסגה בקהיר: "אנו מזהירים מפני גירוש ועקירת פלסטינים מעזה, ירושלים והגדה המערבית. ממשלת ישראל מתעלמת מהקריאות שלנו להפסקת אש. אנו דוחים פגיעה באזרחים משני הצדדים. מעגל האלימות נמשך בשל חוסר הצדק והזנחת זכויות הפלסטינים. מועצת הביטחון חייבת להגן על העם הפלסטיני. אנחנו נשארים בארצנו ודוגלים בשלום באמצעות פתרון שתי המדינות וסיום הכיבוש."[39] מאוחר יותר הוציאה הרשות הפלסטינית מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח בפסטיבל נובה וטען שההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוקמשטרה.[105] הן ראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו והן יו"ר האופוזיציהיאיר לפיד גינו בחריפות את הצהרת הרש"פ השקרית ואת מחמוד עבאס.[106]
בסקר נרחב של מכון המחקר הפלסטיני AWRAD, באוניברסיטת ביר-זית 75% אחוז מהמשיבים הפלסטינים תמכו בטבח שביצע חמאס (14 בנובמבר 2023).[107] סקר מקיף מ-13 בדצמבר הראה תמיכה בחמאס ובטבח. 82% מתושבי יהודה ושומרון הערביים ו-57% מתושבי הרצועה חשבו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל הייתה נכונה. הסקר גם גילה ביקורת על רוב מדינות העולם, כולל מדינות מוסלמיות רבות, וכן כעס על האו"ם.[108]
הליגה הערבית מזכ"ל הליגה הערביתאחמד אבו אל-רייט קרא ל"הפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות בעזה" ושל "מעגל העימותים המזוינים בין שני הצדדים" והוסיף כי "המשך יישום המדיניות האלימה והקיצונית של ישראל הוא פצצת זמן המונעת מהאזור כולו הזדמנות רצינית ליציבות בעתיד הנראה לעין".[109]
ב-13 באוקטובר במסגרת "יום הזעם" שהכריז חמאס, התקיימו במזרח התיכון מספר הפגנות תמיכה בחמאס, במיוחד במדינות ששותפות לציר האיראני וכן במדינות עם תמיכה בארגון האחים המוסלמים. בירדן התקיימה הפגנה המונית בעמאן. מפגינים נוספים ניסו לחצות את הגבול לישראל אך נבלמו בידי צבא ירדן. הפגנות המוניות התקיימו גם בעיראק, תימן ואיראן. הפגנת תמיכה גדולה בחמאס התקיימה בלבנון בהשתתפות סגן מזכ"ל חזבאללה.[110]
מדינות נייטרליות
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין אמרה שהיא "מודאגת מאד" מהאלימות, קראה להפסקת אש מידית עם החמאס, וטענה כי הפתרון לסיום העימות הוא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.[111]
רוסיהרוסיה לא לקחה צד ברור בקונפליקט.[76] היא גינתה באופן כללי את האלימות וקראה להפסקת אש מידית.[111] בהמשך, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין טען כי ההחמרה החדה היא תולדה של מדיניות כושלת של ארצות הברית במזרח התיכון.[112] לאחר מכן השווה פוטין בין הסגר על עזה למצור הנאצי על לנינגרד. מצד אחד פוטין טען כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, אך מצד שני אמר כי מתקפה קרקעית של צה"ל תוביל למספר "בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין" של נפגעים אזרחיים. לאחר מכן הצהיר שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה כי לישראל אין זכות להגן על עצמה[113] פוטין קרא לפתוח במשא ומתן במזרח התיכון. בהמשך אירחה רוסיה משלחת מטעם חמאס[114] סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, קיים שיחות נפרדות במוסקבה עם שגרירי ישראל, לבנון ואיראן.[115] לאחר ראיון של השרעמיחי אליהו בו אמר (ולאחר מכן חזר בו) שיש להפציץ את עזה עם פצצת אטום המשיכה רוסיה בפן האנטי ישראל וקראה לסבא"א לחקור את ישראל[116]
אנגולהאנגולה קראה לשני הצדדים לנהוג באיפוק והידברות.[117]
בוצוואנהבוצוואנה: משרד החוץ של בוטסואנה פרסם הודעה המגנה את הפגיעה באזרחים משני הצדדים וקרא להפסקה מיידית של פעולות האיבה.[118]
קולומביהנשיא קולומביהגוסטבו פטרו השווה את מעשי צה"ל לשואה, בעקבות כך ישראל השעתה את הייצוא הביטחוני למדינה והשגרירה זומנה לשיחת נזיפה.[119] קולמביה מצידה ביקשה מהשגריר הישראלי לעזוב[120]
דרום אפריקה משרד החוץ של דרום אפריקה פרסם הודעה הקוראת להפסקת הלחימה ותחילת שיחות שלום בין פלסטין לישראל, והזכיר את הדיכוי של העם הפלסטיני על ידי הכיבוש הישראלי, את חילול מסגד אל אקצה ומקומות קדושים לנוצרים, וקרא לפתרון שתי המדינות וחזרה לגבולות 67.[121]
ג'יבוטיג'יבוטי: ג'יבוטי הביעה תמיכה בפלסטינים.[122] בנוסף, הגישה בקשה שתחקור בחקירה נגד ישראל בגין התקיפות בעזה.[123]
ארגנטינהארגנטינה: ארגנטינה הצהירה שהיא מכירה בזכות של ישראל להגן על עצמה אך גינתה את התקיפה של חיל האוויר הישראלי בג'בליה.[124]
נשיא ארגנטינה חייבר מילי תמך בישראל עם כניסתו לתפקיד ואף ביקר בישראל ואף שר "עם ישראל חי" בכותל.[125] וגם הנשיא מילי תקף את בית הדין בהאג על ההחלטה להטיל צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט ואמר כי "הפללת ההגנה הלגיטימית של אומה תוך השמטת הזוועות הללו היא מעשה המעוות את רוח הצדק הבינלאומי. ארגנטינה עומדת בסולידריות עם ישראל, מאשרת מחדש את זכותה להגן על תושביה ודורשת שחרור מיידי של כל בני הערובה"[126]
בוליביהבוליביה: בתגובה ללחימה בעזה, משרד החוץ של בוליביה החליט לנתק את היחסים עם ישראל.[127] בנוסף הגישו בוליביה בקשה לחקור בחקירה נגד ישראל על מה שמבצעת בעזה.[123]
בלגיהבלגיה לא גינתה באופן חד-משמעי את חמאס ראש הממשלה אמר שחמאס מחזיק 222 חטופים ואת כל עזה כבני ערובה[128] אך בהמשך אמר תקיפות צה"ל בעזה לא מידתיות.[129] בנוסף סגנית ראש ממשלת בלגיה, פטרה דה סוטר קראה להטיל סנקציות על ישראל בשל מה שהיא מתארת כ"הפצצה בלתי אנושית" על עזה.[130]
צ'ילהנשיא צ'ילה, גבריאל בוריץ' תקף את מדינת ישראל ואמר: "צ'ילה מגנה בחריפות את הפעולות הצבאיות של ישראל והענישה הקולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית בעזה".[131]
דרום אפריקהדרום אפריקה, בנגלדשבנגלדש וקומורוקומורו הגישו בקשות לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין תקיפות צה"ל ברצועת עזה.[123]
בחרייןבחריין: יורש העצר של בחריין, סלמאן בן חמד אאל ח'ליפה אמר כי הוא מגנה באופן חד-משמעי את מתקפת הטרור של חמאס ואת התקיפות האוויריות של צה"ל ברצועה. יש לעשות הכל כדי להביא לסיום הלחימה בעזה.[136]
ב-14 באוקטובר הפיצה רוסיה לחברות מועצת הביטחון של האו"ם טיוטת הצעת החלטה שקוראת להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. לפי הערכות, ארצות הברית צפויה להטיל וטו על הצעת ההחלטה, אם זו תגיע להצבעה במועצת הביטחון.[140]
ב-27 באוקטובר התקיימה הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, על הצעת החלטה ירדנית הקוראת להפסקת אש מבלי להזכיר את מעשי החמאס. ההחלטה עברה בתמיכת 121 מדינות כאשר 14 התנגדו להצעה (ביניהן ארצות הברית, צ'כיה, הונגריה ופרגוואי), ובנוסף 44 מדינות נמנעו, בהן רוב מדינות אירופה. בנוסף לכך, קנדה הגישה הצעת החלטה נגדית הקוראת לגנות את פעולות החמאס. ההצעה אומנם זכתה לרוב של 88 מדינות נגד 55, אך נדחתה עקב כללי הדיון הדורשים רוב של שני שלישים.[142] בין התומכות בהצעה הקנדית נמנו מדינות אירופה, מרבית מדינות דרום אמריקה, וכן הודו ומדינות במזרח אסיה.
ב-8 בדצמבר התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות בקשה של רוסיה ואיחוד האמירויות, במטרה להעביר החלטה על הפסקת אש מיידית. על פי הערכות, מטרת המהלך היא הפעלת לחץ על ארצות הברית להביא להפסקת אש. ארצות הברית הטילה וטו על יוזמה זו.[143] רוב מדינות האיחוד האירופי לא תמכו בהצעה הפסקת האש, כולל גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה, הולנד, המדינות הבלטיות, ודנמרק. לעומת זאת פינלנד, ספרד, אירלנד ובלגיה, ומלטה תמכו בהצעה.[30]
מיד לאחר מתקפת הפתע האפיפיורפרנציסקוס התפלל למען הקורבנות וקרא לשחרר את הילדים החטופים.[144]
בתחילת נובמבר 2024 נפגד האפיפיור עם נציגי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים. ב-17 בנובמבר התייחס למלחמת חרבות ברזל במאמר שפורסם בעיתון לה סטמפה: "כמה מומחים בינלאומיים אומרים שלמה שקורה בעזה יש מאפיינים של רצח עם. עלינו לחקור בזהירות כדי לקבוע אם זה עומד בהגדרה הטכנית כפי שנוסחה על ידי משפטנים וארגונים בינלאומיים."[145]
ארגון הבריאות העולמי
לאורך כל מלחמת חרבות ברזל, היה ארגון הבריאות העולמי פעיל כחלק מן העימות. הארגון סיפק סיוע לוגיסטי ורפואי רב לפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, במצרים, ובירדן, ופרסם דו"חות ומאמרים אשר בהם הצהרות בעלות נופך פוליטי ואידאולוגי באשר למלחמה.
מיד לאחר תחילת המלחמה, ארגון הבריאות העולמי הציג את שטחי יהודה ושומרון ועזה כ-"שטחים הפלסטינים הכבושים", ויצר אתר אינטרנט ייעודי לדיון בבעיותיהם של הפלסטינים בזמן המלחמה (אך לא נוצר אתר דומה עבור ישראל או נפגעים ישראלים).[146] כן הקים ארגון הבריאות העולמי אתר ייעודי לגיוס כספים עבור הפלסטינים בעזה.[147]
ב-4 בנובמבר פרסם הארגון מאמר ובו גינה "את התקפותיה של ישראל על מוסדות בריאות, שעשויות להוות הפרה של החוק הבינלאומי", וקרא מפורשות להפסקת אש.[151]
ב-5 בנובמבר 2023, הארגון פרסם דו"ח מיוחד שכותרתו "תוכנית תגובה מבצעית של ארגון הבריאות העולמי לשטחים הפלסטינים הכבושים".[152] לא נכתב דו"ח דומה עבור ישראל או ישראלים נפגעים. בדו"ח הארגון הנוגע לפלסטינים, שהיה מעודכן עד לתאריך ה-5 לנומבר 2023, נטען בין השאר כי: 41% מההרוגים בצד הפלסטיני הם ילדים, ו-45% מכלל ההרוגים הם ילדות ונשים (עמוד 2). ברצועה היו 300 אלף חולים במחלות כרוניות קשות כגון סרטן וסוכרת (עמוד 3), מתוך אוכלוסייה של כ-2 מיליון לערך. היו ברצועה בתחילת המלחמה 50,000 נשים הרות, עם כ-183 לידות ביום בממוצע (עמוד 3). הארגון לקח על עצמו טיפול בנפגעים ברצועה בזמן המלחמה (עמוד 4). חלק מדו"ח הארגון התייחס למניעת פשיעה מינית (עמוד 5), חרף העובדה שהארגון לא גינה פשיעה כזו כנגד ישראליות וישראלים בתחילת המלחמה, או כנגד שבויים ישראלים, מצד חמאס. הארגון לקח על עצמו הקמת בתי חולים ארעיים וחיזוק בתי חולים קיימים ברצועת עזה (עמודים 6, 8). שיתוף פעולה מלא עם UNRWA (עמוד 10). ביצוע פעולות דומות ביהודה ושומרון (עמוד 11). לכל המטרות הללו ואחרות, הארגון הקצה מתקציבו כ-110 מיליון דולרים (410.6 מיליון ש"ח) בין החודשים נובמבר 2023 ו-ינואר 2024 (עמוד 12). תקציב זה היווה למעשה עלייה ושדרוג של התקציב שהוצע ונתבקש בדו"ח הארגון הקודם בנושא.
ב-20 בנובמבר 2023, פרסם הארגון מאמר שכותרתו: "ארגון הבריאות העולמי מזועזע מן המתקפה האחרונה על בית החולים האינדונזי בעזה".[153] במאמר זה צוין כי "הארגון תיעד כ-335 התקפות על מוסדות בריאות בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז ה-7 באוקטובר, ובכללותן 164 התקפות בעזה, ו-171 התקפות בגדה המערבית". המאמר קבע: "העולם לא יכול לעמוד מנגד בשקט בזמן שבתי חולים אלה, אשר אמורים להיות מקומות מפלט בטוחים, הופכים לסצינות של מוות, הרס וייאוש".
ב-21 בנובמבר 2023, הודיעו הארגון "בעצב רב על מותה של חברת הצוות שלנו, דימה עבדו-אללטיף מוחמד אל-חאג', בת 29 בשטחים הפלסטינים הכבושים, אשר בית הוריה הופצץ, ובעקבות כך נהרגו היא וכחמישים בני משפחה נוספים שלה".[154] בכתבה בה הופיע הידיעה נכתב בנוסף: "מתי זה ייעצר? אנו מתחננים שוב עם כל מי שבידיהם הכוח לסיים את העימות, לעשות זאת".
באוקטובר 2023, פרסם הארגון דו"ח שכותרתו "קריאת מימון רב-מדינתית: השטחים הפלסטינים הכבושים" ובו "קריאה משותפת של הארגון ושל מדינות נוספות, להביא לסיום המשבר בשטחים הפלסטינים הכבושים, ולגיוס 80 מיליון דולרים לתמיכה בפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, בירדן, במצרים ובמקומות נוספים".[155]
בדצמבר 2023, עברה החלטה בארגון להעביר לאיראן כ-76.1 מיליון אירו (310.4 מיליון ש"ח).[156] זאת חרף מעורבותה הישירה של איראן בגרימת המלחמה, ותמיכתה הישירה בחמאס וחזבאללה במהלכה.[157][158][159]
בית הדין הפלילי הבין-לאומי
ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר הרעבה - לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולשר הביטחון יואב גלנט, ומנגד גם לראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף.[160] הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין, וב-20 במאי נודע כי השופטת המקסיקנית פסלה את עצמה מלדון בבקשה בשל ניגוד עניינים, וכי שופט צרפתי יחליף אותה.[161]
התגובות הבינלאומיות להצהרה זו נעו מתמיכה בהוצאת הצווים בקרב חלק ממדינות אירופה,[162] ועד להתנגדות מוחלטת ללגיטימיות של הצו, מצד ארצות הברית (שבעצמה, כמו ישראל, אינה מכירה בסמכות בית הדין ואינה חברה בו), והנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, אמר שמדובר ב"שערורייה", וקבע "נעמוד לצד ישראל".[163] נחשף גם כי בארצות הברית גורמים בקונגרס מקדמים חקיקת בזק דו מפלגתית אשר תטיל סנקציות על התובע, השופטים, ובני משפחותיהם, בשל בקשת הצווים האמורה.[164]
ב-21 בנובמבר 2024 בית הדין הפלילי הבין-לאומי הודיע כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. על פי בית הדין, נתניהו וגלנט אחראיים לפשעים של הרעבה כשיטת לחימה, רצח, רדיפה והכוונת תקיפות לאוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה. משמעות הוצאת צווי המעצר היא ש-124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי יהיו מחויבות לעצור ולהסגיר את נתניהו וגלנט להאג אם ייכנסו לתחומן. הצווים ממקמים את ישראל בקבוצת מדינות שנתפסות כמפירות של החוק הבינלאומי.[14]
תגובות חברתיות וציבוריות למתקפת הפתע הפלסטינית ומלחמת חרבות ברזל
לפי סקר דעת קהל שערך עיתון האקונומיסט בתחילת המלחמה, רוב הציבור בעולם מזדהה עם ישראל ותומך בה, אף על פי שברשתות החברתיות המקוונות יש יותר פוסטים פרו-פלסטיניים. סקרים של עיתונים נוספים תמכו בתוצאות הסקר של האקונומיסט.[165]
הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין שפועל בקמפוסים בארצות הברית, הוציא הודעת תמיכה בפעילות חמאס ותיאר אותה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות" ואמר שצריך לקדם "לא רק סיסמאות וצעדות אלא גם מאבק מזוין". הארגון קרא גם לשחרר את פלסטין "מהנהר עד לים" ומארגן פעולות תמיכה בחמאס.[170]הליגה נגד השמצה האשימה את הארגון בתמיכה בטרור.[171] סטודנטים ישראלים ויהודים חשו מאוימים מארגוני סטודנטים פרו-פלסטיניים ותומכי טרור שערכו הפגנות המוניות בעד חמאס ומעשי הטבח שלו וקראו לפגוע בישראל.[172] הפגנות הסטודנטים בעד חמאס עברו בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות, ודבר זה גרר ביקורת מצד תומכי ישראל עליהן על כך שסירבו לגנות תמיכה בטרור בקמפוס.[173][174][175]תורמים גדולים ופירמות עורכי דין יוקרתיות הכריזו על הפסקת התרומות לאוניברסיטאות האמריקאיות בעקבות שתיקתן מול התמיכה בטרור וההפגנות האנטישמיות, והודיעו שלא יעסיקו סטודנטים ובוגרים שהביעו תמיכה בחמאס.[176] בעקבות הביקורת נגדן והאיומים על יהודים בקמפוסים מצד מפגינים פרו-פלסטינים הודיעו אוניברסיטת הווארד, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת פנסילבניה על הקמת "כוח משימה" למאבק באנטישמיות.[177]איש העסקים והפילנתרופביל אקמן, בוגר הווארד, פרסם מכתב פתוח ארוך לנשיאת אוניברסיטת הווארד ובו גינה את חוסר פעולתה נגד האנטישמיות שחוו היהודים מאז מתקפת הטרור של חמאס ותבע ממנה לפעול באופן נחרץ נגד האנטישמיות, ולנקוט בצעדי ענישה נגד הסטודנטים שהיו מעורבים בתקריות אנטישמיות, בתקיפת יהודים או הביעו תמיכה בחמאס.[178][179]
ב-12 באוקטובר איגוד סטודנטים מרקסיסיטי באוניברסיטת ציריך ניסה לארגן הפגנה פרו-פלסטינית בשטחי האוניברסיטה. הם תלו פוסטרים ברחבי הקמפוס עם סיסמה "אינתיפאדה עד לניצחון".[180] ניסיון לארגן מחאה זו נבלם על ידי רשויות האוניברסיטה, אשר אסרו על המפגינים להתאסף בשטחה. משטרת שווייץ אף שלחה כוחות למוקד המצוין בפוסטר במטרה למנוע התארגנות. גם הנהלת האוניברסיטה וגם המכון הטכנולוגי של ציריך גינו את התוכן האלים של הפוסטרים.[181]
עשרות אנשי סגל מאוניברסיטת קולומביה פרסמו מכתב בו הם מגנים את חברי הסגל והסטודנטים שתמכו בחמאס ותמכו בפשעים שביצע, ואת הנהלת האוניברסיטה שהגיבה בשתיקה. הם כתבו: "באוניברסיטה אדירה כמו שלנו יש מקום לדיון נמרץ על פתרון שתי המדינות והאם הוא צודק או ישים ועל מי נושא באחריות למצב האומלל ברצועת עזה. אך אין שום תירוץ למתקפה הברברית של חמאס על ישראל, המהווה פשע מלחמה. אנו נחרדים מכך שמישהו ירצה לחגוג מעשי זוועה מפלצתיים כאלו, או כמו שעשו חברי סגל באוניברסיטת קולומביה, לנסות 'לשים את הדברים בהקשר' או לראות בהם חלק מ'הזכות להתנגד למשטר כיבוש'. האוניברסיטה לא יכולה לסבול ולהרשות אלימות, התבטאויות שמסיבות לאלימות או הצהרות של שנאה. כמו שאנו מתנגדים לכל דעה קדומה או גזענות כלפי פלסטינים או מוסלמים, אנו נחרדים מסדרת האירועים האנטישמיים שהתרחשו מאז השביעי באוקטובר".[182] בעקבות זאת, השעתה אוניברסיטת קולומביה את פעילותם של ארגוני הסטודנטים הפרו-פלסטיניים סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) וקול יהודי לשלום (JVP).[183]
תגובות לאנטישמיות בקמפוסים
ב-5 בנובמבר 2023 שידרה ארץ נהדרתמערכון שלועג לצביעותם של סטודנטים בקמפוסים של אוניברסיטאות בכירות בארצות הברית ולתמיכה שלה זוכה ארגון הטרור חמאס בקרב סטודנטים אלה. המערכון מציג באופן נלעג זוג קווירים מארגון בשם "Queers For Palestine" (קווירים למען פלסטין), שפעילים באוניברסיטת קולומביה ומתרפסים בפני פעיל חמאס (בריאיון וידאו) שמצהיר בגלוי על רצונו לרצוח יהודים ולהט"בים. שני הסטודנטים ממשיכים להאמין שאותו פעיל החמאס ושותפיו מפגינים סובלנות ומקבלים את השונה, באומרם "They are so welcoming and inclusive".[184][185]
ב-6 בדצמבר 2023 ערך הקונגרס של ארצות הבריתשימוע לאוניברסיטאות הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה בעקבות העלייה באנטישמיות בקמפוסים שלהן ושתיקת הנשיאות וההנהלה. הנשיאות נשאלו "האם קריאה לרצח העם היהודי לא מהווה הטרדה, בריונות או עבירה על הקוד האתי?" וענו "זה תלוי בהקשר" ו"אם המילים הופכות למעשים". תגובתן ספגה גינויים חריפים ודרישה מהן להתפטר. תיעוד של השימוע והתגובות אליו פורסמו באינטרנט וזכו למיליוני צפיות ותגובות רבות המגנות או לועגות לאוניברסיטאות בשל כך.[188][189] בעקבות דבריה של אליזבת מגיל בשימוע, תורם מרכזי ביטל תרומה של 100 מיליון דולר לאוניברסיטת פנסילבניה.[190] בעקבות השימוע חתמו 71 חברי קונגרס על עצומה הקוראת לחבר המנהלים של האוניברסיטאות לפטר את הנשיאות ולא להסתכן באשמת שיתוף פעולה עם האנטישמיות.[191] בעקבות תגובתה הרפה נגד האנטישמיות, סירובה לגנות את טבח שבעה באוקטובר וחוסר פעולה של האוניברסיטה נגד ההפגנות האנטישמיות – שבהן נשמעו קריאות לג'נוסייד נגד היהודים – הפסידה אוניברסיטת הרווארד למעלה ממיליארדדולר.[192][193]
ב-2024 התגברה האנטשימיות באוניברסיטת קולומביה מצד פעילים פרו-פלסטינים שהתבטאה בהפגנות אלימות, הפרות סדר, מהומות, קריאות אנטישמיות לפגוע ביהודים ותקיפותאלימות נגד סטודנטים יהודים. בעקבות העלייה החדה באנטישמיות קרא רב האוניברסיטה לסטודנטים היהודים להימנע מלהגיע לקמפוס עד שהמצב יירגע בשל סיכון לביטחונם ושלומם. בעקבות העלייה באנטישמיות זומנה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק לשימוע בבית הנבחרים של ארצות הברית באפריל 2024 וננזפה על ידי הוועדה על אובדן השליטה שלה על הקמפוס, חוסר טיפול בתופעה ובאלימות המפגינים הפרו-פלסטינים, ואף הוזהרה שאם המצב יימשך ייפסק המימון לאוניברסיטה. גם נשיא ארצות הבריתג'ו ביידן גינה את האנטישמיות באוניברסיטה והגדיר אותה כ"מסוכנת".[195] ב-17 באפריל 2024 החלה הפרת סדר אלימה של הסטודנטים הפרו-פלסטינים בקמפוס שכללה השתלטות על הקמפוס והקמת מחנה אוהלים במרכזו. בתגובה האוניברסיטה השעתה כ-100 סטודנטים והמשטרה עצרה 108 פעילים פרו-פלסטינים.[196] בנוסף, בעקבות המהומות האנטישמיות הודיעו מספר מיליארדרים על הפסקת התרומות לאוניברסיטה.[197]
ב-23 אוקטובר, מעל 400 שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי חמאס. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס. בנוסף המכתב קורא לשחרור כל בני הערובה, בלי הבדלי אזרחות.[219][220]
ב-15 בדצמבר 2023 הסכים (באופן יוצא דופן) מישל וולבק, הסופר הצרפתי, מגדולי הסופרים בעולם ואחד היוצרים המחוזרים ביותר לראיונות, לאפשר ראיון בלעדי עם תמר שבק בפריז. וולבק אמר: "עד כמה שידוע לי אינני יהודי, אני תומך בכם מסיבות מוסריות". וולבק הביע דעות נחרצות של תמיכה בישראל ובחיילי וחיילות צה"ל באופן שגם מדינאים לא עשו. הוא הביע את הערצתו להם ותמך בפעולות צה"ל בעזה, הן הנקודתיות (כירורגיות, כפי שכינה זאת) של סיכולים ממוקדים של אנשים מסוימים, והן הנרחבות של לוחמה בכל שטח רצועת עזה. הוא הצהיר: "צריך להעניש את חמאס מספיק חזק כדי שישתכנע שאי אפשר לחסל את ישראל".[222]
עולם הספורט
מספר ספורטאי עילית מהעולם הביעו את דעתם על ההתרחשויות. במשחקי היורוליג והיורוקאפ ערכו דקת דומייה לזכר קורבנות הטבח במשחקים שנערכו בשבוע שלאחריו.[223] לעומת זאת התגובות של אופ"א ופיפ"א היו מהוססות יותר. אופ"א בפגרת הנבחרות שהתרחשה שבוע אחרי המתקפה, הוסיפה דקת דומייה רק לאחר התערבות שינו זוארץ תוך כדי שהכניסו גם את פיגוע הירי בבריסל. דבר אשר הרגיז רבים מעיתונאי הספורט בישראל.[224] במחזור המשחקים שנערך שבועיים לאחר מכן בליגות המקצועניות באנגליה, נערכה דקת דומייה לזכר קורבנות שני הצדדים. בחלק מהמשחקים כמו בדרבי של ליברפול דקת הדומיה בוזתה על ידי חלק מהקהל.[225]
הפגנה מול אולפני ה-BBC בלונדון לאחר טבח שבעה באוקטובר ב-2023, במחאה על סירובו של הערוץ לכנות את החמאס 'ארגון טרור'.
חלק מכלי התקשורת המערביים, כמו BBC, מציגים את פעילי חמאס בתור "חמושים" (באנגלית: militants) ולא בתור מחבלים (באנגלית: terrorists). הטיעון לעניין זה הוא כי כך נשמרת האובייקטביות בדיווח - העיתונאים אינם נוקטים צד בשאלה אם מדובר בטרוריסטים או בפעילים בארגון מחתרת הנאבק למען שחרור לאומי. ראש ממשלת בריטניהרישי סונאק ביקר את סיקור המלחמה בתקשורת הבריטית וטען כי "חמאס אינם לוחמים, והם אינם לוחמי חופש. הם טרוריסטים". סר אפרים מירוויס, הרב הראשי של בריטניה, ביקר בחריפות את אופן סיקור הלחימה וטען כי "אם לא משתמשים במונח 'טרוריסט', פותחים חלון הזדמנויות להצדקת העניין".[228]
בעקבות הביקורת הנוקבת על הקביעה השגויה של ה-BBC שקבעה בתחילה בצורה נחרצת שישראל אשמה בפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי בעזה אף על פי שהגורם היה רקטה פלסטינית, ויחד עם ביקורת של גורמים פוליטיים בהם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ומחאות מול מטה התאגיד, נאלץ ה-BBC לשנות גישה. לאחר פגישה עם מנהל חטיבת החדשות הודיע ארגון הגג של יהדות בריטניה כי ה-BBC יפסיק להתייחס לחמאס בתור "חמושים" ויוגדר כמי שממשלות בריטניה וארצות הברית מגדירות כארגון טרור.[229]
ב-15 בנובמבר2023 פרסם ה-BBC ידיעה שקרית שלפיה כוחות צה"ל תקפו צוותים רפואיים ודוברי ערבית בבית החולים שיפא בעזה. הידיעה השקרית התבססה על סילוף של הודעת דובר צה"ל שבה דובר דווקא על מתן סיוע לצוותים הרפואיים בידי ישראלים דוברי ערבית. כעבור מספר שעות פרסם ה-BBC התנצלות על הפרסום הכוזב.[230]
ב-9 בינואר2024 פרסם ה-BBC התנצלות על ידיעה שקרית שפרסם ובה טען שצה"ל הוציא להורג 137 אזרחים. בהתנצלות נכתב שמקור הידיעה הוא טענת חמאס והיא לא אומתה.[231][232]
תוכנית "ארץ נהדרת" הוציאה מספר מערכונים בשפה האנגלית, בהם כתבי BBC מוצגים באור נלעג, כאשר הם מביעים עמדה פרו-פלסטינית ומתעקשים לסלף עובדות שאינן מוצאות חן בעיניהם. מערכון אחד שם ללעג את הסיקור החד-צדדי נגד ישראל ובפרט על הדיווח השגוי על הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי, בו הואשמה ישראל בלי בירור מעמיק. מערכון זה זכה לתהודה בבריטניה ונהפך לוויראלי.[233][234] ב-14 בנובמבר פרסמה "ארץ נהדרת" מערכון נוסף שלועג ל-BBC שבו המגישה רייצ'ל (ליאת הר לב) מראיינת באופן אוהד ביותר את יחיא סנוואר (אלי פיניש) ובין השאר מאשימה תינוקישראלי שנחטף בידי חמאס ובוכה ברקע בעינויים של מניעת שינה נגד סנוואר המחזיק בו. בתום הריאיון מפנה רייצ'ל לפינה "רגע בהיסטוריה" של ה-BBC ושם, לצד תמונות ממלחמת העולם השנייה, נשמעת הקריינות: "ב-1944 וינסטון צ'רצ'יל חסר הלב סירב להפסקת אש והמשיך את רצח העם של גרמניה הנאצית - מה שהפך את הגרמנים לקורבנות - ואת בריטניה לפושעת מלחמה". גם מערכון זה הפך לוויראלי וזכה למיליוני צפיות.[235]
ב-2 בנובמבר 2024, פורסם כי קבוצה של מאות מעובדי BBC מאשימים את הרשת במכתב שנשלח מטעמם בעילום שם אל המנכ״ל בהיותה נוטה לסיקור חיובי של ישראל במלחמה.[236][237]
תקריות אנטישמיות בעולם
לערוך את "תבנית:מלחמת חרבות ברזל - אנטישמיות בעולם"
ב-8 באוקטובר נופצה זכוכית של חנות כשרה בלונדון ורוססה הכתובת "Free Palestine".[241] ב-26 אוקטובר מספר סטודנטים יהודים נעלו עצמם בספריית מכללת Cooper Union במנהטן עקב חשש לפגיעה מידי מוחים פרו-פלסטיניים במכללה.[242]
דגומה לתקרית אלימה הייתה ב-29 באוקטובר בנמל תעופה בדאגסטן (רוסיה), בה המון מתפרע חיפש אחרי יהודים שאמורים היו לנחות במדינה. נשמעו קריאות אללה אכבר, נצפו דגלי פלסטין ושלטים עם כיתוב ברוסית נגד ישראל ויהודים.[243]
בסיום משחק הכדורגל בין אייאקס למכבי תל אביב שהתקיים ב-7 בנובמבר2024 באמסטרדם הותקפו אוהדים ישראלים על ידי עשרות פורעים פרו-פלסטיניים ותושבים ממוצא מרוקאי וטורקי[250] שתיאמו את ההתקפה יממה לפני המשחק. התקיפה המאורגנת תוארה כפוגרום אנטישמי על ידי גורמים ישראליים והולנדיים.
בדצמבר 2024 בארבע בבוקר זמן מקומי הוצת בית הכנסת "עדת ישראל" שבמלבורן. שני חברי הקהילה ששהו במבנה למרות השעה המוקדמת נמלטו והזעיקו את המשטרה, אך נגרם נזק כבד למבנה ולספרי התורה שהיו בו. המשטרה המקומית טרם קבעה סופית שמדובר בהצתה על רקע אנטישמי, אך ראש ממשלת אוסטרליה וראש ממשלת מדינת ויקטוריה יצאו בהצהרות כי מדובר בתקרית אנטישמית. [251][252] מאוחר יותר הוכרז האירוע כפיגוע טירור על מנת להקצות לו משאבים רבים יותר.[253]
חמאס מנהל מסעות דה-לגיטימציה ותעמולה ברשתות חברתיות. בעקבות המלחמה החלו תלונות בעולם על כך שחמאס מפיץ דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות. האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי X (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[254] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של רשת X, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[255] לטענת מומחים בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[256] בתגובה אמרה מנכ"לית X לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[256]
לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים, רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. גורמים נוספים המעורבים במאמץ כוללים את סוריה, לבנון ועיראק, וכן ארגוני טרור כמו אל-קאעדה והמדינה האיסלמית. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים שלהם וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[257] הנושא העלה על סדר היום את תפקידה של רשת טיקטוק שנמצאת בשליטה סינית בקידום תעמולה אנטי-מערבית ושאלת המגבלות עליה ועל רשתות חברתיות בכלל,[258][259] לפי חברת המודיעין הטכנולוגי Cyabra במאמץ התעמולה ברשתות החברתיות השתתפו מעל 40,000 בוטים והתכנים שלהם הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.[257]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_05.jpg)
