|
הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הוא סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה בדרכים שונות על מנת לצמצם את המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה עלו סוגיות משמעותיות בהעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. במצור הראשוני על הרצועה ישראל מנעה כניסת סיוע הומניטרי למשך מספר שבועות.[1][2] ככל שהמלחמה התקדמה, הותר הסיוע ברמות מוגבלות בדרכים שונות. למרות זאת, ב-27 בפברואר מסר בכיר באו"ם מסר כי רבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[3][4][5] הסיוע שנכנס לעזה כולל מזון, תרופות ואוהלים למגורי העקורים. הכנסת כל הסיוע ההומניטרי לעזה מתואם עם ישראל. רקעעל פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[ע 1] תנאי המחיה בעזה לפני מלחמת חרבות ברזלהמשבר ההומניטרי ברצועת עזה נגרם, בין השאר, כתוצאה ממדיניות ישראל לאורך השנים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה, החל מדצמבר 2000 אסרה ישראל על יבוא של דלק וגז בישול לעזה[6] דרך מעבר רפיח עד 2005, אז נחתם הסכם המעברים. בשנים אלו, סחורות הועברו דרך מעבר כרם שלום.[ע 2] בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, ישראל, יחד עם מצרים, הטילה סגר על רצועת עזה, וכן סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[ע 3][ע 4] הגדרת החמאס כארגון טרור על ידי ארצות הברית ואיחוד האירופי הובילו להפסקת השקעות וההגבלה על הכנסת "פריטים דו שימושים לעזה" פגעו בכלכלה המקומית. כל אלה הובילו להישענות חלקים הולכים וגדלים המאוכלוסייה בעזה על סיוע שהמימון אליו הגיע בעיקר אירופה, האו"ם, ארצות הברית ומדינות ערב.[7] מלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[8] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[9] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[10] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[11] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[12] שוטרים ו-10[13] אנשי שירות הביטחון הכללי. בעקבות המתקפה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים מעזה. המלחמה, שהתקיימה בשטח אורבני צפוף, הובילה לשינוע של האוכלוסייה מאזורי הלחימה על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה אזרחית. שינוע האוכלוסייה, פגיעה במאפיות[14] ובלפחות 80% מהתשתיות החקלאות,[15] הכנסה מוגבלת של מזון[2] ופגיעה בכ-70% מהכבישים בעזה[16] גרמו לפרוץ משבר הומניטרי ברצועת עזה. ככל שחלף הזמן, עומק המשבר ההומנטירי גדל וארגונים בינלאומיים הזהירו מפני התרחבות רעב.[17] במרץ 2024, פורסמה הערכה של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי.[18] נתוני האו"ם נשענים על נתונים שאסף אונר"א, אשר לא כללו סיוע שהועבר באופן ימי, אווירי או דרך מעבר ארז או באמצעות ארגוני סיוע אחרים.[ע 5] אישור הסיוע על ידי ישראלעל פי הוושינגטון פוסט, ישראל לא מאפשרת כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. אם לפני ה-7 באוקטובר, הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[19] בדוח של משרד האו"ם לתיאום עניינים מפורטים מספר הבקשות להכסת מזון וציוד רפואי ואחר לעזה: בין באוקטובר 2023 לינואר 2024 אושרו 40 משלוחים של הארגון ו-26 נדחו.[20] המשלוחים כללו מים, מים, מזון, ציוד רפואי וציוד מציל חיים אחר.[21] בפברואר 2024, טענה אונרא כי ישראל לא משחררת מזון שעשוי להספיק לחודש מנמל אשדוד.[22] באמצע מרץ 2024, פתח צה"ל מעבר חדש בצפון הרצועה, בסמוך לקיבוץ בארי. המעבר הוא חלק מפיילוט שנועד למנוע השתלטות של החמאס על הסיוע.[ע 6][ע 7] בתחילת חודש אפריל 2024, הוגברה כניסת משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. אולם, ישנם חילוקי דעות על מספר המשאיות הנכנסות לרצועה. כך למשל, ב-8 באפריל, דיווח מתאם הפעולות בשטחים ש-419 משאיות סיוע, מתוכן 330 משאיות מזון, נכנסו לעזה. מקורות באו"ם טענו שבתאריך זה נכנסו רק 223 משאיות והדגישו שעל מנת לסיים את המשבר ההומנטירי נדרש, לכל הפחות, להכפיל את מספר המשאיות שייובילו מזון מדי יום.[23] אורגיוס פטרופולוס, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בעזה, העריך כי ב-18 ביוני 2024, שלושה רבעים מהסיוע שנכנס לעזה, ממעבר כרם שלום, נבזז על ידי כנופיות חמושות ומועבר לשוק השחור. ארגוני הסיוע וישראל מאשימות האחת את השנייה בחוסר היכולות לספק אבטחה לעובדי סיוע המחלקים את המזון.[24] בעקבות פשיטה על מחנה הפליטים ג'באליה שבצפון הרצועה באוקטובר 2024, הוחלט בישראל לסגור את מעבר ארז, ובמקביל – הוחלט להפסיק לחלק את הסיוע באמצעות הסקטור הפרטי, מאחר שהתגבשה מסקנה שמתבצעות שם הברחות רבות.[ע 8] מקורות בעזה סיפרו הם היו עדים לאחרונה לביזת משאיות סיוע הומניטרי שיצאו מכרם שלום בידי חמולות, חלקה בתיאום ובהכוונת חמאס.[ע 9] ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים העידו על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס לאזור סיוע. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי. על פי משרד ההסברה של חמאס: "מה שקורה בצפון הוא השמדה וטיהור אתני לכל דבר".[ע 10] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לעזה בחודש ספטמבר היו מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה[25].ארצות הברית הודיעה במכתב לשר הביטחון ולשר לעניינים אסטרטגים כי תפסיק להעביר לה נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[ע 11][25] בעקבות זאת, הודיעה ישראל על העברת סיוע דרך מעבר ארז.[ע 12] 217 משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לצפון הרצועה החל מאמצע חודש אוקטובר.[26] התנגדות להעברת הסיוע
גם דרך מעבר כרם שלום ומעבר ניצנה נכנסו משאיות עם סיוע הומניטרי, אולם בשלב מוקדם של המלחמה הן נחסמו, לעיתים באופן מלא ולעיתים באופן חלקי, על ידי תנועת צו 9 ותנועות נוספות, במחאה על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בעוד שוהים שם חטופים ישראלים, ובטענה כי הסיוע משמש את חמאס במלחמה נגד ישראל. ב-13 במאי 2024 חסמו פעילי התנועה במעבר תרוקמיא עשרות משאיות סיוע שיועדו לעבור לעזה והשליכו את הסיוע מהמשאיות. לפחות תשע משאיות הושחתו ונבזזו, ושתיים מהן הוצתו. עקב ההתנכלות לשיירות הסיוע הורה מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ללוות את השיירות על ידי שוטרים. ביוני 2024 שלח שבתאי מכתב ליועמ"שית ובו תלונה על כך שהשר בן גביר עקף אותו והורה לסגנו להפסיק את הליווי המשטרתי של השיירות בטענה שזה תפקידו של צה"ל.[ע 13] העברת הסיוע לתושבי עזהסיוע דרך מצריםב-21 באוקטובר 2023 נפתח מעבר רפיח לכניסת 20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.[27][ע 14] עד 28 בנובמבר 2023, בעיקר במהלך הפסקת האש הזמנית, נכנסו לעזה 2,000 משאיות סיוע דרך מצרים.[28] בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[29] ב-13 בדצמבר 2023 וב-3 במרץ 2024 תועדו השתלטות אנשי חמאס על משאיות אלו, ושלטו על אופן חלוקתו לאזרחים.[ע 15][ע 16] סיוע דרך הצנחה מהאוויר.jpg) ב-6 בנובמבר 2023 ירדן הצניחה לרצועת עזה, בתיאום עם ישראל, ציוד רפואי לטובת בית חולים שדה שהקימה במקום.[ע 17] מאז הצניחו הירדנים ציוד רפואי ומנות מזון[30] בתיאום עם ישראל. לעיתים ההצנחות נפלו לים והסיוע לא הגיע ליעדו.[ע 18] בהמשך גם מדינות נוספות היו שותפות להצנחת הסיוע ההומניטרי, בהן ארצות הברית, איחוד האמירויות ברטניה וצרפת,[ע 19][ע 20][ע 21][31] כאשר ב-2 במרץ ארצות הברית הצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום הרצועה.[32] עם זאת, ישראל סירבה לאפשר לטורקיה ולקטאר להצניח סיוע לרצועת עזה. טורקיה איימה כי תנקוט בצעדים נגד ישראל בעקבות זאת.[ע 22] סיוע דרך הים מקפריסיןב-12 במרץ 2024 יצאה ספינת הסיוע "זרועות פתוחות" מנמל לרנקה שבקפריסין לרצועת עזה, כשעל סיפונה 200 טונות של סיוע הומניטרי שנועד לתושבי הרצועה. הספינה הגיעה ליעדה ב-16 לחודש. הסיוע מומן על ידי ממשלת איחוד האמירויות וארגון הצדקה האמריקאי המטבח המרכזי העולמי, וכלל מי שתייה וחומרי מזון בסיסיים.[ע 23][33] המזח האמריקאי
ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמתו של מזח צף לחופי העיר עזה, שנועד לספק סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה בהיקף כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה. ב-17 ביולי 2024 הודיע פיקוד המרכז של ארצות הברית על סיום המשימה, פירוק סופי של המזח והובלתו חזרה לארצות הברית. אסון הסיוע ההומניטרי
אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה התרחש ב-29 בפברואר 2024, ובמהלכו נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[ע 24] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[ע 25] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[ע 26] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל לירות לתוך הקהל, ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[ע 27] אל-ג'זירה פרסמה סרטונים שתיעדו את הירי.[34][35] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[ע 27] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[36][37] מספר ארגוני זכויות אדם שחקרו את האירוע טענו כי ישראל אשמה בפשע מלחמה של טבח באוכלוסייה אזרחית.[38][39] הרג הפלסטינים בכיכר כוויתבמהלך חודש מרץ 2024, כחלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, דווח על שורה של תקריות בהן נהרגו פלסטינים ששהו באזור החלוקה של הסיוע ההומניטרי בכיכר כווית בשכונת זייתון שבעיר עזה.[40][41][42][43] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם תיעד יותר מעשרים התקפות בזמן שאנשים חיכו לסיוע הומניטרי ברצועת עזה מאז אמצע ינואר 2024, מבלי להטיל את האשמה על צה"ל.[44] בקרב הפלסטינים, כיכר כווית זכה לכינוי "מלכודת המוות".[45] הרג ופגיעה בעובדי הסיוע ההומניטריהחל מתחילת המלחמה ועד תחילת ינואר 2025 נהרגו לפחות 369 עובדי סיוע,[46] מרביתם תושבי עזה. בין ארגוני הסיוע השונים הפעילים בעזה לבין צה"ל ישנה מערכת תיאום[47] המופעלת דרך האו"ם.[48] המערכת הופעלה בעקבות בקשה של ארצות הברית מישראל.[49] התיאום נעשה באמצעות deconfliction. מערכת המאפשרת לארגוני סיוע לעבוד באזורי עימות ברחבי העולם, למשל עזה. התיאום כולל ויידוא שצה"ל יודע היכן נמצאים ארגונים הומניטריים (כולל מתן קואורדינטות GPS של כל המתקנים) והיכן צפויים לנוע כלי רכב בכל זמן נתון בכל יום נתון. כן, נערך עדכון בזמן אמת איפה צפויים לנו כלי רכב בכל זמן נתון.[50] בעקבות הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי בתחילת אפריל 2024, תבעו ארגוני סיוע הפועלים בעזה מהצבא הישראלי להשתפר ולקפיד על נוהלי ביטחון שנועדו לשמור על בטיחות עובדיהם.[48] בסוף אפריל, מחבלים שיגרו פצצות מרגמה לעבר סיור של עובדי סיוע בין-לאומיים ונציגי או"ם בצפון רצועת עזה. באירוע לא היו נפגעים.[ע 28] הסיור הופסק מיידית והנציגים הזרים עזבו את המקום. פגיעות בעובדי ארגוני הסיוע מובילים להפסקת חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי הארגונים ולהמשך הרעב בעזה.[51] במהלך המלחמה אנשי חמאס צולמו תוך שימוש באלימות קשה, ואף יורים באוויר, כדי למנוע מאזרחי עזה להגיע לסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה.[ע 29] בסרטון אחר נראו אנשי חמאס כשהם נוסעים על משאיות שאמורות להגיע לתושבי עזה. במקביל, צה"ל יצר קשר עם חמולות עזתיות המתנגדות לחמאס כדי שייאבטחו אזורים ברצועה, כך לפי העיתון הערבי א-שרק אל-אווסט. לפי אותו דיווח, חמולה גדולה הסכימה, אך חמאס היה מודע לשיחות ומתכננו לנקום בחמולות. מאוחר יותר פורסם שחמאס הוציא להורג את מוכתר של חמולת דגש בצפון רצועת עזה, לאחר שדווח כי ישראל ניהלה מגעים עם ראשי החמולות ברצועת עזה כדי שיפקחו על הסיוע לעזתים.[ע 15][ע 30] במאי 2024, ישראל סגרה זמנית את מעבר הגבול המרכזי של כרם שלום בעזה לאחר תקיפה קטלנית שביצע חמאס אל האזור.[52][53] בסוף אוגוסט 2024, בעקבות ירי של צה"ל ברכב של האו"ם, תוכנית המזון העולמית הודיעה על הפסקת פעילותה ברצועת עזה.[ע 31] הרכב היה חלק משיירה ששינעה סיוע הומניטרי. לפי הארגון, הוא נפגע מעשרה קליעים בעת שהתקרב לעמדת ביקורת של צה"ל,[ע 31] למרות שהיה מסומן בבירור וקיבל את האישורים הנדרשים מהרשויות הישראליות להתקרב.[ע 32] מצה"ל נמסר כי פתחו בחקירה לנסיבות האירוע.[ע 33] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||
