Share to:

 

תוכנית אטלנטיס

יש לעדכן ערך זה.
עיקר המידע המצוי בדף זה עדכני ל־29 בפברואר 2024, ומאז אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לעדכן ערך זה.
עיקר המידע המצוי בדף זה עדכני ל־29 בפברואר 2024, ומאז אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.

תוכנית אטלנטיס הייתה תוכנית של צה"ל להצפת מנהרות טרור של ארגון הטרור חמאס במהלך מלחמת חרבות ברזל.

רקע

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו-10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות המתקפה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. כחלק מהמלחמה פתחה ישראל במבצע אטלנטיס להצפת מנהרות הטרור של חמאס שהיוו חלק גדול ממערך התקיפה וההגנה של חמאס.

התוכנית

ב-30 בינואר 2024 פרסם דובר צה"ל כי במהלך מלחמת חרבות ברזל צה"ל מנטרל תשתיות טרור תת-קרקעיות ברצועה באמצעות הזרמת מים בספיקה גבוהה למנהרות של חמאס ברצועה, וזאת לאחר שצוותי ההנדסה ערכו ניתוח של מאפייני הקרקע ומערכת המים באזור, בין היתר כדי לוודא שלא תיפגע האפשרות להשתמש במי התהום באזור בעקבות הפעולה.[7][8]

על פי העיתון וול סטריט ג'ורנל, גורמים ישראלים ואמריקנים מעריכים כי ייתכן ש-80% ממערכת המנהרות של חמאס נותרה בשלמותה, והניסיון להציפן במי ים לא נשא פירות כפי המצופה.[9] עוד פורסם בעיתון זה כי ישראל החלה בהצפת המנהרות בסוף 2023, וכי בצפון רצועת עזה הותקנו משאבות השואבות מים מהים התיכון לתוך המנהרות, ואילו בינואר 2024 הותקנה משאבה באזור ח'אן יונס ששואבת מים מישראל. עוד דווח שם מפי גורמים אמריקאים וישראליים כי הכוחות נתקלו במחסומים לא צפויים שהאטו או עצרו לחלוטין את זרימת המים.[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  2. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  3. ^ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  4. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  5. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  6. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  7. ^ מובצעה יכולת לנטרול תשתיות טרור תת"ק ברצועה באמצעות הזרמת מים, באתר צה"ל, 30 בינואר 2024
  8. ^ יואב זיתון, "תוכנית אטלנטיס" להזרמת מים למנהרות - מבצעית: "פריצת דרך מול עזה תחתית", באתר ynet, 30 בינואר 2024
  9. ^ ynet, דיווח: רוב מנהרות חמאס לא נפגעו, תוכנית "אטלנטיס" להצפתן - לא מספיק יעילה, באתר ynet, 28 בינואר 2024
  10. ^ ישראל גראדווהל, ‏היכן מסתתר יחיא סינוואר? | אלו האמצעים שנקטה ישראל להשמדת המנהרות, באתר כיכר השבת, 28 בינואר 2024
Kembali kehalaman sebelumnya