|
זכויות להט"ב באנגולה
לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באנגולה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. בנובמבר 2020 אישרה האספה הלאומית (אנ') קוד פלילי חדש פה אחד עם 125 קולות בעד ללא מתנגדים שהפך פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה לחוקית מאז פברואר 2021.[1][2] בנוסף, על פי הקוד הפלילי, אפליה על רקע נטייה מינית נאסרה באופן מוחלט בנושאי מתן סחורות ושירותים, פשעי שנאה, דברי שטנה ועוד, מה שהופך את אנגולה לאחת ממדינות אפריקה הבודדות שמחזיקות בהגנות מסוג זה עבור להט"ב בשטחן. מספר ארגונים לא ממשלתיים באנגולה שפועלים עבור חינוך בנושאי HIV/איידס, החלו בעשור האחרון לעבוד עם להט"ב אנגולים. דיווחים על הטרדה נגד להט"ב באנגולה על ידי משטרה מדווחות לעיתים רחוקות, בעוד ששני ארגוני להט"ב פועלים בנושא ברחבי המדינה, אם כי רק אחד מתוכם זכה להכרה רשמית כארגון בשנת 2018.[3] מעמד בחוקעמדות פרה-קולוניאליות בקרב קבוצות אתניותבשנות ה-20 של המאה ה-20, אנתרופולוג גרמני בשם קורט פאלק פרסם את מחקרו על קבוצות אתניות אפריקאיות, שכלל קבלה מסוימת של הומוסקסואליות וביסקסואליות.[4] פאלק דיווח כי שיטות הומוסקסואליות וקרוס-דרסינג היו דבר שבשגרה בקרב בני האובימבונדו, הקבוצה האתנית הגדולה באנגולה. גברים אובימבונדו שמתנהגים, מדברים ומתלבשים כנשים ידועים כצ'יבדי או צ'יבנדה, ומבחינה היסטורית היו מתחתנים עם גברים אחרים. פרטים דומים קיימים בקבוצות אתניות שכנות הידועות כקימבנדה בקרב עם האמבונדו (אנ'), קימבנדה בקרב הקונגו וג'ימבנדה בקרב אנשי הלובאלי (אנ'). מעשים חד-מיניים נחשבו כבעלי השפעות רפואיות בחברות אלה בעודם נתפסו כתרופה לאימפוטנציה, לשיפור פוריות הקרקע או כהעברת ידע. פרקטיקות מיניות בין גברים היו גם חלק מטקסי חניכה.[5][6] במאה ה-18, אנשי הקויקוי הכירו במונחים קולאטסירא (Koetsire), המתייחסים לגבר הנקלט מינית מגבר אחר, וסוראגיוס (Soregus), המתייחס לאוננות חד-מינית בדרך כלל בקרב חברים. קיום יחסים בין נשים התרחשו גם הם, אם כי לעיתים רחוקות יותר.[5] בקרב אנשי ההררו, חברויות ארוטיות (הידועות בשם אופהנגה, Oupanga) בין שני אנשים, ללא קשר למין, היו נפוצות, וכללו בדרך כלל יחסי מין אנאליים (Okutunduka vanena).[5] אנגולה פורטוגזיתעם היווצרותה של אנגולה הפורטוגזית, הנצרות התרחבה לאזור, בעוד שהמוסר הנוצרי גינה בחריפות מעשים הומוסקסואלים והוביל להפללה של הומוסקסואלית במדינה ב-1852, והפללה מחדש ב-1886 עם סעיפים 70 ו-71 של קוד העונשין משנת 1886, שהכילו איסור בניסוח מעורפל נגד "חוסר מוסריות ציבורית" ומעשים הנחשבים "מנוגדים לטבע" שכוונו נגד הומוסקסואליות בין היתר בפועל.[7] הסעיפים בחוק נשארו במקום לשארית קיומה של אנגולה הפורטוגלית והועברו בירושה לרפובליקת אנגולה שהכריזה על עצמאות ב-1975. רפובליקת אנגולה בפברואר 2017, הפרלמנט של אנגולה אישר באופן ראשוני טיוטה של קוד עונשין חדש בהצבעה של 0–125 פה אחד עם 36 נמנעים. קוד העונשין החדש מחק מתוכנו הוראות האוסרות על ביצוע של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בין מבוגרים.[8][9] הצבעה סופית על הצעת החוק תוכננה ל-28 ביוני 2017 אך נדחתה עקב מחלוקת סביב הפלות (קוד העונשין היה מאפשר הפלות במקרה של אונס).[10] במסגרת הצעת החוק התקיימו דיונים ציבוריים והתייעצויות מרובות על התוכן שלו, אם כי ההכשרה של פעילות הומוסקסואלית כמעט ולא היוותה בעיה, אם בכלל. ב-18 במאי 2018, הפרלמנט אישר את הטיוטה בהצבעה שנייה עם רוב של 186 מול 3 מתנגדים ו-6 נמנעים.[11][12] הקוד אושר בהצבעה הסופית ב-23 בינואר 2019.[13][14][15] לאחר שהנשיא ז'ואאו לורנסו הטיל וטו על מספר הוראות של הקוד החדש ודרש צעדים נוקשים יותר נגד שחיתות, האספה הלאומית אישרה גרסה מתוקנת של קוד העונשין החדש (חוק 38/20) ב-4 בנובמבר 2020. הנשיא חתם על רפורמה בחוק ב-6 בנובמבר 2020 יחד עם הקוד החדש של סדר הדין הפלילי (חוק 39/20) שהחליף גם קוד פורטוגלי משנת 1929 ואושר על ידי האספה ב-22 ביולי 2020. הקודים החדשים פורסמו ב-11 בנובמבר 2020 ונכנסו לתוקף לאחר 90 יום ב-9 בפברואר 2021.[16] הכרה במערכות יחסים חד-מיניותאנגולה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, וגם לא בכל צורה מוגבלת יותר של זוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).[17] בשנת 2005 טקס מחויבות סמלי שהתקיים בקרב זוג חד-מיני תואר כ-"חסר בושה" ו-"מתועב" במגזיני החדשות הלאומיים. הגנה מפני אפליהחוק העבודה הכללי (7/15) שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2015, אוסר על אפליה בתעסוקה על רקע נטייה מינית, בין היתר.[18] סעיף 214 לקוד העונשין החדש מפברואר 2021, אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה ובמתן סחורות ושירותים לצד מאמרים מרובים אחרים, לרבות סעיפים 71, 172, 215, 216, 225, 382 ו-384, שאוסרים על הסתה לשנאה, דברי שטנה, לשון הרע ופשעי שנאה אשר מניעם נטייה מינית בדרגות שונות של ענישה בהם סעיף 172 שאוסר על איומים על אדם או קבוצת אנשים בשל נטייתם המינית, בין היתר, עם שנת מאסר וקנס למורשעים בעוד שעונש על איומי מוות מוגדר כמוכפל. סעיף 384 של הקוד מפרט רדיפה על בסיס נטייה מינית כפשע נגד האנושות בין נושאים נוספים.[19] הגנות חוקתיותאזרחי להט"ב לא הוזכרו במפורש בחוקת אנגולה הקודמת, שאושררה בשנת 1992 בעוד החוקה החדשה משנת 2010 אכן קובעת מספר הוראות כלליות הנוגעות לזכויות אדם, חופש, שוויון וסובלנות שעשויות לחול על כל האזרחים, ללא הבדל נטייה מינית או זהות מגדרית. בין היתר, החוקה קובעת כי המדינה תפעל להבטחת שוויון זכויות והזדמנויות לכל האזרחים, ללא קשר ל-"כל צורה אחרת של אפליה".[20] זהות מגדריתלא קיים חוק ספציפי שמאפשר לטרנסג'נדרים בעלי דיספוריה מגדרית באנגולה לשנות את הסמן המגדרי שלהם במסמכים זהות ובדרכונים רשמיים. סעיף 78 לקוד הרישום האזרחי 2015 מציין כי באופן כללי "אין לשנות את הפרטים המוזנים ברישומי הרישום". עם זאת, סעיף 87 מקנה לרשם האזרחי סמכות כללית לבצע שינויים, לרבות שינויי שם וכאשר חל שינוי בעובדות המשנות את זהותו המשפטית ומעמדו של האדם, שמוגדר לעיתים כסעיף שמתיר לטרנסג'נדרים להשתמש בתוכנו כדי לשנות את הסמן המגדרי המשפטי שלהם. תנאי מחיההגישות החברתיות הרווחות לגבי נטייה מינית באנגולה נוטות לשקף מוסר דתי בכל הנוגע למיניות אנושית ולתפקידי מגדר.[17] אחת האמניות המוזיקליות הפופולריות ביותר באנגולה היא המוזיקאית הטרנסג'נדרית טיטיקה, זמרת מוזיקת פיוז'ן ראפ-טכנו פופולרי המכונה "קודורו" (אנ') שהוכתרה כ-"אמנית הקודורו הטובה ביותר לשנת 2011" והופיעה בפסטיבלי מוזיקה שונים ברחבי העולם. עם זאת, טיטיקה הצהירה כי עודנה סובלת מהטרדות באנגולה על רקע זהותה המגדרית.[21] ממשלת אנגולה מאפשרת לארגונים לא ממשלתיים להתקיים באנגולה, בעוד שבעשורים האחרונים ארגוני צדקה החלו לעבוד עם להט"ב אנגולים בכל הקשור לחינוך בנוגע ל-HIV/איידס. שני ארגוני להט"ב ידועים פועלים באנגולה עבור שיפור מעמד זכויות הלהט"ב במדינה. אחד מתוכם, "Iris Angola", קיבל הכרה משפטית על ידי משרד המשפטים של אנגולה כארגון ביוני 2018. באותה עת, היו לארגון כ-200 חברים.[3] המטה שלו מבוסס בלואנדה והוא מחזיק במשרדים בבנגולה (אנ') ולובנגו.[22] מבחינה חוקית, אנשים החיים עם HIV/איידס באנגולה זכאים לשירותי בריאות והגנה מפני אפליה בתעסוקה. המאמצים לפתח תוכניות חינוכיות עבור טיפול בנושא במיוחד בקרב להט"ב התקשו לקבל מימון מארגונים לא ממשלתיים. העמותה הראשונה בנושא, "Acção Humana" (בעברית: פעולה אנושית), הושקה ב-2006 אך לא הצליחה לקבל מימון. עם זאת, תוכניות חינוכיות בנוגע למאבק ב-HIV/איידס בקרב להט"ב באנגולה החלו להתפתח בשנים האחרונות, באמצעות עבודתם של ארגונים לא ממשלתיים, בהם "Population Services International". שלוש המפלגות הפוליטיות הגדולות באנגולה לא הצהירו על מצע כלשהו בנוגע למעמד זכויות להט"ב במצע המפלגות שלהן. במקרים נדירים, פוליטיקאים ופקידי ממשל עסקו בלהט"ב אנגולים או זכויותיהם, אשר מדיניותם שיקפה את הגישות הרווחות. בשנת 2010, ממשלת אנגולה סירבה לקבל את איסי יאנוקה כשגריר ישראל החדש במדינה, לכאורה בשל נטייתו החד-מינית המוצהרת.[23] על פי סקר משנת 2017 שבוצע על ידי האיגוד "ILGA" כ-61% מהאנגולים הסכימו שאנשים הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים צריכים להיות זכאים לאותן הזכויות כגון הטרוסקסואלים, בעוד ש-20% לא הסכימו ו-65% הסכימו שיש להגן עליהם מפני אפליה במקום העבודה. באשר לטרנסג'נדרים, 63% הסכימו שצריכות להיות להם אותן הזכויות, 72% סברו שיש להגן עליהם מפני אפליה בתעסוקה ו-49% סברו שיש לאפשר להם לשנות את מגדרם החוקי.[24] להט"ב אנגולים ידועים
טבלת סיכום
ראו גםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg)
