|
זכויות להט"ב בקניה
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בקניה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית המתוארת כ-"מעשה סדום" מוגדרת כעבירה פלילית לפי סעיף 162 של הקוד הפלילי בקניה, שעלולה לשאת עד 14 שנות מאסר עבור מורשעים, בעוד כל מגע מיני בין גברים המכונה "מעשה מגונה גס" מוגדר כעבירה פלילית לפי סעיף 165 לאותו קוד, שדינה 5 שנות מאסר. בעוד שפעילות הומוסקסואלית נשית אינה מוגדרת כפלילית במפורש בקוד הפלילי, נשים לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות מופלות לרעה בקרב האוכלוסייה וכן עוברות שיטות של הפרקטיקה הפושעת של "אונס מתקן" על ידי גברים הטרוסקסואלים על מנת "לשנות את נטייתן ההומוסקסואלית להטרוסקסואלית". ב-24 במאי 2019 בית המשפט העליון של קניה דחה תיק שקרא להכריז על הסעיפים 162 ו-165 כבלתי חוקתיים ולהסיר אותם מהקוד הפלילי.[1] מערכות יחסים חד-מיניות אינן מוכרות הן על ידי הכרה מוגבלת של איחוד אזרחי או נישואים חד-מיניים במדינה, בעוד חוקת קניה מגבילה הכרה בנישואים עבור זוגות הטרוסקסואלים בלבד מאז 2010. לא קיימת הגנה בסעיפי חוקים נגד אפליה לעילות נטייה מינית או זהות מגדרית עבור אזרחי להט"ב, בעוד זוגות חד-מיניים לא רשאים לאמץ ילדים (באופן חורג או משותף). אף על פי שטרנסג'נדרים בעלי דיספוריה מגדרית סבלו מאפליה היסטורית בקניה, לאורך השנים הייתה שורה של פסיקות בתי משפט לטובת זכויות טרנסג'נדרים, כמו הזכות לשנות את השמות שלהם במסמכי זהות רשמיים. עם זאת, לא ידועים נתונים אם פסקי הדין הובילו להכרה בגישה לשינוי מגדר משפטי בקרב קנייתים טרנסג'נדרים. החברה הקנייתית מוגדרת ברובה הגדול בעלת דעות שליליות כלפי להט"ב, בה הומוסקסואליות נחשבת במידה רבה כ-"טאבו מעורר דחייה לערכים והמוסר של קניה".[2] עם זאת, מאז תחילת המאה ה-21, נראתה תנועה מסוימת למען שיפור מעמד זכויות אזרחי להט"ב בקניה שכללה את הקמתו של הארגון קואליציית ההומוסקסואלים והלסביות של קניה בשנת 2006, ששמו שונה ל-"+Galck" (אנ') בהמשך.[3] מעמד בחוקפעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מוגדרת כעבירה פלילית על פי הקוד הפלילי של קניה ונושאת עונש של 14 שנות מאסר עד 21 שנות מאסר בנסיבות מחמירות מסוימות עבור מורשעים. פעילות הומוסקסואלית נשית אינה אסורה במפורש, אם כי המונח הנייטרלי מגדרית "אדם" בסעיף 162 לקוד הפלילי משמש גם כן נגד קיום יחסי מין בקרב נשים. ב-28 בנובמבר 2010 קרא ראש ממשלת קניה ראילה אודינגה "לעצור נשים לסביות יחד עם גברים הומוסקסואלים".[4][5] הקוד הפלילי של קניה משנת 1930, כפי שתוקן ב-2006, קובע כדלקמן,[6]
ועדת זכויות האדם של קניה (אנ'), ארגון לא ממשלתי שהוקם בשנת 1992, דיווח בשנת 2011 על האופן שבו לסעיפים ישנן "השפעות ישירות או עקיפות שליליות מאוד על אזרחי להט"ב קנייתים" באומרו,[7]
כהעתקה של חוק האנטי-הומוסקסואליות, 2023 (אנ') שהוצע באוגנדה, הוצעה בפרלמנט הקנייתי הצעת חוק בשם "חוק הגנת המשפחה" שמאפשרת להעניש "הומוסקסואליות מחמירה" בעונש מוות ומפלילה אקטיביזם עבור זכויות להט"ב במדינה.[8] קידום ההצעה נפסק ב-12 בספטמבר 2023, לדברי אתר הקואליציה ההומוסקסואלית והלסבית של קניה. בית המשפט העליון של קניה (אנ') דן בתיק ב-22 וב-23 בפברואר 2018 שהוגש על ידי הוועדה הלאומית לזכויות הומוסקסואלים ולסביות (NGLHRC) ארגון זכויות להט"ב קנייתי שבסיסו בניירובי, בטענה כי הסעיפים בקוד הפלילי "מפרים את חוקת המדינה ושוללים זכויות אזרחיות בסיסיות מאזרחי קניה". התיק, אריק גיטרי נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים (עתירה מס' 150 משנת 2016) שהוגש עוד בשנת 2016, קרא למחוק את הסעיפים 162 (א) ו-(ג) וסעיף 165 מהקוד הפלילי שמפלילים פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה. אריק גיטרי, מנכ"ל "NGLHRC" והעותר הראשי, הצהיר כי הסעיפים משמשים עבור "הצדקת אלימות נגד להט"ב".[9][10] החטיבה החוקתית של בית המשפט העליון בקניה דנה בעתירות של שני הצדדים ב-25 באוקטובר על הרלוונטיות של החלטת בית המשפט העליון של הודו להכשיר פעילות הומוסקסואלית בשנת 2018 על ידי ביטול סעיף 377 (אנ') בקניה, בהתחשב בעובדה ששתי המדינות חלקו את אותו סעיף לקוד הפלילי שלהן מאז ימי שלטון האימפריה הבריטית בשטחן, שהפליל "קיום מעשים מיניים בניגוד לסדר הטבע" שכוון נגד פעילות הומוסקסואלית לאורך השנים.[11][12][13] בית המשפט העליון היה צפוי להכריז על פסיקתו בתיק ב-22 בפברואר 2019.[14] עם זאת, במועד שנקבע, הוכרז כי מתן פסק הדין יעוכב עד ל-24 במאי 2019. ב-24 במאי 2019, בית המשפט העליון דחה את טענת התביעה להכריז על הסעיפים 162 ו-165 לקוד הפלילי כבלתי חוקתיים ובעקבות כך להביא לביטולם.[15] פעילים הצהירו לאחר מכן שיגישו ערעור לבית המשפט לערעורים של קניה (אנ') על פסק הדין.[16][17] עם זאת, במקרה נפרד ב-22 במרץ 2018, בית משפט לערעורים במומבסה קבע כי עריכת בדיקות אנאליות כפויות לחשודים שהואשמו בקיום פעילות הומוסקסואלית עבור הוכחת נטייתם המינית אינה חוקתית. פסק הדין הפך את החלטת בית המשפט העליון משנת 2016, שאישרה את השימוש של הרשויות לביצוע בדיקות אנאליות כפויות נגד חשודים עבור מציאת ראיות להיותם הומוסקסואלים. הוועדה הלאומית לזכויות הומוסקסואלים ולסביות הגישה את התביעה לאחר שהמשטרה המקומית עצרה שני גברים במחוז קוואל בפברואר 2015 באשמת הומוסקסואליות, והכריחה אותם לעבור בדיקות אנאליות כפויות, בדיקות HIV, ובדיקות הפטיטיס B בבית החולים "Madaraka" במומבסה עבור "הוכחה שהם הומוסקסואלים".[18][19] בעקבות החלטה זו, העצמת קהילות שוליים (EMAC), ארגון לא ממשלתי שבסיסו במחוז מצ'אקוס, הגיש תביעה גם כן להעמדה לדין של האחראים במקרה בו היו מעורבים שני הומוסקסואלים שנתפסו לכאורה מקיימים יחסי מין באזור קאקויוני וכתוצאה מכך, נלקחו לבדיקה אנאלית בבית החולים "Kangundo Level 4" על ידי הרשויות. על המעשה הוגש ערעור בבית המשפט השלום בקנגונדו ובכך, הופסק הליך הבדיקה הכפוי של הזוג.[20] הכרה במערכות יחסים חד-מיניותקניה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, וגם לא בכל צורה מוגבלת יותר של זוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור). לצד אי הכרתה של קניה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה מאז 2010 שמגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד בסעיף 45(2) לחוקה שקובע באומרו: "לכל מבוגר יש את הזכות להינשא לאדם מהמין השני, על סמך הסכמה חופשית של הצדדים". באוקטובר 2009, שני גברים קנייתים, צ'ארלס נגגי ודניאל צ'ג', הפכו לשותפים אזרחיים בטקס איחוד אזרחי שערכו בלונדון, הממלכה המאוחדת. הטקס זכה לתשומת לב נרחבת בקניה. כתוצאה מכך, קרובי משפחתו של צ'ג' הוטרדו קשות על ידי מקומיים שחיו בכפר הולדתו גאת'ירו במדינת מוראנג'ה (אנ').[21] בפברואר 2010 פשטה שמועה בעיירת החוף מטוואפה (אנ') ששני גברים קנייתים עומדים להתחתן במלון מקומי. השמועה הפיצה אוירה של "ציד מכשפות מבית לבית, התקפות רחוב נגד גברים הומוסקסואלים, סגירת מרכז רפואי הנאבק במחלת האיידס וגל מתרחב של סיקור תקשורת אולטרה-הומופובית" כפי שכונתה בתקשורת הבינלאומית. תחנת רדיו מקומית, "Kaya FM", כללה דיון על השמועה והחלה סדרה של תוכניות לגבי הומוסקסואליות שכללו "תוכניות אירוח טלפוניות מלאות בשיח הומופובי והסתה לאלימות". התחנות המקומיות "Baraka FM", "Rahma FM" והארציות "Kiss" ו-Classic FM" גם כן הפיצו את השמועה. חמישה ימים לפני מועד החתונה (שלא התקיימה) רבים מהמופתים והאימאמים המקומיים דנו בציון החתונה המתממשת במהלך הצלאה וביקשו מחברי הקהילה המוסלמית להפגין עוינות נגד הומוסקסואלים במרכז מטוואפה עבור "הבטחת ביטולה של החתונה". יום לפני התאריך שהחתונה הייתה אמורה להתקיים לכאורה, נערכה מסיבת עיתונאים בגנות החתונה על ידי השייח' עלי חוסיין, רכז אזורי של מועצת האימאמים והמטיפים של קניה, שהצהיר כי "אלוהים עומד להעניש את העיירה שצומחת הכי מהר באזור החוף. לא נאפשר לערוך את הנישואים האלה בעיירה הזאת מחר. נעמוד איתנים כדי לסלק הומוסקסואלים שמסתובבים בעיירה הזו בכל סוף שבוע מכל פינות הארץ הזו". חוסיין הזהיר בנוסף את הבעלים של המלון שמשכיר לכאורה "חדרים רק עבור הומוסקסואלים" לפנות אותם "בתוך שבוע או שיתמודד עם זעמם". הוא גינה את מרפאת מטוואפה המנוהלת על ידי המכון למחקר רפואי בקניה (אנ') שקיימת אצלה תוכנית למאבק באיידס הכוללת ייעוץ וטיפול עבור גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים באומרו "אני מבקש מהממשלה לסגור אותה במיידי או שנרד אל פקידיה". חבר לשעבר בפרלמנט של קניה, עומר מאסומבוקו, פנה לאספסוף שנאסף מחוץ לתחנת המשטרה לאחר קיום מסיבת העיתונאים והצהיר באומרו כי "יש לעצור הומוסקסואליות ולהשתמש בכל האמצעים כדי לגרום לזה לקרות" והוסיף כי "לא צריך לטרוח להביא הומוסקסואלים לתחנת המשטרה אלא לטפל בנושא בעצמנו". נישואי נשים מסורתייםנישואים חד-מיניים בקרב נשים תועדו כמנהגים מסורתיים בקרב עמי הקיקויו, ננדי (אנ'), קמבה (אנ') והקיפסיגיס (אנ'). לאורך השנים, דווח כי בין 5-10% מכלל הנשים בקרב העמים הללו נמצאות בנישואים מסוג זה. עם זאת, הם אינם נתפסים כנישואים הומוסקסואלים, אלא מהווים דרך למשפחות ללא ילדים זכרים לשמור על הירושה שלהם בתוך התא המשפחתי. הזוג נחשב כנשוי, אם כי המונחים המשמשים עבורן הם "חמה" ו-"כלה". ה-"בעל" (החמה) נושאת את שם המשפחה והרכוש, ואילו "האישה" (הכלה) יולדת ילדים מתוך כוונה להביא בן זכר לעולם. החמה עשויה להתאלמן, אך קיים סיכוי שיהיה נוכח גם בעל זכר חי בקשר הרומנטי עם הכלה, אך הוא לא יהיה אביהם של ילדי הכלה, בעוד זהותו של האב הביולוגי של הילדים תשמר בסוד. הורות ואימוץזוגות חד-מיניים לא רשאים לאמץ ילדים בקניה, הן באמצעות אימוץ חורג או משותף. חוק הילדים, 2001, מגדיר זוגות חד-מיניים וזוגות לא נשואים כפסולים מלאמץ ילדים. זהות מגדריתלא ידועים נתונים אם טרנסג'נדרים בעלי דיספוריה מגדרית רשאים לשנות את מגדרם החוקי במסמכי זהות רשמיים בקניה. ארגון זכויות הלהט"ב הבינלאומי אאוטרייט אקשן אינטרנשיונל הצהיר באתר הרשמי שלו כי טרנסג'נדרים קנייתים רשאים לשנות את הסמן המגדרי המשפטי שלהם במדינה.[22] עם זאת, הוועדה הלאומית הממשלתית של קניה לזכויות אדם דיווחה שלא באפריל 2012 באומרה כי,[23]
"Transgender Education and Advocacy" הוא ארגון קנייתי שפועל למען "סיום הפרות זכויות האדם של טרנסג'נדרים במדינה". הארגון, שהוקם בדצמבר 2008, שואף "לשנות את המנטליות הציבורית כלפי טרנסג'נדרים באמצעות מסעי פרסום להעלאת מודעות, קריאה עבור רפורמות משפטיות, מדיניות והעצמת טרנסג'נדרים".[24] תנאי מחיהדו"ח מעמד זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית בקניה לשנת 2011 מצא כי "אפליה חברתית על רקע נטייה מינית הייתה נפוצה [בשנת 2011] והביאה לאובדן הזדמנויות תעסוקה והשכלה. אלימות נגד להט"ב התרחשה בנוסף, במיוחד באזורים כפריים ובקרב פליטים. קבוצות [ארגונים לא ממשלתיים] דיווחו שהמשטרה התערבה כדי לעצור פיגועים, אך בדרך כלל לא הייתה חובבת אנשים שמוגדרים כלהט"ב או את הדאגות שלהם".[25] ב-26 ביוני 2012, שגרירות ארצות הברית בבירה ניירובי קיימה את מה שנחשב לאירוע הגאווה הראשון אי פעם בקניה. קצין יחסי ציבור בשגרירות הצהיר בתגובה כי "ממשלת ארצות הברית מצידה הבהירה כי קידום זכויות אדם עבור אזרחי להט"ב הוא עקרון מרכזי במדיניות זכויות האדם שלנו ברחבי העולם ובהגשמת מטרות מדיניות החוץ שלנו".[26] הוועדה הלא-ממשלתית לזכויות האדם של קניה פרסמה, בשנת 2011, את מאמר המחקר הראשון שלה על המעמד המשפטי והחברתי של אזרחי להט"ב בקניה. מבין אלה שהצהירו על זהותם או עברו אאוטינג בקרב בני משפחתם, 89 אחוז דיווחו שהם חווה דחייה חברתית. בנוסף, המחקר דיווח על עובדים שפוטרו או עברו עוינות, לעג, השפלה ואפליה לאחר שנטייתם המינית או זהותם המגדרית המועדפת נודעו במקום העבודה שלה. ביוני 2011, מנהל המכללה האסלאמית קיסאוני, השייח' מג'יד עובייד, האשים הומוסקסואלים ולסביות ב-"אינפלציה והבצורת בקניה". מזכיר הארגון של מועצת האימאמים והמטיפים של קניה, השייח' מוחמד ח'ליפה, הצהיר באותה תקופה באומרו כי "אנו מבקשים מהקנייתים להתנער מעסקים בבעלות אנשים כאלה ולהראות להם עוד יותר אפליה גלויה כדרך לעצור את המעשה הבהמי. הם מנצלים את הזכויות של אחרים בצורה גסה ואסור להם להיות מקובלים בחברה". ב-23 בפברואר 2012 אספסוף של 100 איש בראשות אנשי דת מוסלמים הסתערו על סמינר של הומוסקסואלים במרכז להעצמה וספרייה לנוער של החטיבה ליקוני (אנ') במדינת מומבסה (אנ'). מפקד משטרת ליקוני, אבגרו גויו, וקצין המחוז מוזס אומה הורו לסגור את הסמינר בעקבות האירוע. השייח' אמיר זאני ממסגד מוזאדהלפה תיאר את המפגש כ-"לא חוקי ובלתי מקובל" ואיים כי "יגייס את הקהילה כדי להלקות בהומוסקסואלים אם הם יארגנו מפגש כזה שוב". לאחר מכן קצין מחוז משרד הנוער והספורט, דוד אוגל, הגן על מארגני הסמינר והאשים את המפגינים בחוסר הבנת האירוע, באומרו: "כאן אנו מתמודדים עם חינוך חיוני מאוד לקבוצות פגיעות, כולל הומוסקסואלים. אנו מציעים חינוך בנוגע ל-HIV/איידס לנוער כי הם נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להידבקות. להט"ב, כמו קבוצות אחרות, פנו אלינו וביקשו לקבל חינוך למין בטוח. יש להם זכות למין בטוח. בכך, אנחנו לא מקדמים הומוסקסואליות אלא מקנים ידע. יש הרבה אפליה חברתית וסטיגמה בנושא ועלינו כחברה להילחם בה".[27] באפריל 2012 הוועדה הלאומית הממשלתית של קניה לזכויות אדם (אנ') דיווחה בנושא המעמד של אזרחי להט"ב בקניה באומרה כי,[28]
ביולי 2012 דווח כי יוליוס קאלו, בישוף של הכנסייה האנגליקנית של קניה (אנ') במומבסה, הצהיר שהתנועה שפועלת להכרה בנישואים חד-מיניים היא "איום גדול יותר על הכנסייה הנוצרית מאשר טרור". עם זאת, ב-11 באוגוסט 2012 במהלך פגישה שקיים עם פעילי להט"ב נוצרים קנייתים, קאלו הכחיש את ההצהרה באומרו: "לא אמרתי שהומוסקסואלים גרועים יותר ממחבלים. אף פעם. עם זאת, אני אומר שכלל הדברים פועלים יחדיו לטובה עבור מי שאוהב את אלוהים ואני מודה בפניכם שהמאמר הזה, מזלזל ומושמץ ככל שהיה, עזר לי לדעת הרבה על אנשים שהם להט"ב. בעקבות המאמר, יצרו איתי קשר חברים בישופים מהממלכה המאוחדת וקנדה ואזרחי להט"ב בקניה. לכן, הרשו לי לנקות את האוויר בנושא הזה, מעולם לא אמרתי דבר כזה! זו הפעם הראשונה שלי שאני רואה או אפילו פוגש אנשים שהם להט"ב ובמיוחד מקניה. זה באמת חבל לי שאני מפלה להט"ב בכנסייה האנגליקנית כשאני אפילו לא יודע את זה!". אירוע הרצח שהתרחש ביולי 2012 של פעיל זכויות הלהט"ב הטנזני, מוריס מג'ומבה, הועלה במהלך הפגישה ודווח לאחר מכן על ידי הפעילים כי קאלו "נראה מוטרד, עצוב ומוכה צער מהחדשות" שהצהיר כי "קיים צורך שחברות אנושיות יחיו באהבה, אכפתיות והרמוניה אחת עם השנייה מבלי להקצות אדישות". קאלו גינה את רצח מג'ומבה כ-"מעשה מתועב ופחדני" והביע את "משאלתו" שיום אחד אנשים שמוגדרים כלהט"ב "יחיו בעולם חופשי ללא אלימות ואפליה".[29] בשנת 2013 נפתחה בניירובי הכנסייה הקוסמופוליטית המאשרת (CAC) שהפכה לכנסייה הגלויה הראשונה במדינה שמספקת שירות עבור אזרחי להט"ב נוצרים, שנחשבת לחלל נדיר שבו להט"ב קנייתים יכולים להימלט מקבלת עוינות בקרב האוכלוסייה.[30] בשנת 2014, המועצה לסיווג הסרטים של קניה (אנ') (KFCB) אסרה את הקרנת והפצת הסרט "Stories of Our Lives" שהופק על ידי קבוצת אמנים מניירובי וכולל עלילה לגבי חיי יום יום של להט"ב בקניה, בטענה שהוא "מקדם הומוסקסואליות".[31] המפיק הבכיר של הסרט ג'ורג' גצ'ארה נעצר לאחר מכן באשמה של הפרת חוק הסרטים והמחזות של המדינה על ידי צילום כביכול בסרט ללא רישיון של המחלקה לשירותי הקולנוע של קניה.[32] במרץ 2015, ההאשמות נגד ג'ורג' גצ'ארה השמטו, אם כי הסרט עצמו עדיין נאסר לצפייה. הסרט זכה בפרס חבר השופטים של פרס טדי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-65 בברלין והגיע למקום השני בפרס "פנורמת הקהל".[33][34] "Rafiki", סרט דרמה קנייתי שמציג מערכת יחסים בין זוג נשים לסביות שיצא לאור בשנת 2018 בבימויה של וואנורי קאהיו זכה להצלחה בינלאומית והפך לסרט הקנייתי הראשון שהוקרן בפסטיבל הקולנוע בקאן בצרפת. עם זאת, הוא נאסר להקרנה בקניה על ידי "KFCB" על רקע "התוכן ההומוסקסואלי שלו והכוונה הברורה לקדם לסביות בקניה בניגוד לחוק" לדברי המועצה. ה-"KFCB" הזהירה כי כל מי שיימצא ברשותו הסרט יפר את החוק הקנייתי בנוגע לפעילות הומוסקסואלית, ויישא בעונש של 14 שנות מאסר. תגובת המועצה הובילה לגינויים רבים בקרב פעילים ומדינות זרות.[35][36] במאית הסרט, קאהיו, תבעה את ממשלת קניה כדי לאפשר את הקרנת הסרט בשביל שיהפוך להיות זכאי להגשת מועמדות כנציגה של קניה לפרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91.[37] ב-21 בספטמבר 2018, בית המשפט העליון בקניה ביטל את האיסור על הקרנת הסרט, ואפשר את ההקרנה שלו במדינה למשך שבוע, ובכך, הסרט הפך לעומד בדרישות הזכאות.[38][39] למרות ביטול האיסור, הוא לא נבחר לבסוף כנציגה של קניה בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.[40] על פי פרויקט "Pew Global Attitudes" שנערך על ידי מרכז המחקר פיו בקניה בשנת 2020, 14% מהקנייתים הצהירו שהומוסקסואליות צריכה להתקבל על ידי החברה, לעומת רק 1% בשנת 2002. עם זאת, 83% השיבו בשלילה.[41] ארגוני זכויות להט"ב בקניה כוללים את: "Gay Kenya Trust" ,"Galck+" ,"National Gay & Lesbian Human Rights Commission" ו-"East Africa Trans Health & Advocacy Network". ב-3 בינואר 2023 נמצאה גופתו של פעיל הלהט"ב ומעצב האופנה הקנייתי אדווין צ'ילובה (אנ') ליד העיר אלדורת (אנ') במדינת אוסין גישו (אנ') לאחר שהתגלה כי נרצח.[42] פוליטיקה.jpg) בנובמבר 2010, ראש ממשלת קניה, ראילה אודינגה, הצהיר כי התנהגותם של זוגות הומוסקסואלים היא "לא טבעית" וכי "אם יימצאו, יש לעצור אותם ולהעבירם לרשויות הרלוונטיות". הוא טען כי "לא היה צורך בקשרים הומוסקסואלים" מכיוון שמפקד האוכלוסין האחרון שהתקיים בקניה הראה כי "קיימים יותר נשים מגברים". הוא הוסיף כי "זה הוא טירוף שגבר יתאהב בגבר אחר בזמן שיש הרבה נשים" ו-"אין צורך שנשים יעסקו בלסביאניזם כול עוד הן יכולות להביא ילדים לעולם".[43] כמה ימים לאחר מכן, אודינגה הכחיש שהורה על מעצרם של זוגות הומוסקסואלים, ואמר שהוא התכוון רק לכך "שנישואים חד-מיניים אינם חוקיים בקניה".[44] בנובמבר 2010 הכריז נציב בתי הסוהר של קניה, ישעיהו אוסוגו, על "תוכנית למעקב טלוויזיה במעגל סגור בבתי הסוהר בקניה" עבור "בלימת יחסי מין בין אסירים גברים".[45] השופט העליון של בית המשפט העליון בקניה, ווילי מוניוקי מוטונגה (אנ'), הצהיר בטקס של "FIDA Uganda" בקמפלה ב-8 בספטמבר 2011 בנוגע למעמד זכויות הלהט"ב בקניה,[46] באומרו:
בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית ה-44 לשעבר, ברק אובמה, בקניה ביולי 2015, נשיא קניה אוהורו קניאטה הצהיר לגבי עמדתו של אובמה ביחס ל-"זכויות שוויוניות עבור כולם, כולל עבור נטייה מינית" כי עבור קנייתים "זכויות להט"ב אינן עניין ואינן עולות בקנה אחד עם התרבות הקנייתית".[47] באפריל 2018, הנשיא קניאטה אמר כי זכויות להט"ב "אינן מקובלות" ו-"אינן בעלות חשיבות לתושבי הרפובליקה של קניה" והוסיף כי סוגיית זכויות הלהט"ב בקניה אינה "נושא של זכויות אדם" אלא "נושא של חברה ותרבות".[48] סקירות תקופתיות על ידי ועדת האו"ם לזכויות אדםדוחות והמלצות במסגרת האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניותקניה אשררה את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות ב-1 במאי 1972.[49] על פי סעיף 40 לאמנה,[50] ועדת האו"ם לזכויות אדם (UNHRC) בחנה והציעה המלצות בנושא ב-24 במרץ 2005 בנוגע לדו"ח התקופתי השני של קניה באיחור של 18 שנים. הוועדה דחקה בקניה לבטל את סעיף 162 בקוד הפלילי אשר מפליל פעילות הומוסקסואלית בהסכמה. ב-19 באוגוסט 2010 בדו"ח התקופתי השלישי של המדינה, קניה הגיבה רשמית להמלצה הזו,[51] באומרה:
משלחת קניה התייחסה לנושא בשנית במאי 2012, באומרה:
סקירות תקופתיות אוניברסליותועדת האו"ם לזכויות אדם השלימה במאי 2010 סקירה תקופתית אוניברסלית (אנ') של מעמד זכויות האדם בקניה. במהלך הסקירה, משלחת קניה ציינה כי:
בסיום הסקירה, ההמלצות הבאות הועברו לקניה על ידי מדינות שונות:
בתגובה, משלחת קניה ציינה ב-6 במאי 2010 כי "יחסים חד-מיניים אינם מקובלים מבחינה תרבותית בקניה" על ידי ג'פרי קיבארה, מזכיר משרד המשפטים והחוקה, הלכידות הלאומית וחוקתיות עניינים, שהצהיר בשם המשלחת באומרו:
להט"ב קנייתים ידועים
טבלת סיכום
ראו גםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg)
