פלילי מאז 1899 (כחלק מסודאן האנגלו-מצרית), עונש: 5 שנות מאסר בהרשעה הראשונה, 7 שנות מאסר בהרשעה שנייה ומאסר עולם בהרשעה שלישית, חוקי בקרב נשים מאז ומעולם
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בסודאן כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית גברית מוגדרת כעבירה פלילית מאז 1899 כחלק מסודאן האנגלו-מצרית ועלולה לשאת ב-5 שנות מאסר בהרשעה הראשונה, 7 שנות מאסר בהשרעה שנייה ומאסר עולם בהשרעה שלישית. בשנת 2020 סודאן ביטלה את נוהג עונש המוות בשטחה שהיה בתוקף עד לאותה שנה בהרשעה שלישית לאחר שחוק העונשין במדינה שהתבסס על דין השריעה הדתי בוטל והוחלף בדין אזרחי חילוני. עם זאת, לאורך השנים לא היו מקרים ידועים של אכיפת סעיפי חוק העונשין שמתייחסים לאיסור פעילות הומוסקסואלית. הומוסקסואליות נשית מוגדרת כחוקית מאז ומעולם.
אף על פי המעמד הפלילי שלה בחוק, על פי סקר שנערך עבור פורטל החדשות הערבי, "BBC News Arabic" (אנ') על ידי רשת המחקר "Arab Barometer research network" בשנים 19–2018, כ-17% מהנסקרים הצהירו כי נטייה מינית הומוסקסואלית צריכה להתקבל על ידי החברה.[1]
היסטוריה
החברה השבטית של אנשי הנובה בשנות ה-30 של המאה ה-20
האנתרופולוג החברתי, זיגפריד פרדריק נאדל (אנ'), שהיה ידוע בעבודתו באתנולוגיהאפריקאית, כתב על אנשי הנובה (אנ') בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 בסודאן. בעבודתו, נאדל ציין בנוסף שבקרב אנשי הקבוצה האתנית אוטורו נובה (אנ') מהרי נובה שבמדינת דרום קורדופן (אנ') התקיים תפקיד טרנסווסטי מיוחד לפיו גברים התלבשו וחיו כנשים. כמו כן, שהומוסקסואליות טרנסווסטית התקיימה גם בקרב אנשי המורו (אנ'), הניימה והטירה (אנ').[2]
בקרב אנשי שבטי הקורונגו והמסקין (אנ') נאדל דיווח על חוסר רצון נפוץ בקרב גברים לנטוש את "ההנאה שבחיי מחנה הגברים בלבד" למען התיישבות קבועה,[3] באומרו:
"שני השבטים חשים בתוקף שחיי הנישואים וחיי המין פוגעים בכוח הפיזי. גברים נשואים צעירים יבלו ארבעה או חמישה לילות עם נשותיהם בכפר ולאחר מכן יחזרו לשבועיים או חודש למחנה הבקר... הם היו אומרים לך שהם "סולדים לגור בכפר". אפילו פגשתי גברים בני ארבעים וחמישים שבילו את רוב הלילות שלהם עם הצעירים במחנות הבקר ולא בבית בכפר... מאחורי הכניעה המעצבנת הזו לחיי הנישואים והבוגרים בכלל, מאחורי התחושות המשניות של חיבה לחיי המחנה ולחברה גברית, אנו מגלים את הפחד הראשוני, והפתוח למדי, ממין כ-"מחסל הגבריות". לא סקס במובן הארעי, הפיזי - בריחת שתן בגיל ההתבגרות של השבטים הללו מונעת זאת, אלא המין הפך לכבל קבוע, רוחני (כאהבה) וחברתי (כנישואים). לא נחקור את העומק הפסיכולוגי של האנטגוניזם הזה. אציין רק שני דברים" ראשית, שזה קורה בחברה מטרילינאלית, כלומר, בחברה בה פירות ההולדה אינם של הגבר. ושנית, שהיא מלווה, לא רק בדגש החזק על חברות גברית, אלא גם, בתחום הבלתי נורמלי, בהומוסקסואלית ובטרנסווסטיות נרחבת".
— "הנובה; מחקר אנתרופולוגי של שבטי הגבעות בקורדופאן", עמודים: 299–300
קיום מין אנאלי שלא למטרות רבייה מוגדר כפלילי בסודאן, בין אם בקרב בני זוג הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים כאחד, על פי סעיף 148 של החוק הפלילי (חוק העונשין) משנת 1991, אם כי העונש מוטל רק על המשתתף הזכר. פעילות הומוסקסואלית בקרב נשים לא הופללה בסודאן מעולם. הנוסח המקורי של חוק איסור "מעשה הסדום" הצהיר כדלקמן:
סעיף 148: מעשה סדום
(1) כל גבר המחדיר את איבר מינו או מקבילו אל פי הטבעת של אישה או גבר או התיר לאיש אחר להחדיר את איבר מינו או מקבילו לפי הטבעת, אמור עשה מעשה סדום.
(2) (א) העושה מעשה סדום, דינו בהלקאת מאה מלקות וכן דינו - מאסר חמש שנים.
(ב) הורשע העבריין בפעם השנייה, ייענש בהלקאת מאה מלקות ובמאסר לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.
(ג) הורשע העבריין בפעם השלישית, ייענש במוות או מאסר עולם.
ב-9 ביולי 2020, ביטלה סודאן את עונש המוות בהרשעה שלישית והענישה הגופנית בהרשעה הראשונה והשנייה של הנוסח המקורי של סעיף 148.[4][4] מועצת הריבונות הסודנית ביטלה את הטלת עונש הצלפת 100 ההלקאות והוסיפה שנתיים מאסר נוספות בגין עבירה שנייה במקום. המועצה שינתה את עונש ההרשעה השלישית מעונש מוות או מאסר עולם למאסר עולם בלבד. עבירה ראשונה נענשת כעת עד 5 שנים ועבירה שנייה עד 7 שנים.[5][6] פעילי זכויות להט"ב סודאנים בירכו על השינוי כ-"צעד ראשון נהדר" אך הצהירו כי "אינו מספיק" בעוד המטרה הסופית "אמורה להיות אי-הפללה של פעילות הומוסקסואלית גברית בין מבוגרים בהסכמה לחלוטין".[6]
תנאי מחיה
מפגינים במצעד הגאווה בקלן, גרמניה, מוחים נגד מדינות שמפלילות הומוסקסואליות, 2015
אגודת הלהט"ב הסודאנית הראשונה שהוקמה במדינה, "Freedom Sudan", נוסדה בדצמבר 2006. עם זאת, המשך הפעילות המקוון של האגודה לא היה נראה עוד לאחר ינואר 2015. קבוצת להט"ב סודאנית נוספת, "Rainbow Sudan", נוסדה ב-9 בפברואר 2012.[7] מייסד הקבוצה, מוחמד, הצהיר באומרו כי,[8]
"חבר יקר שלי נתן לי את הרעיון לממן את "Rainbow Sudan". התחלנו לעבוד יחד בשביל זה וגם עכשיו הוא עוזר לי מאוד בפרויקט הזה. עכשיו יש לנו כמה קבוצות שעובדות באופן מקוון ולא מקוון. אנחנו יוצרים רשת קטנה של אנשים שפועלים בצורה מאורגנת כדי לקדם כמה שיותר נושאי להט"ב, להראות מי אנחנו, לעצור אפליה ולראות את זכויותינו מוכרות. אנו מספקים חינוך מיני, תמיכה פסיכולוגית ורגשית והגנה".
"החוק אוסר על מעשה סדום. עם זאת, לא היו דיווחים על החלת עונשיו. לא היו ארגוני להט"ב ידועים. אפליה חברתית על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית הייתה נפוצה. אנשי המשטר תקפו חשודים בהומוסקסואליות ולסביות בהתעללות אלימה, בעוד הפגנות פומביות נגד הומוסקסואליות התרחשו".
.svg)
