|
זכויות להט"ב במזרח טימור
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במזרח טימור מתמודדים עם אתגרים משפטיים שאינם חווים תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית היא חוקית מאז 1975 בשטחי המדינה, אם כי זוגות חד-מיניים ומשקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותה הכרה משפטית העומדת לרשות זוגות נשואים הטרוסקסואלים. מזרח טימור נחשבת למוביל בתחום זכויות האדם כולל זכויות להט"ב בדרום-מזרח אסיה, אם כי טרם חקקה הגנה מפני אפליה על להט"בים.[1] בשנת 2011 חתמה המדינה על "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" באו"ם אשר גינתה אלימות ואפליה כלפי אזרחי להט"ב.[2] ביולי 2017, רק 15 שנים לאחר קבלת עצמאותה, נערך מצעד הגאווה הראשון במדינה בתמיכת הממשלה.[3] מעמד בחוקפעילות הומוסקסואלית היא חוקית במזרח טימור מעצמאותה ב־1975. גיל ההסכמה הוא 14 ללא קשר לנטייה מינית או מגדר.[4] הגנה מפני אפליהאין הגנה משפטית המבוססת על נטייה מינית או זהות מגדרית. היה סעיף נגד אפליה המבוססת על נטייה מינית שנכללה בטיוטה המקורית של חוקת טימור, אך היא הוגדרה בהצבעה מנוגדת של 52 מתוך 88 חברי פרלמנט לפני כניסת החוקה לתוקף בשנת 2002.[5] עם זאת, מאז 2009, הסתה על בסיס נטייה מינית נחשבה לנסיבות מחמירות במקרה של פשעי שנאה לצד אתניות, מגדר, נכות ועוד. באפריל 2019, שר הרפורמה החקיקתית והפרלמנטרית של מזרח טימור, קרא להפסקת האפליה כלפי להט"בים באומרו, "חוקים ברבריים והתייחסות מפלה לקבוצות שוליים חייבים להסתיים". יתר על כן, בתגובה לטענות שהועלו בפרלמנט הלאומי על ידי שני חברי פרלמנט, הוא הודיע כי יבקש בירור רשמי בנוגע לטענות על התנהגות לא נכונה לחולים נכים ולהט"ב בבית החולים הלאומי בדילי.[6] תנאי מחיהלכנסייה הקתולית יש השפעה חזקה במדינה והיא הייתה המתנגדת העיקרית לסעיף החוקתי להגנה על להט"בים מהאפליה. בשנת 2002, כשהסעיף נדון בפרלמנט, טען פוליטיקאי נוצרי בולט כי "אין הומואים במזרח טימור" וכינה הומוסקסואליות "מחלה".[7] עם זאת, בשנים האחרונות להט"בים רבים מצאו תמיכה גם בתוך הכנסייה הקתולית. הכנסייה אמנם לא נקטה עמדה רשמית לתמיכה בזכויות הלהט"ב, אך קהילות נוצריות רבות התחברו לתמיכה בקהילה הגאה במדינה. בשנת 2017 בעת קיום מצעד הגאווה הראשון במדינה, נזירה קתולית התנדבה לקיים תפילה ונאום בתחילתו.[8] אפליה ואלימות מצד בני משפחה והחברה הרחבה ממשיכים להשפיע על להט"בים. סקר שנערך בקרב 57 נשים לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות שנערכו בשיתוף הפעילה בלה גאליוס בשנת 2017 מצא כי 86% מהנשאלות חוו אלימות פיזית ופסיכולוגית כאחד, כולל אלימות במשפחה, נישואים בכפייה להטרוסקסואלים וניסיונות של בני משפחה לשנות את נטייתן המינית או זהותן המגדרית.[9][10][6] אקטיביזם קבוצות התמיכה בזכויות להט"ב במזרח טימור כוללות את "Hatutan", "CODIVA", ו-"Arco Iris".[11] ב-29 ביוני 2017, מצעד הגאווה הראשון במזרח טימור התקיים בעיר הבירה דילי עם דיווחים של השתתפות 500 איש.[12] נזירה קתולית נאמה בתחילת האירוע.[13] באותו שבוע, ראש הממשלה, רועי מריה דה אראוג'ו הכריז כי "אפליה, חוסר כבוד והתעללות באנשים בגלל נטייתם המינית או זהותם המגדרית אינם מספקים שום תועלת לאומה שלנו" וכי "לכל אדם יש פוטנציאל לתרום להתפתחות האומה שלנו, כולל קהילת הלהט"ב", ובכך הפך למנהיגה הדרום-מזרח אסייתי הראשון שתמך בפומבי בזכויות להט"ב.[13][14] באפריל 2018, ארגון הלהט"ב הטימורי "Hatutan" השיק סרט תיעודי בנושא קבלת אנשי להט"ב בתוך משפחותיהם בשם "Dalan ba Simu Malu in Tetum" (הדרך לקבלה). בהשקתו השתתפו הנשיא לשעבר וראש הממשלה לשעבר, קסנאנה גוסמאו ונציגי מספר שגרירויות וארגונים.[15] מצעד הגאווה השני במדינה נערך ב-20 ביולי 2018 בדילי. אשר במהלכו, כ-1,500 איש השתתפו, פי שלושה מזה של השנה הקודמת. האירוע החל בהקרנת סרט תיעודי ובעקבותיו מצעד בהובלתה של להקה מקומית שניגנה שירי התנגדות טימוריים מסורתיים למדיניות השלטון ונגד אפליה.[16] מצעד הגאווה השלישי נערך ב-12 ביולי 2019 עם כ-3,000 איש, כפול מזה של השנה הקודמת, ו-6 פעמים מכמות האנשים שהשתתפו בשנת 2017. השרה לסולידריות חברתית והכלה ארמנדה ברטה דוס סנטוס תמכה באירוע. נשיא מזרח טימור, פרנסיסקו גוטרש, פרסם הצהרה לתמיכה במצעד, באומרו "אני נשיא של כלל האנשים! אני מכבד את כולם! כבוד ואהבה קושרים אותנו כמשפחה, כקהילה, כעם. אני מבקש מכולם לראות את המגוון והעושר של האומה שלנו. יחד אנו מחזקים את הכוח והידע הקולקטיבי. יחד אנו נלחמים למען חברה צודקת יותר. יחד אנו בונים עם מלא כבוד ואהבה לכולם!".[17][18] טבלת סיכום
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
