|
זכויות להט"ב במלטה
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במלטה מוגדרות כשוות לאלו של הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. במהלך סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, מעמד הזכויות של אזרחי להט"ב מלטזים זכו למודעות רבה יותר במישור הפוליטי לאחר שפעילות הומוסקסואלית הוכשרה במדינה בשנת 1973 עם גיל ההסכמה שווה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד שהועמד על 16 שנים. באוקטובר 2015 ארגון זכויות הלהט"ב האירופאי "ILGA-Europe" דירג את מלטה במקום הראשון ברשימת המעמד של זכויות להט"ב בשטחה מתוך 49 מדינות אירופאיות שנסקרו בנושא,[1] דירוג שמלטה שמרה מאז באופן עקבי מדי שנה.[2] בשנת 2016 מלטה הפכה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שאסרה על ביצוע הטכניקות הפסאודו-מדעיות של טיפול המרה בחוק.[3] בסוף 2020 מלטה הצטרפה ל-"LGBTI Core Group", פלטפורמה בינלאומית מטעם האו"ם להגנה על אזרחים שמוגדרים כלהט"ב או כאינטרסקסואלים מפני אפליה.[4] מלטה ידועה גם כן כאחת המדינות הבודדות בעולם שאסרו על אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית להגנה על אזרחי להט"ב בשטחן בחוקה שלהן מאז שהתיקון החוקתי בנושא נכנס לתוקף ב-2014.[5] לסביות, הומוסקסואלים טרנסג'נדרים וביסקסואלים רשאים לשרת בגלוי בכוחות המזוינים של מלטה מאז 2002. תחת חוק הזהות המגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני מין שנכנס לתוקף באפריל 2015, טרנסג'נדרים מלטזים בעלי דיספוריה מגדרית החלו להיות רשאים לשנות את המגדר המשפטי שלהם ללא חיוב של העברת ניתוח להתאמה מגדרית, והתערבויות כירורגיות (אנ') לקביעת מינם של תינוקות אינטרסקסואלים ללא הסכמתם נאסרו.[6] הכרה בזוגיות חד-מינית החלה להיות בעלת הכרה משפטית במלטה מאז אפריל 2014 באמצעות הכרה באיחוד אזרחי ונישואים חד-מיניים מאז 1 בספטמבר 2017.[7] אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים (באופן משותף וחורג) הפך לחוקי מאז 2014. כתב העת אאוט הכריז בשנת 2016 על מלטה כאחת המדינות האירופאיות בעלות מעמד זכויות הלהט"ב בין הטובים ביותר ביבשת.[8] לדברי מחלקת המדינה של ארצות הברית, מלטה מוגדרת כסביבה בטוחה עבור תיירי להט"ב זרים,[9] ולפי מדד הסכנות "LGBT+ Danger Index" מלטה היא המדינה ה-10 הבטוחה בעולם עבור להט"ב.[10] הסוכנות הצרפתית "Expert Market" דירגה את מלטה כיעד האירופאי ה-7 הטוב ביותר לתעסוקה עבור להט"ב מהגרי עבודה. היסטוריההמסדר הריבוני הצבאי של מלטהבתקופת השלטון של המסדר הצבאי הריבוני של מלטה (שידוע לעיתים קרובות גם כ-"מסדר ג'ון הקדוש") בין 1530–1790, הומוסקסואליות שנודעה בכינוי "מעשי סדום" נחשבה כחלק עיקרי ממנהגים רומנטיים נפוצים במלטה. המנהגים כללו זכרים שנמשכו רומנטית לזכרים אחרים בהם אבירים (שהיו צריכים כביכול להתנהג באורח חיים צליבט), חיפוש טובות הנאה מיניות עם גברים בעלי מראה צעיר, זכרים נשיים ולעיתים קיום פדרסטיות (אנ') (מערכת יחסים ארוטית שמתנהלת בהסכמה בין מבוגר לבין מתבגר שאינו ממשפחתו המצומצמת שיכולה, אך לא חייבת, להיות מבוטאת ביחסי מין).[11] לקראת המאה ה-17 דעות קדומות וחוקים נוקשים היו נפוצים נגד מי שנמצאו אשמים או מדברים בגלוי על היותם מעורבים בהתנהגות הומוסקסואלית בפועל או שנתפסה כאחת כזו.[12] המטייל והסופר הסקוטי ויליאם ליטגו (אנ') שכתב על מלטה בביקורו במדינה במרץ 1616, דיווח שחייל ספרדי ונער מלטזי "נשרפו על המוקד" בפומבי לאחר שהודו כי ביצעו מעשה סדום יחד.[13] כתוצאה מכך, וחשש מתוצאה דומה, הפליגו למחרת כ-100 גברים שהיו מעורבים בזנות חד-מינית לסיציליה. הפרק הזה, שפורסם מחוץ למדינה על ידי סופר זר, הוא התיאור המפורט ביותר של חיי להט"ב בתקופת שלטון המסדר במלטה, שחושף שהומוסקסואליות עדיין הייתה מוגדרת כנושא טאבו חברתי ומידע שהיה קשור לנושאי להט"ב דוכא על ידי בכירים במסדר, אבל הייתה ידועה כנוהג נרחב וסוד גלוי בקרב האוכלוסייה. .jpeg) תיק משפטי מקרה נדיר שנשמע בקסטלניה (אנ') (ששימש כבית משפט ולאחר מכן כבית סוהר בבירה ולטה) בשנת 1774 כלל אדם אינטרסקסואל מלטזי, רוזה מיפסוד בת ה-17 מהעיר לואה, שעתרה לבית המשפט עבור הכרה בשינוי המגדר שלה מנקבה לזכר על ידי ביצוע קרוס דרסינג של לבישת בגדים גבריים.[14] לאחר מכן שני מומחים רפואיים מונו על ידי בית המשפט לביצוע בדיקה גופנית במיפסוד. התיק הפך לבולט בכך שהוא פירט את השימוש במומחים בתחום באותה תקופה בדומה לעת החדשה כיום. הבודקים כללו מנהל מחלקה ומנתח בכיר ששניהם עבדו בסקרה אינפרמריה, בית החולים של מסדר אבירי ההוספיטלרים. בהמשך מיפסוד עתרה לראש המסדר הריבוני המאסטר הגדול (אנ') שיעניק לה הכרה משפטית של זכר. לבסוף, המאסטר הגדול קיבל את ההחלטה שמיפסוד תלבש מאתה ואילך רק בגדי גברים בהתאם לזהותה המגדרית המועדפת.[15] העידן הבריטי
בתור קולוניה של האימפריה הבריטית, מלטה אימצה את הקוד הפלילי של האימפריה בשטחה שהפליל קיום פעילות הומוסקסואלית בין גברים. לאורך השנים נודעו דוגמאות למלטזים שהורשעו על רקע תוכן הקוד בהם עורך הדין גוגלילמו רפינט שנבחר למועצת הממשל של מלטה ושימש גם כפרופסור למשפטים באוניברסיטת מלטה. ב-1884 הוא נעצר על "התנהגות זימה" בזמן שניסה לפתות באופן רומנטי חייל בריטי. לאחר מכן הבישוף של מלטה עתר באופן אישי לשחרורו.[16] הפוליטיקאי המלטזי ג'וזף פלורס (אנ'), ששימש במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19 כסגן ממפלגת העבודה המלטזית, יושב ראש האספה המחוקקת של מלטה ובהמשך כסגן נשיא בית המשפט החוקתי של מלטה, היה ידוע כהומוסקסואל ונחשב על ידי רבים כמי שקיים מערכת יחסים חד-מינית עם הסופר המלטזי ונשיא הקבוצה פעולה קתולית (אנ') הרברט גנדו (אנ') מאז שהשניים נפגשו לראשונה באוניברסיטת מלטה בשנות ה-20 לחייהם. לאורך השנים היו מספר מקרים שבהם השניים נודעו בביצוע קרוס דרסינג בצורת דראג נשי. הומוסקסואליות בצבא מלטה נחשבה לפשע חמור בעידן הקולוניאלי הבריטי. מי שנמצאו תחת חקירה בגין הומוסקסואליות בצבא פוטרו באופן מיידי מתפקידם והעומדו לדין על ידי בית דין צבאי. מקרה בולט היה זה של תת-סגן-המשנה הבריטי, כריסטופר סוואבי, שהועמד לדין צבאי והודח מתפקידו ב-1956 על רקע הומוסקסואליות. עם זאת, התביעה נגד סוואבי בוטלה מאוחר יותר לאחר פנייה בנושא לבית הלורדים.[17] מכיוון שיחסים הומוסקסואלים גבריים המשיכו להיות פליליים תחת הקוד הפלילי של מלטה שהורש מהאימפריה הבריטית לאחר קבלת העצמאות של המדינה מהאימפריה ב-1964, גברים הומוסקסואלים היו צריכים להיות פרגמטיים כדי להבטיח לעצמם זכויות משפטיות או ירושה מבני הזוג שלהם. דוגמה לכך הייתה ג'ון הבפטיסט פרנסיה (1893–1974) שבשנת 1960 אימץ באופן חוקי את בן זוגו ויליאם נתנאל פנטון שהיה צעיר ממנו ב-30 שנה, בעוד שהקשר הרומנטי בין השניים היה סוד גלוי יחסית. בשנת 1971 התקבלה חקיקה שהתירה לפנטון לרשת את האחוזה של פרנסיה שידועה בשם "וילה פרנסיה" (אנ') בכפר ליג'ה (אנ') באזור המרכזי של מלטה לאחר מותו. במשך שנות הזוגיות שלהם השניים ארגנו אירועים חברתיים ומסיבות גאווה בוילה. לאחר מותו של פנטון, הוילה עברה להיות רכוש של המדינה והפכה למעונו הרשמי של ראש ממשלת מלטה.[18] מלטה העצמאית מלטה הפכה לעצמאית מהאימפריה הבריטית בשנת 1964. ב-1973 החליטה ממשלת הלייבור לשנות את חוקי מלטה כך שיתאימו לאלו של מערב אירופה בכך שביטלה את ההפללה של פעילות הומוסקסואלית גברית בין מבוגרים בהסכמה בשטחה.[19] התנועה לזכויות הומוסקסואלים של מלטה (אנ'), שנוסדה בשנת 2001, היא ארגון לא ממשלתי שמרכז את האתגרים היום יומיים איתם מתמודדים אזרחי להט"ב ואינטרסקסואלים במלטה ופועל לקידום זכויות להט"ב במדינה.[20] בפברואר 2008 הארגון הציג עצומה לפרלמנט של מלטה שקראה לו לנקוט שורה של אמצעי חקיקה כדי להגן על אזרחי להט"ב מפני אפליה בחוק. על העצומה חתמו יותר מ-1,000 איש שקראו להכרה משפטית בזוגיות חד-מינית, הקמת מדיניות לחיסול בריונות והטרדות נגד להט"ב עבור בתי ספר וחקיקת תיקוני חוקים עבור הפללה של פשעי שנאה ודברי שטנה על רקע הומופוביה וטרנספוביה. העצומה זכתה לגיבוי של המפלגה אלטרנטיבה דמוקרטית (אנ') ויושב ראש המפלגה הארי ואסאלו (אנ') שהצהיר בתגובה שהכרה בזכויות להט"ב במלטה תהווה "צעד קדימה" עבור המדינה.[21][22] בשנת 2004 חוקקה הממשלה המלטזית איסור על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה. באוקטובר 2009 ג'ורג' אבלה, נשיא מלטה, נפגש עם מועצת המנהלים של ארגון זכויות הלהט"ב האירופאי "ILGA-Europe" בארמון הנשיאות סנט אנטון בזמן שהקבוצה התכוננה לקיים את הכנס השנתי ה-13 שלה במדינה. זו הייתה הפעם הראשונה שראש מדינה נפגש עם פעילי "ILGA-Europe". מעמד בחוקפעילות הומוסקסואלית גברית בין מבוגרים בהסכמה הפכה לחוקית במלטה מאז ינואר 1973 לאחר שראש ממשלת מלטה דום מינטוף ומפלגת העבודה בראשותו ביטלו את הקוד הפלילי לאיסור "מעשי סדום" שהובא על ידי האימפריה הבריטית,[23] עם התנגדות מטעם הכנסייה הקתולית של מלטה.[24] מיקאל גונזי (אנ') (1984-1885), הארכיבישוף של מלטה, נשאר מתנגד נחרץ עד למותו להכשרה של הומוסקסואליות במלטה שהצהיר לאורך השנים שהומוסקסואליות היא "חטא חמור", "לא טבעית" ונהוגה על ידי "חולים".[25] גיל ההסכמה הושווה מאותה שנה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד לגיל 16 שנים.[26][27] הכרה במערכות יחסים חד-מיניותב-28 במרץ 2010 ראש הממשלה לורנס גונצי הודיע שממשלת מלטה עובדת על הצעת חוק להסדרת חיים משותפים בקרב זוגות חד-מיניים וזוגות מהמין השני, בתקווה שהחוק יושלם עד סוף השנה.[28] ב-11 ביולי גונצי אישר שהצעת החוק תוצג בפרלמנט של מלטה עד סוף 2010.[29] טיוטת הצעת החוק הוצגה על ידי שר המשפטים ב-28 באוגוסט 2012 והייתה בהליך התייעצות עד ל-30 בספטמבר. הצעת החוק הוגשה אבל נדחתה בדצמבר 2012 בעקבות נפילת הממשלה ופירוק הפרלמנט.[30] בעקבות הבטחה של המפלגה בנושא במהלך קמפיין הבחירות הכלליות של מלטה 2013 (אנ'), השר לדיאלוג חברתי, ענייני צרכנות וחירויות האזרח של ממשלת העבודה החדשה שנבחרה הודיע בפרלמנט ב-30 בספטמבר 2013 שהיא נכנסת להתייעצויות להצגה של הצעת חוק שתעניק גישה לאיחוד אזרחי עבור זוגות חד-מיניים.[31] הצעת חוק האיחוד האזרחי שתעניק לזוגות חד-מיניים זכויות שוות לזוגות נשואים, לרבות הזכות החוקית לאמץ ילדים במשותף ובאופן חורג, נדונה באוקטובר 2013 ואושרה בקריאה שלישית ב-14 באפריל 2014.[32] הנשיאה מארי לואיז קוליירו פרקה חתמה על ההצעה כחוק ב-16 באפריל 2014.[33] במרץ 2016 ראש ממשלת מלטה ומנהיג מפלגת העבודה ג'וזף מוסקט הצהיר שהוא תומך בהכשרה של נישואים חד-מיניים והוסיף כי "הגיע הזמן לדיון לאומי על הנושא".[34] מנהיג המפלגה הלאומנית סיימון בוסטייל (אנ') שכיהנה כמפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה הצהיר בתגובה שאף על פי שמוסקט "ניסה להשתמש בסוגיית ההכשרה של נישואים חד-מיניים כדי להסיח את הדעת משערורייה ממשלתית" הוא לא יכול היה לצפות "שום קושי בחקיקת הכשרה של נישואים חד-מיניים". ארגון זכויות הלהט"ב המוביל במדינה, התנועה לזכויות הומוסקסואלים של מלטה, דחק לאחר מכן בממשלה להגיש הצעת חוק שתכשיר גישה לנישואים בקרב זוגות חד-מיניים כפי שקיימת עבור זוגות מהמין השני כאחד ללא דיחוי.[35] לאחר בחירות הבזק של מלטה ביוני 2017 (אנ') ממשלת העבודה החדשה הציגה בפני הפרלמנט הצעת חוק לתיקון חוק הנישואים המלטזי שיעניק גישה שווה לנישואים לזוגות הומוסקסואלים חד-מיניים כמו לזוגות הטרוסקסואלים מהמין השני. הצעת החוק הוגשה ב-24 ביוני ועברה בקריאה שלישית בפרלמנט ב-12 ביולי ברוב מוחלט של 66 מצביעים בעד ומתנגד 1. התיקון החליף את ההתייחסויות הספציפיות למגדר "זכר ונקבה" בלבד בחוק הנישואים שהיו קיימות קודם לכן לשפה נייטרלית מגדרית. ההצעה נחתמה כחוק על ידי הנשיאה מארי לואיז קוליירו פרקה ונכנסה לתוקף ב-1 בספטמבר 2017.[36][37] הורות ואימוץהחוק המלטזי מעניק זכויות אימוץ ילדים מלאות לזוגות נשואים, לשותפים אזרחיים וליחידים.[38] מאז חקיקת הצעת חוק האיחוד האזרחי בשנת 2014, זוגות חד-מיניים מלטזים החלו להיות רשאים לאמץ ילדים באופן משותף וחורג. האימוץ הרשמי הראשון על ידי זוג חד-מיני במדינה התרחש ב-13 ביולי 2016,[39][40] בו הילד המאומץ נדחה בעבר על ידי למעלה מ-50 זוגות בגלל תסמונת דאון.[41][42] לאימוץ אפקטיבי במלטה (על ידי מועמד יחיד, זוג או שותפים אזרחיים) נדרשת פסיקת בית משפט לכל ילד בודד, ללא התייחסות לנטייה המינית או מגדר ההורים המאמצים. ב-7 בספטמבר 2015 הודיע ראש הממשלה ג'וזף מוסקט שהממשלה תציג הצעת חוק להענקת גישה להפריה חוץ-גופית (IVF) בקרב זוגות לסביות.[43] ב-30 ביוני 2017 שר הבריאות כריס פירן (אנ') הצהיר כי הצעת חוק לרפורמה בחוק הגנת העוברים 2012 "תועלה בקרוב".[44][45] הצעת החוק נערכה לקריאה ראשונה בפרלמנט ב-11 באפריל 2018.[46] ב-23 במאי ההצעה עברה בקריאה שנייה בהצבעה של 36 בעד, 29 נגד ו-2 נמנעים.[47][48] היא עברה את שלב הוועדה ב-14 ביוני,[49] וב-19 ביוני עברה בקריאה שלישית בהצבעה של 34 בעד, 27 נגד ו-6 חברי פרלמנט שלא נכחו בזמן ההצבעה.[50][51][52] ההצעה נחתמה כחוק על ידי הנשיאה מארי לואיז קוליירו פרקה ב-21 ביוני 2018,[53] ונכנסה לתוקף ב-1 באוקטובר 2018.[54] הגנה מפני אפליהמאז 2004 מלטה אסרה על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה, בהתאם לדרישות האיחוד האירופי לפני שהמדינה הפכה לחברה בארגון מאותה שנה. עם זאת, אפליה הומופובית נותרה נפוצה במידה מסוימת עד 2009 על פי תוצאות של סקרים שנעשו בהשתתפות אזרחי להט"ב מלטזים בנושא.[55] ביוני 2012 הגנות משפטיות עבור להט"ב מפני אפליה הורחבו לאחר שהפרלמנט המלטזי תיקן את הקוד הפלילי כדי להטיל ענישה בנסיבות מחמירות לפשעי שנאה שנעשו ממניע של נטייה מינית או זהות מגדרית.[56][57][58] ב-14 באפריל 2014, הפרלמנט של מלטה אישר פה אחד הצעת חוק שתיקנה את חוקת המדינה (אנ') כדי להוסיף את העילות נטייה מינית וזהות מגדרית כמוגנות מפני אפליה ברמה החוקתית.[59] ההצעה נחתמה כחוק על ידי הנשיא ג'ורג' אבלה ב-17 באפריל 2014. חוק השוויון לגברים ולנשים של מלטה מגדיר "אפליה" באופן הבא,[60]
ב-25 באפריל 2018 אושרה הצעת חוק להגנה מפני אלימות במשפחה עם 44 מצביעים בעד ו-20 נגד. הצעת החוק כתובה במונחים נייטרליים מגדרית ובכך חלה באופן שווה על זוגות חד-מיניים וזוגות מהמין השני כאחד. החוק פורסם ב-14 במאי 2018 על ידי משרד המשפטים המלטזי.[61] סקר שפורסם בינואר 2020 חשף כי 56% מהמשיבים שהוגדרו כלהט"ב הרגישו לא בטוחים בפייסוויל (אנ') (רובע בעיירת סנט ג'וליאנס (אנ') שמהווה את מרכז חיי הלילה העיקרי במלטה שמאוכלס בכבדות במועדוני לילה, ברים, מועדוני חשפנות, פאבים ומסעדות). רבים דיווחו על אפליה והטרדה מצד סדרנים, ברמנים או פטרונים אחרים, 14% דיווחו על אירועים אלימים ברובע שהופנו נגדם על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית ו-5% דיווחו שנזקקו לסיוע רפואי בעקבותיהם.[62] זהות מגדריתבספטמבר 2006 נשללה זכותה של ג'ואן קאסר, אישה טרנסג'נדרית, להינשא לבן זוגה בגלל זהותה המגדרית. ב-2007 שופט בבית משפט מקומי הורה לפקידי ממשל להנפיק לה את התיעוד המתאים.[63] מנהל הרישום הציבורי ערער בהצלחה על פסק הדין במאי 2008. קאסר הגישה בקשה חוקתית באולם הראשון של בית המשפט האזרחי באשמת הפרה של זכויות האדם הבסיסיות שלה. היא ניצחה תחילה בתיק אך הפסידה בהמשך לאחר ערעור של המנהל ב-2011.[64] באפריל 2013 היא הגיעה להסדר עם הממשלה שכלל פיצוי כספי והבטחה של שינויים סטטוטוריים.[65] בהמשך מנהיג המפלגה הלאומנית סיימון בוסוטיל התנצל על חלקה של המפלגה במאבק נגד זכותה של קאסר להינשא לבן זוגה בזמנו.[66] באפריל 2014 מלטה הפכה למדינה האירופאית הראשונה שהוסיפה את העילה זהות מגדרית לחוקה שלה כקטגוריה מוגנת מפני אפליה ברמה חוקתית.[67] במסגרת חוק הזהות המגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני מין שנחקק על ידי הפרלמנט של מלטה באפריל 2015, מועמדים יכולים לשנות את הסמן המגדרי שלהם במסמכי זהות רשמיים על ידי הגשת תצהיר לנוטריון, תוך ביטול כל דרישה להעברת הליכים רפואיים לשינוי מגדר בהם ניתוח להתאמה מגדרית.[68] בנובמבר 2015 הודיע שר הפנים כי 40 אנשים שינו את מגדרם באופן חוקי מאז חקיקת החוק.[69] בדצמבר 2016 תוקן החוק כדי לאפשר לקטינים בעלי דיספוריה מגדרית בני 16 ומעלה לשנות את מגדרם המשפטי ללא צורך בהגשת בקשה לבית המשפט או בקבלת אישור הורים.[70] גישה לניתוח להתאמה מגדרית וטיפול הורמונלי במלטה איננה בחינם ולא תמיד מוגדרת כזמינה בקלות. עם זאת, בספטמבר 2022, ראש ממשלת מלטה הודיע כי ניתוח להתאמה מגדרית עבור טרנסג'נדרים בעלי דיספוריה מגדרית במלטה יהפוך להיות בחינם, אבל לא הצהיר על פרטים נוספים בהם מתי המדיניות החדשה תיכנס לתוקף.[71][72][73][74] אינטרסקסבאפריל 2015 מלטה הפכה למדינה הראשונה בעולם שהוציאה מחוץ לחוק עיקור וביצוע פרוצדורות כירורגיות פולשניות (אנ') בקטינים אינטרסקסואלים (בעלי סימני מין זכריים ונקביים כאחד) על מנת לקבוע את מינם ללא הסכמתם. סנקציות על ביצוע של התערבויות רפואיות אינטרסקסואליות נחקקו בשנת 2018 שמטילות מאסר שלא יעלה על 5 שנים או קנס של בין 5,000 ל-20,000 אירו למבצעים.[75] חוק הזהות המגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני המין שאושר על ידי הפרלמנט של מלטה ב-2015 אוסר על אפליה על רקע מאפייני מין ובכך, מגן על אנשים אינטרסקסואלים מפני אפליה. דרכונים מלטזים, תעודות זהות ותעודות זיהוי אחרות שהונפקו על ידי הממשלה זמינים עם סמן מגדרי "X" עבור אנשים אינטרסקסואלים מאז 2017.[76] שירות צבאילסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בכוחות המזוינים של מלטה (אנ').[77] תרומת דםבעבר, מלטה אכפה איסור מוחלט ללא הגבלה של זמן על תרומת דם מפני גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM).[78] במאי 2016 שר הבריאות כריס פירן הודיע שוועדה טכנית שהוקמה ב-2015 לבדיקת האיסור השלימה לאחרונה את הדו"ח שלה והמליצה לבטל את הדחייה הנוכחית ללא הגבלת זמן על תרומות דם מאת "MSM". לאחר מכן המדיניות החדשה שהושקה בנושא עדיין הגבילה תרומות דם מאת גברים שקיימו יחסי מין עם גברים אחרים במשך שנה של דחייה.[79] בספטמבר 2016 הודיע אגף הנוער של מפלגת העבודה על תמיכתו בהסרת האיסור. תקופת הדחייה בת השנה נכנסה לתוקף בספטמבר 2017.[80][81][82] בספטמבר 2022 מדיניות חדשה נכנסה לתוקף שביטלה את תקופת הדחייה של שנה בקרב תרומות דם מאת "MSM" והחליפה אותה לתקופת דחייה של 4 חודשים, מדיניות שחלה גם על תורמים הטרוסקסואלים ללא הבדל של נטייה מינית או מגדר.[83] טיפול המרהב-16 ביוני 2015 הודיעה השרה לדיאלוג חברתי, ענייני צרכנות וחירויות האזרח, הלנה דאלי (אנ'), כי הממשלה מתכננת להגיש הצעת חוק לאיסור על ביצוע של הטכניקות הפסאודו-מדעיות של טיפול המרה בקטינים.[84] ב-15 בדצמבר 2015 דאלי הציגה את הצעת החוק לקריאה ראשונה בפרלמנט המלטזי. התייעצות ציבורית על ההצעה הושקה באותו יום ונמשכה עד 15 בינואר 2016.[85][86][87] ההצעה עברה בקריאה שנייה בפרלמנט ובשלב הוועדה עם תיקונים בנובמבר 2016 פה אחד. לאחר מכן עברה בקריאה שלישית בפרלמנט פה אחד ונחתמה כחוק על ידי הנשיאה.[88] לשכת הפסיכולוגים של מלטה, האגודה המלטזית לפסיכיאטריה, האגודה של מלטה למקצוע הייעוץ ואיגוד מלטה לטיפול משפחתי ותרגול מערכתי הצהירו על תמיכתם המלאה בחקיקה. בכך, מלטה הפכה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שאסרה על ביצוע טיפול המרה בחוק באותה תקופה.[89][90] תנאי מחיה מאז תחילת המאה ה-21 תנאי המחיה של אזרחי להט"ב מלטזים השתנו באופן קיצוני והפכו לשווי זכויות לאזרחים הטרוסקסואלים בעל תחושת התאמה לזהותם המגדרית. כיום, במלטה קיימת סצנת להט"ב פעילה עם מצעדי גאווה שנתיים שמתקיימים בבירה ולטה. במהדורת המצעד בשנת 2016 פוליטיקאים מלטזים רבים בהם ראש הממשלה ג'וזף מוסקט ומנהיג האופוזיציה סיימון בוסוטיל השתתפו במהלכו.[91] בעבר, התקיים מועדון להט"ב בולט בעיר פלוריאנה בשם "טום בר" (באנגלית: Tom Bar) שהיה למועדון הלהט"ב העתיק ביותר במדינה. מועדון להט"ב נוסף שפועל בעיר היום הוא "מונליזה" (באנגלית: Monaliza).[92] על אף ההתקדמות החברתית במעמד זכויות להט"ב במלטה לאורך השנים, סקר שנערך במדינות האיחוד האירופי בשנת 2015 הראה כי 54% בלבד מהזוגות החד-מיניים במלטה הרגישו בנוח להחזיק את יד בן זוגם בפומבי מחשש לקבלת אפליה הומופובית, ורק 40% היו גלויים לגבי היותם הומוסקסואלים במקומות העבודה שלהם.[93] מקרי אפליה הומופובים לאורך השנים במדינה כללו את אירוע איגוד המורים של מלטה ביולי 2007 שאיים לפרסם את הפרטים של 4 ניסיונות "להוציא מהארון" מורים הומוסקסואלים ומורות לסביות בבתי ספר קתוליים. לדברי האיגוד, בתי הספר היו תחת לחץ חברתי מהוריי התלמידים לפטר את המורים בגלל נטייתם החד-מינית, מה שהוביל ל-4 התערבויות ב-5 השנים האחרונות קודם לכן מצד האיגוד כדי למנוע את המקרים.[94][95] טבלת סיכום
ראו גםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
