זכויות להט"ב בגיברלטר
זכויותיהם של לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) בגיברלטר מוגדרות כשוות לתושבים הטרוסקסואלים ומהמתקדמות ביותר בעולם. פעילות הומוסקסואלית הפכה לחוקית בשטחי הטריטוריה מאז 1993, בעוד גיל ההסכמה הושווה עבור זוגות הומוסקסואלים להטרוסקסואלים (16) בשנת 2012. באפריל 2013 בית המשפט העליון של גיברלטר קבע כי לזוגות חד מיניים ישנה הזכות לאמץ בעוד שותפויות אזרחיות הפכו זמינות הן לזוגות חד-מיניים והן לזוגות הטרוסקסואלים מאז מרץ 2014. באוקטובר 2016, גיברלטר אישרה הכשרת נישואים חד-מיניים עם חוק התיקון לנישואים אזרחיים משנת 2016 שעבר פה אחד בפרלמנט. החוק קיבל הסכמה מלכותית ב-1 בנובמבר ונכנס לתוקף ב-15 בדצמבר 2016. הנישואים החד-מיניים הראשונים אשר הוכרו על פי חוק בגיברלטר התקיימו יום מחרת. מעמד בחוקפעילות הומוסקסואלית הפכה לחוקית בגיברלטר מאז 1993 בעוד גיל ההסכמה לכל פעילות מינית ללא הבדל מגדר ו/או נטייה מינית הושווה לגיל 16 באפריל 2011, כאשר לפי צו בית המשפט העליון נמצא החוק הקודם - לפיו גיל ההסכמה לגברים הומוסקסואלים היה גבוה בשנתיים (18) כבלתי חוקתי.[1] קמפיין בחירות 2007 היה ידוע כבולט בפעילותו של ארגון זכויות הלהט"ב "Gib Gay Rights",[2] בראשותו של פעיל זכויות האדם פליקס אלוורז, אשר קרא תיגר בגלוי על השר הראשי המכהן, פיטר קארואנה, למען חקיקת זכויות להט"ב.[3][4][5][6][7] מסע פרסום בנושא גיל הסכמה שווה ל-16 שנים עבור זוגות הומוסקסואלים נעשה בתוקף.[8][9] הנושאים הועלו בחקירת ועדה נבחרת לענייני חוץ ב-2008, בה הגיעו למסקנה כי, "אנו ממליצים שהממשלה תנקוט צעדים כדי להבטיח שהאפליה על רקע נטייה מינית או מעמד מגדרי תהפוך לבלתי חוקית בכל הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים". ב-18 במאי 2009 דחה הפרלמנט של גיברלטר הצעת חוק פרטית, שהוצעה על ידי שר המשפטים, להשוואת גיל ההסכמה. התנגדותן של מפלגת הלייבור הסוציאליסטית של גיברלטר והמפלגה הליברלית של גיברלטר דווחה "מסיבות טכניות" בשל אופן כתיבת הצעת החוק. חברי פרלמנט ממשלתיים קיבלו הצבעה חופשית על הצעת החוק אם כי הובסה, שכן חברי פרלמנט בממשלה היו מפוצלים על אישורה, בעוד חברי האופוזיציה הצביעו נגדה. ב-1 באוקטובר 2009, הועברה חקיקה חדשה אשר אפשרה לממשלת גיברלטר לבקש מבית המשפט העליון לבדוק אם חוקים קיימים או טיוטות התואמות את החוקה. ההצעה דווחה כי תספק מנגנון פשוט יותר ומיועד להתמודדות עם סוגיות שנויות במחלוקת כגון גיל ההסכמה.[10] במרץ 2010 ביקשה חוות דעת מבית המשפט כדי לראות אם גיל ההסכמה הלא שוויוני הוא אפליה על פי עקרונות המועצה האירופית.[11][12] ב-1 באפריל 2010, מזכיר המדינה לענייני חוץ ומדינות חבר העמים, דייוויד מיליבנד, הצביע על כך שאם טריטוריה בריטית מעבר לים אינה מוכנה לעמוד ב-"התחייבויות בינלאומיות" כגון השוואת גיל ההסכמה, עשויה להיות מוטלת בצו במועצה.[13][14] ב-8 באפריל 2011, בית המשפט העליון של גיברלטר קבע כי גיל הסכמה גבוה יותר של 18 שנים לזוגות הומוסקסואלים מול 16 עבור זוגות הטרוסקסואלים אינו חוקתי, ובכך, קבע גיל הסכמה שווה של 16 שנים.[1] באוגוסט 2011 אושר חוק הפשעים הנייטרלי-מגדרי משנת 2011, הקובע גיל הסכמה שווה של 16 ללא קשר לנטייה מינית, המשקף את החלטת בית המשפט העליון. החוק נכנס לתוקף ב-23 בנובמבר 2012. הכרה במערכות יחסים חד מיניותבמרץ 2014 העביר הפרלמנט חוק שותפות אזרחית, המעניק לזוגות חד מיניים את רוב זכויות הנישואין, לרבות התרת אימוץ ילדים על ידי שותפיהם האזרחיים, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט ב-2013.[15] נישואים חד מיניים הפכו לנושא עניין של הממשלה לאחר בחירתה מחדש ב-2015. נייר פיקוד על כך פורסם בדצמבר 2015 בעוד נערכה התייעצות ציבורית כאשר הזכרה על משאל עם אפשרי בנושא לא נפסל.[16] מנהיג מפלגת הסוציאל-דמוקרטים באופוזיציה הכריז על תמיכתו בנישואים חד-מיניים בינואר 2016,[17][18] ימים לפני שהממשלה פסלה לבסוף קיום משאל עם בנושא.[19] ועדה בין-משרדית הוקמה במרץ 2016 במקום עבור הקשבה לחששות בעלי עניין אשר התקבלו יותר מ-3,400 תגובות לדיון. לאחר מכן הממשלה פרסמה הצעת חוק להכשרת נישואים חד מיניים באוגוסט 2016.[20][21] ב-26 באוקטובר 2016, חוק התיקון לנישואים אזרחיים 2016 התקבל בפרלמנט גיברלטר בתמיכת פה אחד מכלל 15 חבריו שנכחו במהלך ההצבעה.[22] הצעת החוק קיבלה הסכמה מלכותית ב-1 בנובמבר ונכנסה לתוקף ב-15 בדצמבר 2016. הנישואים החד-מיניים הראשונים אשר הוכרו על פי חוק בגיברלטר התקיימו יום מחרת. הורות ואימוץב-10 באפריל 2013, בית המשפט העליון קבע שסעיף 5 (2) של חוק האימוץ 1951 מפר את חוקת גיברלטר, ובכך למעשה, התיר דה פקטו אימוץ על ידי זוגות חד מיניים בגיברלטר. הממשלה הודיעה כי בכוונתה לתקן את החוק בהקדם האפשרי וכי סוכנות הטיפול תנקוט באמצעים מתאימים כדי לאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ.[23][24] הממשלה עשתה זאת בשנה שלאחר מכן כחלק מחוק השותפות האזרחית שלה. ביוני 2017 אישרה רשות הבריאות של גיברלטר תיקון למדיניות ההפריה החוץ גופית שלה עבור התרת גישה לטכנולוגיית הרבייה המסייעת לזוגות לסביות.[25] בפברואר 2021 יישמה גיברלטר חוק פונדקאות, המאפשר ליחידים ולזוגות, נשואים או בשותפות אזרחית, ללא יכולת להרות, לעסוק בפונדקאות אלטרואיסטית. החקיקה גם ספקה הכרה אוטומטית לילדים של זוגות חד מיניים שנולדו באמצעות הזרעה מלאכותית.[26] הגנה מפני אפליהחוקת גיברלטר 2006 אינה מזכירה נטייה מינית. הצעות, שפורסמו בתחילת מרץ 2002, השמיטו במפורש התייחסות ישירה ל-"נטייה מינית" כקטגוריה שיש להגן עליה חוקתית, בעוד קטגוריות אחרות נכללו בבירור.[27] חוק שוויון הזדמנויות 2006, שנכנס לתוקף ב-1 במרץ 2007, אוסר על אפליה בתחומים בהם תעסוקה ואספקת סחורות ושירותים מסיבות רבות, לרבות נטייה מינית ו-"שינוי מגדר". "נטייה מינית" מוגדרת בתוכנו כ-"נטייה מינית כלפי בני אותו המין, בני המין השני, או בני אותו המין והמין השני". "שינוי מגדר" מוגדר כ-"תהליך שמטרתו שינוי מינו של אדם על ידי שינוי תכונות פיזיולוגיות או אחרות של מין". חקיקת פשעי שנאההצעת חוק לתיקון חוק הפשעים משנת 2011, שיפליל הן הבעת דברי שטנה והן הטרדה על רקע נטייה מינית כפשע שנאה, אושרה על ידי הפרלמנט של גיברלטר ב-19 בספטמבר 2013 וקיבלה הסכמה מלכותית ב-25 בספטמבר. החוק נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2013. ביולי 2021, משרד המשפטים של גיברלטר החל לחקור הצעה להכנסת חוקים חדשים "המתמודדים עם הומופוביה עקיפה". המהלך נחשף בפרלמנט על ידי השר הראשי פביאן פיקארדו אשר ציין את חקיקתה על רקע "הומופוביה אורבת מגעילה" ברשתות החברתיות כתוצאה מיוזמות ואירועים לציון חודש הגאווה מוקדם יותר באותה שנה. "הממשלה לא תקבל את המשך ההומופוביה שאנו רואים", אמר פיקארדו, "לפיכך הממשלה תעקוב אחר האם ייתכן שיהיה צורך לחזק עוד יותר את החקיקה שלנו כדי להפוך את זה לעבירה פלילית ספציפית להשמיץ אדם כתוצאה מנטייתו המינית".[28] טבלת סיכום
הערות שוליים
|