זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בגינאה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כעבירה פלילית ונושאת עונש של 6 חודשים עד 10 שנות מאסר וקנס של 100,000-1,000,000 פרנק גינאי.
מעמד בחוק
הקוד הפלילי של גינאה משנת 1988 קובע כדלקמן,[1]
סעיף 325.
"כל מעשה מגונה או מעשה נגד הטבע שנעשה באדם מאותו המין ייענש במאסר של 6 חודשים עד 3 שנים וקנס של 100,000 עד 1,000,000 פרנק גינאי. אם המעשה נעשה בקטין מתחת לגיל 21, יש לגזור את העונש המרבי. אם המעשה בוצע או בוצע ניסיון באלימות או ניסיון אלים, ינדן האשם ל-5 עד 10 שנות מאסר".
סעיף 326.
"מעשה מגונה ציבורית מוגדר כל מעשה מכוון שנעשה בפומבי ועלול לפגוע בהגינותם וברגשותיהם המוסריים של מי שהם עדיו בשוגג".
סעיף 327.
"כל אדם שביצע מעשה מגונה ציבורית ייענש ב-3 חודשים עד שנתיים של מאסר וקנס של 50,000 עד 450,000 פרנק גינאי או באחד משני העונשים הללו".
כאשר מעשה מגונה מבוצע על ידי קבוצת אנשים, יוכפלו העונשים המתוארים בפסקה הראשונה של המאמר הנוכחי.
תנאי מחיה
בשנת 1997 יצא לאור הסרט הגינאי-צרפתי דקאן (אנ') שמציג את סיפורם של שני גברים גינאים הומוסקסואלים צעירים שנאבקים למען אהבתם זה בזה בחברה בה הומוסקסואליות מוגדרת כטאבו חברתי. לאחר יציאתו, הסרט הוגדר כמערב אפריקאי הראשון, הסרט הראשון שמדרום לסהרה והסרט הראשון שצולם על ידי אפריקאי שחור שעוסק בהומוסקסואליות.[2][3] הצילומים של הסרט נתקלו בהפרעות מצד מפגינים גינאים זועמים שמחו נגד התייחסות הסרט להומוסקסואליות. בתחילה, הסרט קיבל מימון ממשלת גינאה וממשלת צרפת. עם זאת, לאחר שממשלת גינאה גילתה שהסרט עוסק בהומוסקסואליות, היא משכה חזרה את המימון. דקאן הוקרן בבכורה במהדורת פסטיבל הקולנוע קאן 1997.[4] במשך השנים לאחר מכן, הוקרן בפסטיבל ניו-פסט בניו יורק בשנת 1998, פסטיבל הסרטים פריימליין בסן פרנסיסקו, פסטיבל הטלוויזיה והקולנוע הפאן-אפריקאי בוואגאדוגו (בירת בורקינה פאסו) בשנת 1999 ובבתי הקולנוע של צרפת מאז 7 ביולי 1999. בשנת 2006 הוצג בתערוכה "גל אחר: קולנוע קווירי עולמי" של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.
דו"ח מעמד זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית בגינאה לשנת 2011 מצא כי,[5]
"היו איסורים חברתיים, דתיים ותרבותיים עמוקים נגד הומוסקסואליות. לא היו דיווחים רשמיים או לא ממשלתיים על אפליה נגד אנשים על סמך נטייתם המינית או זהותם המגדרית. עם זאת, במהלך פתיחת משרד הנציב העליון לזכויות אדם בקונאקרי ב-2010, הכריז ראש הממשלה על אמונתו שפעילות הומוסקסואלית בהסכמה היא שגויה ויש לאסור אותה בחוק בעודו הצהיר שאין להתייחס לנטייה מינית כ-"זכות אדם בסיסית". לא היו ארגונים פעילים עבור זכויות לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)".
— דו"ח מעמד זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית בגינאה לשנת 2011
טבלת סיכום
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Wayback Machine, web.archive.org
- ^ California Newsreel - Film and Video for Social Change Since 1968, newsreel.org
- ^ 1998 Tampa International Gay and Lesbian Film Festival, web.archive.org, 2007-08-01
- ^ David Stratton, Destiny, Variety, 1997-06-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "2011 Country Reports on Human Rights Practices: Guinea, Bureau of Democracy, Human Rights and Labor, U.S. Department of State", 2009-2017.state.gov
.svg)
