|
זכויות להט"ב בנפאל
לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בנפאל מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כחוקית במדינה מאז 2007 ונישואים חד-מיניים מאז יוני 2023. זכויות להט"ב בנפאל מוגדרות מהמתקדמות ביותר ביבשת אסיה, בעוד החוקה הנפאלית מכירה בזכויות להט"ב כזכויות יסוד. מאז 2023, נפאל הפכה למדינה השנייה שמכירה באופן מלא בנישואים של זוגות מאותו המין ביבשת אסיה לאחר טאיוואן בשנת 2019. לאחר סיום תקופת המלוכה ומלחמת האזרחים (1996–2006) בנפאל, הומוסקסואליות הפכה לחוקית ברחבי המדינה בשנת 2007 יחד עם הכנסת מספר חוקים חדשים אשר כוללים במפורש הגנות על בסיס נטייה מינית. החוקה הנפאלית, שאושרה על ידי האספה המכוננת ב-16 בספטמבר 2015, כוללת מספר הוראות המתייחסות לזכויות להט"ב אשר כוללות בין היתר זכות לקבלת תעודת אזרחות בהתאם לזהותו המגדרית של הפרט ואיסור אפליה מכל עילה לרבות מין מצד המדינה ומצד גורמים פרטיים. מעמד בחוקלפני מעברה של ממלכת נפאל לרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של נפאל בשנת 2007, יחסים הומוסקסואלים פרטיים בין מבוגרים בהסכמה הוגדרו כפשע ברחבי המדינה.[1] בין היתר, קרוס-דרסינג הופלל גם כן על פי חוקים שונים נגד "חוסר מוסריות ציבורית".[2] הוראות כאלה בוטלו לאחר תום תקופת המלוכה. גיל ההסכמה בנפאל הוא 18 שנים, עבור זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד.[3] הכרה במערכות יחסים חד מיניותנפאל מכירה בנישואים חד מיניים. סוניל באבו פאנט ואחרים נגד ממשלת נפאלאחד המקרים הראשונים שקבעו את השינוי בחקיקה בנוגע לזכויות להט"ב בנפאל היה התיק של בית המשפט העליון משנת 2007, סוניל באבו פאנט ואחרים נגד ממשלת נפאל. לאחר השתתפותם בהפגנות שהפילו את המלוכה, קבוצות זכויות להט"ב, הוגדרו תחת התעלמות במידה רבה על ידי הממסד הפוליטי הנוכחי, ופנו למערכת המשפט כגישה להבטיח את זכויותיהם.[4] באפריל 2007, קואליציה של ארגונים המייצגים אזרחי להט"ב נפאלים הגישה עתירת כתובה על פי סעיף 107 (2) של חוקת הביניים של נפאל.[5] העתירה, שהוגשה על ידי "Blue Diamond Society", "Mitini Nepal", "Cruse AIDS Nepal" ו-"Parichaya Nepal", דרשה כי נפאל תכיר רשמית ב-"אנשים טרנסג'נדרים כמגדר שלישי, תאסור כל חוק מפלה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית, ותשקיע כספים ראויים לפיצויים על ידי המדינה לקורבנות האלימות והאפליה מטעמה". ב-21 בדצמבר 2007 קבע בית המשפט העליון שהממשלה הדמוקרטית החדשה "חייבת ליצור חוקים להגנה על זכויותיהם של אזרחי להט"ב ולשנות חוקים קיימים שהם בגדר אפליה".[6] בהתבסס על עקרונות יוגיאקרטה והנהלים המיוחדים של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בית המשפט הגיע למסקנה כי נטייה מינית צריכה להיות מוגדרת על ידי זיהוי עצמי ותהליך טבעי ולא כתוצאה של "הפרעה נפשית, רגשית או פסיכולוגית".[5] אף על פי שלא הובילה להכרה חוקית של נישואים חד מיניים, הפסיקה הורתה לממשלה להקים ועדה שתבדוק "אי-הפללה וביטול סטיגמה של נישואים חד מיניים".[7] לאחר פסיקת בית המשפט העליוןהצעת חוק להכשרת נישואים חד מיניים ברחבי נפאל נוסחה והייתה אמורה להיות מוצגת עד 2010.[8] בניסוח החוקה הנפאלית החדשה, היו אמורים להיקבע הכרה בנישואים חד מיניים והגנה על מיעוטים מיניים.[9][10] עם זאת, המשא ומתן על החוקה החדשה נכשל וראש הממשלה באבורם בהטראי פיזר את האספה המכוננת ב-28 במאי 2012 כהכנה לבחירות חדשות.[11] כתוצאה מכך, עתיד ההתייחסות המפורשת לחוקיותם של נישואים חד מיניים לא היה ברור. בסופו של דבר, החוקה אומצה ב-2015 ואינה כללה התייחסות לחוקיותם של נישואים חד מיניים בנפאל. באוגוסט 2018, דחק ראש הממשלה לשעבר, יגאלה נת חנאל, בבוראם בהטראי להכיר בנישואים חד מיניים ברחבי נפאל. הקוד האזרחי החדש, שנכנס לתוקף באוגוסט 2018, אינו מתייחס לנישואים חד מיניים ומגדיר באופן ספציפי נישואים באפון הטרוסקסואלי בין בני זוג מהמין השני בלבד. פעילים קראו לחוק האזרחי "בלתי חוקתי ומנוגד להנחיות בית המשפט העליון". החל משנת 2019, הצעת חוק להכשרת נישואים חד מיניים נוסחה והוכנה על ידי הממשלה. מיוני 2023 נישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים בנפאל בעקבות פסיקת בית המשפט העליון. הגנה מפני אפליהאלימות על בסיס מגדר נגד טרנסג'נדרים מוגדרת כבעיה חמורה בנפאל בה הם מוצאים את עצמם לעיתים קרובות רגישים לאלימות ציבורית ואלימות במשפחה, התעללות במקום העבודה, מקום מגורים ועוד. הסיבות לאלימות על רקע מגדר מיוחסות בעיקר לנושאי טאבו חברתיים, אמונות טפלות ואמונות מושרשות עמוקות בקרב החברה המפיצות עמדות גנאי כלפי מיעוטים מיניים ומגדריים. האלימות נובעת גם מאכיפת חוק על ידי המשטרה, שכן אזרחי להט"ב מדווחים לעיתים על מכות קשות, חיפושי גופות ומעצרים בלתי הוגנים. כמו כן, תוצאות שנגזרו ממעקב אחר המצב מאת ארגון זכויות האדם הנפאלי "Informal Sector Service Centre" הצביעו על כך שהכפפת נשים לאלימות במשפחה נחשבה לפרקטיקה מסורתית שורשית.[12] בספטמבר 2015, מספר מאמרים שהזכירו זכויות להט"ב בחוקה החדשה של נפאל אושרו על ידי הפרלמנט לאחר דיון ממושך אשר נכנסה לתוקף ב-20 בספטמבר 2015,[13]
הורות ואימוץזוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים בנפאל, הן עבור אימוץ חורג או משותף. זהות מגדריתב-31 באוקטובר 2021, כ-29 ארגוני להט"ב וזכויות אינטרסקסים, שתי פדרציות נפאליות, חמש רשתות ונוספים, הציעו יחד את חוק הזהות המגדרית, 2021.[15] הכרה במגדר שלישיבית המשפט העליון הכתיב כי הקטגוריה "אחר" ("O") המייצגת זהויות שאינן סיסג'נדריות תתווסף לכל המסמכים הרשמיים במדינה ולנפאלים המזדהים ככאלה יקבלו מסמכי אזרחות כדי לשקף את מעמדם החדש. לאחר מכן הממשלה החלה להנפיק אזרחות עם אפשרות של קטגוריית "אחר" לטרנסג'נדרים. אפשרות זו מאפשרת למזדהים בתור "מגדר שלישי" לפתוח חשבונות בנק, להחזיק רכוש ולהירשם לאוניברסיטאות. בשנת 2008, בישנו אדהיקארי הפך לאזרח הנפאלי הראשון שנרשם באופן רשמי בקטגוריית "מגדר שלישי". הכרות משפטיות נוספות כוללות מתן אפשרות לאזרחים להירשם כדי להצביע כ-"מגדר שלישי". בשנת 2015, מוניקה שאהי הפכה לאדם הראשון שקיבל דרכון בקטגוריית המגדר "אחר",[16] ובהומיקה שרתה הפכה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה שטסה עם דרכון שזיהה אותה תחת הקטגוריה.[16] בנפאל, בדומה להודו, בנגלדש ופקיסטן, ישנה קהילת מגדר שלישי ילידית (קאסטת ההיג'רה). אנשים אלה, הידועים במונח מטי ("Meti"), מוגדרים כזכר בלידה, אך בדרך כלל מתנהגים, מתלבשים ומתנהגים כנקבה. אף על פי שלמטיים בעבר היו באופן מסורתי תפקידים חשובים בחתונות או בלידת ילדים עבור "הדיפת רוחות רעות", כיום, מתמודדים באופן קבוע עם אפליה בחינוך, בריאות, דיור ותעסוקה. לעיתים קרובות מטיים מכונים טרנסג'נדרים בפרסומים בשפה האנגלית בעוד המונח פולו-מולו משמש לתיאורם במזרח נפאל. בקרב אנשי הגורונג קיימת מסורת של גברים רוקדים בבגדי נשים, הנקראים מאנוניס, בדרך כלל בצריפים או בארמונות מלכותיים, בעוד ישנם המאמינים כי הם מביאים מזל טוב.[17]  בשנת 2007 קבע בית המשפט העליון של נפאל באופן חוקי קטגוריה מגדרית בשם "אחר".[2] בית המשפט העליון בנפאל קבע כי הקריטריונים לזיהוי מין מבוססים על "זיהויו העצמי של הפרט".[18] ייתכן שהחלטת בית המשפט העליון לפסיקת ההכרה נבעה מההכרה העכשווית ארוכת השנים בבני העמים הילדים השונים, בהם המטיים, וכן מהמסורות הדתיות המכבדות דמויות שאינן תואמות מגדר. בראייה גלובלית, החלטת בית המשפט העליון של נפאל הייתה מנוגדת באותה תקופה להתפתחויותיה של הודו השכנה בנוגע לזכויות להט"ב בשטחה אשר החזיקה בחוק מהעידן הקולוניאלי הבריטי אשר הפליל פעילות הומוסקסואלית בהסכמה.[19] בשנת 2019, היו דיונים בפרלמנט לדרוש מהמועמדים לעבור "שינוי מין" לדברי מחוקקים כדי להגיש בקשה למגדר "O".[20] הכרה בינארית של טרנסג'נדריםהחוק הנפאלי מאפשר רק לשנות את סמני המגדר מ-"M" (זכר) או "F" (נקבה) ל-"O". אין הוראות המתירות לנשים טרנסג'נדריות לקבל סמן "F" או לגברים טרנסג'נדרים "M".[21] בשנת 2019, הפעילה הטרנסג'נדרית רוקשנה קפאלי הצהירה נגד תיוגה כ-"מגדר שלישי",[22] ונקטה בצעדים משפטיים כדי לשנות את זהותה המגדרית תחת קטגוריית "נקבה".[23] החל משנת 2021, הגישה קפאלי עתירת כתובה לבית המשפט העליון בדרישה לשנות את מינה לנקבה. באופן דומה, התקשורת הנפאלית זכתה לביקורות שליליות על שימושה במונח "מגדר שלישי" עבור תיאורם של גברים טרנסג'נדרים ונשים טרנסג'נדריות.[24] ב-31 במרץ 2020, מארגני ציון יום הנראות הטרנסג'נדרית הבינלאומי בנפאל "Queer Youth Grou" ו-"Transgender Rights Collective" פרסמו את גיליון הביקוש הלאומי לטרנסג'נדרים ("National Transgender Demand Sheet") בדרישה לגברים טרנסג'נדרים נפאלים להיות רשאים לסמן את הסמן המגדרי שלהם כ-"גבר" ונשים טרנסג'נדריות כ-"אישה".[25] הכרה לא בינאריתבשנת 2020, אמנת הדרישות הלאומית להכרה משפטית בזהות מגדרית הציגה את הסמן "א-בינארי" כאפשרות אשר צריכה להיות זמינה בנפרד מ-"מגדר שלישי".[26] חוק הזהות המגדרית, 2021, מציע בתוכנו גם אפשרות עבור סימוני מגדר א-בינארי ומגדר שלישי. תיק שהוגש לוועדה הלאומית לזכויות אדם ב-22 בנובמבר 2020 דורש גם הוספת סימון מגדר א-בינארי ברחבי נפאל. שירות צבאיתוכנית הפיתוח של האו"ם מדווחת כי לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים רשאים לשרת בגלוי בצבא נפאל. עם זאת, קבוצות להט"ב מדווחות כי אפליה והטרדה עדיין נוכחות בקרב שירות צבאי של חברי הקהילה.[27] בשנת 2007, שתי חיילות לסביות הואשמו בקיום מערכת יחסים חד-מינית בזמן שירותן הצבאי והודחו.[28] עם זאת, הצבא הנפאלי טען כי החיילות הודחו בשל "אי שמירה על משמעת מינימלית" ולא על בסיס נטייתן המינית. תנאי מחיהארגוני זכויות אדם נפאלים בהם "Blue Diamond Society", אגודת להט"ב אשר הוקמה בשנת 2001, מייצגים לעיתים קרובות את אזרחי הלהט"ב הנפאלים מבחינה פוליטית ומספקים סיוע בבריאות מינית בקרב חברי הקהילה. ארגוני להט"ב נוספים ברחבי המדינה כוללים בין היתר את: "Mitini Nepal" ,"Parichaya Samaj" ו-"Sahaayam Nepal". התקשרות ותגובות הציבור בנפאל גם כן הפכו אוהדים יותר עבור זכויות להט"ב במשך השנים מאז שמעשים ופשעי שנאה הומופובים נגד פעילי "Blue Diamond Society" הפכו לפומביים, כולל לאחר יציאתה לאור של תוכנית הרדיו מאת פעילי האגודה "Pahichan" אשר דנה בזכויות מיעוטים מיניים ומגדריים.[29]  אירועים בקרב חברי הקהילה מתקיימים באופן שנתי. אלה כוללים את "POMSOGIESC" (אנשים בעלי נטייה מינית בשוליים, זהות מגדרית ומאפיינים מיניים), הידוע כמצעד הגאווה של נפאל, אשר מתקיים באופן שנתי בשבת השנייה של חודש יוני מאז 2019.[30] באופן דומה, אירוע הגאווה הנשי "Queer Womxn Pride" מתקיים מדי שנה יחד עם העצרת השנתית ביום האישה הבינלאומי מאז 2019.[31] מאז 2020, צעדת טרנסג'נדרים נוכחת גם כן ביום שבת לאחר ה-17 בדצמבר. ברחבי נפאל נערכים גם כן אירועים לציון תאריכים מדי שנה בקרב חברי קהילת הלהט"ב הבינלאומית כגון יום הנראות הטרנסג'נדרית הבינלאומי (31 במרץ), יום היציאה מהארון הבינלאומי (11 באוקטובר), יום הזיכרון הטרנסג'נדרי (20 בנובמבר) והיום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה (17 במאי). מספר אירועים מקומיים יותר כוללים את שבוע המודעות הא-מינית (השבוע האחרון של חודש אוקטובר), יום הנראות הביסקסואלי (23 בספטמבר), יום המודעות לקאסטת ההיג'רה (17 באפריל) ויום המודעות האינטרסקסי (26 באוקטובר). מועצת התיירות של נפאל תכננה לקדם את נפאל כיעד תיירות בקרב חברי הקהילה הבינלאומית, בעוד כנס עבור תיירות להט"ב התקיים בפברואר 2010 לצד הדרכת רגישות נערכה במקומות קייטרינג ואירוח נבחרים. תרבות פופולרית וייצוג תקשורתיהייצוג של קהילת הלהט"ב בתקשורת המיינסטרים הנפאלית הוא מינימלי. מבחינה היסטורית, הצגתם של מיעוטים מיניים ומגדריים הוגדרה תחת קונוטציה שלילית או כהקלה קומית בסרטים ובתוכניות טלוויזיה. עם זאת, בשנים האחרונות תיאורים חיוביים וריאליסטיים החלו להיות מוצגים בתוכניות והסרטים הנפאלים. "Highway", סרט משנת 2012 של הבמאי דיפאק ראוניאר הציג דמות הומוסקסואל לצד דמות טרנסג'נדרית המוגדרת כקורבן לאלימות מינית.[32] "Soongava: Dance of the Orchids", סרט מאותה שנה, עוסק במערכת יחסים לסבית. השחקניות הנפאליות דיה מאסקי ונישה אדהיקארי גילמו את תפקידיו הראשיים.[33][34] "Singha Durbar", סדרת טלוויזיה בדיונית משנת 2016 מאת צרינג ריטאר שרפה המציגה את ראש הממשלה האישה הראשונה של נפאל, מציגה דמות הומוסקסואלית, בישווה בישווקארמה, כמזכיר העיתונות של ראש הממשלה בגילומו של השחקן הנפאלי פראווין חאטיוודה. תוכנית הטלוויזיה שודרה בערוץ "Nepal Television", הערוץ הוותיק והנצפה ביותר ברחבי המדינה. הסדרה נתמכה על ידי הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי.[35] בין המלכות והערים, ספר הזיכרונות הקווירי הראשון מרחבי נאפל, מאת נירנג'ן קונוואר פורסם ב-5 בדצמבר 2020. הספר מתאר את חייו של המחבר כהומוסקסואל בערים שונות בהן ניו יורק וקטמנדו. הספר מציג גם את התמודדויותיו של הומוסקסואל בחברה הנפאלית.[36] ביוני 2021, אורגנה במרכז אמנות בלליטפור "Kaalo.101" תערוכת אמנות בנושאי להט"ב תחת הכותרת, "קוויר — חגיגה של אמנות ואקטיביזם". בתערוכה הוצגו אמנויות בעיקר מנפאל לצד מדינות נוספות מיבשת אסיה בהן פקיסטן, מלזיה, אינדונזיה ובנגלדש.[37] פראבל גורונג, מעצב אופנה נפאלי-אמריקאי, ידוע בהיותו הומוסקסואל גלוי. גורונג עיצב לאורך השנים את בגדיהם של אייקוני תקשורת פופולריים ואישים רבים בהם: מישל אובמה, קתרין, דוכסית קיימברידג' ואופרה וינפרי.[38] חינוךתוכנית הפיתוח של האו"ם המליצה לנפאל לשלב אידיאלים במערכת החינוך הקשורים לנושאי להט"ב כדי להבטיח "חינוך איכותי כולל ושוויוני" אשר כוללים בין היתר:
מועצת החינוך של נפאל הטמיעה מידע על גיוון מיני ומגדרי בתוכנית הלימודים של כיתות ז'-ט' (גילאי 13–15), והפכה את נפאל למדינה האסיאתית השנייה, אחרי מונגוליה, המיישמת זאת בעוד באוניברסיטאות שונות קיימים קורסים בנושאי להט"ב.[39] מפקד אוכלוסיןדווח כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכירה רשמית באפשרות "מגדר שלישי", בנוסף לזכר ולנקבה, במפקד האוכלוסין של שנת 2011. אפשרות זו נודעה תחת מפקד האוכלוסין הלאומי הראשון בעולם שמפרט קטגוריה שאינה גברים או נשים. עם זאת, ספירת המפקד של המגדר השלישי חוותה אתגרים רבים כאשר לבסוף לא פורסמו נתוניו.[40][41] כלי תקשורת דיווחו כי מפקד 2021 של נפאל יכלול גם לראשונה גם אזרחי להט"ב,[42] בעוד קמפיינים שונים נערכו להכללת חברי הקהילה במפקד.[43] פוליטיקהמאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21, החלה רמה מוגברת של השתתפות בזירה הפוליטית של פוליטיקאים גלויים מאת קהילת הלהט"ב הנפאלית בהם סוניל באבו מכנס, הפרלמנטר ההומוסקסואל הגלוי הראשון ביבשת אסיה. פאנט כיהן בפרלמנט הפדרלי בין השנים 2008 עד 2012 והיה לאחד מ-27 המומחים בפגישה אשר גיבשו את עקרונות יוגיאקרטה בשנת 2006. המפלגה הקומוניסטית של נפאל (מרכז מאואיסטי) כללה מספר הצהרות הומופוביות לאורך 10 שנות מלחמת האזרחים במדינה (1996–2006). עד 2007, חברי המפלגה תיארו הומוסקסואליות כ-"ייצור של קפיטליזם" אשר "לא קיים תחת הסוציאליזם" ואת חברי קהילת הלהט"ב כ-"מזהמים חברתיים".[12] עם זאת, מאז 2008, עם סיום המרד האזרחי וההפגנות, החלה דמוקרטיה רב-מפלגתית בנפאל, בעוד המפלגה החלה לתמוך בזכויות להט"ב.[44][45] בריאותברחבי המדינה ישנו מחסור חמור בגישה לטיפול רפואי מקיף וכן חוסר במחקר על הצרכים הנפשיים, הפיזיים והפוריות של חברי קהילת הלהט"ב הנפאלית. נכון לשנת 2022, לזוגות לסביות אין גישה להפריה חוץ-גופית (IVF) ברחבי המדינה. טיפול הורמונלי חליפי וניתוח להתאמה מגדרית אינם זמינים מבחינה מעשית בנפאל,[46] אך על פי שישנם רופאים אשר עשויים לבצע הליכים אלה. עם זאת, על פי דיווחים הליכים אלה בנפאל מוגדרים כ-"יקרים". טרנסג'נדרים נפאלים רבים נוסעים לתאילנד או להודו עבור העברת ניתוח להתאמה מגדרית.[47] טבלת סיכום
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg)
