במסגרת העסקה חמאס התחייב לשחרר 50 ישראלים שנחטפו לעזה במתקפת הפתע על ישראל, בתמורה לכל משוחרר התחייבה ישראל לשחרר שלושה אסירים ביטחוניים פלסטיניים. הצדדים התחייבו להפוגה של ארבעה ימים בלחימה ברצועת עזה, וישראל התחייבה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ודלקים[1]. הצדדים הסכימו שניתן יהיה להאריך את ההפוגה, בתמורה לשחרור חטופים נוספים, עד עשרה ימים ממועד סיום הפעימה הראשונה, כאשר אם תוצע עסקה נוספת תצטרך הממשלה לדון בה ולאשר אותה מחדש[2].
ביצוע העסקה החל בהפוגה הדדית בלחימה ביום שישי 24 בנובמבר בשעה 7:00 בבוקר. העסקה הוארכה פעמיים ביומיים, בהם שוחררו 40 חטופים נוספים. בפועל ההפוגה בלחימה נמשכה 7 יממות ושוחררו במסגרתה 80 ישראלים תמורת שחרור 240 אסירים. בנוסף, שוחררו שלא במסגרת העסקה, ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, ו-24 בעלי אזרחות זרה (23 תאילנדים ופיליפיני אחד) שנחטפו מישראל.
ב-20 באוקטובר, שחרר חמאס ללא תמורה 2 חטופות. החטופות אם ובתה היו בעלות אזרחות אמריקנית[9]. יומיים לאחר מכן ב-22 באוקטובר, שוחררו 2 חטופות נוספות. שתי נשים כבנות 80 מניר עוז[10]. בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר, עם תחילת התמרון הקרקעי שחררו כוחות צה"ל ושב"כ את החיילת החטופה טוראית אורי מגידיש במבצע שנקרא "ראשית האור". ב-16–17 בנובמבר חולצו 2 גופות של חטופות ישראליות.
לשחרר לפחות 10 חטופים ישראלים בכל יום, ובסך הכללי 50 בשלב הראשון ולשחרר 10 חטופים נוספים תמורת כל יום הפוגה.
לפי ההסכם כלשונו לא הייתה התחייבות מפורשת שלא לפרק משפחות, אלא לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות[13].
למסור בכל יום את רשימת החטופים שישוחררו למחרת.
לאפשר לצלב האדום לבקר את החטופים שלא שוחררו במסגרת העסקה, ולספק להם תרופות[14].
התחייבות ישראל
לשחרר 3 אסירים ביטחוניים בתמורה לכל חטוף שישוחרר במסגרת העסקה. האסירים שישראל הסכימה לשחרר הם רק "מקרב הקטינים והנשים שהיא מחזיקה במאסר, בתנאי שאין להם דם על הידיים"[15]. בין האסירים אין רוצחים[16].
חלק מהאזרחים שוחררו שלא במסגרת ההסכם אלא בעקבות מעורבות מקבילה של מדינות אחרות.
ב-24 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 10 חטופים תאילנדים וחטוף פיליפיני אחד.
ב-25 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 4 חטופים תאילנדים[17].
ב-26 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם חטוף ישראלי בעל אזרחותרוסית ו-3 חטופים תאילנדים.
ב-27 בנובמבר חמאס שחרר 11 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 33 אסירים.
ב-28 בנובמבר חמאס שחרר 10 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 2 חטופים תאילנדים.
ב-29 בנובמבר חמאס שחרר 10 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים. חמאס שחרר בנוסף 2 חטופות ישראליות בעלות אזרחות רוסית (אך הן "נספרו" לצורך שחרור מקביל של אסירים פלסטינים, יחד עם משוחררות היום שלמחרת) ו-4 חטופים תאילנדים[18].
ב-30 בנובמבר חמאס שחרר 8 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים[19].
בסך הכל במסגרת העסקה שוחררו מידי חמאס 80 ישראלים, ושלא במסגרת העסקה 5 ישראלים, בהן: ארבע ישראליות בימים שקדמו לעסקה, ישראלי בעל אזרחות רוסית, ו-24 עובדים זרים.
הפרות ההסכם
בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים. (5 במאי 2024)
ב-24 בנובמבר בשעה 7:15 בבוקר, לאחר הפסקת האש שהוכרזה ב-07:00, התבצע ירי לעבר כיסופים ועין השלושה על ידי הג'יהאד האסלאמי[23].
ב-25 בנובמבר עיכב חמאס את שחרור החטופים של הפעימה השנייה עד סמוך לחצות הלילה, בטענה כי ישראל הפרה את ההסכם והטיסה כטב"מים בדרום הרצועה; וכי היא התחייבה לשחרר אסירים לפי ותק המאסר ולא עמדה בכך (ישראל התחייבה לעשות מאמץ לשחרר לפי ותק אך לא התחייבה במפורש). על אף שחמאס התחייב לעשות מאמץ לא לפרק משפחות (בלי התחייבות מפורשת), אמה של אחת המשוחררות ואחיה הצעיר של משוחררת אחרת נשארו בשבי - אם כי שניהם שוחררו בימי המשך העסקה[24].
ב-28 בנובמבר בשעות אחר הצהרים חמאס פוצץ שלושה מטענים וירה על כוחות צה"ל בצפון הרצועה[25].
ב-30 בנובמבר שחרר חמאס רק 8 חטופים, ולא 10 כפי שקובע ההסכם, עם זאת, לדברי דובר צה"ל, לא היה מדובר בהפרת ההסכם שכן נספרו למניין עשרת המשוחררים גם שתי חטופות ששוחררו יום קודם לכן בלי ששוחררו תמורתן אסירים אז.
ניסיון לממש את הפעימה השמינית שבה ישוחררו 10 חטופות נוספות לא צלח. עמדת ישראל הייתה אפס סבלנות ל"משחקים" וחוסר רצינות מצד חמאס, ושאם לא תתקבל רשימה של 10 נשים לפעימה השמינית - צה"ל לא יהסס לחזור לתמרון רחב-היקף בעזה. ישראל דחתה את טענות חמאס שלא כל הנשים נמצאות ברשותו או שהוא לא יכול להביא אותן. המניע לעמדה זו היה לא לנטוש ולא לזנוח את הנשים, כשהסכמה לעבור לקטגוריה הבאה - שחרור גברים מבוגרים, משמעותה תהיה להפקיר אותן. לטענת חמאס סירבה ישראל לקבל בפעימה זו שבעה חטופים: נשים וילדים, וכן שלוש גופות - גם הן של נשים וילדים - בתמורה להארכת הפסקת האש ביום נוסף. עוד טענו בארגון הטרור כי מספר זה מייצג את כל החטופים שנמצאים בחזקתו, מקרב הנשים והילדים הישראלים המוחזקים ברצועה[26][27].
לדברי יועץ מיוחד לראש הממשלה, מארק רגב, בראיון ל-חדשות NBC, חמאס הסכים לשחרר קבוצה של כ-19 נשים וילדים בהן נועה ארגמני, אך לאחר מכן חזר בו, וכי ודבר זה גרם לקריסת מתווה שחרור החטופים ואיתם הפסקת האש. משרד החוץ האמריקאי העלה השערה כי חמאס מסרב לשחרר את החטופות מחשש שהן יעידו על התעללות מינית בשבי חמאס. לפי ניתוח של NBC נועה ארגמני נחטפה על ידי אנשים שאינם בהכרח משתייכים לחמאס והוחזקה בבית פרטי ולכן ייתכן שחמאס לא יודע היכן חלק מהחטופים[28].
ב-1 בדצמבר בשעה 05:42, כשהפוגת האש עוד הייתה בתוקף, הפר חמאס את הפוגת האש ושיגר רקטות לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה[29][30]. בעקבות הפרה זו ההפוגה בלחימה נגמרה וחמאס המשיך לשגר רקטות לאורך היום וצה"ל בתגובה תקף מטרות חמאס ברצועה[31].
למרות ההתחייבות, חמאס לא אפשר לצלב האדום לבקר את החטופים שנשארו בעזה, לעמוד על מצבם ולספק להם תרופות[32].
חמאס לא שחרר את משפחת ביבס - האם שירי וילדיה כפיר ואריאל. חמאס טענו כי האם וילדיה נהרגו, אך לא סיפקו הוכחות לכך, וישראל לא קיבלה טענה זו. בנוסף לשירי ביבס נותרו בשבי 19 נשים נוספות לאחר תום ההפוגה. מאז אושר מותן של תשע נשים, מתוכן שש שגופותיהן חולצו בידי צה"ל (ביניהן שני לוק) ואילו אישה אחת (נועה ארגמני) חולצה בחיים. שאר הנשים נותרו בשבי החמאס[33].
קליטת החטופים בישראל
מיצב שולחן השבת בכיכר החטופים עם הכיסאות המסמלים את החטופים שחזרו
צה"ל יזם מבצע לקליטת החטופים בישראל בשם "דלתות שמיים", ובמסגרתו הכשיר צה"ל נקודות קליטה ראשוניות, בהן סופקה מעטפת רפואית וליווי. לאחר מכן השבים מן השבי המשיכו לבתי החולים לצורך בדיקה רפואית כללית ואשפוז מחשש לתסמונת חידוש הזנה[34], ונפגשו שם עם בני משפחותיהם[35]. אחת החטופות אושפזה במצב קשה תוך סכנה לחייה במשך ימים רבים עקב התדרדרות מצבה הרפואי בזמן החטיפה.
החזית הצפונית
לבנון
חזבאללה הודיע כי הם מחויבים להפסקת הלחימה אף על פי שהם לא היו חלק מההסכם[36].
למרות הבטחת חזבאללה, ב-25 בנובמבר לקראת השעה 7 בבוקר הופעלה התרעה ביישובים יפתח, מלכיה, דישון, רמות נפתלי ומבואות החרמון בעקבות ירי של טיל קרקע-אוויר לעבר כלי טיס של צה"ל. בצהריים נשמעו אזעקות במספר יישובים בגליל המערבי.
ציר זמן
24 בנובמבר, היום הראשון להפוגה
בשעות הלילה השלים צה"ל את משימותיו המבצעיות בשטח רצועת עזה לרגל ההפוגה.
בשעה 7:00 בבוקר נכנסה לתוקפה ההפוגה.
קצת אחרי השעה 7:00 בבוקר נורו רקטות ליישובים בשטח עוטף עזה ככל הנראה על ידי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהפר את הסכם ההפוגה.
לאורך שעות הבוקר המאוחרות והצהריים נכנסו לצפון רצועת עזה משאיות דלק ומזון ואמבולנסים של ארגון הצלב האדום דרך מעבר רפיח, זאת כחלק מהסיוע ההומניטרי לפליטים העזתים.
לאורך היום חסם צה"ל את רחוב צלאח א-דין ששימש כציר בריחה הומניטרי לפליטי מלחמה לפני שנכנסה לתוקף ההפוגה, באמצעות טנקים ואמצעים לפיזור הפגנות.
אחר הצהריים שוחררו 10 חטופים תאילנדים ופיליפיני אחד. בערב שוחררו 13 חטופים ישראלים: 9 נשים ו-4 ילדים[37]. בתמורה לשחרור החטופים הישראלים שחררה ישראל 39 אסירים פלסטינים, נשים וקטינים[38].
25 בנובמבר, היום השני להפוגה
לאחר דחייה של שעות אחדות יצאה לפועל הפעימה השנייה של שחרור החטופים. בסביבות חצות הלילה הגיעו לישראל 13 חטופים ישראלים (שמונה נשים וחמישה ילדים). בנוסף שוחררו 4 עובדים זרים. 12 מהמשוחררים נחטפו מקיבוץ בארי, ואחת נחטפה ממסיבת הטבע ברעים[39]. לאחר חזרת החטופים לישראל שחררה ישראל 39 אסירים פלסטינים (24 נשים ו-15 בני נוער)[40]. על אף שחמאס התחייב לעשות מאמץ לא להפריד קרובי משפחה, אמה של אחת המשוחררות ואחיה הצעיר של משוחררת אחרת, נשארו בשבי[41].
26 בנובמבר, היום השלישי להפוגה
במהלך היום נכנסו כ-200 משאיות של סיוע הומניטרי לתוך רצועת עזה.
בסביבות השעה 17:30 הועברו לידי הצלב האדום 14 חטופים ישראלים בהם 9 ילדים, 4 נשים ואזרח ישראלי שמחזיק גם באזרחות רוסית שנחטף מהמסיבה ברעים ששוחרר שלא כחלק מההסכם כ"מחווה לנשיא רוסיהולדימיר פוטין". בנוסף שוחררו 3 עובדים זרים תאילנדים. 13 מהם נלקחו באמבולנסים עד שהועברו לידי צה"ל סמוך לגדר הגבול במרכז הרצועה ויצאו ממנה בפרצה ליד קיבוץ בארי. הארבעה הנוספים הועברו דרך מעבר רפיח (בעל האזרחות הכפולה ושלושת העובדים הזרים). חטופה אחת, בת 84 שהייתה זקוקה לטיפול רפואי דחוף פונתה במיוחד על ידי מסוק במצב קשה לבית החולים סורוקה[42]. בהמשך הודיע בית החולים כי נשקפת סכנה לחייה. יומיים לאחר שחרורה הודיע בית החולים כי מצבה מתחיל להשתפר וכי היא בהכרה ונושמת בכוחות עצמה.
27 בנובמבר, היום הרביעי להפוגה
27 בנובמבר היה מתוכנן להיות היום האחרון של ההפוגה אך בעקבות משא ומתן היא הוארכה ביומיים נוספים בהם ישוחררו 20 חטופים נוספים בתמורה ל-60 אסירים ביטחוניים פלסטינים[43][44].
ביום זה שוחררו 11 חטופים ישראלים (9 ילדים ושתי אמהות) כחלק מהפעימה הרביעית. לאחר ארבע הפעימות שבהן שוחררו בסה"כ 51 חטופים, נותרו 9 ילדים ובני נוער בשבי חמאס[45].
28 בנובמבר, היום החמישי להפוגה
אחר הצהריים הופרה ההפוגה על ידי מחבלי חמאס שהפעילו שלושה מטענים בצפון הרצועה בסמוך לכוחות צה"ל. ובאחד המקרים אף בוצע ירי לעבר כוח צה"ל, והוא השיב באש לעבר מקורות הירי[46].
בשעות הערב שוחררו 10 חטופות ישראליות ושני עובדים זרים תאילנדים[47].
29 בנובמבר, היום השישי להפוגה
בשעות הערב שוחררו 12 חטופים ישראלים (שתיים בעלות אזרחות רוסית שוחררו שלא כחלק מההסכם כ"מחווה לנשיא רוסיהולדימיר פוטין") ו-4 חטופים תאילנדים[48][49]. שניים מהמשוחררים הם אמה של חטופה ואח של חטופה אחרת ששוחררו לפני כן והופרדו מהם, בניגוד להתחייבות חמאס לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות[50].
30 בנובמבר, היום השביעי להפוגה
בשעה 06:42, 18 דקות לפני סיום הפסקת האש, חמאס העביר רשימה של 8 חטופים במקום 10 בניגוד להסכם, משום שהכליל את שתי האזרחיות הישראליות בעלות האזרחות הרוסית ששוחררו יום קודם לכן, אף על פי שלא היו חלק מההסכם[51].
בשעות אחר הצהריים הועברו שתי חטופות ישראליות[52]. לאחר מכן, בשעות הלילה שוחררו 6 חטופים ישראלים נוספים[53].
1 בדצמבר, היום השמיני והאחרון להפוגה
בשעה 04:40 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי לפי גורמים במצרים, ישראל וחמאס הסכימו על הארכת הפסקת האש ביממה נוספת - בתמורה לשחרור 10 חטופים, נשים וילדים. בשעה 05:42, כשהפסקת האש עוד הייתה בתוקף, הפר חמאס את הפוגת האש ושיגר רקטות לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה, כל הרקטות יורטו או נפלו בשטחים פתוחים. בשעה 07:00 הסתיימה הפוגת האש באופן רשמי. כמה דקות מאוחר יותר הודיע דובר צה"ל באופן רשמי על חידוש הלחימה[54]. צה"ל תקף מטרות חמאס ברצועה, בעיקר בחלקה הדרומי. בהמשך דווח כי צה"ל הטיל כרוזים בערבית במזרח ח'אן יונס ובהם קרא לתושבים לנוע דרומה לאזור רפיח.
לפי קטר, הפעימה השמינית לא מומשה כי חמאס רצה לשחרר מספר חטופים נמוך משסוכם וסירב לשחרר חטופים מהקטגוריה שסוכמה[55].
לפי פרסום בערוץ 13 מספר ימים לאחר חידוש הלחימה שהתבסס על גורם מערבי שמתמצא במשא ומתן, בשלהי המגעים להמשך עסקת שחרור החטופים הציע חמאס לשחרר שבע נשים נוספות במקום עשר כנדרש להארכת הפסקת האש. הטענה הייתה שלא הצליח לאתר יותר משבע נשים וכתחליף הציע ארגון הטרור לשחרר גברים מבוגרים, בעקבות זאת התפוצצו המגעים להארכת הסכם שחרור החטופים. על פי אותו גורם, בהמשך ישנו חשש שהדרך לעסקה חדשה תהיה קשה יותר, מכיוון שהזרוע הצבאית של חמאס מרגישה מופסדת מהמתווה הקודם - ואנשי הלשכה המדינית יתקשו לשכנע אותם פעם נוספת בנחיצות העניין. הפרסום הובא תחת הסתייגות לפיה גורמים ישראליים הכחישו חלק גדול מפרטיו[56]. לפי פרסום נוסף בערוץ 13 שהסתמך על מסמך קטרי-מצרי-אמריקאי הייתה אפשרות לשחרר שבע נשים באותה עסקה[57].
ב-12 באוגוסט 2024 מח"ט אפריםנתנאל שמכה הרג את המחבל טארק דאוד בן ה-18 ששוחרר בעסקה, חזר לפעילות טרור ואף פצע קשה יהודי שנכנס למוסך בקלקיליה[58]. שלושה ימים לאחר מכן, ב-15 באוגוסט, נהרג במחנה הפליטים בלאטה בשכם המחבל ואאל משה, ממשוחררי העסקה, לאחר ששב לפעילות טרור[59]. ב-27 באוגוסט נהרג בטול-כרם המחבל ג'בריל ג'בריל, בן ה-20, ממשוחררי העסקה ששב לפעילות טרור. יחד עמו נהרגו בתקיפה עוד 4 מחבלים[60].
